דברי הימים

ממערכות המלחמה.

כח הצי תלוי במדה גדולה במספר מבואות הים בכמות-ההכנות למלחמה ובטיבן, ובערך מבואי הים, אשר יוכל להשען עליהם. כמו כן תופסת מקום חשוב מאד מערכת החופים האלה והמרחק אשר בין כל אחד ואחד, ובין הנמלים אשר לאויב ובין מקומות מפעלי-הקרב הכי כבירים. מלבד ההכרח להכין פחם רב ומכשירי המלחמה, מלאות האניות כעת מוכניות מרכבת מחלקים רבים ושונים, אשר בכל עת הן עלולות להזקק לתקון גדול. מלבד זה דורשות המכונות החדשות חדוש וחלוף מי-המעין המתוקים, המתקלקלים לרגלי מי הים המלוחים. לסוף, בקיעי-האניות, אשר אין מפלט מהם בשעת חירום והקלקולים היתרים לא לבד שקשה לתקנם מחוץ לנמל, כי לפעמים פשוט מסוכן הוא להשאר עמהם בים. והנה בנוגע למבואי-הים נמצא הצי היאפוני במצב יותר קל מצי רוסיא. לצי רוסיא רק שני נמלים – פורט-ארטור וּוולאדיוואָסטוק. ביניהם משתרע שטח גדול של אלף וארבעים פרסאות, ולמען הגיע מחוף אחד אל משנהו נחוץ לעבור דרך לשון-הים הקוריאית אשר יהמה תמיד אם גם לא תהיו בו אסכדרה יאפוניות מאניות-המוקש הנסמכות על מבוא הים הטוב ומועיל מאד ומסוג היטב – טאַקעסיקי על איי טוּסימאַ, הנמצאות באמצע לשון-הים וכמו כן על סימאָנאָסעקי ועל פֿוזאן, אשר היו גם עד עת המלחמה כמעט ברשות היאפונים. באופן כזה יכולים חלקי הצי הרוסי הנמצאים בפורט-ארטור וּוולאדיוואָסטוק להתחבר איש עם אחיו רק כאשר תשבר ותנפץ פלגת-האניות היאפונית, הלוקחת עמדה מרכזית.

וולאדיוואסטוק כשהוא לעצמו נוח ומועיל הרבה יותר מפוארט-ארטור. ראשית כל לו שני מוצאים, הרחוקים איש מרעהו מרחק חשוב, ועל כן נחוצים למצער כחות כפולים נגד אלה הנמצאים במבוא-הים, למען לכוד אותו. מלבד זה המוצאים האלה עמוקים ונוחים כל כך לשחות בהם, שאניה איזו שתהיה גדולה או קטנה יכולה להכנס ולצאת על נקלה בכל זמן. לסוף, נראים לעתים לא רחוקות אצל וולאדיוואסטוק חזיונות ערפל חזקים העושים את מחסום החוף הזה למסוכן מאד ולעמוד הכן בים בשעת ערפל אצל החופים המלאים שרטונים ואבנים וגם ביחס הסכנה מצד התנפלות מוקשי המות.

מלבד כל אלה שליטים בוולאדיוואסטוק זה זמן כביר ועל כן הספיקה להם העת לערוך ולכונן אותה באופן טוב יותר מפורט-ארטור. בוולאדיוואסטוק יש מקום-חזוק בדקי אניות (דוק) גדול ורחב ידים עד להביא בו אניות שריון אסכדרניות ואניות-מצפה עוטות-צנה גדולות, ובפורט-ארטור נפקד מקום תקון אניות כזה. מובן מאליו, כי בקיעי-אניות אחדים הנעשים תחת המים, גם של מוקשי-מות, הנמצאים עמוק הרבה תחת אופק המים, מהבקיעים והבדקים הנעשים ע"י כלי-המלחמה של הארטיללעריא. הבקיעים האלה יכולים להרפא מהריסותם גם בלי בית התקון, אך הדבר דורש הרבה יותר זמן מרובה. בשעת חירום כידוע תיקר העת פי שבע מהכסף, אשר עולה היא בשויה עליו גם בימי שלום.

מלבד שחסרה פורט-ארטור בית תקון לפרצי אניות גדולות, לו רק מוצא אחד, ועל כן נקל הוא עד מאד לסגור את חופו ואפשר להוציא את הדבר הזה לפעלות בכחות מצערים. אך המגרעת הכי גדולה של פורט-ארטור הוא הדבר הזה: להמוצא היחידי והצר, מלבד זה, עד מאד, אשר לפורט-ארטור, עומק כל כך קטן ובלתי חשוב, עד שהאניות הגדולות יכולות לבוא ולצאת בו רק בשעת גובה-המים. גאות-המים באה פעמים ביום, ובכל פעם רק במשך שעה או שעה וחצי נעשה עומק המים של התעלה מספיק, זאת אומרת התעלה מכשרת רק בהמשך שתים שלוש שעות במעת לעת. לרגלי הסבה הזאת לא רק בהמשך עשרים ואחת שעה במעל"ע לא תוכלנה האניות הגדולות לצאת ולבוא, כי אם גם כל פלגת-האניות, בכל מתכנתה לא תוכל לבוא או לצאת בבת אחת, ואנוסה היא לעשות את זאת בכמה פעמים. הדבר הזה שולל ראשונה עת רבה ובהיות השונא באותו מעמד אפשר לבוא גם לידי סכנה, גם חרף תמיכת המצודות שעל החוף.

מאליה תוָלד השאלה: מדוע זה אפוא לא תכונן פלגת-האניות הרוסית בוולאדיוואסטוק, המחונן בתועליות ובכשרונות מעשה המלחמה הרבה יותר מפורט-ארטור?

ראשונה, וולאדיוואסטוק תקפא בקרח לירחים אחדים בשנה. אך הדבר הזה עודנו חצי-אסון, כי הנסיון הראה לדעת, כי גוזרי הקרח יכולים להחזיק במשך כל החרף את המסלה שבין מחוז-האניות ובין מלוא-הים. דעת לנבון נקל כי קשה לחיות בקביעות על האניות וביחוד לשחות בים בהתגבר הקור ובעת סערת-שלג, אך הדבר הזה בלבדו עוד איננו מטיל אימה יתרה על יורדי-הים הרוסים.

בנוגע ליאפאן, שלטת היא בשלשת מבואי הים ממדרגה הראשונה: קורע, סאַסעבאָ ויאָקאָסוקאָ (אצל יוקאהאמא) ובמבואים אחדים ממדרגה השניה. אל בנין מחוזי-האניות שמו היאפונים את לבם זה כבר באופן בלתי מצוי ויוציאו להערכתם ולבניתם כסף תועפות. על כן יש להם מקומות אחדים לחזק בדק האניות, אשר יכולות לבוא בהם האניות היותר גדולות, שורה שלמה של משקעי-מים לצורך אניות-המוקש, בתי מלאכה מהודרים ומחסונים גדולים לפחמים וצרכי המלחמה. מלבד מקומות תקון לאניות המלחמה של הצבא יש גם מקומות, אשר בעליהם אנשים פרטיים המה. כל הדברים האלה נותנים ליאפאנים את היכולת לרפא את הריסותיהם בהקדם-זמן הרבה.

נקל אפוא להבין, כמה קשה הדבר על הרוסים להגן על ערי החוף, ואם עד היום הצליחו להגן, אך בגבורתם הגדולה הצליחו, כי הכח הרוסי העיקרי איננו על הים, אך על היבשה.

---

"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 42, 3 במרץ 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

דברי הימים

מצב הרגע.

כבר עברו שבועות מעת אשר החלה המלחמה, ומלבד הקרב הראשון ורב-התוצאות אצל פורט-ארטור היו עד עתה אך הכנות ותנועות. למין זה אנו חושבים גם את הנסיונות האחרונים אשר נסו היאפאנים לסגור את נמל-ארטור. כידוע מהדין והחשבון הרשמי לא עלו כל הנסיונות האלה יפה ליאפאנים. מבוא-הים לא נסגר, האניות הרוסיות יכלו לצאת, וגם יש מהן שהפליגו מעט בים. אח"כ התאמצו היאפאנים עוד הפעם להלחם אל פורט-ארטור, ואולם גם הפעם נהדפו לאחור. מן המאמרים הרעים שכתבו המומחים ע"ד התכסיס הזה – הצד השוה שכולם מודים עליו, הוא, כי מאחוריו מסתתרת איזו מטרה אחרת לגמרי. קשה לאיש שאיננו מומחה להורות הלכה בדברים כאלה הננו מביאים אך את תמצית המשפטים שהמומחים דנים. לפי דברי רובם, התקופה שהמלחמה עומדת בה כעת איננה תקופת פגישות גדולות בין הרוסים והיאפאנים, כי אם תקופת תנועות. כשהצי היאפאני הצָר על פורט-ארטור מבצבץ פעם בפעם ושולח את סירות הטורפידין, או עושה כונים כאלו התאמץ להוציא את צבאותיו בקרבת חוף פורט-ארטור על היבשה – אין אלה תכסיסים שלמים, כי אם מסוה ומסך למעשים שנעשים במקום אחר. היאפאנים <???>עיד את האניות הרוסיות העומדות על העגן בפורט-ארטור, פן תרגיזינה בדרך את צבאותיהם הנוסעים לקוריאה. על כן הם מתנפלים פעם בפעם על פורט-ארטור למען עצור שם את הצי הרוסי, שיהיה אנוס לעמוד בקרבת החוף ולהגן על פורט-ארטור ממלחמת תנופה, וכן גם להגן על המקומות הסמוכים שמה, לבל יוכלו היאפאנים לצאת שם על היבשה, ובעת ההיא מוסיפים היאפאנים להוציא לפעלה את הובלת הצבא והנשק והצידה והפחמים וכל צרכי המלחמה לקוריאה.

אין להחליט בדברים כאלה וַדָאוֹת, אבל קרוב הוא אל האמת, שהיאפאנים לא ימהרו לצאת למלחמה על היבשה עד אשר יביאו צבא רב מאד לקוריאה, ועד אשר יסתדרו שם ככל חוקי המחנות, ועד אשר יבצרו שם גם מקומות ידועים. זאת היא מלאכה גדולה וארוכה, והתנאי הראשון למעשיה היה זה, שהדרך העולה מיאפאן לקוריאה תהיה חפשית, לבל תעצרנה האניות הרוסיות אשר בפורט-ארטור ובולאדיבוסטוק את ה„טראנספורט" הזה. הסכנה היותר גדולה נשקפה ליאפאנים מפורט-ארטור הסמוכה, ולכן היתה ראשית מעשיהם לעשות שם מלחמה. בטשימולפו היתה להם מלאכה קלה ואי-כבוד להכריע את האניות הרוסיות המעטות. מן העבר השני נטויה חרב רוסיא ממול יאפאן בולאדיבוסטוק, אבל שם היו מכשולים טבעיים. יציאת אניותיו של רייצנשטיין מן החוף המכוסה קרח נעשתה בגבורה נפלאה, אך האניות אֻלצו לשוב אל החוף ולא יכלו להפליג בים ולהתרחק מן הבסיס שלהן, מולאדיבוסטוק. ואולם אע"פ שהספינות חזרו, לא חדלה אימת הרוסית להפחיד מן הצד ההוא את היאפאנים, ומקצת האניות היאפאניות סובבות ומשוטטות בקרבת ולאדיבוסטוק לעצור שם את הרוסים ממש כמו שהם עוצרים אותם בפורט-ארטור. שני התכסיסים היאפאניים האלה נבדלים אך באמצעיים שלהם, ולא במטרותיהם. המטרה אחת היא: לעגן את האניות הרוסיות לבל תצאנה על פני ים. אבל אצל פורט-ארטור לא די היה לעמוד על המצפה, אך נחוץ היה להתנפל, ואצל ולאדיבוסטוק אין צרך להתנפל, יען כי גם הקרח מעכב, וכמו שהוא מכשיל את האניות הרוסיות, כן הוא מכשיל גם את היאפאניות, אבל בכ"ז אי אפשר לבטוח בהחלט, ולכן משוטטות האניות היאפאניות גם שם.

[…]

---

"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 40, 29 בפברואר 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

תלגרמות של הצפירה.

21 מאֶרץ (3 אפריל).

[…]

טולא. בגלל אשר מפקד האניה „וואַריאַג“ רודניעוו, אשר הצטיין בגבורתו בעת מלחמת הים עם צי יאפאן ליד טשעמולפא, מוצאו מן האצילים בפלך טולא, מחוז ווענעוו, החליטה אספת האצילים: למלא ידי ראש אצילי הפלך לשלוח תלגרמא של ברכה לרודניעוו בשם כל האצילים, ואם יעבור דרך טולא יקדמוהו בברכה ע"י סגל חבורה.

אדיסא. התגברות הרגשות הפטריוטיות בין התושבים לרגלי בוא הספנים הגבורים, היא באמת לעילא ולעילא. בכל מקום שיתראו יעשה למו ברגע פומבי ביקר כל כבוד. הנהגת העיר נתנה כבוד לספנים בעריכת ארוחת בקר. אחרי הארוחה הלכו במקהלת נוגנים אל החוף, לאניה „ניקולאי“, אשר בשעה 4 אחרי הצהרים הלכה לסיבסתופול. אל ההליכה בסך נלוה המון גדול, עד כי הנמל לא יכול להכילם. כל מסבי רחוב החוף מלאו המונים.

אדיסא. העיר לותה את הגבורים היוצאים בקול תרועת אורא. הקאפיטן סטעפאנאָוו ספר, כי מפקד האניה האמריקאנית „וויקסבורג“ היה בודד במועדו כל עת עמדו בטשעמולפא, לא התודע אל מפקדי אניות יתר הארצות ולא השתתף במועצה ובקריאת המחאה לפני המלחמה, יען כי איש לא שחרהו לזה. אחרי המלחמה שלח גם הוא יחד עם האחרים רופא וסדרות [?] הצלה. ע"ד קבלת מלחינו אל האניה וויקסבורג בלי ספק לא בקש רודניעוו, יען כי לא היה כל צרך בזה. – אחדים מן הפצועים קשה בטשעמולפא ובהונגקונק תחת אפוטרופסות הצרפתים. – השמועה, כי הקוריאנים חטפו את הניצולים מן המים וימסרום לידי היאפאנים, איננה נכונה. אף מלח אחד משלנו לא נפל בידי היאפאנים.

[…]

---

"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 67, 4 באפריל 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

תלגרמות של הצפירה.

(מאת האגנטורא הרוסית והאגנטורא המסחרית)

במקום מערכות המלחמה.

פטרבורג  (ס' מס'). הנסיך הגדול קיריל וולאדימירוביטש נסע למזרח הרחוק.

ברלין. ה„לאקאל אנצייגר“ מודיע מטוקיא, כי ממשלת יאפאן מכירה את הנסיון האחרון להגיח אל פורט-ארטור כי לא הצליח.

טוקיא. לטשימולפא נשלחו אינזינירים יאפנים, אשר נצטוו להעלות ממצולות הים את האניה „וואריאג“ הטבועה. האניה הזאת נכונה להספח אל הצי היאפאני.

לונדון. למכה"ע פה מודיעים מטשיפו, כי אנית התותח היאפנים אשר נעשו בה פרצים בעת המלחמה אצל פורט-ארטור טבעה במצולות בקרבת החוף ההוא ועמה אבדו שבעה מלחים ואפיציר אחד. אפיציר אחד של אניה שנטבעה, אשר הובא ע"י אנשי צבא חינאים אל הקונסול היאפאני, מחליט, כי שאר אנשי אנית התותח ההיא עלו בשלום על החוף ממזרח טשיפו.

פריז. ציר יאפאן פה מקים את הידיעה, כי לא הצליחו היאפאנים בהתנפלם בפעם האחרונה על פורט-ארטור.

מוסקבה (ס' ר'). שלשום נסע מזה למזרח הרחוק הגינ'-לייט' סמירנוב, שנמנה מחדש לראש המבצר בפורט-ארטור.

פארט ארטור. מודיעים נאמנה, כי בעת שהדפה „רעטוויזאן“ אחור בליל 12 לח"ז את אניות הפחים היאפאניות שהתנפלו עליה, אחרי היריה הראשונה מן הבטריא שעל החוף, היה מפץ באניה היאפאנית שהכדורים כוננו אליה.

במשך שני הימים האחרונים לא היו כל שנוים. היום סער מצפון ורוח עזה מאד. על הים גלים גדולים, וכל נסיון לעלות על החוף הוא מן הנמנע.

---

"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 41, 1 במרץ 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

טלגרמות

של הנציב הגנרל-אדיוטנט אלעקסעיעוו של שם הוד־מלכותו

מיום 13 פברואר שנת 1904.

I

בהכנעת-אמון הנני מודיע להוד-מלכותו שביום 11 נראו בקרבת פארט-ארטהור 17 אניות מלחמה של האויב, 12 נושאות-פחים ואניות-קיטור; אולם לא קרבו כל כך, עד שאפשר יהיה לירות אליהן.

באותו יום הפליגו בים האניות-החוזרות „באיאן“, „אסקאלד“ ו„נאוויק“. יחד עם האחרונה שבו נושאות-הפחים שלנו ממפרץ ים-היונים, ובאותה שעה כוננו אל „נאוויק“ שתי אניות-חוזרות יאפאניות, אך נשארו מרחוק. בערב באו האניות-החוזרות אל הנמל.

בליל 12 פברואר הפליגו בים נושאות-הפחים שלנו. בלילה נראו עוד הפעם נושאות-הפחים היאפאניות, אשר ירו אליהן „רעטוויזאן“ והסוללות.

מהסוללה No. 18 מודיעים שהטביעו נושאת-פחים אחת של האויב.

בשעה התשיעית בבקר נראו בקצה האופק 14 אניות יאפאניות.

באניות-הקיטור של האויב, שטבעו בתגרת ליל 11, נמצאו מפות של פארט-ארטהור, החוף אדאמס הים-הצהוב. מאחת האניות שבערה נמצאו מתוחים חוטי-ברזל ובתוכה – סוללות אלקטריה. החוטים נגדעו ואת הבערה כבו.

II

האסקדרה של האויב במספר 16 אניות קרבה מעבר דאלני אל מבצר פארט-ארטהור לערך בשעה האחת-עשרה בבקר ביום 12 פברואר ותמטר כדורים על „אסקאלד“, „באיאן“ ו„נאוויקׅ“, אשר נמצאו מחוץ לגבול החוף, וגם על המבצר ארכה היריה כחצי שעה ואז באו אניותינו אל החוף. האויב ירה עוד רגעים אחדים אל אחת הסוללות ואחר הרחיק במדה כזו, שלא הגיעו אליו היריות, אך לא נעלם מן העין לגמרי. באותה שעה נפרדו ארבע אניות-חוזרות של האויב ותבואנה אל מפרץ ים-היונים, ששם החלו לירות מהרה אל נושאת-הפחים שלנו, שהסתתרה במפרץ הנ"ל, גם ירו אל החוף, ואז שלח המפקד שמה אנשי-צבא. היריה הזאת ארכה כעשרים רגעים. עלית-צבא על החוף לא היתה, האניות-החוזרות של האויב הלכו להן. נעשו אמצעים מתאימים למטרתם, למען קדם את פני האויב, אם יאמר להתנפל מצד הים. מצבאנו נפצע רק איש אחד בסוללה.

מעניני המלחמה.

לעתון המילאַני „סעקאָלאָ“ מודיעים מסאנט-יאגא, כי ממשלת יאפאניה קנתה זה עתה מאת ממשלת צ'ילי, אשר בדרום אמיריקה, שלש אניות מלחמה. המשא-ומתן בדבר הקניה התחיל זה כבר, אך עתה אחרי שפרצה המלחמה בא לידי גמר. כל שלש האניות האלה נבנו באיטליה. הגדולה מהן „קאפיטאנא פראט“ – אניה-חוזרת לבושת-שריון – מכילה 6,900 טאן – עוברת בשעה 15 קשרים ומזוינה באחד עשר כלי תותח; השניה אניה-חוזרת „האקאבוקא“ בת 4,500 טאן ומהירות מהלכה 23 קשרי לשעה; והשלישית – אניה להשחתת מוקשים אשר מתחת להמים „אדמיראל קאנדעל“ בת 750 טאן ומהירות מהלכה 21 קשרים.

---

"הזמן", שנה שנייה, מס' 33, 28 בפברואר 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

במקום מערכות המלחמה.

פטרבורג. (המ.) תלגרמא מאת פלוג. האסכדרא של האויב, בת 16 אניות, באה מדאַלני לפאָרט-ארטור בשעה 11 בבקר יום 12 לח"ז, ותחל להמטיר כדורים על האניות „אסקאלד“, „באיאן“ ו„נאוויק“ הנמצאות בחוף הפנימי. בסוללות המבצר ארכה היריה חצי שעה, ואז באו אניות-המרוץ שלנו אל החוף. האויב, שירה במשך מינוטין אחדים מבאטריא אחת, החל להתרחק, ויהי נראה לעומדים על הסוללה, אבל הרחק ממטחווי כדורים. אז נפרדו מעל האסכדרא ארבע אניות-מרוץ של האויב ותלכנה אל מפרץ גאלובאי ותחלנה לירות אל סירות הטורפידין שלנו הנמצאות שם, גם ירו בעוז אל החוף. שר המבצר שלח שמה חיל. היריה במפרץ גאלובאי ארכה 20 מינוטין; על החוף לא עלו. אניות-המרוץ של האויב התרחקו. אבדותינו: אחד נפצע מן הבאטריא.

פטרבורג. (המ.) תלגרמא מאת הנציב מיום 13 פברואר:

באחד עשר ח"ז, ביום, סבבו ליד פארט-ארטור 19 אניות-מלחמה של האויב עם 12 אניות טורפידין ואולם לא קרבו כמטחוי כדור. ביום ההוא שטו אל הים אניות-המרוץ „באיאן“, „אסקולד“ ו„נאוויק“. עם זאת האחרונה שבו לפארט-ארטור אניות-הטורפידין שלנו. כנגד „נאוויק“ יצאו שתי אניות-מרוץ יאפוניות, ואולם נשארו הרחק מאחור.

בחוף נראו עוד הפעם אניות-טורפידין יאפוניות, ואליהן ירו מ„רעטוויזאן“ ומהסוללות. אנית-טורפ' אחת של האויב נטבעה.

בשעה 9 בבקר נגלתה במרחבי האופק אסכדרא בת 14 אניות.

על אניות-הקטור של האויב, שנטבעו ביום 11 לח"ז אחרי ההתנפלות בלילה, נמצאו מפות פארט-ארטור והים הצהוב. על אחת האניות הבוערות נמצאו חוטי הובלה של באטריא. את החוטים הפסיקו ואת האש כבו.

לונדון. „דיילי מאיל“ מודיע מניוטשיואנג, כי שם בא מיסיוניר רוסי ממוקדין וידיעה בפיו, כי היאפאנים עלו על היבשה בלשון-ים פאססיעט והם הולכים לגירין. בדרכם תקעו יתדם בחונטשון. בווין חושבים את הידיעה הזאת כרחוקה מן האמת.

פארט-ארטור . (הר.) כאשר בדקו את אניות-הקטור שהיאפונים חפצו לחסום בהן את מבוא הנמל, נגלה כי הן היו טעונות פחם ונפט מחוץ. על מדרגות האניות נמצאו חוטים מחוברים אל בטריא איליקטרית.

ביום 13 לח"ז בשעה 1 אחרי חצות לילה נגשו כמה אניות-טורפידין יאפוניות אל החוף עם נִסֵי תרנים מתוחים, למען התחפש והתנכר, ואולם „רעטוויזאן“ הכירתן, ותחל לירות עליהן, וסוללות המבצר עזרו לה. היריה ארכה עד הבקר ואז התרחקו אניות-הטורפידין. היום בבקר נראתה האסכדרא היאפונית במרחב האופק, ובשעה 11 עם 15 מינוטין הקריבה יותר. כלי התותח שלנו החלו לירות והאסכדרא היאפונית ענתה. השלכת הכדורים ארכה כדי 40 מינוטין בלי תוצאות מוחשיות. כמה כדורים נפלו העירה, בלי הסב כל נזק. מחכים לעלית היאפונים על היבשה.

[…]

פטרבורג. (ס' ר'). תלגרמה באה מאת הנציב העליון במזרח הרחוק הגינרל-אדיוטאנט אלעקסיוב על שם כבוד הדר מלכותו אדוננו הקיר"ה מיום 13 פעב' לאמר: בתור מלואים לתלגרמה מיום 13 פעברואר זה הנני מודיע בהכנעה גדולה לכבוד הדר מלכותך על אדות הדבר הזה:

ביום 12 פעב' אחרי שקיעת הלבנה הכה „רעטוויזאן“ בפורט-ארטור אחור פעמים אחדות את אניות הפחים של האויב ושתים מהן נהרסו כלה. בים רדפו אניות הפחים שלנו אשר בראשן יעמדו הקאפיטאן ממדרגה I מאטוסעוויטש והקאפיטאן ממדרגה II הנסיך ליוואן אחרי אניות הטורפידין של האויב. ואולם אניות גדולות לא פגשו. בבוקר היום ההוא נשלחו אניות-המרוץ „באיאן“, „דיאנא“, „אסקולד“ ו„נוביק“ להגות את אניות-המרוץ היאפאניות מן המסלה ולהניאן מרדוף אחרי מקצת אניות-הפחים שלנו השבות. מהן נקרעה אניה אחת ע"י ארבע אנית-מרוץ יאפאניות והיא הסתתרה בעומק לשון הים הקטנה, אשר ירו אליה שם ממרחק רב. הרוגים ופצועים לא היו בה. הצי היאפאני בראותו את אניות-המרוץ שלנו, נקרב אל המבצר, ומשם ירו כלי התותח יחד עם כלי התותח מעל האניות בשעה 10 וחמשים מינוט. אניות-המרוץ בירותן אל מול האויב נכנסו אל הנמל אחרי אניות הפחים. כדורי האויב ברובם אינם משיגים את מטרתם. זולת מלח אחד שנפצע אין לנו כל אבדה. הצי היאפאני משליך כדורים על פורט-ארטור, ומספר האניות שלו הוא שבע עשרה ועמהן שמונה אניות טורפידין, ואתמול ביום 12 פעב' היה מספרן שתים עשרה.

---

"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 39, 28 בפברואר 1904, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

בקורת היסטורית.

(בדבר משפטי העמים).

ב„וורשא. דניעוו“. נדפסו כדברים האלה: בעת האחרונה מתבררת בעתונות מכל צדדיה השאלה ע"ד הלקח אניות המסחר שלנו בשבי ע"י אניות המצפה היאפאניות, למרות החוקים היסודיים של משפטי העמים.

ב„נאוו. וורעמ“. נדפסה בנדון זה הערה מענינת של ה' אובצינקוב בשם: הלקח אניות המסחר הרוסיות שבי ע"י היאפאנים.

ממלחמת קרים והלאה, כפי שהוברר הדבר, הונהג בכל מלחמה הסדר הזה:

לאניות המסחר של הממשלות הנלחמות אשר דבר המלחמה הגיע אליהן בהיותן בחופי האויב צריך להקבע זמן ידוע המספיק להן למדי לגמור את טעינת סחורותיהן, שאין נחשבות לסחורות חרם בשעת המלחמה, להפליג באין מפריע בים ולבוא בשלום אל הנמל היותר קרוב של ארצו או בכלל אל איזה נמל בטוח. כמו כן אין רשות לקחת שבי את אניות המסחר של אחד הצדדים הנלחמים או להחרים את רכושן אם המלחמה השיגתן בים הפתוח אחרי צאתן מאת נמלי ארצן או נמלי ארצות אחרות או אם לא היה ידוע להן כלל ע"ד ראשית המלחמה.

כל הממלכות שהיו צריכות להלחם במשך חמשים השנה האחרונות מלאו אחרי הכללים האלה. ארץ צרפת ואנגליא קבעו בשעת מלחמת קרים לאניות המסחר הרוסית שנמצאנו בגבולותיהן זמן של ששה שבועות, למען אשר תוכלנה למצא בעד עצמן ובעד מטענן מצב בטוח מפני שבית פתאום.

על זה מעיר ה„וורשאוו. דניעוו“. כי על צד האמת, לפחות ביחס לאנגליה היה הדבר באופן אחר מעט, ומביא את דברי הפרופיסור החרקובי פ. נ. בוצינסקי הכותב במאמרו „הפרץ שבין ממשלת רוסיא וממשלות אנגליה וצרפת“ („יוזש. קר“. No. 996–97) בנדון זה לאמר:

עוד בצעדים הראשונים של המלחמה לא בחל אויבינו הנאור בכל אמצעים שיהיו, אם רק יכלו להביא אסון לארץ מולדתנו. בספרו של מ. בורודקין: „המלחמה על החוף הפיני בשנות 55–1854“ נאספו הרבה עובדות היסטוריות היכולות לשמש בתור חרקטיריסטיקה של השוד והרצח שעשו בעלי הברית על הים הבלטי. המיניסטריום האנגלי – אומר הלאה המחבר – הודיע בהחלט, כי המסחר והתועלת של אנשים פרטים יהיו כפי האפשר בטוחים בשעת המלחמה; כי אנגליה וחברתה הנאורה אוחזות באמצעים שונים למען הבטיח את מצב הרכוש הפרטי, וכי כל הכדורים והחצים יהיו מכוננים אך ורק נגד האשם בכל אלה האסונות, כלומר נגד הממשלה הרוסית, בהיות לפני עיניהן מטרה אחת להרוס את מבצריה, בתי נשקה וכל יתר רכושה ועשרה. העתונים האנגלים הוסיפו עוד, כי במשך ארבעה ירחים מיום התפרסם ההודעה הנזכרה ע"ד המלחמה יכולות עוד אניות המסחר הרוסיות לשוב בטוחות מכל רע אל ארצן.

כן היה רק על הניר, אולם באמת נתן האדמירל האנגלי צו חשאי, לקחת שבי את הכל בלי הבדל ויוצא מן הכלל. וכן היה. הכל חמסו וגם על סירות דוגה של דיגים עניים לא חסה עין השודדים. כל הודעות העתונים האלה התפרסמו במטרה למשוך את השתתפות אירופה אל ענין בעלי הברית זה מצד אחד ומהצד השני היה זה ערמת מלחמה, למען הרגיע את האויב. וכעבור רק כשני שבועות אחרי התפרסם המלחמה והנה שבו האנגלים בתור שלל מלחמה 37 אניות מסחר עם דגלים רוסים.

בחודש אפריל הופיע על הים הבלטי כח נורא של 80 אניות האויב עם איזו עשיריות אלפים אנשי צבא תחת פקודת האדמירל האנגלי ניפיר. אבל במשך כל שתי שנות שוטו של הצי הנורא והאדיר הזה במימינו לא העיזו ספניו להתנפל על המבצרים הרוסים: רעבל, ריגה, קרונשטדט, סביאַבורג ועוד ורק לקח שבי אניות מסחר ויתנפלו על ערים וכפרים בלתי מוּגנים ובטוחים ע"י צבא ויחמסו וישדו הון אנשים פרטים ויעשו לתושבי החוף הבלטי מעשי חמס בלתי מובעים ומפורשים. השאיפה למעשי השוד הקל – מעיר בורודקין – הביא את הספנים העולמיים עד מדרגה כזאת שהשתמשו גם בדגלים זרים – ברוסי או בשל ממשלות אחרות העומדות במצב הבינים למען ימשכו ברשתם את טרפם אל נכון.

אניות-המצפה האנגליות התפשטו כמו זאבי היער על הים הבלטי והאשכנזי ובראותם אניות מסחר עם דגל רוסי הרימו תיכף את דגל האניה, שוועדין או גם רוסי ואך בהגיעם אל האניה הרוסית הרימו את הדגל האנגלי. כמו כן השתמשו לרעה בדגל הלבן: בלטשם עין על איזו עיר או כפר למען אשר יקל להם להביא את צבאותיהם אל המקומות האלה הרימו על האניות את הדגל הלבן וישיגו את מטרתם הפראית.

ממשלתנו חפצה לשלול מאת האנגלים את היכולת להעזר בדרכים כאלה היתה מוכרחה לפרסם כי רק בסביאבורג, קרונשטדט ורעבעל מתקבלים הצירים בדבר עניני המלחמה.

הפרופיסור של האוניברסיטה ההאֶלזינגפורסית מספר בתוך עד ראיה ע"ד שרפת האנגלים את העיר בראיסטדט כדברים האלה:

ארבע אניות מלחמה עם אנשי צבא אנגלים קרבו ביום 18 מאי אל העיר. בהיות אנשי הצבא רחוקים מן החוף כשלש פרסאות עברו מהם במספר 300 או 400 איש אל סירות קטנות ובידי אחדים היו גם כלי תותח. בהתקרבותם עד האניות העומדות במבוא הים שאל אפיצר אנגלי: היש פה צבא? ובקבלו תשובה שלילית אמר: „חבל. צריך לשלוח באש! …“ קרבן האש היו, 13 אניות מסחר, בתי אוצרות של עצי אניות, חמשה בתים, הרבה חביות מלח, זפת ועטרן ואלפים סאזענים עצי הסקה. אנשי צבא לא היו בעיר; לא היו גם אנשים הנושאים בגדי פקידים בכלל; לא בתי ממשלה, ובכל זאת נשלחה העיר באש האנגלים.

בקבל ניקולאי פאבלוביץ את הודעת הגינירל רקוסובסקי ע"ד שריפת העיר בראיסטדט רשם בעצם ידו „רצחנים!“.

פראות האנגלים נודעה בקרוב בכל אירופה. בין העתונים האירופיים, גם בין האנגלים נמצאו כאלה שלא יכלו להתאפק למראה אופן מלחמת ניעפיר.

העתונות האנגלית בהשוותה את עלילות ניפיער אל עלילות ווילינגטון הוסיפה בלעג מר כי „ווילינגטון נגף אויב מזוין ויחס על רכוש אנשים פרטים, וניפיער חס על האויב המזוין ויהרס את הרכוש של אנשים פרטיםׅ“. הרוסים לועגים לנו, אמרו האנגלים, והננו באמת לשחוק“.

(שאר יבוא)

---

"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 63, 28 במרץ 1904, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

טלגרמות

מהגנרל-אדיוטנט אלעקסעיעוו על שם הוד-מלכותו

מיום 11 פברואר 1904

I.

בהכנעת-אמון הנני מודיע להוד-מלכותו ע"ד הידיעה שקבלתי זה עתה: בלילה נסו היאפאנים לחסם את הדרך לפארט-ארטהור באניות-סוחר, שהשתערו על „רעטוויזאן“. הנסיון לא עלה יפה: שתי האניות נפרצו ע"י כדורי-תותח והן שוכבות על החף לליד הר-הזהב וחצי-האי-הנמרי. אבדן בצבאנו אין. הנני מחכה לפרטים ממפקד-הצי.

II.

בתור נוספות לטלגרמה מיום 11 בפברואר הנני מודיע בהכנעת-אמון הוד מלכותו כדברים האלה: בליל 11 פברואר משעה 2 וארבעים וחמשה רגעים אחרי חצות עד אור הבקר נסה האויב להתנפל על „רעטוויזאן“ באניות-פחים רבת, וכמו כן – להטביע במעבר המפרץ אניות-קיטור גדולות מלאות חמרי-שרפה. „רעטוויזאן“ הרגיש ראשונה באניות-הפחים וימטר עליהן יחד עם סוללות החף אש חזקה. היריה הזאת השחיתה בקרבת המעבר שתי אניות-קיטור, אשר כוננו ישר אל „רעטוויזאן“, ומהן נהדפה האחת אל הסלעים מתחת למשואה של חצי-האי-הנמרי והשנית – טבעה מול הר-הזהב. היריה אל אניות-הפחים נמשכה עד אור הבקר, שאז נראו בנמל ארבע אניות-קיטור נשחתות ושמונה אניות-פחים, אשר התנהגו בכבדות אל מקום מעמד הספינות, אשר חכו להן בתוך הים. החיל של אניות-הקיטור, אשר נמלט בסירות, טבעו ואולי נצול ע"י אניות-הפחים של האויב. עתה תרים את החפים; המעבר חפשי. אי־הצלחתו הגמורה של נסיון האויב באה הודות ליריתו החזקה של „רעטוויזאן“. אנית-הקיטור עודנה בוערת. בקרבת הנמל נראו מוקשי-נפץ צפים. מרחוק נראו אניות האויב בשתי קבוצות. הנני משיב את שלש האניות-החוזרות שיצאו לרדף אחרי האויב למען תנקינה את הנמל ממוקשי-הנפץ הצפים.

---

"הזמן", שנה שנייה, מס' 32, 26 בפברואר 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

תלגרמות של הצפירה.

(מאת האגנטורא הרוסית והאגנטורא המסחרית).

[…]

המלחמה.

פורט-ארטור. בעת המלחמה האחרונה אצל פורט-ארטור הוכו היאפאנים מכה גדולה. הצי הרוסי הטביע ארבע אניות מלחמה יאפאניות ושתי אניות טורפידיות. במלחמה זו השתתפה גם האניה „רעטוויזאן“ אשר נתקלקלה בעת אשר התנפל הצי היאפני פתאם על האסכדרה הרוסית בלילה אצל פורט-ארטור.

[…]

פטרבורג. תלגרמא מאת הגיניראל אדיוטנט אלעקסייעוו על שם כבוד הדר מלכותו מיום 11 פברואר.

בכל רגשי הכנעה הנני מודיע לכבוד הדר מלכותך את הידיעה שבאה ברגע זה, כי בלילה התאמצו היאפונים לחסום את המבוא לנמל פארט-ארטור ע"י אניות-סוחר שנשלחו לקראת „רעטוויזאן“. הנסיון לא הצליח. שתי אניות-הקטור נשברו ע"י כדורים והן מונחות על החוף ליד „הר הזהב“ וחצי האי הטיגרי. אבדות אין. לפרטים הנני מחכה מאת המפקד לפי שעה את הצי.

מלחמה ליד פארט ארטור.

פטרבורג (הס' הר'). תלגרמא מאת הגינירל אדיוטנט אלעקסייעוו על שם כבוד הדר מלכותו מיום 11 פעברואר 1904:

כמלואים אל התלגרמא מיום 11 פברואר הנני מודיע עוד בהכנעה לכבוד הדר מלכותך את הדברים הבאים להלן:

ביום 11 פעברואר משעה 2 עם 45 מינוט עד אור הבוקר התאמץ האויב להתנפל על „רעטוויזאן“ על ידי הרבה סירות-פחים ולהטביע במבוא הנמל אנית-קטור גדולה עם חומר בוער.

כאשר גלתה אנית „רעטוויזאן“ את אניות-הפחים ותחל להמטיר עליהן אשר עזה, בסיוע הבטריות של המבצר, השחיתה „רעטוויזאן“ בקרבת המבוא שתי אניות-קטור שהלכו ישר לקראתה, והאחת מהן נזרקה אל הסלעים אשר ליד פנס-המאור של חצי האי הטיגראָווי, והשניה טבעה אצל „הר הזהב“.

היריה אל אניות הפחים ארכה עד אור הבוקר, ואז נגלו בנמל בסך-הכל ארבע אניות-קטור אבודות ושמונה אניות פחים המתרחקות בלאט, שהלכו אל האניות אשר חכו להן בים. מלחי האניות, שנמלטו אל סירות הצלה טבעו קצתם, ויוכל היות כי אניות-הפחים של האויב לקחום אתן.

עתה נעשית בדיקה בחופים. המעבר בנמל נקי.

דבר הפרע כלה מחשבת האויב הנני מיחס לגבורתה הנמרצה של „רעטוויזאן“ להדוף את האויב ולהמטיר עליו אש אבדון.

אנית הקטור בוערת עוד עתה. בנמל נגלו פחים צפים על המים. במרחבי האופק נראה האויב המחזיק מעמד בשתי פלוגות אניות. הנני משיב שלש אניות-מרוץ שנשלחו לרדוף אחרי האויב, למען תנקינה בראשונה את הנמל מן הפחים הצפים.

פטרבורג (הסוכנות הרוסית). מאת המיניסטריום לעניני החוץ. ממשלת רוסיא שלחה לממשלת בריטניא תודה מקרב לב, על ההשתתפות של אנית-המרוץ האנגלית „טאלבאָט“ בהצלת אנשי אניות המלחמה הרוסית, „וואריאג“ ו„קארעיעץ“ בטשימולפא.

[…]

---

"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 38, 26 בפברואר 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

עניני המלחמה.

בעתון „דיילי מייל“, מספר עד ראיה ע"ד פרטי ההתנגשות, שהיתה בפורט ארטור כדברים האלה: ביום ג' בבקר באה ידיעה מדלני, כי הצי היפוני הולך וקרב לפורט-ארטור במצב ערוך למלחמה. בשעה 11 קודם הצהרים נראה הצי מגובה החוף. בצי הזה נמצאו חמש עשרה אניות: שש אניות מלחמה, שש אניות סובבות ממדרגה הראשונה ושלש – ממדרגה השניה. האניות התקרבו בשלש מערכות. תחת יד הרוסים היו שלש עשרה אניות גדולות לבד האניות שנזקו בלילה. האניות האלה היו תחת הנהלתם של האדמירל שטארק והקונטר אדמירל הנסיך אוכטומסקי. הצי הרוסי עמד לפני החוף, מצב המים היה נמוך.

ההתנגשות החלה ביריות מהבטריות הכבדות של החוף, והעשן כסה את האויר, אשר גם בלא זה היה ערפַּלי. וכן אי אפשר היה לראות את הפרטים ברגע ההתנגשות, בכל זאת ראיתי הרבה כפי שעלה בידי, יען כי עמדתי במרומי החוף מנגד למקום המלחמה. מקום מצבי לא היה בטוב מאד, כי בקרבתי נתפוצצו שני כדורי גראנאט, ועשרים כדורים נפלו בעיר מהחוף המערבי, ששם עמדו תחת דגל נייטרלי על העוגן אניות ממשלות אחרות.

כאשר החלה ההתנגשות ברחו כל התושבים מהעיר הישנה על הגבעה להסתר שם. כאשר נשמע הרעם הראשון של כלי התותח, נתפוצץ כדור בן 12 אצבעות בעיר. הרחובות נתרוקנו, ועל הסדר פקחו השוטרים. לא שדדו ולא חמסו כמו שעושים בעת הבהלה, וגם הילדים והנשים לא הראו אותות בהלה לפי הערך.

בין כה והצי היפוני התקרב לאט לצד המערבי והתחילו לירות כאשר נמצאו במרחק 4 פרסאות הים מהצי הרוסי, אשר עמד אז רחוק מהחוף כשני פרסאות. המלחמה היתה נוראה ע"י היריות מכלי התותח הכבדים. אנכי מניתי יותר מן 300 יריות כאלה, אבל מעט היה מספר הכדורים שקלעו אל המטרה. אניה סובבת רוסית „נאוויק“ רדפה אחרי אניה יפונית קטנה ותטביע אותה. האניה „נאוויק“ נפגעה אח"ז ע"י כדור האויב בחלק התחתון, ובכל זאת עלה בידה לשוב אל החוף, האדמירל שטארק ציוה לתלות על אניתו נס עם הכתב „טוב מאד“ ומכל האניות נשמעו קולות „הוררא!“

---

"הצפה" (ורשה), שנה שניה, מס' 338, 25 בפברואר 1904, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

[ההתנגשות ארעה ב-9 בפברואר 1904]

מעניני המלחמה.

[…]

העתון „ניו-יארק העראלד“ כותב, כי הידיעה, שהאניה החוזרת הרוסית „באיארין“ נתפוצצה על ידי פח של אניה יאפאנית – לא נכונה היא. העתון הנ"ל מקיים, כי האניה „באיארין“ נשחתה אך לא בידי היאפאנים, כי אם מידי הפחים, אשר הניחה בעצמה, כמו שקרה הדבר להאניה „יעניסיי“. אולם, בעת הנחת הפחים קם רוח סערה ויטל את האניה אל החוף ושם נפרצה, יען שהתנגשה בהסלעים הסובבים את המקום ההוא.

העתון „Daily Maily“ מודיע את הדבר בנוסח אחר והוא, כי ביום השני שאחר האסון שקרה להאניה „יעניסיי“ בעת שהים היה סוער לקחה האניה „באיארין“ חלק בהרחקת הפחים אשר צפו על פני המים מלמעלה מפני סערת הים, ובעת ההיא הטיל אותה הרוח אל סלעי החוף. בנוגע להאניה „יעניסיי“ קרה האסון לה לאחר שעלה בידיה להניח בים 398 פחים מארבע מאות פחים שהיו לה. אכן פח אחד צף מלמעלה ובעת אשר אמרה להרחיקו נפגשה האניה „יעניסיי“ בפחם, שהניחה בעצמה. אצל רב-החובל של האניה הזאת היתה תכנית (פלאן) המקומות, אשר שם הניח את הפחים, ובעת שעלתה האניה בסערה יחד עם אנשיה לא נשארה תכנית ממקומות, אשר שם מונחים הפחים ודבר זה הוא מסוכן.

[…]

---

"הזמן", שנה שניה, מס' 31, 25 בפברואר 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

["יֶניסיי" טבעה ב־11 בפברואר 1904, "בּוֹיאַרִין" נפגעה למחרת, ב־12 בפברואר 1904.]