על פני הים (קרב צושימה) – 29 במאי 1905

תלגרמות של הצפירה.

[…]

על פני הים.

טשיפו. 15. ע"פ ידיעות פרטיות שהגיעו למלאכות יאפאן נפגש אתמול בערב חלק גדול של האסכדרא הבלטית עם האסכדרא היאפאנים [ב]ים קוריאה, ואז התחילה מלחמה. בנמל נשארו שבע אניות קטור יאפאניות לא גדולות, טעונות צידה, הנכונות להפליג לקובי. הידיעה ע"ד בוא האסכדרא הבלטית אל איי הסעדעלים נתפשטה במהירות בין התושבים בפה. שטרות המלחמה היאפניות לא מצאו קונים בשוק הכספים.

טוקיא. סוכנות רייטר מודיעה, כי אסכדרת רוזדסטבנסקי הטביעה ביום 8/5 אנית קיטור אמריקנית בלתי ידועה אצל פורמוזה. האנשים נצלו. מודיעים, כי ביום 12/5 עברו ארבע אניות קטור מלחמה רוסיות דרך לשון-הים הקורילית ופניהן מיועדות מערבה. שמותיהן לא נודעו. משערים, כי הן אניות סובבות קלות של אסכדרת רוזדסטבנסקי. בדבר המאורעות ברצועת הים הצוסימית מורשה להודיע רק אחת והיא: כי החלק הראשי מאסכדרת רוזסטבנסקי המפלגת בשתי מערכות, אניות מגן מימין, ואניות היקף והיתר משמאל, נראה במערב. כל שאר הידיעות לא נתנו להתפרסם.

ושינגטון. נתקבלה ידיעה, כי שש אניות רוסיא נשארות על עמדן בבוזון, למרות מחיות (מחאות) חינא.

לונדון. 15. עפ"י הידיעות מטוקיא עוד לא נתבטל פרסום הידיעות מן המאורעות על הים.

צינגטאו. תלגרמות בחינא מודיעות, וכי במפרץ קוריאה אצל אושימה מתחוללת מלחמת ים גדולה.

טשיפו. עפ"י הידיעות שהגיעו לציר היאפאני מתחוללת עתה מלחמת ים במפרץ קוריאה או בקרבתו. אתמול נראה מספר גדול של אניות צי הבלטי שהפליגו אל מפרץ קוריאה בין טזושימה ובין חוף יאפאן.

פקין. אנית הקיטור האמריקנית „מנדזשוריה“ הביאה ליאפאן מספר רב [של} פליטים ושתי סירות שטות מתחת למים נפרדות לחלקיהן. פריקתן נעשתה ביוקוהומא במשך ארבעה לילות והמלאכה נעשתה בחשק. זה לא כבר הביאו מאמריקא ליאפאן ששה כדורים פורחים באויר, מהם שנים גדולים. אניות הקיטור ההולכות מאמריקא ליאפאן מתעכבות אצל אי מידביי לשלוח משם טלגרמות לטוקיא. שלשה הלילות האחרונים הלכו אניות הקיטור בלי מנורות מאור.

סיזרן. בלילה עבר פה לולדיבוסטוק האדמירל בירילוב.


"הצפירה", שנה שלושים ושתיים, מס' 100, 29 במאי 1905, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

התנפלות חדשה של היפונים על פורט ארטור – 5 מאי 1904

תלגרמות.

(של הסוכניות התלגרפיות הרוסית והמסחרית).

21 אפריל 4 מאי

[…]

פטרבורג. הפלגמן הראשי בדיביזיה השניה של צי המלחמה, סגן האדמירל בעזאבראזוב, נתמנה למפקד האיסכדרה הראשונה של צי ים השקט.

ממלא מקום שר שטב הים הראשי, מבני־לויתו של הוד־מלכותו הקונטר־אדמירל רוזשדעסטזוענסקי נתמנה למפקד האיסכדרה השניה של צי הים השקט וביחד עם זה נשאר במשרתו, שהוא עומד עליה עתה.

בשטב של מפקד הצי בים השקט נתמנו: הקפיטן ממדרגה השניה סטעצענקו לפלג־קפיטן הראשון, הקפיטן ממדרגה השניה קלאדו לראש מחלקת צבא־הים; שר־הגדוד מהשטב הראשי הנסיך וואנדבולסקי נתמנה לראש מחלקת הצבא.

הקונטר־אדמירל רוזשדעסטווענסקי, לרגלי הצרך למהר ולהוציא אל הפועל את תכנית האיסכדרה השניה של צי הים השיט שנמסרה לידו, מתפטר, ברשיון הרוממות, מעבודתו בשטב־הים הראשי. חובות ראש שטב הים הוטלו על הקונטר־אדמירל ווירעניוס.

סבסטופול. המון עם גדול לוה את סקרידלוב בצאתו לדרכו. ראש העיר הגיש לו תמונה קדושה. רב העדה העברית הגיש לו כתבי-הקדש. כל המלוים ברכו בהצלחה את האדמירל סקרידלוב, שבמשך עת קצרה הספיק לרכוש לו אהבה וכבוד מצד כל.

[…]

ההתנפלות על פורט־ארטור.

פורט־ארטור. ביום 20/4 בשעה 1 אחר חצות הלילה נראו 5 אניות־מוקש יפונית, ונגדן התחילו תיכף ומיד להמטיר אש מן המבצרים ומן אניות־המשמר „גיליאק“, „גרעמיאשצו“ ו„אטוואזשני“; אניות־האויב הוכרחו לסוג אחור. בה בעת נראו על האופק מצד דרום אניות יפוניה. לפניהן התנועעה אנית־שרפה, אשר הלכה אל עבר המבוא אל החוף; אחרי אשר נהרסה ע"י ירידות נטבעה האניה הזאת. לפני השעה השניה קרבו עוד שתי אניות־שרפה, שהתפוצצו ע"י יריות וטבעו גם הן. בשעה 2 וחצי התחילו להתקרב עוד 4 אניות־שרפה, 3 מהן נפגעו במוקשינו; מארבע האניות האלה נטבעו תיכף 2; השלישית והרביעית נפגעו מהאש שהמטירו הבטריות והאניות, שבהן השתתפה גם „אסקולד“. בשעה 2 וארבעים מינוט קרבו עוד 3 אניות שרפה, מהן התפוצצה אחת, השניה נטתה ותושלך אל החוף, והשלישית נטבעה ע"י הכדורים שלנו. המלחמה נמשכת.

פורט-ארטור. בשעה 4 נראתה אנית-מוקש אחת, אחריה עוד 4; שתים מהן נטבעו ע"י היריות מהבטריות והאניות, שתים קבלו פרצים; מלחי אניות השרפה נמלטו בסירות, עליהם ירו. רובם הומתו, שאריהם לוקחו בשבי. אצלנו אן כל אבדות.

פורט-ארטור. בשעה 4 וחמשה עשר מינוט נראתה מתחלה אנית-מוקש יפונית אחת, ותכף אחרי זה נראו עוד ארבע אניות-מוקש; מהן נטבעו שתים ע"י היריות מהבטריות והאניות, ושתים נתנזקו ולוקחו על החבל והובלו משם. מאניות-השרפה היפוניות ירו מכלי-תותח ממהרים לירות וממכונות-מורות. מלחי אניות-השרפה שנטבעו נצלו בסירות-הצלה, שמהרו ללכת אל הים. אל סירות ההצלה האלה המטרנו אשר חזקה מקני-רובים וממכונות-מורות. רוב האנשים שנצלו נהרגו, שאריהם לוקחו והזדיינותם הוסרה מעליהם. לאור הבקר ראו, כי על שתי אניות-שרפה יפוניות נמצאים על הגשרים והארובות יפונים, שנשארו בחיים. תכף נשלחו מהחוף ומהאניה „גיליאק“ סירות, שבעזרתם נצלו תשעה אנשים. בעת שהתנפלו אניות-השרפה השתמשו אניות-האויב בפנסי-הים. אבדות היפונים אנשי-הצבא נמוכים נפצעו שבעה, שני אופיצירים נפצעו קשה, שלשה עשר אנשי-צבא מתו מהפצעים, נצלו ולוקחו בשבי תשעה. אנשי-הצבא הנמוכים שלנו החמו, האכילו והלבישו את הנפצעים ואת אלה שלוקחו בשבי. הנפצעים נשלחו אל האניה „מונגוליה“. למרות אשר המלחמה היתה גדולה, בכל זאת אין אצלנו כל אבדות. חלק מהשבוים נחקרו. לפי דבריהם, יצאו אניות-השרפה מאחד החפים בקוריאה. על אניות-השרפה נמצאו רק מלחים.

פורט-ארטור (המשך). עד הבקר עמדו מרחוק יותר מעשר אניות-מוקש של האויב. מרחוק המטירו עליהן אש. בחצי השעה העשירית בבקר נתקבלה ידיעה, כי האיסכדרה היפונית נמצאת בקרבת פורט-ארטור. שתי סירות-הצלה של האויב הושלכו אל החוף.

בבקר באו הנה במסע מס"ב הנסיך הגדול בוריס וולאדימירוביץ. – המון עם גדול עומד ומביט במנוחה על תמונות המלחמה הנוראה.

למרות האש החזקה והתכופה לא פסק בית-הדפוס של העתון „נאוו. קראי“, הנמצא בקרבת החף, את עבודתו התכופה לגמור את הדפסת הגליון, שיצא בזמנו הקבוע – בשעה השמינית בבקר.

פטרבורג. התלגרמה של הנציב על שם הנסיך הגדול אלעקסי אלכסנדרוביץ מיום 20/4:

בהכנעה מודיע אני להוד-רוממותך ע"ד התנפלות חדשה של היפונים על פורט-ארטור, שהוכתה אחור באופן מוצלח בלילה הזה; מטרת היפונים היתה לחסום המבוא לפורט-ארטור. בשעה הראשונה בלילה ראו הבטריות המזרחיות, הנמצאות בקרבת החף, חמש אניות-מוקש יפוניות, אשר לרגלי האש שהמטירו הבטריות ואניות-ההגנה שבו לצד דרום. בשעה הראשונה ו-45 מינוט נראתה אנית-השרפה הראשונה שהתקרבה בלוית אניות-מוקש אחרות; אל אנית-השרפה הזאת המטירו אש הבטריות והאניות. כעבור שלש ארבע שעות ראו לאור פנסי-הים שורה ארוכה של אניות-שרפה, שהלכו למבוא-החף מצד מזרח  ודרומית-מזרחית. האניות „אטוואזשני“, „גיליאק“, „גרעמיאשצי“ והבטריות מהשורה הראשונה על החף המטירו אש בלי-הפסקות ויכו אחור כל אניות-שרפה בפני עצמה ביחוד ע"י אש מצד הארטילריה, ע"י מוקשי אואיטהיד שפזרו אנית-המוקשים ואניות-המורים למוקשים שלנו וכן גם ע"י מפץ מוקשים אחדים, שבהם חסמו את המבוא אל החף. באופן כזה נטבעו במבוא-החף 8 אניות-קיטור יפוניות מלבד זאת, לפי שמודיעים ראשי הצבא, האבידו הבטריות שלנו והסירות של האניה „גיליאק“ שתי אניות-מוקשים יפוניות.

בתחלת השעה החמשית בבקר הפסיקו הבטריות והסירות לירות אש תכופה והן מורות רק לעתים רחוקות אל אניות-המוקש, העומדות על האופק. כל אניות-השרפה היו מזוינות בארטילריה המהירה-לירות ובמכונות-מורות, שמהן ירה האויב בלי הפסקה. מהאנשים שחפצו להנצל בסירות-ההצלה עצרנו עד עתה ולקחנו מאניות-השרפה עד 30 איש, ובזה שני אופיצרים שנפצעו פצעים קשים מאד. לבקר את מבוא-החף ולאסוף את האנשים קשה עתה לרגלי הגלים העזים, המכים בים. אצלנו אין כל אבדות. נפצע פצע קל איש-צבא נמוך אחד מאנית-המוקש „באיעוואי“.

בעת שנראתה אנית-השרפה הראשונה בלוית אניות-המוקשים עברתי אני, בלוית ראש השטב למערכות-המלחמה הגינירל-ליטננט זשולינסקי  והפלג-קפיטן ממדרגה ראשונה אבערהארד, – אל האניה „אטוואזשני“, בשביל לתת בעצמו פקודות בדרך ישרה בדבר התנפלות אניות-השרפה. על המבצרים נמצא הגינירל-ליטננט סטיסיל ועל הסירה „גיליאק“ נמצא הקונטר-אדמירל לושצינסקי, בתור ראש צבא-ההגנה של החף.

טיאן-צזין.  השלטונים הרוסים קבלו ידיעה, כי תשע אניות-מסחר יפוניות הלכו בכל מהירות-מהלכן אל המבוא, המוביל לחוף הפנימי של פורט-ארטור בכוונה לחסום את החף. אניות-המסחר האלה נטבעו ע"י האש, שהמטירו הבטריות של החף. המבוא נשאר נקי ובלתי נחסם.

[…]


"הצֹפה", שנה שנייה, מס' 393, 5 במאי 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הטבעת אנית המעבר "קינשוּ מארוּ" – 1 במאי 1904

תלגרמות של הצפירה.

16 (29 אפריל).

[…]

וולאדיוואסטאק. ביום 10 לח"ז בעלות השחר יצאה פלוגת אניות-המרוץ תחת דגל האדמירל יעססען ותבוא ביום 12 בבקר לגענזאן ותעמוד הרחק חמש מיל ממבוא המפרץ. האדמירל שלח אל מפרץ גענזאן שתי אניות-פחים, תחת פקודת הלייטננטים אלכסנדר פעלל ודימיטרי מאקסימאוו. כבוא אניות-הפחים בשעה 11 אל פנים המפרץ מצאו שם אנית-סוחר יאפאנית „הויעמארו“ המכילה 500 טון ויצוו על המלחים לרדת אל החוף במספר 30 איש. אחרי קחת התעודות והדגל הטביע מאקסימאוו בפח את האניה, ואחרי כן שבו אניות-הפחים אל האסקדרא. כל מעשהו בגענזאן ארך כארבע שעות. בגענזאן בחוף לא נראו אנשי צבא, המפרץ היה ריק.

בליל 12 (25) אפריל בשעה 11 נראתה ונעצרה במרחק 12 פרסא מלשון ים פלאקסין אנית מעבר יאפאנית גדולה, מכילה 6000 טון, „קונטשימאר“ שמה, אשר נתעתה לחשוב את האסקדרה שלנו ליאפאנית, ותתן אות כי היא מובילה פחם באניות, ועל הרמז הזה קבלתה מענה ברמז, כי תעמוד על מקומה. ויהי כאשר ראו אנשי האניה כי שגו, וימהרו אל סירות ההצלה מעבר האניה מימין ויתאמצו להמלט מפנינו, ואולם כלם נתפשו ע"י סירותינו. אנשינו אשר נשלחו אל האניה ההיא מצאו שם ארבעה כלי תותח בעלי חלל 47 מילימטר, ואולם אנשים לא נראו בה בתחלה ואך אחרי כן נמצאו טמונים בחדר אחד ששה אפיצירים של חיל רגלי, והם נכנעו תיכף. ויוסיפו אנשינו לחפש וימצאו בירכתי האניה צפונים 130 איש צבא מחיל הרגלי. וכאשר הוצע לפניהם להכנע מאנו לשמוע.

אדמירל פטר בֶּזוֹבְּרָזוֹב, מפקד השייטת הוולאדיבוסטוקית. מקור: ויקישיתוף.

אז הודיעו את הדבר להאדמיראל אשר נמצא ממרחק 8 בבלטים, ויבוא צו אל אנשינו כי יעזבו את האניה. וכאשר נקרבה הסירה ירו אנשי הצבא מן האניה „קונטשימארו“ ויפצעו שני אנשים משלנו. אז נתן צו להשליך מוקש אל תחת האניה ההיא ולירות פעמים אחדות, ואחרי חצי שעה ירדה האניה מצולה. מלבד צרכי היריה ומזון וצידה הובילה האניה ההיא בעד האסקדרה של נאקאמורא כאלפים טון פחם. מספר האנשים אשר נלקחו בשביה מן האניה ההיא 183 איש ובהם 17 אפיצרים בני מדרגות שונות, ואנשים אחדים אשר לא נודע תארם, בס"ה 210 איש. לפי הנשמע הלכה בעת ההיא אסקדרה יאפאנית במספר 10 אניות אל מול וולאדיווסטוק ואך לא הגיעה שמה, כי מפאת העלטה נפגשה באסקדרה שלנו ותתפזר.

בין השבויים יש שר אלף אחד ואפיציר אחד של הגיניראלשטאב היאפאני. בין אנשי הצבא השבויים הכירו יושבי העיר איזה יאפאנים אשר ישבו לפני המלחמה בוולאדיוואסטוק בתוך בעלי מלאכה.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 88, 1 במאי 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

Kinshu Maru, מובלת חיילים (transport ship).

קבלת גיבורי קרב צ'מולפו בעיר הבירה פטרבורג – 1 במאי 1904

גיבורי קרב צ'מולפו ברחובות מוסקבה, 1904. ציור מאת סטפן מוחרסקי. מקור: ויקישיתוף

תלגרמות של הצפירה

16 (29) אפריל.

פטרבורג. היום קבלה עיר הבירה את פני הגבורים ליד טשעמולפא. למרות היום המעונן והקור היה המחזה נאדר. ברחוב נעווסקי נצבו בשורות אנשי צבא לבושי שרד וכל חיל הגווארדיא הרגלים. אל בית הנתיבות נאסף צבא האניות וגם נושאי אות הכבוד ס"ט אנדריי והאדמירלים. יחד עם הגינירל אדיוטנט אַוועלאַן בא כבוד מלכותו הגינירל האדמירל הנסיך הגדול אלקסיי אלכסנדראוויטש.. ברגע בוא המסע נשמעה תרועת „אורא“. פומבי כזה נעשה למפקד „וואריאג“ רודניעוו. שני המפקדים הגישו כתב-מודעה לגינירל-אדיוטנט הנעלה.

אחרי כן קבלו את פני הגבורים ראש האצילים וראש העיר. – הנסיך הגדול עבר בפני הצבא ויברך בואם ויושט יד לאפיצירים.

אז החלה התהלוכה. תרועת „אורא“ נלהבה לא פסקה במשך עת ארוכה. לשמחת העם לא היתה גבול. הארחים הלכו אל ארמון החרף ושם נצבו בשורה.

כבוד הדר מלכותו הקיסר, כבוד מלכותו יורש העצר והנסיכים הגדולים עברו לפני השורה. אדוננו הקיסר ברך את בוא אנשי החיל ויביע למו תודה, ואחר כן עברו אנשי הצבא בסך לקול נגינת המאַרש.

אחרי כן נערכה לעיני כבוד הדר מלכותו ואנשי המעלה תפלה בלשכת ס"ט גיאורג בארמון הקיץ. אחרי כן הלכו אנה"צ אל הלשכה הניקולאיעווית, ששם הוכנה  למו ארחת הצהרים.

הלום בא כבוד הדר מלכותו והנסיכים הגדולים. אדוננו הקיסר הודה על העבודה. לאפיצירים הוגשה ארוחה בלשכת הקונצרטים.

כבוד הדר מלכותו שתה לחיי האפיצירים ואנשי החיל, ואחרי כן  כבד את אופיצירי „וואריאג“ ו„קארעיעץ“ לשוחח עמם.

החגיגה הזאת כלתה בבית-העם, ששם נערך חזיון אשר אליו באו גם מורשי העיר והאצילים.

אובדן "ואריאג" ו"קורייץ" בקרב צ'מולפו. גלויה, 1904. מקור: ויקישיתוף

[…]

פטרבורג. בלשכה הניקולאיעווית נגש אדוננו הקיסר אל השלחן שעליו עמדה מנה לדוגמא ויפן אל צבאות „וואריאג“ ו„קאָרעיעץ“ בדברים האלה:

„הנני מאושר, אחים, לראות אתכם כלכם בריאים ושבים בטוב. רבים מכם כתבו בדמם על ספר קורות צִיֵנוּ מפעל הנאה לגבורות אבותיכם, זקניכם והוריכם, שעשום על „אזוב“ ו„מרקורי“. עתה הוספתם גם אתם בגבורתכם עלה חדש בקורות צינו, בספחכם אליהן גם שמות „וואַריאַג“ ו„קאָרעיעץ“. גם הם יהיו בני בלי תמותה. הנני בטוח, כי כל אחד מכם ישאר עד אחרית ימי עבודתו ראוי והגון למנחה אשר נתתי לכם. כל רוסיא ואנכי קראנו באהבה ובהתרגשות חרדות ע"ד מעשי הגבורות שהראיתם ליד טשעמולפאָ. מקרב לב יישר כחכם על החזיקכם הכן את כבוד הדגל האנדרעיעווי  וחין ערך רום הגדולה והקדושה. הנני שותה לנצחונות צינו המהולל ולבריאותכם, אחים“.

אחרי סוב השלחנות הואיל כבוד הדר מלכותו לאמר:

„עוד הפעם תודה לכם, אנשי חיל, קרובַי, על גבורתכם, ישמרכם האל“.

בעת ארוחת הבקר בלשכת הקונצרטין הואיל אדוננו הקיסר להגיד הדברים האלה:

„הנני פונה אליכם באותם דברי התודה אשר הגדתי זה עתה לאנשי הצבא. את הגבורות המפארות של „וואריאג“ ו„קאריעיעץ“, שנתנו כ"כ גודל ותהלה לנשקנו, עלי ליחס כלן לערך המפקדים וכל האפיצירים. מקרב לב הנני מודה לכם על מלאתכם חובתכם בכבוד, ובחפצי לתת זכרון עולם למעשה הזה צויתי להטביע מטבע-זכרון לשאתו אתם כלכם וגם אנשי הצבא הפשוטים. יהי נא ללקח-טוב לדור יבוא ולמזכרת לגבורה כה מצוינה. בכל נפש הנני שותה לשלומכם, ישמרכם האל“.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 88, 1 במאי 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

על דבר הפחים היאפאנים בפארט ארטור – 27 באפריל 1904

המלחמה.

דעת יאפאני. בשיחה עם עוזר מכ"ע „שטאֶנדאֶרד“ הגיד הקאפיטן קאבודקי ציר צבא-הים היאפאני בלונדון, כי בצי יאפאן אין אף סירה אחת מתחת למים. הסירות האלה עוד לא השתכללו למדי, ועם זה הן מסוכנות. „אנחנו – הוסיף הקאפיטן – הננו נותנים היתרון לפחים אבטומאטיים שלנו, שהמציא פקידנו אָדאַ. בפח אחד או, יותר נכון, בפחים נאחדים ע"פ השטה הזאת נקרעה גם אנית-השריון „פטרופבלובסק“.

להלן הודיע הקאפיטן, כי אם לא תמהר רוסיא לעשות שלום, אז יאביד האדמירל טאָגאָ את כל האסקדרא הפורט-ארטורית; אחרי כן יעלה הצבא אל חצי אי לאַאָדון, לשים מצור על פורט-ארטור מצד היבשה וללכדה בסערת מלחמה מן הים והיבשה כאחד.

באחרית דבריו הודיע הקאפיטן, כי במקומות מבנה האניות ביאפאן נגמר עתה בנין שלש אניות-מרוץ חדשות וכדי 50 אניות טורפידין.

טביעת "פטרופבלובסק" ממוקשים שהטמינה מניחת המוקשים היפנית Koru-Maru. ציור מאת Yasuda Hampō, שנה 1904. מקור: ויקישיתוף.

[…]

– ע"ד הפחים היאפאנים שנטמנו אצל פארט-ארטור ביום 31 מאֶרץ מודיע סופר ה„טיימס“ מטאקיא את הפרטים האלה: אנית-הקטור שטמנה בים את הפחים בליל 31 מאֶרץ היא אניה חדשה להובלת פחים, ותכיל 700 טון מים. הקאפיטן אָדאַ, אשר נהל את כל מעשה הטמנת המוקשים, זכה לא כביר לאות-כבוד על המצאותיו בהכנת פחים.

– „ניססין“ ו„קאססונא“. הידיעות היאפאניות ע"ד המלחמה הראשונה שבה השתתפו שתי אניות המרוץ האלה, מחליטות – בהפך מן הידיעות הרוסיות – כי המלחמה עברה עליהן בטוב, ולא נשאו כל נזק וחבל.

בגלל זה מעיר מכ"ע „נייע פרייע פרעססע“: זאת היא אמנם כל השטה היאפונית. הם מכסים ומעלימים כל מה שנוגע לנזק אניותיהם. הכללים שהתפרסמו זה לא כביר ע"י ממשלת יאפאן לסופרי מכה"ע מכילים עשרה דברים שאסור לכתוב על אדותיהם, ובהם גם על  אדות אבדות יאפאן בעת המלחמה, נזק האניות, משלוח הצבא וכו'. ויען כי רוח האחדות גדולה מאד ביאפאן, יש להחליט כי איש לא יפרסם דבר האסור, ורק אחרי הכרת ברית שלום יודע בכמה עלתה המלחמה ליאפאן, כמה קרבנות אדם וכסף הביאה.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 85, 27 באפריל 1904, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הנסיון השני לחסום את פורט ארטור – 11 באפריל 1904

דברי הימים

ממקום מערכות המלחמה.

למען הבין את תכונת המעמד אצל פורט־ארטור כעת, דרושה הבנה ברורה ע"ד הנסיון האחרון אשר נסה המצביא היאפאני טוגו לסגור את החוף. כהנסיון הראשון, שנעשה זה חודש תמים, גם הנסיון האחרון עלה בתהו. אבל בעת הנסיון האחרון היו היאפאנים קרובים יתר אל מטרתם, מאשר היו ביום 11 פעברואר. עתה אנוסים היו הרוסים להתנפל באנית־הפחים שלהם "Сыльный" על אנית הקיטור היאפאנית הראשית, לבעבור מנוע אותה מהטביע את ספינות־המשא במקום ששם רצו להטביען. אז (ביום 11 פבר.) היו כדורי כלי התותח הרוסים מספיקים למטרה זו. הסבה אשר בגללה היתה היכולת ביד היאפאנים להקריב את אניות הקיטור שלהם יתר אל החוף בפעם הזאת היה רפיון היריה מכלי התותח, בערך אל היריה לפני חודש. אז הטבעו אניות היאפאנים ע"י האניה "Ретвизанъ" אשר דמתה אז אל עיר מבצר שָׁטָה במים ונושאת 36 כלי תותח. אבל אחרי יום 26 פבר. לוקחה האניה "Ретвизанъ" ממקום משמרתה לתקון בדקיה שנסתמו אך לפי שעה וגם למטרת עבודה אחרת — ליריה מן החוף הפנימי אל מול ליאו־טו־שאן, לבל יוכל האויב לירות שמה וְנִקָה, כמו עד אז. ועל מקום האניה "Ретвизанъ" באו שתי האניות "Отбажный",  "Бобръ" וגם איזה אניות פחים קטנות, ובהן כלי תותח לא גדולים.

נמל פורט ארטור – 1906. מקור: ויקישיתוף.

השנוי הזה לא נתעלם מעינו החדה של טוגו (ביום 9 מאֶרץ נהדפו היאפאנים לאחור עם הטורפידין שלהם ע"י האניות הקטנות הנ"ל), ולכן גמר בדעתו לנסות את כחו עוד הפעם, ויעזור אל ההתנפלות ביריה חזקה מאניות הפחים שלו, וגם מן האניות הגדולות. אך ההתנפלות הטורפידאית של האניה הרוסית "Сыльный" סִכְּלָה את כל עצת טוגו. אמנם הרבה סבל "Сыльный" בעד נצחונו זה. שש אניות יאפאניות, מהרסות־הטורפידין, הקיפו את האניה הרוסית שהרחיקה להפליג בים הלאה מנקודת מצב התכסיס, ותמטרנה המון כדורים על האניה הקטנה. אניות הפחים ואניות כלי התותח הרוסים לא יכלו לחוש לעזרתה, בל"ס יען כי היריה מהאניות היאפאניות הגדולות היתה עצומה ולא־פוסקת מחוץ לנמל. והאניות הרוסיות הגדולות לא יכלו לצאת מן החוף הפנימי מפני הערפל העב שכסה אז את הים, וע"כ היתה סבה לפחוד, פן תתנגפנה אניות השריון באניות טורפידין שטות. אך גם במצב הקשה הזה לא התרפה הקומאנדאנט קריניצקי, מצביא האניה "Сыльный" ויצא עם אניתו לקראת האויב החזק ממנו ששה מונים. עוד מספר רגעים, והאניה "Сыльный" היתה דוויה וסחופה, קרועה ע"י כדורי היאפאנים, נפרצה במקום הקלחת ובראש חִבֵּל, וַתִּקָלַע אל החוף אצל „הר הזהב“, ותמלט מרעה.

ההתנפלות שהיתה בלילה ובערפל אצל מורד סלעי „הר הזהב“ אָרכה כשתי שעות. במשך כל העת ההיא טיילו אניות הפחים היאפאניות בקרבת החוף, טייל והסתתר תחת כתפות הסלעים מפני היריה ממבצרי הרוסים ומן הסוללות והצריחים הרבים המלאים כלי תותח. בשעה הרביעית, כאשר החל הערפל העב להתפזר, שטה האיסקדרא היאפאנית לפאת דרום, ואניות הפחים הניחו פח שט, ובו „מכונת־התּוֹפת“. תכף לנסיעת האסקדרה היאפאנית החל המצביא מאקארוב לבדוק את תוצאות מלחמת הליל, ויסע בעצמו באניה קטנה אל מחוץ לחוף. אך כמעט שהאיר השחר, בשעה 5 עם 20 רגעים, ואניות הפחים היאפאניות שבו וַתִרָאֶינָה מנגב, מאִיי מיאַאוֹדאוּ, ואחריהן הופיע טוגו בעצמו, עם הצי אשר לו, בחפצו גם הוא לראות את תוצאות מלחמת הליל, ולהתחקות על סביבות אִי הצלחתו. בשעה 6 נראה בגובה האופק ממול פורט־ארטור דגל־המלחמה של צי יאפאן, שֶׁשָׁט כמו ביום 9 מאֶרץ בשלשה מחנות: מחנה אניות השריון של טוגו, ואחריו שני מחנות של אניות מרוץ. לפי ידועות מה"ע Daily Mail מטשיפו היו לטוגו הפעם 16 אניות שריון, והוא – שתים פחות משהיו לו ביום 9 מאֶרץ, ואפשר אפוא שהניח איזה אניות למגן ולמשמר על הבסיס שלו.

הפרטים האלה מראים, שהיאפאנים לא שנו את תכסיסם. הם התעקשו להשיג את מטרתם: ללכוד את פורט־ארטור. אבל מצד הרוסים יש תכסיס אמיץ ומלא זהירות.

נ"ס.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 71, 11 באפריל 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

Sil‘nyi = Silini = Сыльный, משחתת; Retvizan = Ретвизанъ, אוניית מערכה; Otvazhny = Отбажный, ספינת תותחים; Bober = Бобръ.

ממקום מערכות המלחמה – 5 באפריל 1904

דברי הימים

ממקום מערכות המלחמה. (א)

(השקפה כללית על המקרים האחרונים).

הכונים שהיאפאנים עושים בקרבת פורט-ארטור הולכים הלך ורב. אחרי אשר נסו לשוא לסתום את המבוא אל הנמל – שבו לטורנטון. הצי היאפאני לא הצליח להטביע את ספינות-הפקק במקום אשר רצה להטביען שם, למען נעול את השער, וישב לצבוא במקום הנ"ל. במימי קוואנטון שבה המנוחה להשתרר. אם נאמין בידיעות הבאות מקור יאפאן – עלו הנסיונות ליאפאנים בחצי-חנם. אך 14 חללים ופצועים יחד. אבל עוד מקום הניחו לשתי האניות מהרסות-טורפידין להתגדר בו. שתי האניות האלה עמדו בקרָב ותאחרנה מאד בתוך להט המלחמה עם אנית השריון הרוסית Сильный – ולא נודע, כמה הומתו ונפצעו בהן. השעירים אשר עלה עליהם הגורל לעזאזאל – אניות המשא שנועדו להִטָבֵעַ לא הגיעו עד מחוז חפצם. היאפאנים מודים בפה מלא, כי עמלם לא נשא פרי „די צרכם“. נשמעה מהודעתו של רב החובל טוגו איזו אנחה שוברת חצי הגוף. אבל הוא לא אמר נואש ולא שבר את הלוחות. לפי דבריו – יוסיף לנסות ולנסות עד אשר תצלח בידו. ואמנם לא לעדות היאפאנים אנו צריכים, שנסיונות הסגירה לא עלו יפה. גם אין אנו צריכים לתלגרמות האנגליות, הבאות כדי שלא להוציא את הנייר חלק, אף לא לידיעות רשמיות שלנו. אולמא-דעובדא הוא החזק והנערץ מאולמא דכל אות ומופת. ועובדא היא, שהאסקדרא הרוסית הפליגה בים אל החוף החיצון – אחרי ההתנפלות האחרונה. תנועת מסע זה אָרכה רק שלש שעות; יציאת אניות המרוץ החלה בשעה 7, ובשעה 9 עם 15 רגעים, כבר עמדה האסקדרא חוצץ ערוכה לקרב מיוזנת  ומזורזת באין נגרע דבר – בחוף החיצון. כשאנו משוים ארך זמן יציאה זו אל ארך זמן היציאה הקודמת לה ביום 14 מאֶרץ נראה שהיציאה האחרונה היתה קלה ומהירה יותר, וזה אות שהחוף לא נסגר, ושהאניות הרוסיות הן עתה במצב טוב מהמצב שעמדו בו ביום 7 מאֶרץ.

זירת המלחמה במזרח הרחוק, 1904. מקור: ויקישיתוף.

מעמד התכסיס כולו בין רוסיא ויאפאן תלוי הוא בשאלה הסתומה: איה עתה מקום האסקדרא הרוסית המורכבת מאניות-מרוץ, שהקאפיטאן רייצנשטיין מפקד אותה? שאלה זו, כמו שהיתה סתומה לפני ירח אחד וחצי כאשר שב הקאפיטאן רייצנשטיין מיציאתו (פעברואר 2–27 ינואר) ומהטביעו בתהום איזו אנית מסחר יאפאנים – כן גם עתה אין לה פשר. בכל האופנים אין ספק עתה, שהאסקדרא של הקאפיטאן רייצנשטיין לא באה לפורט-ארטור עד יום 15 מאֶרץ. זאת אנו למדים מהודעותיו של מאקארוב. לפי הודעתו, יצא ביום 15 מאֶרץ עם כל האסקדרא שלו במשך שלש שעות מן החוף הפנימי אל החיצון. לפי תבנית החוף ההוא ומְמַדָיו יכולות אך עשר אניות לצאת יחד במשך שלש שעות. לוא כבר היה אז הקאפיטאן רייצנטשיין בפורט-ארטור, כי עתה כללה האסקדרא הרוסית ארבע עשרה אניות, ואין להעלות על הדעת, כי יציאת ארבע עשרה אניות נעשתה במהירות גדולה מהמהירות שבה יצאה האסקדרא של 10 אניות ביום 9 מאֶרץ – ארבע שעות; ומה גם בשים על לב, כי באסקדרה של רייצנטשיין יש אניות ארוכות וצרות, שֶׁהֲשָׁטָתָן קשורה במכשולים עצומים, בהמצאן במחנה אניות אחרות, ובהזקקן לשוט אחריהן ולנטות ימין ושמאל בתוך מים לא-עמוקים אשר בקרבת חוף שאיננו מרווח מאד. ועוד ראיה אחת לדבר, שאין האסקדרא של רייצנשטיין נמצאה עוד בפורט-ארטור, כי אין על אדות זה ידיעה לא מאת היאפאנים, ולא מאת האנגלים – ואם אולי עוד יש לשער, שהאניות של רייצנטשיין חמקו, התעלמו מעיני מצביאי האניות היאפאניות וגם מעיני המרגלים התרים אשר להם המשוטטים כילק, רחוק הוא לשער, שהסופרים האנגלים הרבים הרצים הנה והנה ביבשה ושטים בים באניותיהם לא ראו כאשר עברו דרך הים הצהוב ארבע או חמש אניות מלחמה גדולות. והים הצהוב הלא אך ים הוא, ולא אוקינוס.

אחרי יום 2 פברואר באו איזה ידיעות קלות כמו בעד הערפל, אך במכתבי הסופרים מוולאדיוואסטוק במכה"ע הרוסים, במכתב מיום 10 פבר. במכ"ע מוסקבאי אחד, מודיעים כי ביום 6 פברואר יצאו אניות המרוץ הרוסיות מוולאדיוואסטוק אל הים. אח"כ, מיום 17 פברואר הודיע סופר הנאוו' וור', כי ביום ההוא שבה האסקדרא הרוסית לולאדיוואסטוק בשלום, ויושבי העיר קבלוה בששון ובתרועת המון חוגג. עפ"י המכתבים האלה יש לשער, כי מן יום 6 עד יום 17 פבר' שנים עשר יום שוטטה האסקדרא הרוסית בים היאפאני שוט ורדף את אניות המסחר של יאפאן, או חתור ועמל לנתק את החבור בין הינזאן ובין יאפאן. לפ"ד סופר הנאוו' וור' היתה תוצא האכספדיציא של רייצנשטיין הֲבָאַת שלל. קרוב לשער, כי השלל הזה היא אנית המסחר היאפנית שנחטפה בלשון הים הדיומידית. אבל דין וחשבון גמור ע"ד מעשי האסקדרא הרוסית אין לנו, אע"פ שכבר עבר ירח אחד, ואין כל צרך להעלים את הדברים.

נ. ס.


דברי הימים

ממקום מערכות המלחמה. (ב)

(השקפה כללית על המקרים האחרונים).

ואמנם גם אחרי אשר נדע ע"ד תשובת הקאפיטאן רייצנשטיין לולאדיבוסטאק ביום 4 פברואר, עוד העיקר חסרמן הספר: אין אנו יודעים, איה היו אניות המרוץ הרוסיות ביום 22 פברואר, בעת אשר הצי היאפאני התנפל על ולאידבוסטוק, וימטר עליה את כדוריו. אמנם קרוב הדבר לשער, שהאסקדרא נמצאה בעצם היום ההוא בולאדיביסטוק, ותסתתר בחלק הצפוני מלשון הים „קרן-הזהב“, לבל יראוה היאפאנים. שם הרים גבוהים עוטרים את מפרץ-הים האוסרי, ותוכלנה האניות הרוסיות להתעלם מעיני היאפאנים. ומיום 18 לחדש ההוא החל זעף גלי הים, וקשה היה לאניות לצאת מן החוף. כן גם נחוץ היה הדבר לאניות הרוסים להצטיד בפחים, כי במשך מסע שנים עשר יום, עפ"י החשבון, צריכים היו לשרוף לערך 4.000 טונא (לערך 1/4 מליון פוד), ולטעינת כמות גדולה שלפחמים כזו דרושים ימים אחדים. לפי זה, אם נכונה השמועה שבאה בהנאוו' וור', קרוב לאמת, שהיאפאנים לא ראו את האסקדרא הרוסית, בעת אשר היא עמדה בחוף הפנימי, ותמרות עשן לא עלו ממנה. גם יוכל היות, שאיזה מאניות המרוץ היו אז בתוך הדוקים (מקום בנין האניות ותקונן) לטהרן ולמרקן אחרי המסע האחרון. איך שיהיה, האי גברא דמרא לא סייעיה, האדמיראל קאמימורא, לא הראה כשרון גדול בזריזות יתרה, בהודיעו, כי מן הנמנע היה לו להוכח לדעת, הנמצאה האסקדרא הרוסית בחוף, או לא.

קפיטן רייצנשטיין, 1904. מקור: ויקישיתוף

ומה עשה הקאפיטאן רייצנשטיין אחרי אשר האדמיראל קאמימורא נסוג אחור מולאדיבוסטוק – קשה לפתור. האגנטורא של לאפפאן הודיע, שאניות המרוץ הרוסיות שמו פניהן לסאחאלין, להבקיע להן דרך בתוך הקרח, ולהגן על מחפורת הפחמים של הרוסים מפני תגרת יד היאפונים. אבל לפי הציורים המתארים את סאחאלין אנו יודעים כי עד יום 8–7 מאֶרץ היו שם 20–15 מדרגות-קור במעלות ריאמיור, ויהי האי מוקף שדרה עבה של קרח, ובמצב כזה אין כל יכולת לאניות לגשת שמה, ולוא גם הצליח רייצנטשיין להבקיע לו דרך עד סאחאלין, ספק גדול הוא, אם יכול היה להצטיד שם בפחמים. הן אמנם  פחמי סאחאלין טובים הם מפחמי סיביר ומדינת אוסוריה (הם במדרגת כח החמום פחותים רק כדי 10%–5 מפחמי אנגליא), אבל חשיפת הפחמים בסאחאלין היא כה מועטת (לערך 1 מליון פוד), עד כי אין לשער שבמחפורת ההיא נמצא יותר מן 3–2 אלפים טונא, וגם מן הנמנע היה להגדיל את עבודת חפירת הפחמים והוצאתם – בתקופת חורף עז. לפי זה היה הקאפיטאן רייצנשטיין יכול למצוא בסאחאלין פחמים בשעור לא רב משעור הפחמים שהיו דרושים להסקת אניותיו די צרך הזמן לנסוע שמה. תחנות-הפחמים האחת של אניות הרוסים במקומות ההם היא ולאדבוסטוק, אם לא יוכלו הרוסים להוביל פחמים מאנגליא.

ובנודע פסקה הובלת הפחמי מאנגליא, מפני הסכנה, ואורך הדרך, ורוב ההוצאות, ולכן, בעיקר, היו פנים מסבירות לההשערה, שמצביאי הצי שמו את עיניהם לסאחאלין, מצוא שם פחמים. אבל אין זה דבר לפי שעה. בימי הקיץ, אם יהיו תנאי המקום ואפני העבודה הטחניים מתאימים ומקבילים, יוכלו להגדיר את החפירה, להעמיק יותר ולהוציא יותר ממעבה האדמה, ואז, אם לא תפתר שאלת הפחמים כולה במקצתה תפתר. אך בתקופה הזאת אנוס הצי להתפרנס רק מהפחמים האצורים בחוף ולאדיבוסטוק.

עפ"י כל האמור, הנה ההשערה הקרובה ביותר אל האמת היא שהקאפיטאן רייצנשטיין עם אסקדרתו נמצא, בתחלת מארץ, בולאדיבוסטוק, או היה משוטט בים היאפאני. בעת האחרונה פרחו שמועות זרות שונות ע"ד אחרית הקאפיטאן רייצנשטיין. אך לכל בנות-הקול האלה שמה קץ השמועה הרשמית, שהממשלה הרוסית העלתה את הקאפיטאן למעלת מצביא ראשי על אסקדרת אניות המרוץ. גם נפלא הדבר, שבידיעות היאפאניות אין קול ואין קשב ע"ד רייצנשטיין. בכלל נסתם חזון מאת האדמיראל קאמימורא, תחת אשר טוגו נותן פריו בעטו, ומונה את החללים ואת הנפצעים בקנה מקטין-הראות. בקרבת ולאדיבוסטוק – מקרים גדולים מתרגשים לבוא.

     נ. ס.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 68, 5 באפריל 1904, עמ' 1; מס' 69, 8 באפריל 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

בדבר תפיסת אנית המסחר „שילקא“ – 22 בפברואר 1904

תלגרמות של הצפירה.

[…]

פארט-ארטור. (המסחרית) אנית-הקיטור „שילקא“ יצאה מוולאדיוואסטאק ביום 21 ינואר. בקרבה אל האי צרטימה ראתה שתי אניות-מרוץ יאפוניות ושתי אניות פחים, מאירות את פני הים בפנסי מלחמה. ביום 24 נגשה „שילקא“ אל מקום הקרנתין ותעמוד על העוגן. עד מהרה באה סירת מלחמה, והאפיציר שעליה הודיעה כי אנית-הקטור היא תפושה, ויובילנה אל חוף נאגאסאקי, ששם כבר היו תפושות „מאנדשוריא“ והאניה הנורביגית „סלעפנער“. אחרי בדיקת הדואר דרש האפציר היאפוני למסור לו הכתבים הרשמיים והצרורות המסותרים, ואולם מאומה לא השיג. על דרישת רב החובל להגיד לו מדוע נאסר מאן האפיציר להשיב, באמרו כי זה סוד כמוס. את הנוסעים היאפונים הורידו על החוף, ואולם להורדת החינאים הנוסעים לטשיפו התנגד רב החובל הרוסי. הודות למחאתו הנמרצה לא הושם רב-החובל במאסר. – המלחים היאפונים הראו כי חסרה למו המשמעת לגמרי, לא שמעו לפקודת פקידיהם, העלו עשן בלשכת הנשים, ורק רב-החובל אמיץ הלב גרשם משם.

טאקיא (המס'). אנית המרוץ „ניסין“ שנקנתה זה מחדש ע"י יאפאן, נועדה אל תחנות הים מייזורו, והאניה „קאססוגאַ“ נועדה לתחנות קיור. שתי האניות תהיינה ערוכות לחצי ירח מאֶרץ. רבי החובלים האנגלים שפקדו את האניות וגם המחיאניקים הראשיים קבלו תשובות מאת קיסר יאפן.

רומי (הר'). האניות „קאַלאַבריא“, „קארל אלברטו“ ו„לומברדיא“ קבלו פקודה להיות נכונות ללכת אל מימי אזיא המזרחית. גם אנית „דאָנאלי“ נועדה להשלח אל מרחקי המזרח, והיא מצטידת.

[…]


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 34, 22 בפברואר 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אבדת "פטרופאוולאווסק" ו"באָיאַרין" – 15 באפריל 1904

המלחמה.

אנית השריון „פטרופאוולאווסק“ שנקרעה ואבדה ע"י טורפידה במלחמה האחרונה ליד פארט-ארטור, נבנתה בשנת 1894 בפטרבורג, ותהי כמעט דומה בגדלה אל „רעטוויזאן“. היא הכילה 10,060 טון. בה נמצאו כלי-תותח גדולי ובינונים 16, מהירים 37. מהלכה לשעה היה 17 קשרים. עליה נמצאו 700 איש צבא.

„פטרופאוולאסק“ היתה אנית האדמירל מאַקאראוו, שאבד יחד עמה.

אדמירל מאקארוב. מקור: wikimedia commons

משנה-האדמירל סטיפאן בן אָסיפ מאקארוב נולד בשנת 1848, ומשנת 1865 בא לעבוד בצבא הים. בשנות 1872–1876 בעמדו על יד האדמירל פאָפאָוו עסק בתקון מכשירי אניות השריון. במלחמת תוגרמא בשנת 1877 הצטיין מאקאראוו בתור מפקד האניה „הנסיך הגדול קונסטנטין“. בשנת 1881 התחקה על זרם המים בבספאָָר, ואת תוצאות מחקרו פרסם בספרו „על דבר שנויי המים בים השחור והתיכון“ ( 1883). בספרו השני „וויטיאז והים השקט“ (1893) הביא את מסקנות חקירויו ע"ד מזג החום והמשקל של מי הים השקט הצפוני, אשר חקר בעת מסעו סביב לכדור הארץ באניה „וויטיאז“.

משנת 1891 עד 1894 היה מאקארוב המשגיח הראשי על חיל התותח בים, ובעת מלחמת יאפאן עם חינא היה מפקד האסקדרא הרוסית בים השקט. עד ירח פברואר לש"ז היה מפקד הצי האדיר ליד קרונשטאדט, ובירח פברואר נתנה עליו הפקודה מטעם כבוד הדר מלכותו להיות המפקד הראשי על האסקדרא הרוסית ליד פארט-ארטור.

משנה-האדמירל מאקאראוו השאיר אחריו אשה, בת ונער בן י"ב שנה היושבים בפטרהאף.

– למשפחת המנוח מאקאראוו נודע דבר האסון אתמול בשעה 8 בבקר ע"י הטיליפון מפטרבוג. האלמנה לא האמינה לשמועה הרעה ותסע לפטרבורג להוכח אם נכון הדבר. בשעה 6 שבה לביתה חולה.

בקרונשטאדט נערכה אתמול במעמד האדמירלים והאפיצירים אזכרה לנשמת המנוח.

השמועה ע"ד מות מאקארוב עשתה רשם מרעיש בכל מקום.

[…]

– בדבר אבדת האניה „באָיאַרין“. על אדות האסקדרא שלנו בפורט-ארטור יש להעיר – כן אומר ה„רוס. וויעד.“ – כי לה אבדה אנית-המרוץ הקטנה „באָיארין“ שמכסֶהָ היה מצופה שריון. בלי תפונה כבר נודעה אבדתנו זאת ליאפאנים: גם בלי הודעות מכה"ע, בעת היריה על מפרץ-ים העיר דאלני ביום 26 פברואר אי אפשר היה ליאפאנים לבלתי ראות את ארובות אניתנו ותרניה הבולטים מן המים. ע"כ טוב היה, כי התפרסם עתה אבדת „בָאיאַרין“ בדרך אופיצילי. כפי שאפשר לשפוט ממכתב ה' .B.P ב„רוס. וויעד.“, אבדה „באָיאַרין“ לא בעת התנפלות הטורפידין היאפאנים בחוף פארט-ארטור בליל 1 פברואר (כאשר הודיעו מכה"ע בחו"ל), ורק ע"י מקרה אסון, כזה שקרה ל„יעניסיי“.

מפת פורט ארטור, 1906. מקור: wikimedia commons

אחרי אבדת „יעניסיי“  במפרץ דאלני, בעת הניחה מוקשים ביום 29 יאנואר ותתקל בפח שהניחה בעצמה והוא צף למעלה ויפגע בחרטומה, נשלחה האניה „באָיארין“ מפארט-ארטור לדאַלני. מטרת הִשָׁלְחה יכלה להיות אך לגמור את מעשה הנחת המוקשים, שלא נגמר ע"י „יעניסיי“. יותר מזה לא היה לאנית-המרוץ הקטנה לעשות בדאלני. בפארט-ארטור נמצאת עוד אניה נושאת פחים „אַמוּר“, שנעשתה בדמותה ובצלמה של „יעניסיי“. אם לא שלחו את „אַמוּר“ לגמור את אשר החלה „יעניסיי“, אך שלחו את „באָיארין“ שלא הוכשרה ביחוד להטמנת מוקשים, היה זה בל"ס, יען כי „אמור“ היתה עסוקה בעת ההיא בהנחת פחים בחוף החיצוני של פארט-ארטור. ברשות האדמירל אלעקסעיעוו נמצאו עוד שתי אניות-מרוץ פחיות „ווסאַרניק“ ו„היידאמאק“, המוכשרות היטב למטרה כזו (האניות האלו עוד לא נזכרו אף פעם אחת בכל משך המלחמה, לא בידיעות רשמיות ולא בפרטיות). אפשר, כי הן היו עסוקות במקומות אחרים, למשל בנייטשואן.

אבדת „באָיאַרין“ היתה, כפי הנראה, ממש כאבדת „יעניסיי“ לפני ימים אחדים. לפי שמודיע ה' .B.P נתקלה „באָיאַרין“ בפח שלנו, אשר ודאי צף למעלה. ודבר השנות מקרה כזה פעמים יתברר לנו ע"פ תכונת מבוא הים לחוף דאלני. המפרץ הגדול הזה הנהו גלוי לגמרי לפני רוחות ממזרח, המרתיחים פה מאד את הים. זרם המים עז פה מאד, וקרקע הים מלא סלעים, והפח שלא נדבק יפה בעוגנו אל הסלע מתחת יוכל על נקלה להקרע ולצוף למעלה.

להצלחתנו עלתה אבדת באיאַרין כמעט בלי קרבנות אדם. האניה שנבנתה יפה טבעה לאט, במשך שתי שעות תמימות, ורק ששה אנשים טבעו, תחת אשר יעניסיי ירדה תהומות במשך 15 מינוטין. אבדת „באיארין“ לא תוכל להיות מורגשת לאסקדרא שלנו, שבה נשארו עוד חמש אניות-מרוץ, המספיקות למדי למעשי ההתחקות והתיור. „באָיאַרין“ נבנתה בשנת 1901 בקופנהאגן, ותדמה מאד אל „נאוויק“, ורק מכונתה לא היתה איתנה כל כך. מהירות לכתה היתה 23 קשרים בשעה“.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 75, 15 באפריל 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

קיצור קורות המלחמה עד היום הזה – 2 באפריל 1905

מלחמת רוסיא ויאפאן.

קצור קורות המלחמה מראשית ימי היותה, עד היום הזה.

סבות המלחמה

אלו הן הסבות העקריות שהסבו בה:

א) אחרי התקוממות הבאקסערים בכינא, חטפה לה רוסיא את מאנדזוריא, ויהי במחאת ממשלות אירופה נגדה, הבטיחה רוסיא להוציא את חילה בירח אפריל 1903. אך רוסיא לא עמדה בדבורה, ותדחה את יום צאתה מיום ליום.

ב) יאפאן התחילה לפחד, פן תחטוף רוסיא גם את קארעא, כאשר חטפה לה את מאנדזוריא.

ג) רוסיא התחילה אמנם להכנס לאט לאט לקארעא, ויאפאן ראתה בזה סכנה לשלומה, מסחרה והתפתחותה.

ד) ההכנות למלחמה, שהכינה רוסיא בסתר, בעת עמדה בקשרי ידידות את יאפאן.

התחלת המלחמה

בשבוע הראשון לירח פעברואר 1904 הוחלה המלחמה. ציי שתי הממלכות התנגשו יחד בים, ויציגו את הפרק הראשון ממחזה-התוגה האיום.

לפני התבל נראה אז, כאלו בא הדבר לפתע פתאם, מבלי אשר חשבוהו מראש. אך האמת הוא, כי עוד מפני זמן רב כבר הכינו שני הצדדים את עצמם למלחמה. אצל נהר יאלו כבר חנו אז מאות אלפי אנשי צבא רוסים, ויאפאן גם היא כבר הובילה את מבחר לוחמיה אל שדי הקטל.

בששי לירח פעברואר עזב האדמיראל טאגא את יאפאן, ובראש הצי הראשי נסע לפארט ארטהור, מקום אשר עמד אז הצי היתר אדיר והיתר מובחר, של ממשלת רוסיא.

בליל השמיני לירח פעב. החלו להלחם בתקף. אדמיראל שטארק, מפקד הצי הרוסי עוד טרם הכין את עצמו להתנפלות מצד היאפאנים ויצליח בידי האדמיראל טאגא להתגנב אל תוך החוף ויחל לירות באניות המלחמה הרוסיות, את האניות „צארעוויטש“ „רעטוויזאן“ ו„פאלאדא“ הזיק, ויעשן לבלתי תוכלנה להשתתף עוד במלחמה. ואח"כ נסג אחור.

המלחמה נמשכת.

וביום של מחרתו הוסיף האדמיראל טאגא, ויתנפל שנית, וגם הפעם האירה לו ההצלחה פנים, במשך שעה אחת החריב את האניות „פאלטאווא“, „נאוויק“, „דיאנא“, ו„אסקאלד“. היאפאנים הודיעו אז כי ארבעה אנשים נהרגו מהם, ונ"ד איש נפצעו משני הצדדים, אלעקסיעוו הודיע להממשלה הרוסית כי ס"ו איש אבדו חייהם בהתנגשות הזאת.

אולם היאפאנים לא הסתפקו ביום ההוא בפארט ארטהור לבד, המפקד אוריאו, הוריד בו ביום אלפים וחמש מאות איש לשעמולפא בקארעא. מפקד האניות הרוסיות „וואריאג“ ו„קאריעץ“ נדרש לצאת באניותיו את החוף, ויהי בהמאנו למלא אחרי הפקודה הזאת, נחרבו האניות כלה מאת היאפאנים, וחמש מאות איש נהרגו.

אז הודיעה רוסיא גלוי בתבל, כי נלחמת היא את יאפאן, ושני הצדדים הלו להלחם בגלוי.

ההתנפלות הראשונה על פארט ארטהור.

ביום הכ"ד פעברואר החלו היאפאנים לירות בפעם הראשנה על פארט ארטור, אך בלי תועלת. הם הטביעו ארבע אניות ישנות, למען סגור את החוף, אולם גם בזה לא השיגו מטרתם.

ביום 6 מארץ קרבו בפעם הראשנה חמש אניות יאפאניות אל וולאדיוואסטאק ויורו עלחיה מבלי הסב לה נזק ויעזבוה, בי"א מארץ הוסיפו היאפאנים וירו חמש שעות רצופות על פארט ארטהור, מאקאראוו הודיע אז כי הטביע אניה יאפאנית.

בי"ז מארץ קרה להרוסים אסון נשגב בסבת אי-זהירותם, אנית המלחמה „סקארי“ אשר עמדה אצל פארט ארטהור נתפוצצה כלה יחד עם כל אנשיה.

הרוסים עוזבים את קארעא.

ובמשך הזמן הזה לא שבתו היאפאנים, וילכו הלך וקרוב אל שונאם. בראשון לירח אפריל ראו חמשים אלף הרוסים אשר חנו בקארעא, את הסכנה הצפויה עליהם, ויקדימו לברוח.

מתת מאקאראוו.

יום מר ונמהר היה היום הי"ג לירח אפריל להרוסים. באותו יום התנגשה אנית המלחמה הרוסית „פעטראפאוולאווסק“ על מוקש או טארפעדא יאפאנית, ותתפוצץ, ויחד עם מפקדה האדמיראל מאקאראוו וחמש מאת איש שנמצאו בתוכה, ירדה מצולות.

כאשר עמלו הרוסים לחזור להחוף, התנפלו היאפאנים על אנית הטארפעדא „סעזסטראש“ ויטביעוה גם ה„פאביעדא“ סבלה נוראות.

אחרי שני ימים, התנפלו היאפאנים שנית על פארט ארטור והאדמיראל אלעקסייעוו, בקש להתפטר ממשמרתו, משרת מפקד ראשי, כי  ראה כי כלתה הרעה לרוסיא.

ביום כ"ו אפריל החלו היאפאנים לעבור את נהר היאלו, ורוב חילם עברוהו עד השלשים בו.

בראשון לירח מאי היתה המלחמה הראשונה בין שתי המחנות, ויכבשו היאפאנים ביום הז' בו, את פענגוואנטשענג, והרוסים נסוגו אחור מבלי אף לנסות להלחם.

פארט ארטהור סגורה ומסוגרה.

בששי לירח מאי הצליח בידי היאפאנים לצעוד צעד נשגב קדימה, הם הורידו היבשה מספר רב אנשי צבא לפיטסעווא וקינטשאו שני הערים האלה נמצאים בחצי האי ליאאטונג, מקום בו בנויה פארט ארטהור. היאפאנים כבשו את כל מסילות הברזל והטעלעגראף מפארט ארטהור, וכה נשאר המבצר הזה [?] מכל התבל. בי"ב מאי החריבו הרוסים לבדם את חוף דאלני, ואחרי שלשת ימים קרה ליאפאנים אסונם הראשון, אחת אניות המרוץ נשברה ע"י אניה אחרת מאניות יאפאן, ואנית המלחמה האטסוסע, נתפוצצה במוקש רוסי.

ביבשה.

המלחמה העקרית עברה אז להיבשה, אל ההרים המסבבים את חא-בין; היאפאנים עשו שם הרג רב בהרוסים, אך גם הם לא יצאו נקיים, ויאבדו אלפי אנ"צ. הגענעראלים הרוסים פאוק וזאלינסקי סבלו מפלה גדולה. אחרי הנצחון הזה שמו היאפאנים פעמיהם לפארט ארטהור, מהלך היאפאנים המסוכן הזה, בתוך נהרות שהגיע המים עד צוארם, ועמוסים תחת יריות כדורים שירו עליהם מעל ראש הר נאנשאן וימיתו 4200 יאפאנים, הוא מאורע נפלא בהמלחמה. אולם היאפאנים, תחת פקודת הגענעראל אקו, למרות כל המכשולים, נצחו את המלחמה הזאת.

מפלת שטאקעלבערג.

אז שלח קיראפאטקין ארבעת אלפים אנשי צבא והגענעראל שטאקעלבערג בראשם, להפריע את היאפאנים מהתקדמותם לפארט ארטור, אך בוואפאנגאו, 800 מיל הרחק מפארט ארטהור, הוכה שטאקעלבערג מאת היאפאנים מכות נוראות. במלחמה אשר ארכה שלשת ימים, שהוחלה בי"ד יוני, הרגו היאפאנים – 35000 איש תחת פקודת אקו – שלשת אלפים רוסים, ויקחו שבי שלש מאות איש. אולם כאשר ברח שטאקעלבערג, רדף אקו אחריו, ויאבידו עוד עשרת אלפים רוסים.

עוד מפלות רוסיות.

באותו זמן סבלו הרוסים מפלות נוראות אצל פאליאנטען, טעליסו, וואפאנגאו, וקינטשאו. הרוסים כבר אבדו את תקותם להפריע את חיל אקו מלכת לפארט ארטהור, היאפאנים הכו את הרוסים בלי הפוגה ויעשו בהם הרג רב, ביום הכ"ג יוני  נודע כי שני הגענעראלים היאפאנים אקו ונאדזו, עומדים אצל קאי-פאנג.

עוד התנגשות על הים.

זמן מה לא קרו כל מקרים חדשים על הים, אך ביום ט"ו יוני, יצא הצי הוולאדיוואסטאקי, וילך לצד דרום ויטביע שמה מספר אניות-משא יאפאניות. אולם טאגא לא החריש וימהר לנקום בהם בהחריבו את אנית המלחמה הרוסית היותר גדולה, „פערסעוויעט“, ויזיק את אנית המלחמה „סעוואסטאפאל“, אנית המרוץ „דיאנא“ ושלש אניות טארפידא.

אצל ליאָיאנג.

מהימים האחרונים של ירח יוני עד סוף יולי, לחמו היאפאנים מלחמה גדולה במקומות שונים על היבשה. אך מטרתם העקרית היתה להכנס אל ליאיאנג, ברביעי לירח יולי כבשו היאפאנים את האיטשענג, לא רחוק מליאיאנג.

מנוסת הצי הרוסי.

בעשירי לירח אוגוסט נסה הצי הרוסי של פארט ארטהור לעזוב את החוף, ויפגשוהו כדורי היאפאנים, אנית המלחמה צערעויטש הושחתה ומפקדה הגענעראל וויטהעפט נהרג מאחד הכדורים. הרבה מהאניות הרוסיות שבו שנית לפארט ארטהור; אחדות, לחופים זרים. ה„רעשיטעלני“ לוקחה שבי בידי היאפאנים.

כבישת ליאיאנג.

ברביעי לירח סעפטעמבער נכבשה ליאיאנג לפני היאפאנים הרוסים ברחו מהעיר ויגיעו בשמיני למעפט. מוקדונה.

אחד הימים הנשגבים בקורות המלחמה, הוא הרביעי לירח אקטאבער, באותו היום התנפלו הרוסים על היאפאנים למען מנוע אותם מדרכם מוקדונה. הרוסים אבדו בהתנפלות הזאת שלשים אלף איש, ולהיאפאנים – עשרים אלף.

מלחמות קטנות נלחמו עד העשרים לירח אקט. מאז לא קרו כל מקרים נשגבים סביבות מוקדון עד ירח פעברואר, הדרכים היו מקולקלים מאד עד כי בקושי יכלו המחנות להתנענע. כל עבודת המלחמה עברה לפארט ארטהור, מקום בו לחמו שתי המחנות באמץ הלב, עד אשר נצחו היאפאנים את נצחונם היתר גדול – שטאֵסעל, גבור רוסיא היתר אדיר במלחמה, מסר את העיר היותר בצורה עלי תבל בידי היאפאנים, העיר אשר ימים רבים הגין עליה, באמץ.

המאורעות האחרונות

קורות המלחמה האחרונה בסביבות מוקדון, כבוש מוקדון וטיעלינג, התבוסה הנוראה שבאה לרוסיא במלחמה הזאת, כל הקורות האלה בטח עוד טרם נמחו מזכרון הקורא, ולא מצאנו לנחוץ לשננם פה.

     גפן.


"חבצלת", שנה שלושים וחמש, מס' 15, 2 באפריל 1905, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.