כח יאפאן. (א)

לרגלי המלחמה נכבד הדבר להגביל ולסמן בדיוק האפשרי את כחות-הצבא של השונא. לזאת שמנו לקו ולמשקלת ביחוד את דברי המאמרים, אשר באו זה לא כבר על דבר השאלה הזאת בעתונים „קאֶלנישע צייטונג“ ו„פראנקפורט. צייטונג“, עתונים, אשר אין כל יסוד לחשוד אותם בנטיה להגדיל או להקטין כחות יאפאן, תחת אשר מעתונות האנגלית, למשל, קשה הרבה מזה לחכות להערכה נכונה.

יאפאן היא ממלכת-איים, ועל כן במקרה-מלחמה עם רוסיא, המלה הראשונה, ואולי גם המחלטת תהיה לציי שני הנלחמים האלה.

מה הוא מעמד הצי היאפאני? יאפאן החלה לחקות את הדוגמאות האירופיות בדבר צבא הים בטרם חקתה את הדוגמאות בחילה אשר ביבשה. צעדיה הראשונים בשדה המערכה הזה כבר היו בראשית שנות השבעים. מנהליה ומוריה היו פקידים אנגלים. בלכתו בעקבות אנגליא, הגיע הצי היפוני בימינו למדרגה גבוהה בהתפתחותו וימלא את תעודתו במלחמת חינא, – אמנם נגד אויב החלש ממנו. יאפאן לא שתה את לבה אל ההוצאות היותר גדולות ותהי מטרה אחת לפניה אף לרכוש לה אניות צבא מצוינות, ומגמת פניה היתה תמיד לפתח ולהגדיל את צי המלחמה אשר לה, בהשענה, כנראה, על ההנחה, כי רק הנצחון במלחמת הים ערובה נאמנה היא להשתרר ולשפוך ממשלה על הים. מעבר השני, המריצוה התנאים הגיאוגרפיים, שטח ארצה הגדול שעל החוף, להכנת אמצעים לאט לאט לבטחון הגנת הארץ.

כחות הים של יאפאן יפרדו לשלשה ראשים: צי המלחמה, אניות המרוץ והאניות להגנת היבשה. ערך גדול לאניות-השריון והמרוץ החזקות והגדולות, אבל גם אניות הצבא הקטנות מאלה וביחוד אניות-הפחים לוקחות מקום נכבד בעת מלחמה. יאפאן שלטת בצי בעל שש אניות-מלחמה ושש אניות מרוץ גדולים בנויות בתבנית חדש וחזק. מהירות ההליכה של אנית-המלחמה היותר מאחרת ללכת, דבר אשר ערך נכבד לו לתנועת הצי כלו, היא, לפי אשר נראה לדעת עפ"י נסיון, בת 18 חבילה (קנאטען) ומחצה, בעוד אשר המהירות היותר גדולה של אניות המרוץ, אשר עליהן ביחוד לעשות טיולים הנה והנה להתנפל פתאם על האויב עולה עד 23 חבילה.

שמות אניות המלחמה המה: „יאשימא“, „שיקישימא“, „אסאהי“, „האטסוסע“, „מיקאסא“, „פואי“, היותר קטנות שבהן הנה השתים האחרונות מכילות 12,300 טאנן; הֵנָה גם האניות היותר ישנות שׁבַצי, אף אם החלו להפליג בים לא קודם שנת 1896. שלש אניות-המלחמה הראשונות הנקובות בשמותיהן למעלה כמעט שוות הנה בגדלן: הנה כאו"ו מהן בת-קבול של 15 אלף טאָנן ותחל לעבוד את עבודתה בשנות 1900–1899. להיאפאנים עוד אנית-המלחמה החינית מלפנים „צזין-יוען“ המכילה 7,300 טאָן, אשר לבדו על הנהר יאלו, אך בגלל אשר מהירות לכתה לא תגדל מארבע עשרה חבילה, ספק הוא אם ישלחוה על פני המים בימים הראשונים. הדבר הנותן כח מיוחד לאניות-המלחמה היאפאניות הוא הזדיינותן האַרטיללערית הנפלאה במינה. לכל אחת ואחת מהן 4 קני-קלע. מלבד זה להאניות „פואי“, ו„יאשימא“ גם עשרה קני-קלע בני שש אצבעות לכאו"א ולהאניות הנותרות ארבעה עשר קני-קלע.

י. י. ב.

* * *

כח יאפאן. (ב)

לכל אניות הצבא של יאפאן מעשה התכנית (קונסטרוקציא) החדשה קני-קלע של אַרמסטראָנג וכלי-תותח ממהרים לירות. מספר קני הצבא מקני התותח אשר בהאניות האלה רב הוא עד מאד, אך לתוצאות מלחמת הים ערכו הוא מהמדרגה השניה. מספר קני המרכבה הוא ממוצע בין 600 על כל אחת ואחת מאניות המלחמה היותר ישנות ובין 935 על האניה „מיקאַסאַ“. לחצי אניות הצבא ארבעה קנים ולחצי השני חמשה קנים להשלכת הפחים החוצה. אניות המרוץ היאפאניות החזקות אניות מופת הנה. הן נבנו בשנות 1900–1898 ומכונות בשם „איוואַטע“, אַסאַמאַ“, „יאקיראַ“, „אידסומאָ“, „יאַקומאָ“, אַסומאַ“. אניות המרוץ היותר קטנה „אַסאמאַ“ מכילה 9,436 טאָן, היותר גדולה „יאַקומאַ“ 9850 טאָן, וארבע הנשארות מן 9750 עד 9,800; מהירות אנית-הצבא היותרת מאוחרת ללכת היא בת 20 חבילה. התותחנים האלה כמעט ששוים הם בכלן; לכל אחת מאניות המלחמה ארבעה קני קלע בני שמונה אצבעות. נוסף על זה להאניות „טאקיווא“, „אסוואַטע“, „אידסומאָ", „אַסאמאַ“ מלבד התותחנים הקטנים, ארבעה עשר קני קלע בני שש אצבעות, ולשתי אניות הנותרות שנים עשר קנים כאלה. מספר קני המרכבה הוא ממוצע מן 482 עד 672 איש. כל אניות הצבא, מלבד „יאַקומא“ הנבנה בשטעטין, נבנו באנגליה. הנה כן שלטת יאפאן כעת בצי מלחמה של 143 אלפים טאָן, הממהר לרוץ אורח בערך 18 חבילה. את המספר הכולל של מרכבות כל צי הצבא אפשר לחשוב עד 31 אלף איש. הפקידים לקוחים מקארפוס הים הקאדעטיים, והלמוד שמלמדים אותם מתנהג באופן מקביל אל חקי הצי האנגלי. השכלה יותר גבוהה יש לאקדימית הים בטוקיא. הקארפוס אשר להמודדים מתמלא מחניכי בית הספר אשר ביאָקאָסאַק. מבואי הים אשר לצבא בנוים ביאָקאָסאַק, בקוריא, סאסעבא ובמאמסורי. בעיר יאקאסאקא, הקרובה ליאקאהאמה נמצאים בתי מלאכה גדולים ובית תקון לשברי האניות. כל התקונים יכולים להעשות בבתי התקון האלה, אשר אורך הגדול שבהם הוא 735 רגל. ובתי המלאכה מעמידים וממציאים כלי-קלע שונים למיניהם. ערך גדול ונכבד כזה גם להעיר קוריאה הסמוכה להיראָשימי, אשר בה שני בתי תקון, בית חרשת ליציקת כלי התותח, וכיוצא בזה. העיר סאַסעבא בנויה על אם הדרך בין נאגאסאקי ובין שימאנאסעקי ומסתרת בחוף הים אשר לה את האסכדרא היאפונית היותר חזקה, היוצאת להתהלך אנה ואנה על פני הים הצהוב. בהנמל אשר שם יש אוצרות גדולים של פחמים וצרכי אוכל וכלי מלחמה, בתי חרשת למעשה המכונות למיניהן ובית מלאכת האניות אשר ארכו 430 רגל. העיר מייסורי נמצאת על החוף המערבי ולע"ע לא הגיעה למדה גדולה בהתפתחותה. לרבוי המקומות השונים האלה אשר בהם יוכל הצי למצוא את כל הנחוץ לו למלוא הכנותיו ולמעשי תקון הספינות יהיה ערך כביר בעד יאפוניא במלחמתה הנוכחית עם רוסיא.

י. י. ב.

---

"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 36, 24 בפברואר 1904, עמ' 2; מס' 37, 25 בפברואר 1904, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מעניני המלחמה.

מטאקיא מודיעים להעתון „שטאנדארד“ כי לפי דברי שרי הצבא הנפצעים היאפוניים אשר שבו לסאסעבא, ירה הצי היאפוני בעת היריה אצל פארט־ארטהור מכלי תותח מהטפוס בעל שמונה אצבעות (בחלל הפה), ובמרחק 7,000 מעטר. כדורי היריות של הצי הרוסי עברו לרוב למרחוק מן המטרה והלאה, אך הכדורים מכלי התותח אשר על סוללות החוף הגיעו אל הצי, אם כי לא הסבו לו קלקול גדול. האניה-החוזרת היאפונית „איוואטע“ (9,750 טאן) קבלה קלקול אך מעט הערך.

העתון „Daili Mail“ מודיע איך עלה להיפונים להודע אודות מקום עמדת הצי הרוסי אל פארט-ארטהור. קבוצת האניות היאפאניות בשימה פניה ביום 26 יאנואר לפארט-ארטהור לא ידעה בברור את מקום עמדת הצי הרוסי אם בפארט-ארטהור או בצ'עמולפא, ורק במרחק חמשים פרסאות מפארט-ארטהור עלה להיאפאנים לעצור טלגרמה רוסית שנשלחה מפארט-ארטהור על ידי הטלגרף בלי-חוטים, ובה נמצא כתוב המלה „אסקאלד“. עפ"י המלה הזאת הבינו היאפאנים, כי הצי הרוסי נמצא בפארט-ארטהור.

[…]

בעתון „פעטערבורגער העראָלד“ אנו קוראים:

סופר העתון „מארנינג לידער“ מודיע כדברים האלה: קבלתי ידיעה רשמית, כי מחר ביום 5–18 פברואר תחל השתערות היפונים בכחות רבים מול פארט-ארטור מצד היבשה. היאפונים יורידו מאת אלף איש אל היבשה מצד מזרח בקרבת דאלני. הצבא הזה יתאים פעולתו עם פעולת צבא אחר, שירד אל היבשה מצד מערבת של רצועת-היבשה, אשר במקום ההוא. באופן כזה אומרים היאפונים לסגור את הדרך מפארט-ארטהור ולשים עליה אח"כ מצור. ההתנפלות השניה של אניות-פחים היאפוניות על האניות הרוסיות בפארט-אטור באור ליום 1–14 פעברואר היתה רק דימונסטראציה כדי להכין את שתי היציאות הגדולות אל היבשה הנזכרות למעלה.

– –

העתון „רוס“ מודיע, כי קבוצת האניות תחת פקידות האדמיראל וירעניוס, אשר היתה נמצאת קרוב להודו בדרכה אל המזרח הרחוק – קבלה עתה פקודה שלא תעשה עוד את דרכה שמה, כי אם שתשוב חזרה. כידוע עשה הצי היאפוני הכנות לארוב להאניות האלה, אשר תעודתן היתה להכנס לפאָרט-ארטהור ולחזק את כחות רוסיה שמה. כמו כן האניה הקאנונערית הרוסית „מאנדז'ור“ הנמצאת בחוף חינאי שאנחאי ואשר אניה חוזרת יאפונית אורבת לה – הודיעה עתה, לפי דברי העתון „רוס“, להציר היאפוני שם במעמד הציר הרוסי פאוולאוו, שבא שמה מקורעיא, כי לא תצא כל ימי המלחמה מן החוף החינאי הנייטראלי וכי לפי שעה נכונה היא לפרוק את כלי-התותח אשר עליה. הנה כי כן חושבים, כי האניה החוזרת היאפונית תחדול מארוב לה ומדרוש את יציאתה מהחוף הנייטראלי. לפי דברי ה„נאוואע וורעמיא“ יצא הקול, כי האניה הרוסית הנזכרת תמכר לצרפת, למען לא תפול בידי היפונים.

---

"הזמן", שנה שניה, מס' 30, 24 בפברואר 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

תלגרמות של הצפירה.

(מאת האגנטורא הרוסית והאגנטורא המסחרית).

המלחמה

פטרבורג. תלגרמה באה משאנחיי מאת יועץ הממשלה בפועל פאוולאוו מיום 5 (18) פעב' לאמר: בבואי לשאנחיי באניה הצרפתית „גידון“, הנני ממהר להודיע על אדות הקורות אותי בימים האחרונים לשבתי על חצי האי קוריאה לאמר: ביום 26 יאנ', מפאת הפסק החבור התלגרפי ומפאת ההכנות למלחמה מצד היאפאנים גמרתי אומר לשלוח את הסירה „קאָרעעץ“, אשר עמדה בטשימולפא עם הפוסטה לפורט-ארטור, ואתן פקודה לאנית המרוץ „וואריאג“ להיות נכונה לכל צרה של תבוא. בשעה 4 אחרי הצהרים יצאה „קאראץ“ מן הנמל טשימולפא לתור את הגליל ותפגש באסכדרה יאפאנית של שש אניות-מרוץ גדולות ושמונה אניות טורפידין. אחת אניות-המרוץ החלה רדוף אחרי „קארעעץ“ ובעת ההיא הכתירוה אניות הטורפידין ותשלכנה אל מולה שלש טורפידין, אשר לא החטיאו את מטרתם. „קארעעץ“ לא ירה אבל שב אל הנמל ויעמד על עגנו. בלילה עלו מאניות המטען היאפאניות כשלשת אלפי איש צבא, אשר רובם שמו פעמיהם תכף לדרך לסיאול ויכבשו את העיר. שלטון פקידות קוריאה וגם אנשי הצבא הקוריאים לא עשו מאומה.

ליום המחרת קבל שר האניה „וואריאג“ הודעה רשמית מאת רב החובל היאפאני על אדות התחלת המלחמה, וידרוש מאתו לעזוב את החוף עד הצהרים, ואם לא – תגיח על האניה כל האסכדרה היאפאנית. ובעת ההיא קבלו שרי האניות היאפאניות פקודה מאת רב החובל ההוא, להתרחק מן החוף עד השעה 4 אחרי הצהרים, אם לא תצאנה משם אניות רוסיא. שר האניה „וואריאג“ קבל את האזהרה, ויחד עם „קארעעץ“ יצאו מן הנמל. אז נתנו היאפאנים אותות, כי דורשים הם מאת שתי האניות הרוסיות להכנע, ויהי כאשר לא קבלו מענה ויחלו להשליך כדורי אש מכל האסכדרה שלהם. אחרי המלחמה, אשר בה נעשה פרץ באניה „וואריאג“ על ידי הטורפידין של האויב שבו אניותינו אל הנמל לתקן את בדקן, ושר וואריאג, אחרי הכירו לדעת, כי לא במהרה יוכל הדבר להעשות ומבלי חפצו שתפולנה האניות ביד האויב, גמר אומר להטביע בעצמו את שתי האניות הרוסיות בים, ויעבר את הפצועים ואת שאר אנשי האניות אל אניות-המרוץ הצרפתיות, האנגליות והאיטלקיות, אשר קבלום בחפץ לבב. יחד עם זאת נשרפה ונטבעה בידי החובלים בעצמם האניה הרוסית „סונגארי“ שבאה ביום שלפני זה אל הנמל.

מצד היאפאנים לקחו חבל במלחמת אניות המרוץ: „אסאמא“, „נאניבה“, „טאקאטשימא“, „טשעדו“, „אקאשי“, „נעטאקי“. נודע בבירור, כי ביריות מן אניותינו נטבעה אחת אניות הטורפידין היאפאניות, ומלבד זאת הוכרחה האניה „אסאמא“ לחדול מירות, כי נשחתה. עפ"י הידיעות שבאו אחרי כן לפנות ערב נטבעה האניה „טאקאטשימה“, ולפנות בוקר הורדו מאנית-מרוץ יאפאניות בנמל אסאגי כשמונים יאפאנים פצועים והרוגים להוליכם ליאפאן. אמץ רוחם וגבורתם של אנשי אניותינו במלחמה הזאת הפליאו את בני הנכר ויעוררו בקרבם רגשי השתתפות.

בערב ההוא דרש ציר יאפאן ראיון אצל קיסר קוריאה וגם נתקבל ויודיע כי מן הוא והלאה תעמוד קוריאה תחת שלטון יאפאן, ואם יתנגד הקיסר לדבר זה יכבשו צבאות יאפאן את ארמונו. כל הודעה מוקדמת לא נמסרה ע"י צירי יאפאן לממלכות אחרות ע"ד הפסק החבור הדיפלומטי ועל אדות החלטתה להפריע את מצב הבינים של קוריאה.

[…]

פורט-ארטור. האניה „סונגארי“ של חברת מסה"ב החינאית, אשר באה לטשימולפא ביום 8 לח"ז נשרפה ונטבעה בים ע"י אנשיה, לבלתי נפלה ביד היאפאנים.

לונדון. הדין וחשבון הצרפתי האופיצילי בדבר המלחמה בטשימולפא, ששם נאמר, כי רבי החובלים באניות האנגליות קראו תגר על החלטת היאפאנים לירות אל העיר טשימולפא אם האניות „וואריאגל“ ו„קאָאעיעץ“ לא תצאינה אל הים, הדין והחשבון הזה עורר משא ומתן נמרץ בלונדון. בשלטון הים פה אומרים, כי האדמיראלים היאפאנים עברו על משפטי העמים. מפקד האניה האנגלית היה עושה שלא כהוגן אלו לא קרא תגר על המזמה להמטיר כדורים על החלק הבינוני של העיר.

[…]

פארט-ארטור. הודעת לשכת רייטר ע"ד התנפלות אניות הטורפידין היאפאניות בבקר יום 31 יאנואר (13 פבר') וע"ד השחת אנית-רוגל – היא שקר בדוי. את השמועות האלה מפיצה יאפאן, למען הוסיף אמץ-רוח לציה. הידיעה האחת הנכונה היא ע"ד סערת השלג. כל עמל הטורפידין היאפאניות היה לריק.

---

"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 35, 23 בפברואר 1904, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

בעולם המדיני.

ממקום המלחמה.

המרחק הרב של מקום המלחמה מאירופא גורם הרבה למיעוט ידיעות מדויקות משם ולאיחורן. לפאָרט-אַרטהור, למשל, אין עתה חבור דרך הים, כי אם דרך היבשה עם רוסיה, ויען שההנהגה הראשית של הצבא שם צריכה לשאת ולתת בתמידות עם ראש-המטות בפטרבורג, על כן אין מקבלים כלל טלגרמות פרטיות מפאָרט-אַרטהור, כי אם לעתים רחוקות. עתון צרפתי גדול, שיש לו סופר קבוע בפארט-אַרטהור, עוד לא קבל ממנו אף ידיעה אחת, ובכן על ארצות מערב אירופא לקבל ידיעות מהמזרח הרחוק רק דרך יפוניה וחינא. אכן יען שהטלגרמות נשלחות משם עתה רק דרך הכּבּל המונח בים – מחירן יקר, ומלה אחת עולה כמעט לרובל אחד. כמובן בתנאים כאלה אין כל עתון יכול להוציא הרבה על טלגרמות ורק העתונים האנגלים אינם חסים על ממונם ובכל יום מגיעות  להם טלגרמות רבות.

יש להעיר, כי  מפני ריחוק המקום וכמו כן מפני הסודות, אשר הנלחמים מקפידים עתה עליהם בעת העברת הצבא והכנתו למלחמת תנופה ואולי גם מפני השפעה חיצונית, יש אשר מן המזרח תבאנה אל המערב טלגרמות משובשות או מוגזמות, ובאופן כזה מבשרים עתונים אנגלים לפעמים ע"ד נצחונות מזויפים של היאפונים, והעתונים הצרפתים – על-אדות מפלות מזויפות של האחרונים. הנה למשל, היום מציין העתון „נאָוואָע וורעמיא“, כי בהעתונים האנגלים נדפסו ידיעות רעות, שאין להאמין באמתותן, בדבר התנפלות חדשה של הצי היאפוני, וכליון חרוץ, שעשו היאפונים בשבוע זה בהצי הרוסי בפארט-ארטהור, והוא: שהשקיעו את רוב האניות הרוסיות בים והנשארות לקחו שבי. והנה מהטלגרמות, שנתפרסמו בשבוע זה בהעתונים הרוסים, נראה רק שביום 1 פעברואר חדרו שתי אניות יפוניות לחוף פארט-ארטהור והשליכו פחים ומהם סבלה נזק רק האניה החוזרת „בָאיאַרין“. היום נדפסה טלגרמה בעתון „רוס“ מפארט-ארטהור ושם נאמר בקיצור, כי „יום האתמול עבר במנוחה, אף כי משם היה נראה הצי היאפוני השט הנה והנה, העיר נתרוקנה ונשארו רק אנשי הצבא ומעט אנשים פרטים מן הגברים“. האסון הנורא, אשר על אודותיו הודיעו העתונים האנגלים, לא נזכר בהטלגרמה. יש רק להתפלא על עזותם של היאפונים, אשר כפי הנראה מהידיעה הנ"ל אינם יראים מגשת קרוב אל חוף פאָרט-ארטהור למרות האניות הענקיות של רוסיה העומדות אצלו לחסום את הדרך בפני אורחים בלתי-קרואים כאלה.

ידיעות מפורטות ישנן עתה בהעתונים הרוסים רק ע"ד שתי המלחמות, שהיו תיכף אחרי הפסק החבור הדיפלומאטי עוד ביום 27 ינואר העבר. העתון „פעטערבורגסקיא וויעדאמאסטי“ מציין, כי ההתנפלות הראשונה על הצי הרוסי אצל פארט-ארטהור נעשתה לא ע"י אניות-פחים מצויות, כי אם ע"י האניות הנודעות בשם „משחיתות“. אלה התקרבו להאניות הרוסיות במספר עשר ובמרחק 200 קומות (סאז'ען) השליכה כל אחת שני פחים. הפחים היאפוניים ממולאים בחומר מפוצץ ממין חדש, שהם המציאו בעצמם, ולכל פח יש סכינים חדים מאד לנתק את החבלים או את השרשרות של האניה, היכולים להיות לו למפגע. האש, שהמטירו האניות הרוסיות, גרם ל„המשחיתות“ היאפוניות רק הפסד קטן. אלה בהשליכן את הפחים הפכו את פניהן לשוב אל הים. אחריהן רדפו אניות-הפחים הרוסיות, אבל לא השיגו אותן. ה„משחיתות“ שיצאו לדאלני שבו ריקם, כי לא מצאו שם אניות רוסיה.

בנוגע להמלחמה השניה באותו יום של אניות יפוניה עם האניה הקאַנונערית „קאָרעעץ“ (אשר לפי דברי יפוניה יצאה ממנה היריה הראשונה בעת שפגשה זאת באניות יפוניות נושאות אנשי צבא הורידם אל היבשה בקורעיא) והאניה החוזרת ממדרגה ראשונה „וואַריאַג“ אצל החוף הקורעאי טשעמולפא – מודיע ה„נאוואע וורעמיא“ בשם הגנרל האמעריקאני אַללען, שהתבונן אל שרידי האניה „וואריאג“ אחרי המלחמה, כי האניה נעשתה ככברה מכדורי כלי-תותח המכונתיים, שהמטירו עליה אניות יפוניה. כמו כן שני רמונים גדולים של כלי-התותח הכבדים עשו שני פרצים בחלק התחתון של האניה. רמון אחד שבר לרסיסים את מכסה האניה. אין להתפלא עוד שמהאניה הקאַנאנערית „קארעיעץ“, שלא היתה חזקה כהענק „וואַריאַג“, לא נשאר כל שריד. לפי דברי העתון הנזכר לא חפצו רבי-החובלים של שתי האניות האלה למסור את אניותיהם בידי האויב וע"כ החליטו לפרוץ להם דרך בחזקה, אכן האויב גבר מהם. רבים מהמלחים נצולו, כידוע מהטלגרמות.

בנוגע להתנפלות של היאפאנים השניה על אניות-רוסיה בפארט-ארטור ביום 1 פעברואר כפי שהודיעו הטלגרמות – עלינו לחכות לפרטים, שיתפרסמו ב"ס בקרוב.

---

"הזמן", שנה שניה, מס' 29, 23 בפברואר 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

התלגרמות האחרונות.

התנפלות חדשה על פארט-ארטור.

פטרבורג (הר'). תלגרמא מאת סגן האדמיראל מאקארוב על שם כבוד הדר מלכותו, מפארט-ארטור, מיום 14 מאֶרץ 1904:

ברגשי הכנעה הנני מודיע כי ביום 14 לח"ז, בשעה השניה אחרי חצות הלילה עשה האויב נסיון שני לסגור את המבוא אל החוף הפנימי. למטרה זו כונן אל המבוא ארבע אניות-מסחר גדולות, בלוית שש אניות-פחים. אניות האויב נגלו בעוד מועד בעזרת פנסי החשמל, ותהיינה מטרה ליריות מן הבאטריות ומסירות המשמר „באָבר“ ו„אָטוואשזני“.

מיראה מדבר פן תפרוצנה להן אניות האויב דרך בחזקה התנפל הלייטננט קריניצקי מפקד אנית-הפחים „סילני“ העומדת על המשמר – במלחמת תנופה, ובפח קרע את חרטום האניה ההולכת ראשונה בהן; היא פנתה הימינה ואחריה הלכו שתי אניות-הקטור האחרות, ושלשתן נזרקו לימין המבוא. האניה הרביעית נטתה השמאלה ותטבע, גם היא מצד המבוא.

אנית-הפחים „סילני“ באה בקשרי מלחמה עם שש אניות פחים של האויב. נהרגו בה: האינזיניר-המיחאניק הראשי זוועריעוו וששה אנשי צבא; מפקד האניה וששה ספנים נפצעו.

בבקר נראו אניות השריון והמרוץ של האויב. יצאתי עם הצי המופקד על ידי, לפגוש את האויב. – – הנסיון השני של היאפאנים לחסום את מבוא פורט-ארטור, היה לריק כנסיון הראשון, הודות להתנגדות הנמרצה מצד צבאות היבשה והים. מבוא החוף נשאר חפשי לגמרי.

* * *

תלגרמות של הצפירה.

(מאת האגנטורא הרוסית והאגנטורא המסחרית).

15 (28) מאֶרץ.

פטרבורג. התלגרמה שנתקבלה מאת הגינירל סמירנוב על שם הוד מלכותו הקיסר ממבצר פורט ארטור יום 14 לחדש מאֶרץ.

הננו מודיע בהכנעה להוד קיסריותו כי באור ל-14 מאֶרץ אחרי שקיעת הירח נסו היפונים לחסום את המוצא של הנמל, אשר למטרה זו שלחו עלינו ארבע אניות-שרפה בלוית פלוגה קטנה של אניות פחים. בערך השעה 2, ו15 דקים בלילה הכירו אניות המשמר והבטריות, כי אניות האויב הולכות וקרובות ותחלנה לירות עליהן באש. לפני אניות האש של האויב הלכו אניות הפחים ובמרחק נכָר מאחוריהן הלכו אניות גדולות ביותר אשר ירו אש על המבצר בעזרן בזה לפעולת אניות האש והפחים. אולם אניות האויב לא באו עד מבוא הנמל, כי אניות הפחים וגדודי הפרשים של היבשה השליכו עליהן באפן נמרץ חצים וכדורי אש. שתים מהן התנגשו באבנים שמתחת הר הזהב ואחת טבעה מאחורי השתים הראשונות אחרי שנעשו בה פרצים על ידי מוקשי אניות הפחים שלנו, והרביעית טבעה ג"כ בהפגשה בחרטום אנית קיטור יפונית אחרת שנטבעה עוד קודם. המוצא נשאר חפשי. על האניות הנטבעות נמצאו כלי נשק ממהרי לירות אשר בהם ירו היפונים אל אניות הפחים שלנו. מכל אניה שנטבעה הורידו סירה להציל את אנשי הצבא.

בערך השעה 4 בבקר הלכו מזה אניות הפחים של האויב והיריה פסקה. מפקד הצי האדמיראל מאקארוב יצא תכף באנית-משא אל מבוא הים, למען התבונן באניות הנטבעות של האויב. בשעה 5 בבוקר נראו מפאת דרומה של פורט-ארטור אניות פחים של האויב אשר הבטריות השליכו עליהן כדורי אש. בערך השעה 6 בבקר נראתה בקצה אפק השמים אֶסקדרת האויב. האסקדרה שלנו יצאה לקראתה. בשעה 1/2 6 התחילו הבטיריות לירות באש. ירית האניות והבטריות פסקה עד מהרה, יען כי האסקדרה היאפונית התחילה סוג אחור אל עבר דרומי-מזרחי בחפצה כפי הנראה להשתמט מן המלחמה. בערך השעה 10 בבקר נסתרה אסקדרת האויב מן העין בקצה האופק.

פטרבורג. (ס' ר'). תלגרמה מאת סגן רב החוב מאקאראוו באה מפורט-ארטור מיום אתמול על שם כבוד הדר מלכותו הקיר"ה לאמר:

בהכנעה גדולה הנני מודיע, כי האויב הלך לו, ועל כן שבתי אנכי עם הצי אל הנמל. אנית הטורפידין „סילני“ אשר עמדה בלילה על הסלעים מפאת התקלקל המכונה ע"י כדורי האויב, הורדה אח"כ בשלום ברוב חריצות אנשי הצבא אשר בה ותובא אל הנמל. המצביא הלייטיננט קריניצקי נפצע פצע קל בידו והוא לא עזב את משמרתו. באניות האויב אשר הטבעו למען סגור את הנמל נמצאו מכונות מפץ, אשר חוטיהן נקרעו ע"י אנשי חיל המתנדבים, אשר איזה מהם: הלייטיננט קידרוב הרביעי, אזאריעוו השלישי והמיטשמאן פילסודסקי, שנשלחו על ידי, באו באנית הקיטור ותיכף כאשר האניה עמדה פסקו את החוטים ויכבו את האש אשר היה יכול להאיר לאויב ולהראותו את מבוא הנמל. בבוקר נמצא בנמל מוקש צוף על פני המים ובו מכונת מפץ, ואולם הצליח בידנו להוציאו ולטהר את הנמל. האניות אשר הטביע האויב נבדקו והן לא ישנות, מכילות 2000 טון, והן מזוינות בכלי תותח של חלל לא רחב, ואני מציבם בבטיריאות להחזיק את אשן, וחלק מן האניות אקח לצרכי הנמל.

---

"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 63, 28 במרץ 1904, עמ' 3; מס' 64, 29 במרץ 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

בעולם המדיני.

תחבולות המלחמה.

עתה נתברר הדבר, כי שאיפת היפונים היתה ראשית־כל להחליש כפי האפשר את הצי הרוסי, למען לא יהיה להם לפגע בהובילם את צבאם להורידו היבשה בחופי קורעיא. לדאבון לב כל ידידי הרוסים עלה הדבר הזה בידי היפונים. בזמן התחלת המלחמה היו לרוסיה במזרח הרחוק אניות־מלחמה גדולות, כלומר אניות־שריון (פאנציר־שיפפע) ואניות חוזרות (קרייצער) ממדרגה ראשונה ושניה בס"ה 21, מלבד שלש אניות כאלה „דמיטרי דאנסקאי“, „אסלאבא“ ו„אוורארא“ הנמצאות עוד בדרך לבוא למזרח הרחוק. מאלה עמדו ארבע אניות חוזרות ממדרגה ראשונה („רוסיא“, „גראמאבאי“, „באיאן“ ו„ריוריק“) אצל וולאדיוואסטאק, הנמצא במרחק גדול (דרך הים) מפארט־ארטור. שבע־עשרה האניות הענקיות האחרות מלבד אניות־הפחים וכו' היו נמצאות אצל פארט־ארטור; והנה בזמן ההתנפלות הראשונה השחיתו היפונים שתי אניות־שריון ואניה חוזרת ממדרגה ראשונה (צ'עסארעוויטש, רעטוויזאן ופאלאדיא); אח"כ בעת שנגשו היאפונים להמטיר אש על פארט־ארטור נשחתו במלחמה עם האניות היפוניות עוד שלש אניות חוזרות ואנית שריון אחת (פאלטאווא, אסקאלד, דיאנא ונאוייק).

אתמול באה ידיעה רשמית, כי „אנית הטראנספארט“ הרוסית להנחת מוקשים (טארפעדין) בעת שעסקה אל חופי פארט־ארטור בהנחת טערפעדין במקומות ידועים – נלכדה בעצמה בפח (באשמת השטף הגדול אשר דחף אותה על טארפעד) ותעל בסערה. אניות כאלה להנחת טארפעדין מהטפוס החדש יש לרוסיה בס"ה ארבע, ומהן נמצאו שתים בים השחור ושתים, שהיו בתוך הצי על הים הבאלטי, נשלחו למזרח הרחוק ומאלה השתים נלכדה האחת לדאבון לב כל חובבי הצי הרוסי.

עוד מתעצב הקהל הרוסי על העדר כל האניות הנזכרות במערכה להתיצב בפני אניות האויב, אשר החלו לשמור עתה את המבוא והמוצא של לשון־ים הפעשטילי ואומרות למלוך שם בכיפה, והנה נתאשרה היום השמועה בדבר האניה החוזרת ממדרגה ראשונה „וואריאג“ והאניה הקאנאנערית „קארעעץ“ אשר בעצמן העלו את עצמן בסערה, למען לא תפולנה בידי היפונים. עפ"י הידיעה האחרונה כך היה הדבר: ביום ב' העבר אחרי הנתק החבור הדיפלומטי יצאו שתי האניות הנזכרות מפארט־ארטור לשוט על פני לשון־ים הפעשטילי לפאת מזרח סמוך לקורעיא כדי לרגל את המקום ופתאום ראו כי אניות־משא יפוניות נושאות אנשי צבא הולכות ומתקרבות לחוף קורעיא להורידם היבשה בחוף טשעמולפא, אז החלו לירות על האניות הנזכרות, אבל לעזרת האחרונות באו אניות־מלחמה אחרות  והמלחמה התלקחה בכל עוז, ובראות פקידי האניות הרוסיות, כי לא יהיה להן מעמד בפני האויב החזק מהן, אז הורידו את המלחים המימה ואת האניות העלו בעצמם בסערה. גם מעל אנית המשא „סונגרי“ שהיתה בצותא חדא עם האניות הנזכרות ושנלכדה ע"י היאפונים – השליכו המלחים את עצמם המימה. אכן יען כי הדבר היה קרוב להחוף טשעמולפא, אשר שם עמדו אניות אנגליה, צרפת ואיטליה נצולו הטובעים ע"י מלחי האניות האלה וממשלת יפוניה נתנה רשות לבעלי האניות להעביר את הנצולים לחינא – בתנאי שתתחייב רוסיה לבל תקרא להם עוד להשתתף במלחמה.

יש להעיר כי המקרה הנזכר נכבד ליפוניה גם מטעם אחר, יען כי ידידיה תוקעים ומריעים עתה, כי היריה הראשונה  לא מיפוניה יצאה, כי אם מאת האניות הרוסיות „וואַריאַג“ ו„קארעיעץ“ הנזכרות, אשר החלו לירות על חיל יפוניה ביום ב' מבעוד יום בעת אשר ההתנפלות הראשונה מצד יפוניה על אניות רוסיה סמוך לפורט־ארטור היתה באותו יום אחרי חצות הלילה, כלומר כעבור שעות אחדות אחרי השמע היריה הראשונה מן האניות הרוסיות הנזכרות, שהיו גם הקרבנות הראשונים של המלחמה. באופן כזה עוד רוחצת יפוניה בנקיון כפיה.

בנוגע לארבע האניות החוזרות ממדרגה ראשונה אשר להרוסים אצל וולאדיוואסטאק – באה ידיעה, כי הן יצאו משם יחד עם אנית־הסוחר „לענא“, אשר נהפכה עתה לאנית־מלחמה, לפאת דרום כדי להספח אל קבוצת האניות בפארט־ארטור. אכן יען כי אי־אפשר עוד לעבור דרך בריח־הים הקורעאי, המבדיל בין יפוניה לקורעיא, יען כי היאפונים כבר בצרו להם מעמד במקום ההוא, על כן האניות מוולאדיוואסטאק ללכת סחור סחור בדרך ארוכה, הסובבת את כל איי יאפוניה. כפי שהודיעה אנית־סוחר אחת, שבאה לשאנחאי (חינה) המטירו האניות הרוסיות הנזכרות אשר על העיר היאפוני חאקאדאטע בעברן בקרבתה בצד הדרומי של האי יעססא ולפי הודעת עתונים צרפתים עלתה כל העיר הנזכר על המוקד והסוללות של המבצר נשחתו. אכן הודעה רשמית  בענין זה מצד הנציב אלעקסעיעוו לא באה וראש־המטות של היאפונים מכחיש את כל הידיעה ואומר להד"ם. העתון „נאוואע וורעמיא“ נוטה להאמין, כי בעיקרה נכונה היא הידיעה, אף כי גם הוא חושב לגוזמא את הודעת העתונים הצרפתים, כי כל העיר עלתה על המוקד וכי נשחתו הסוללות של המבצר. יען כי הסוללות מתנשאות מאד למעלה מעל שטח הים ואי־אפשר היה להשחיתן ע"י יריות מן האניות. יש אומרים, כי להאניות הנזכרות יש פחמי־אבן למדי לזמן רב והן לא תלכנה להספח אל האניות, אשר נשארו אצל פארט־ארטור, כי אם אומרות לשוט על פני האוקינוס השקט ולהטיל אימה על היאפונים. אחרים משערים כי האניות הנזכרות הולכות לקראת שלש האניות הרוסיות הנמצאות בדרך להמזרח הרחוק כדי לשמרן ולחדור אח"כ יחד אל לשון־ים הפעטשילי.

לעת־עתה אין ליפונים חתחתים בדרכם מסביב לחצי־האי קורעיא והם מעבירים שמה אנשי צבא במספר רב באין מפריע ומורידים אותם על היבשה בכל חופי קורעיא הגדולים והנכבדים בערכם הסטראטעגי. גם בסעאול בירת קורעיא, כבר תקעו להם יתד והמלך של קורעיא, אשר מקודם היה נמצא תחת השפעת רוסיה ואשר עוד לפני שני שבועות בקש מהממלכות להכיר את ארצו לנייטראלית – נתן עתה בגלוי יד ליפוניה. עוד לפני שבוע חש לו מפלט אל בית־המלאכות הצרפתית, ועתה יצא ממחבואו ונכון הוא לעזור להיפונים בשלשים אלף אנשי צבא אשר לו. כמובן יש לחוש שכשאשר יחדרו היפונים לנגד מנדזוריה (ישנם סימנים שהם עושים הכנות לכך) לא יבגדו ברוסיה גם החינאים כמו שבגד מלך קורעיא ו„הנייטראליטעט“ שלהם יהיה כענן בוקר. אמנם יש להזהר מן ה„אזיאטים“!

---

"הזמן", שנה שניה, מס' 23, 15 בפברואר 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

תלגרמות של הצפירה.

(מאת האגנטורא הרוסית והאגינטוריא המסחרית).

29 יאנ' (11 פעב') (אחרי חצות לילה).

[…]

ציפֿו. ע"ד המלחמה אצל פורט-ארטור מודיע רייטער:

הווייצע-אדמירל היפוני נהל את הצי היפוני של ארבע אניות-מגן. הן חנו במעגל מחוץ לנמל והצי הרוסי החל להמטיר עליהן אש מכלי התותח, אחרי כן נתחברו עם הצי הראשי של יפוניה. אז התנפלו כל האניות היפוניות על אניות-המגן הרוסיות. כל הצי היה משתי דיוויזיות, בראשונה נמצאה גם האניה הפליגמנית של המיקאדא, 10 אניות שונות. בהדיוויזיה השניה נהל האדמירל קאמימורא. היא החזיקה 4 אניות-מגן.

לונדון. ה„דיילי עקספרעס“ מתאר את המקרים אצל פורט-ארטור בתמונה כזאת: לפני הפסק החבור הדיפלומטי ביום השבת התאסף הצי היאפאני אצל חבל החוף השאנטוני בקרבת ויי-הא-ויי. בצי היו שש עשרה אניות מלחמה ואניות-מרוץ. ביום א' לפני הצהרים הביאה האניה הטורפידית היאפאנית את הבשורה אל רב החובל טוגא, כי המלחמה החלה. תכף אחרי זה הלך ביום א' בצהרים כל הצי היאפוני אל מול פורט-ארטור. כאשר הקריב הצי לבוא שמה ערב היום ויהי חשך. על האניות היאפוניות כבו את כל המאורות. האניות הרוסיות עמדו בנמל החיצוני. רב החובל היאפוני נתן תכף פקודה לסירות הטורפדיות להגיח על האניות הרוסיות. הסירות יצאו בכל כח מרוצתן להגיע על האניות הרוסיות, ונעשו הפרצים הנודעים באניות „רעטוויזאן“, „צעסארעוויטש“ ו„פעללאדא“. והסירות הטרפידיות הלכו לארך מסלת האניות הרוסיות ישר אל המקום אשר שם עמדו אניות המגן הנ"ל, ותכף אחרי ההתנגשות נסוגו אחור אל האסכדרה שלהן, אשר בעת ההתנגשות עמדה מחוץ לקו הפנסים הרוסים. אז התיצבו האניות היאפאניות במצב המלחמה. כל הצי היאפוני הקריב לגשת אל פורט־ארטור עד מרחק שלש פרסאות הים ויחל לירות על המבצרים ועל האניות הרוסיות.

פטרבורג (שעה 11, הסוכנות המסחרית). בישיבה יוצאת מן הכלל, שהיתה היום לסינאט, הציע שר המשפטים, בתור קטיגור-עליון, לפני הסינאט את מאניפסט הרוממות בדבר החל מעשי המלחמה כנגד יאפאן. הסינאט החליט להגיש אגרת בהכנעה ולהביע רגשי אמון, ואחרי כן נערכה תפלה בבית-התפלה של הסינאט.

הצי המתנדב דואג לגורל אניות הקטור „יעקטרינוסלב“ ו„וואָראָנעז“. על הראשונה היה לעבור בימי 26–25 דרך לשון-ים קוריאה, והשניה יצאה ביום 19 לח"ז טעונה משא טהיי משאנחיי.

בגלל השמועות כי האניות „דמיטרי דאָנסקאָי“, „אָסליאַביאַ“, „אויראָרא“, „אָראָל“ ו„סאראטוב“ יצאו מסינגאפור לצפון מודיעים ממקור נאמן, כי האניות האלה לא באו עוד אל האוקינוס ההודי.

---

"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 26, 12 בפברואר 1904, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

האסון בים הצפוני.

המאורע האיום והמעציב במאד, אשר אירע בים הצפוני בקרבת העיר הל (Hull), עוד לא הוברר בכל פרטיו. ובעיקר הדבר אין אנו יודעי עוד, בשעה שאנו כותבים את הדברים האלה, את סבת הטעות שטעו מפקדי האניות של הצי הבלטי לירות על סירות־דוגה של האנגלים. כי דבר זה הלא מובן מאליו, שלא עשו בזדון ולא לירות על דיגים הולכים לתמ וצדים צידם בלב ים נתכונו. עד אשר יבוא ברור־דברים באופן רשמי ובדיוק אין לנו אלא השעות, קרובות או רחוקות.

להבנת המאורע עלינו לברר תחלה את ענין ציד־הדגים בים הבלטי (המזרחי) ובים הגרמני (הצפוני). ביחוד גדול מאד ערך הדיגה בים זה הנקוב בארונה, אשר ברובה אינה דיגת-חוף, כי אם „דיגה בלב ים“, כלומר כי הדיגים מפליגים בסירותיהם בים ומתרחקים הרבה מן החוף למקום שספינות גדולות ואפילו אניות־מלחמה עוברות. ובהיות כי במקום זה הסכנה מצויה, שלא יתקלו ספינות גדולות בסירות־דוגה הקטנות, לכן עבר כבר דין ודברים בין הממשלות המתיחסות לחופי הים הבלטי והים הגרמני. הממשלות הושיבו ועד לפקח על עניני הדיגה בלב ים, אשר ממנה יוצאת פרנסה לכמה רבבות משפחות והוא עסק של מיליונים. כבר אירע, כי אניות מסחר גדולות, וביחוד אנגליות, רמסו בדרך הלוכן סירות דוגה גרמניות או הולנדיות. עתה קבעו חקים מיוחדים כדי לשקוד על תקנות הדיגה הזאת, גם העמידו גבולים וקבעו תחומים, כדי שלא יבואו הדיגים לידי תגרה ומלחמה ביני לבין עצמם. יש סימנים מיוחדים לדיגים להזהיר את האניות הגדולות מדי עברן, כי לא יתקלו ברשתות הדיגים וגם לא יחבלו בסירות דוגה. ולעומת זה חוסים בעלי האניות באחריות כל הפסד אם לא שמו לבם לאותות האזהרה האלה. כל מי שעבר פעם בספינה בים הגרמני פגש בדרכו בסירות דוגה כאלה למכביר.

הדיגים אינם מפליגים בים ביחידות, אלא מתאגדים לאגודה של ארבעים או חמשים משליכי־חכה ופורשים לים. הם מתעכבים בעבודתם איזו ימים, על פי הרוב שבוע שלם, וביום השבת לעת ערב הם שבים לעירם, כדי לנוח ביום הראשון מעבודתם. אם אין עיר החוף רחוקה, הם נשארים בים עד אחרי חצות הלילה ושבים לבתיהם לפנות בקר. הדיגים בים הבלטי הולכים באניות מפרש קטנות, מפני שאין הדיגה בים הבלטי מעשרת את בעליה, ורוב מיני הדג העולים בחכה ובחרמים בים הזה הם בזול. ואולם בים הגרמני יורדים באניות־קיטור, ובכלל כבר התקדמה הדיגה בים הזה במדה מרובה.

הדיגים האנגליים הפליגו בים דרך מאתים פרסאות ימיות, ובכל אופן נמצאו במקום אשר ספינות גדולות עוברות שם, שהרי נפגשו באניות של הצי הרוסי. בודאי היתה כאן טעות גדולה, אשר ממנה יצאה התקלה הזאת. אפשר, כי לא היו הדייגים זריזים להראות אות וסימן לאניות המלחמה, או כי לא ראו את האותות האלה בסבה מן הסבות. איך שיהיה, בודאי אם היו יודעים, כי סוף סוף אין כאן אלא סירות־דוגה, לא היו עורכים מצד הצי הבלטי מלחמה נגדן. אבל כפי הנראה חשבו, כי טמנו להם אויביהם פחים שם ועשו מה שעשו מתוך הסכנה, שלפי טעותם נמצאו בה אז. קרוב לשער, כי אחת האניות נתקלה כבר במשטח חרמים של הדייגים ונסתבכה בחבליהם, וזה גרם לטעות האיומה הזאת.

כי עשה הדבר רושם גדול באנגליה ובכל ארצות הישוב, זה מובן מאליו. אבל בספירות הרשמיות של אנגליה אמנם התעצבו מאד על הדבר הזה והתאבלו על האנשים התמימים שנפלו בלי שום סבה וגם השתתפו בתמיכה לאלמנותיהם ויתומיהם ולהנפצעים – אבל הצער לא קלקל את השורה. וכל מה שעשו בעסק זה עשו בישוב הדעת ובמתינות. שהרי אין ספק, כי גם ברוסיה מצטערים מאד על המקרה הלא־טהור הזה. ובודאי יחקרו וידרשו בדבר. אם ימצא עון את אחד מן הפקידים לא ינקוהו מעונש, וכל מה שיכלו לעשות כדי להמתיק את המרירות יעשה. כבר בא באופן רשמי מפטרבורג להביע לממשלת אנגליה את רגשי הצער אשר תחוש ממשלת רוסיה בדבר הזה. אין כאן ענין מדיני, אלא אסון גדול, אשר קרה בים בשגגה. האסון הזה יכאיב את לב כל איש, כאשר נצטער לשמוע, כי נתקלה אניה בדרך והנוסעים טבעו בים. אלמלא יצאה התקלה מצד אניות מלחמה העוברות למזרח הרחוק, לא עלה על דעת איש לעשות ממנו מאורע מדיני. אבל גם לפי מצב הענינים כעת אין ספק, כי לא יהיה בשביל זה שום סכסוך בין ממשלת רוסיה ובין ממשלת אנגליה. מי שהסב באסון זה ישא עונו, והממשלה ועושי דבריה נקיים. ואם יהיה הצורך למלאות חסרון הנזוקים, בודאי לא תשמט מחובתה זו.

זוהי נקודת־המבט בספירות הרשמיות של אנגליה, אשר לא נגררו אחרי דעת הקהל שהיתה סוערת וסואנה מאד, כאשר באה השמועה המעציבה הזאת לאנגליה.

ש. ברנפלד.

---

"הצֹפה" (ורשה), שנה שנייה, מס' 536, 28 באוקטובר 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

Dogger Bank incident

תלגרמות של הצפירה.

1 (14) אוגוסט.

[…]

פטרבורג. תלגרמת הקונטר-אדמיראל מאטוסעוויטש לכבוד הקיר"ה מיום 30/7:

בהכנעה גדולה הנני מודיע כי ביום 28/7 לפנות בקר החל הצי שלנו לצאת הימה. בשעה 9 בבקר עזב את פורט ארטור במספר 6 אניות-מגן וארבע אניות מרוץ. היאפאנים קבצו לנגדנו פלוגה ראשונה מחמש אניות-מגן ושתי אניות מרוץ; פלוגה שניה: ארבע אניות מרוץ ופלוגה שלישית מחמש אניות מרוץ ואחת של מגן ולערך שלשים נושאות מוקש. הצי שלנו חפץ להבקיע לו דרך בין שורות אניות האויב; אולם אניות המוקש של האויב פזרו מוקשים הרבה על דרכנו. בשעה 1 בצהרים אחרי מלחמה במשך 40 רגעים, עלה בידנו להבקיע לנו דרך וללכת לשאנטונג. האויב רדף אחרינו בכל כחו ולאט השיגנו, ובשעה 6 החל הקרב עוד הפעם. המלחמה ארכה שעות אחדות. במשך המלחמה נהרג מפקד הצי, נפצע באבוד חושיו מפקד אנית המגן „צעסארעוויטש“. „צעסארעוויטש“ עמדה במשך 40 מינוטין וע"י זה אלצו יתר האניות לשוט סביב לה. באותה עת נתקלקלו המכונה והמשוט.

הנסיך אוחטומסקי קבל עליו לפקד את הצי. „צעסארעוויטש“ שלא יכלה לשוט אחרי הצי חפצה לאחוז דרכה לבדה לוודלאדיבוסטוק, אולם בדיקת פרציה הוכיחה כי לא תוכל להגיע שמה ותשולח לקיאוטשאו לתקון.

מלבד האדמירל וויטהעפט נהרגו עוד שלשה אפיצירים ונפצעו שבעה, ביניהם מפקד אנית-המגן איוואנוב.

מספר ההרוגים והנפצעים מאה"צ הנמוכים לא הוברר עוד. בשעה 9 בערב באתי לקיאַאָטשאַאָ ואמצא שם את אנית-המרוץ „נוביק“ והטורפידיה „בעזשומני“. הנני מאושר להודיע להוד מלכותך ע"ד גבורת האפיצרים ואה"צ בעת המלחמות הקשות.

[…]

פטרבורג. תלגרמה לכבוד הדר מלכותו מאת הלייטננט ראשצאקובסקי, מיום 31 יולי:

בהכנעה גמורה הנני מודיע, כי ביום 29 יולי באתי עם הטורפידיה „רעשיטעלני“ המופקדת בידי – מפורט ארטור לטשיפו, עם תלגרמות רבות הערך אחרי הבקיעי לי דרך בין שתי שורות ההסגר של האויב. ע"פ פקודת האדמירל גרינורוביטש פרקתי נשק האניה והורדתי מעליה את דגל המלחמה. כל הסדרים הדרושים נעשו בליל 30, ובהמצאנו בפנים הנמל היינו מטרה להתנפלות היאפאנים כשודדים, שנגשו בשתי אניות-פחים איסקדרונית ואנית מרוץ אחת, אשר שלחה אלינו אנשי צבא ואפיציר, כאלו הם באים לקחת אתנו דברים. בבלי היות לי כלי נשק לעמוד כנגד, צויתי להכין את „ריעשיטעלני“ להתפוצץ.

כאשר החלו היאפאנים להרים את דגלם, עלבתי באפיציר היאפאני ע"י מהלומה בפניו, ובהשליכי אותו המימה צויתי על אנשי להשליך את היאפאנים. התנגדותנו לא יכלה להיות ממשית. היאפאנים תפשו את הטורפידיה. התפוצצות היתה בחלק המכונות והחרטום, אבל „ריעשיטעלניׅ“ לא טבעה, אך חרטומה נשקע עמוק במים, והיאפאנים הובילוה מן הנמל החוצה. הנני מקוה, כי הם לא יצליחו להביאה אל חפם הם.

אנשי הצבא והאפיצירים נצולו, מלבד מכין המוקשים וואלאוויטש ובר התנורא זווירבינילים. ארבעה נפצעו פצעים שאין בהם סכנה. המיטשמאן פיטרוב בהתקוממו בפני הרמת הדגל היאפאני הוכה מכה עצומה בחזהו ע"י קצה קנה-הרובה, וזה גרם להשתפכות הדם בגופו פנימה. אנכי נפצעתי בשוקי הימנית והכדור עוד לא הוצא. התנהגות האדונים האפיצירים ואנשי הצבא היא לעילא מכל תושבחתא. סגן הקונסול הקסרי הראה לנו מחסה והשתתפות במדה הכי מרובה.

פטרבורג. תלגרמא אל כבוד הדר מלכותו מאת הגינירל-אדיוטנט אלקסייעוו מיום 31 יולי:

כמלואים לתלגרמא מיום 30 לח"ז הנני מודיע ברגשי הכנעה לכבוד הדר מלכותך את הפרטים כפי שהודיע הקונסול מטשיפו: בעוד אשר הקונסול נשא ונתן עם הדאאטאי (שר העיר) ע"ד השאר „ריעשיטעלני“ זמן מה בטשיפו לתקן את המכונה, ומפקד הטורפידיה עשה לפי הפקודה שהיתה אליו מאת הקונטר-אדמירל גריגורוביטש ובגלל קלקול המכונה בא בהסכמה עם האדמירל החינאי בדבר סריקת נשק האניה, וימסור לו את מנעולי כלי התותח, קני הרובה ומכי הטורפידין. אחר הורד הנס והדגל ואחרי התנפלות היאפאנים נצולו הלייטננט ראשאקובסקי, המיטשמן פיטרוב, המיכאניק קיסליאקוב וכ"א אנ"צ בסירות קטנות של אנית-מרוץ חינאית. הלייטננט קא עווסקי עם 22 מלחים ואנשי פנס-הים השט – נצולו בסירות אניות סוחר. מן 47 אנ"צ חסרו 4. מפקד הטורפידיה נפצע בכדור בשוקו. הפצע קשה אבל לא מסוכן. יחד עם המיטשמאן החולה פיטרוב הובא לביה"ח הצרפתי של המיסיונרים.

פטרבורג. ע"פ פקודה רוממה מאת כבוד הדר מלכותו צוה שר עניני החוץ לציר רוסיא בפאריז, לפנות אל ממשלת צרפת בבקשה להגיש ע"י בא כח הרפובליקה בטאקיא מחאה נמרצה בשם ממשלת הקיסר, על הפריע היאפאנים באופן מרגיז לב גם את ניטרליות חינא גם את עקרי משפטי-העמים המקובלים לכל, ויתנפל העל האניה „ריעשיטעלני“ שעמדה מפורקת כלי זיינה בחוף ניטראלי.

הודעה זו של רוסיא נשלחה לכל ממלכות חו"ל. יחד עם זה נצטוה ציר רוסיא בפעקין להגיש מחאה מוחלטת לממשלת חינא ולהעירה על התוצאות הקשות אשר תוכלנה לבוא ע"י תתה להפריע את שמירת מצב הבינים.

---

"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 77, 15 באוגוסט 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

דברי הימים

ממערכות המלחמה בים.

ברור ולבון הידיעה הרשמית הרוסית. משטר יציאת אניות הרוסים. – חשבונו של האדמיראל וויטהעפט. – טוגו חלק את אניותיו לשלש מחנות. – מספר האניות. שמותיהן ומשטרן. – מדרגת המהירות. – עד כמה מכרעת מהות האניות בקרב בין רודף ונרדף. – המאורעות שקלקלו את החשבון. – היריה מכלי תותח על שטח קרוב. – הנזקים הרוסים עפ"י ההרצאה הרשמית. – גוזמאות היאפאנים. – הדרך לוולאדיבוסטוק.

הַיְצִיאָה מִפּוֹרְט-אַרְטוּר

הודעת הקונטר אדמיראל מאטוסעוויטש מקיאאטשוי (זה שם לשון-הים, ושם עיר-החוף: צזין-טאו), שיצאה לאור בפטרבורג ביום ב' העבר, הפיצה אור חדש על תוצאות קרב-הים אצל טשיפו, והיא מאשרת את הידיעות שבאו ממקורות שונים וגם את הדין והחשבון של האדמירל טוגו. האסקדרא הרוסית יצאה מפורט-ארטור ביום 28 יולי בבקר תחת דגל הקונטר-אדמיראל וויטהעפט שנסע באניה „צעסרעוויטש“, וסגנו הקונטר-אדמירל הנסיך אוחטאמסקי ועל דגלו האניה 0132רעטוויזן“. באסקדרא ההיא, בשעת יציאתה מפורט-ארטור נמנו: שש אניות שריון, 4 אניות מרוץ, 8 אניות מוקשים. האניה „באיאן“ לא שבה עוד לאיתנה מן המכות אשר הוכתה בקרב שהיה ביום 13 יולי, ותשאר בפורט-ארטור. בשעה התשיעית בבקר הפליגה האסקדרא מן החוף אל הים, והאסקדרא היאפאנית עמדה אז על יד פורט-ארטור כלהט החרב המתהפכת. באסקדרא היאפאנית נמנו 3 אניות מרוץ ושריון גם יחד (טפוס תערובת אנית צנה ואנית מרוץ) („נישין“, „קאסוגא“, „יאקומו“), 8 אניות מרוץ עם צנה על המכסה („איטסוקושימא“, „מאטסושימא“, „האשידאטי“, „קאסאגי“, „חיטוסי“, „טאקאסאגו“, „אקיטסושימא“, „אידזומי“) עם 17 אניות מוקש. עם האסקדרא הרוסית, בלי ערוך עליה מלחמה, אפס כי אניות מוקשים קפצו בראש לקראת האסקדרא הרוסית ותפזרנה על דרכה מוקשים שטים על פניהם, ותתנהל האסקדרא הרוסית לאט, הלך ונסוע בזהירות גדולה בין הפחים והמצודות והמלכודות על נתיבה, ומי הים החלו אז לרדת, כי באו שעות רדת מי הים, וישא הזרם את המוקשים השטים הרחק מהאניות הרוסיות, והאדמיראל וויטהעפט שהתכוון לנסוע לאט לאט (על פי צרוף מספר השעות ומקום פגישת האניות אך 1/2 7 חבילות [זו מדת מרחק בים] לשעה), וימלט מן האסון.

אֵיךְ הִגִּיחַ טוֹגוֹ

וטוגו הגיח בצהרים עם חילו הראשי: 5 אניות שריון מהמדרגה הראשונה („מיקאסא“ תחת דגל האדמיראל, „אסאהי“, „שיקישימא“, „פואי“, „יאחימא“) עם 13 אניות מוקשים ועוד אנית צנה אחת ממדרגה שניה („טשען-יען“), ויחלק טוגו את האסקדרא לשלש מחנות: א) 5 אניות מגן של האסקדרא מהמדרגה הראשונה ושתי אניות מרוץ וצנה („נישין“ ו„קאסוגא“, הממהרות לשוט 1/4 18 חבילות לשעה; ב) אסקדרת חפזון של 4 אניות מרוץ („יאקומא“, „קאסאגי“, „חיטוזי“, „טוקוסאגי“), ומרוצתן 1/2 20 חבילות; ג) מחנה הולכת לאט [1/2 14 חבילות], בה נמנו שאר האניות (אנית מרוץ וצנה אחת וחמש אניות מרוץ עם צנה על המכסה), וליד המחנה השלישית הזאת אשר היתה כמאסף לכל המחנות שטו שלשים אניות מוקשים. מטרת המחנה השלישי היתה לקחת חבל בקרב לקצו, אחרי אשר חיל הרכב (הארטיליריא) שבאניות הצנה הרוסיות יסבול הרבה. וישתרע הצי היאפאני על פני הים כתבנית שרשרת ארוכה, לארך 6–5 מיל אנגלית, ומדי התקרב אל הצי הרוסי שנה את תבניתו זאת לתבנית חצי גרן עגולה, בהתאמצו להקיף את הצי הרוסי משלשת רוחותיו.

הַפְּגִישָׁה

ויפגוש טוגו את הצי הרוסי בצהרים, בשעה השתים עשר ועשרה רגעים, במקום רחוק 25 מיל אנגלית, לפאת דרומית-מזרחית מפורט-ארטור, 10 מיל מערבה מן אי חואן-טשין-טאאו, ושם החל הקרב בים. שם נתק הקונטר-אדמיראל וויטהפט במשך ארבעים רגע את רתוק-האניות-היאפאניות, ויאחז דרכו מערבה, אל מול צוק שאנטונג, אך לנסוע וולאדיבוסטוקה כאשר חשב בתחלה לא הצליח, כי טוגו התנפל לרדוף אחרי האסקדרא הרוסית הבורחת, וכעבור ארבע שעות של רדיפה השיג את אניות הצנה הרוסיות, ואז התפרץ קרב נורא אשר כמוהו לא היה עוד במימי האוקינוס השקט. לפי הודעת האדמיראל מאטוסעוויטש רדף טוגו את הרוסים בכל חילו; המהירות היותר גדולה של האסקדרא היאפאנית המקובצת לא עלתה יתר מן 1/2 14 חבילות (מהירות אנית הצנה „טשיען-יען“ הנזכרת למעלה, ושאר האניות המהירות ממנה אנוסות להתכוון אל מהלכה), בעוד אשר המהירות הבינונית של פלוגת הקונטר-אדמירל וויטהעפט היתה 1/2 16 חבילה (זוהי מהירות „סיבסטופול“), זאת אומרת 3/4 1 חבילה יותר ממהירותה של האסקדרא היאפאנית הרודפת אחריה, זה אות, כי חשבונו הראשון של הקונטר-אדמירל וויטהעפט היה חשבון-צדק. הוא ידע היטב את יחוסי מדרגות המהירות, ויסמוך על יתרון מהירותו.

מְקוֹם הַפְּגִיעָה

איך אפוא השיג טוגו את האסקדרא הרוסית? עפ"י מצב הדברים כתקונם לא יכול להשיגה, אפס כי במלחמה יש מקרי שונים אשר מהם תוצאות שינוי החשבון הראשון ולהכרעת הכף. בעת הקרב ניזקו אניות הצנה הרוסיות הרבה, ומהירותן נגרעה עי"ז יותר ממהירות האניות היאפאניות הגדולות. המומחה במה"ע „רוס' ווידומאסטי“ מביא מהמע"ע האנגלי המדעי Engineer את המספרים המובעים להלאה על דבר מדרגות מהירות-השיט שנראו בחודש מאי העבר בצד הצי הרוסי ובצד הצי היאפאני במזרח הרחוק.

הנה כן יכול היה האדמיראל טוגו לשוט במשך הקרב ביום 28 יולי במהירות לא יתרה מן 14 חבילות, והאסקדרה הרוסית יכלה לרוץ אך 12, כלומר שתי חבילות פחות. רדיפת האסקדרא הרוסית ארכה ארבע שעות, ובמשך זמן זה אנוס היה טוגו לעבור שטח 56 מיל. לפי זה יכלה התגרה המכרעת להתפרץ אך ממזרח לוויי-הא-וויי, 20 מיל מצפון למגדל-המאור השאנטוני. בקרב הזה היה יתרון המספר להאדמיראל טוגו. לאסקדרא שלו היו 214 כלי תותח כבדים (משקל יריה אחת מכולם יחד 1,135 פוד), בעוד אשר האדמיראל וויהעפט יכול היה להוציא חוצץ לכל היותר 120 כלי תותח (משקל יריה אחת 530 פוד). עוד לא נודעו כל פרטי הקרב, אך לפי ההודעה הרשמית של האדמיראל מאטוסעוויטש התחולל הקרב במשך שתי שעות בלי תוצאות מכריעות, בודאי יען כי בתחלה התפרץ (כמו שהדבר מוכרח בעת רדיפה בין רודף ונרדף) על מרחק גדול. ואולם (ג"כ עפ"י ההודעה הרשמית) קרב טוגו עד למרחק 1/2 1 – 1/4 1 מיל, ואז התלקח קרב-התותחים נורא מאד על מרחק קטן. אניות הצנה היאפאניות צמצמו את היריה על פני אנית הדגל הראשונה, „צעסארעוויטש“ וה„צעסארעוויטש“ ניזק מאד; מכונה אחת ממכונותיו נופצה (כדור של עובי 12 אצבע בקע את השריון ואת המכסה, לערך 13 אצבע גוש-ברזל-עשת) והחִבֵּל התקלקל. והאניה עמדה מלכת. ברגע ההוא הומת האדמיראל וויטהעפט, ופקודתו לקח הסגן הצעיר, הקונטר-אדמיראל הנסיך אוחטאָמסקי, וינסו היאפאנים לחתוף את ה„צעסארעוויטש“, אך יתר האניות הרוסיות הקיפו את האניה המחובלת, ויקרעו מיד טוגו את המלקוח, ובגלל ההקפה הזאת מן הנמנע היה לשוט מהר הלאה.

הָאֲסוֹנוֹת

מלבד ה„צעסארעוויטש“ סבל ע"פ ידיעות שונות גם ה„רעטוויזאן“ אשר עליו נסע הקונטר-אדמיראל אוחטאסקי. בה„רעטוויזאן“ פגעו כדורי מפץ אחדים על מרחק 3/4 1 מיל. גם נזוקה מאד אנית הצנה „פאביעדא“, עליה נשברו שני התרנים, וכדור אחד שנפל לתוך מגדל כלי התותח שלה נפץ כלי תותח גדול אחד. אלה הן הידיעות הרשמיות ממקור רוסי. שאר האניות ניזקו פחות, אף כי האדמיראל טוגו מחליט כי חמש אניות צנה רוסיות ניזקו קשה. בנידון זה מגזימים היאפאנים. אם יכלו האניות „פולטאבה“, „פערעסוויעט“ ו„סיבסטופול“ לעשות דרכן הלאה בים, זה אות, שפגיעת היאפאנים בהן לא היתה קשה מאד. מאניות המרוץ הרוסיות סבל ביותר ה„אסקולד“. הוא הוכה בבקיעים אחדים בקירותיו, ואחת מארובותיו נופצה. חבל, שהנזקים באבדן-נפשות היו בל"ס כבדים, אחרי שעפ"י הודעת האדמיראל החדש הומתו ונפצעו על ה„צעסארעוויטש“ 13 פקידים (ביניהם שני אדמיראלים), ועל ה„אסקולד“ הומתו ונפצעו 62 איש.

הַמַּעֲמַד הַנֹּכְחִי

אך כאשר נטו צללי ערב יכלו הספנים הרוסים לנוח מעט מעמל היו ומבלהותיו. אז נחלק הצי הרוסי. האניות שניזקו יתר מכולן, מקצתן שבו לפורט-ארטור („רעטוויזאן“ ו„פאביעדא“), ומקצתן מצאו מפלט בקיאא-טשאו. – ביום 29 באו שמה תחלה, ה„נאוויק“ וה„בעזשומני“ (ה„בעזשומני“ היא אנית מוקש) ואחריהן ה„צעסארעוויטש“, ועוד אחרי כן – „אסקולד“ ושתי אניות מוקש, והנגבה נסעה ה„פאלאדא“ ואנית המוקש „גרוזובוי“. מאלה בא ה„גרוזובוי“ ביום 31 יולי לשאנכיי ועקבות ה„פאלאדא“ לא נודעו. מקצת האסקדרא, שלוש אניות צנה („פערעסוויעט“, „פאלטבא“, „סיבסטופול“), אנית מרוץ אחת („דיאנא“) וארבע אניות מוקש נסעו למקום לא נודע. שמועות עברו שהאניות האלה באו גם הן לשאנכיי, אך השמועות לא נתקיימו. היאפאנים מחליטים, שהאסקדרא הרוסית, מלבד החלק אשר שט דרומה, שבה לפורט-ארטור. לוא הצליחו האניות הרוסיות להבקיע להן דרך אל מצר הים הקוריאני, אזי ראה ראו אותן אצל אי טסושימא ביום 31 יולי ולוולאדיבוסטוק היו באות ביום 3–2 אוגוסט (למספר הרוסים). אבל בכל משך השבוע שעבר לא באו ידיעות ע"ד התראות האניות הרוסיות במצר הים הקוריאני. במצר הים הקוריאני שטה האסקדרא היאפאנית של קאמימורא, ובה ארבע אניות מרוץ מכוסות צנה. איה מקום שאר חיל-הים היאפאני (אנית צנה אחת מדרגה ב', אנית מרוץ-צנה אחת ותשע אניות מרוץ מכוסות שריון) – לא נודע. אם נוספו האניות האלה על האסקדרא של קאמימורא, אז יש לשער, כי קאמימורא יתאמץ להפסיק את הדרך לפני מקצת האניות הרוסיות הנוסעות לוולאדיבוסטוק.

אולי זאת היא כונת התלגרמא הסתומה שבאה בעת כתבנו את הדברים האלה, כי קאמימורא סגר את מבוא הים לוולאדיבוסטוק. אבל כל זמן שאין ידיעה רשמית, הרי זו רק ידיעה פרטית אשר אמנם המציאה אותה הסוכנות הרוסית, אבל אין עוד לסמוך עליה.

נ. ס.

---

"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 182, 21 באוגוסט 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

נ. ס. = נחום סוקולוב

טשיפו = Che-foo, כיום Yantai.