האדמיראל סקרידלוב – 1904

המלחמה.

האדמיראל סקרידלאוו. המצביא החדש לצי הרוסי באוקינוס השקט, ניקוליי בן האריאָן סקרידלאוו, הוא בן למשפחת אצילים בפלך סמולנסק. נולד בשנת 1844, למד בגדוד חניכי הים ויגמור למודיו בתאר „מיטשמאן“ (שר חמשים) בשנת 1864.

אדמירל ניקולאי סקרידלוב, 1904. מקור: ויקישיתוף

בעת מלחמת תוגרמא בשנת 1877 נשלח לעבודת הריגול בנהר דונאי, ובעת התנפלות אניה תוגרית נפצע בשתי רגליו ועל זה קבל אות-ציון גיאורג ממדרגה רביעית. בשנת 1882 נמנה לראש פלוגת טורפידיות אשר לצי הבאלטי ויהי חבר בועד הבוחן את סגני האפצירים.

בשנה שלאחריה נמנה למפקד האניה „סטריעלאָק“ ואחר כן – אניות אחרות, ובשנת 1889 היה למפקד אנית השריון „גאנגוט“. בשנת 1893 זכה לתור קונטר-אדמירל.

בעת המערכה הרוסית הכללית שהיתה בניזני-נובגורוד בשנת 1896 היה הקונטר-אדמירל סקרידלוב המפקח על מחלקת אניות-המלחמה במערכה.

[…]


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 77, 18 באפריל 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אבדן אנית השריון „פטרופבלובסק“ – 1904

המלחמה

[…]

אבדן „פטרופבלובסק“. יותר ויותר מתקבלת הדעה, כי האניה פטרופבלובסק אבדה ע"י סירה יאפאנית, שהתגנבה תחת למים ותזרוק אליה פח-מפץ. סובארין כותב ב„נאוו. וור.“: היום קראו לפני מכתב הדוקטור המנוח וואָלקאָוויטש, שאבד עם „פטרופבלובסק“. הוא כותב, כי האדמיראל מאקאראוו עם השטאב דברו על אדות היות ליאפאנים סירות מתחת למים. גם ה' קראמפ, שבנה את האניה „וואריאג“, הודיע זה לא כביר ל„נויארק היראלד“, כי יש ליאפאנים סירות כאלה.

לפי הודעת ה„נאוו. וור.“ עולה מספר כל אנשי הצבא הנמוכים שאבדו ב„פטרופבלובסק“ 628 מלבד האפיצירים ופקידי השטאב.

טביעת אוניית השריון "פטרופבלובסק" ממוקש ימי. ציור מאת Yasuda Hampō, שנה 1904. מקור: ויקישיתוף

מכה"ע „קיובליאנין“ כותב:

„האפשר יהיה להעלות ולתקן את „פטרופבלובסק“? על השאלה הזאת אי אפשר להשיב, כל עוד לא יודע אל נכון מה עומק הים במקום ששם ירד לתהום הענק הזה. אבדונו הנהו לֶקַח קשה לכל בוני אניות, המוכרחים להודות, כי למרות ההמצאות והידיעה הרבה שהשתמשו בהן בעשרים השנים האחרונות בבנין אניות-שריון ענקיות, לא עלה עד כה לשמור עליהן מפעולת פחים שמתחת למים. טכניק הים תאֻלץ לעבוד ולהמציא תחבלות חדשות, לשמור בפני אבדן גָלְיֲתי הים במלחמה עם דודים“.

סגירת מבוא פארט-ארטור. הסופר המיוחד של מכה"ע „מאטען“ מודיע, כי היאפאנים החליטו לסגור בכל אופן את המבוא אל החוף הפנימי של פארט-ארטור. בקרב הימים הם אומרים לעשות נסיון חדש להטביע במבוא החוף אניות מוכנות לתכלית זו עם חמרים מתפוצצים. הם מכינים 16 אניות מסחר, שתתחלקנה לארבע קבוצות, ארבע בכל קבוצה, ובהן יהיו אלפי פוד מעליניט. הנסיון החדש הזה יעלה ליאפאנים לא פחות מסך 10 מיליון ין.

[…]

ברגע האסון. למכ"ע „ל. אנצ.“ מודיעים בתלג' מפאריז, כי ברגע האסון נמצאו מאקאראוו יחד עם ראש השטאב שלו הקונטר-אדמירל מאָלאס בתוך חדרו האדמיראלי. הוברר בדיוק, כי שניהם לא הספיקו לצאת מן התא, וירדו עם כל האניה אל קרקע הים.

לדברת מכה"ע „רוס“ שוררת בלונדון הדעה, כי אבדת מאקאראוו היא מעציבה לרוסיא יתר מאבדת הרבה אניות-שריון. „במותו לרוסיא לא רק הנבחר מכל גבורי מלחמתה, כי גם הרוח החיה בכל הצי שלה במזרח הרחוק.

אדמירל מאקארוב. מקור: ויקישיתוף

[…]

– על השאלה אם אפשר יהיה להעלות את פטרופבלובסק מקרקע הים משיב מכה"ע „נאוו. וור.“ בשלילה:

„האניה טבעה במקום עמוק, בערך 20–30 סאזען, בה פרץ גדול ומלבד זאת נהפכה, היינו כי היא מונחת וקרקעיתה למעלה. למען העלותה נחוץ להוריד למעמקי הים ההוא צוללים ולסגור היטב כל נקביו, לבל יחדור אויר ומים, ולהרבה מן הנקבים אין להגיע כלל, יען כי הם נמצאים בחול קרקע הים. אחרי כן דרוש יהיה להריק מתוכו את המים ע"י מכונות, למען אשר יצף למעלה. תחבלה שניה ישנה, כי הצוללים ישימו סביב לאניה שלשלאות וחבלים כבירים וינסו להעלותו על ידי מכונות תנופה אדירות.

„כל זה הוא מן הנמנע, יען כי הצוללים אינם יכולים לא לבד לעבוד, כי גם לצלול לעומק כזה; ואפילו אם היה זה באפשר, הנה השמוש בתחבלות הנ"ל דורשות אמצעים מרובים ומורכבים עד מאד ועבודה ארוכה במנוחה בעת שקט הים. וגם בתנאים כאל ספק גדול אם יצלח הדבר. וזה נראה היטב ממקרה אניות-השריון „גאנגוט“ שטבעה לפני איזה שנים בלשון הים הפיני. למרות שעומק הים הוא שם פחות רב יתר והאניה קטנה יתר מן החצי, שבה חברת ההצלה, אחרי עבדה שנה תמימה, מן הרעיון להעלות את האניה, ותשא נזק גדול, יען כי הותנה עמה לשלם לה שכר רק אם תעלה את האניה ותביאנה לקרונשטאדט.

„ואולם מלבד זה גם ללא תועלת יהיה להעלות את פטרופבלובסק. הוא ודאי נשחת כלו, ולהשיבו לקדמותו אין בכח חוף פארט-ארטור.

„ועל כן אַל לעשות איזה נסיונות ולהניע את הקהל בתקוות גדולות. את אבדן „פטרופבלובסק“ נחוץ לקבל באהבה – ולנצח“.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 80, 21 באפריל 1904, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

תלגרמה על אי-ההצלחה של צי האוקינוס השקט – 24 באפריל 1904

תלגרמות של הצפירה.

9 (22) אפריל.

[…]

פטרבורג. תלגרמה מאת הנציב אלעקסעיעוו על שם כבוד הדר מלכותו, מיום אתמול: הנני מודיע בהכנעה רבה לכבוד הדר מלכותך, כי ביום 29 מאֶרץ יצאה האסקדרה כלה מן הנמל אל הים ותלך שש פרסאות הנגבה, למען התנועה, ולעת ערב שבה אל הנמל. וביום 30 לחדש יצאה שירא של שמונה אניות טורפידין לבקר את האיים, ופקודה היתה נתונה לה, כי בהפגשה באויב תגיח עליו. ויהי בעבור האסקדרה בלילה ובעת גשם שוטף, והנה שלש אניות טורפידין נפרדו מעליה, שתים מהן באו לפנות בוקר לפורט-ארטור ומהן אחת בהפגשה בארבע אניות טורפידין של האויב סבבה דרכה בים, והאניה השלישית „סטראשני“ לפי עדותם של אנשי הצבא, בפגשה אניות טורפידין אחדות של האויב לא הכירה אותן בחשכת הלילה ותחשוב אותן לאניות רוסיות, ואחרי תתה אות הראוי הלכה עמהן יחד, ואך לפנות בוקר הכרתן, ואז ראה אותה האויב, ובמלחמה שהתחוללה ביניהן, ובהיותן קרובות זו לזו, נהרגו: המפַקֵד, הקאפיטאן ממדרגה שניה יוראסאווסקי, המיטשמאן אקינפיעוו, המיכניק דימיטריעוו ורוב אנשי האניה. הלייטיננט מאלעיעוו שנפצע הוסיף לירות בעצמו אל האויב מן התותח המרבה להשליך כדורים.

ואנית המרוץ „באיאן“ אשר יצאה בבוקר יום 31 לקראת האסקדרא הלכה במרוצה, וממרחק 16 פרסא מפורט-ארטור ראתה את אנית המרוץ „סטראשני“ נלחמת לקראת ארבע אניות יאפאניות, ואז התחולל עליה מפץ ותרד מצולות. והאניה „באיאן“ אחרי הבריחה את אניות הטורפידין של האויב בירותה עליהן נגשה אל מקום המלחמה ותורד סירה ותצליח למלט את הפליטים, אשר לדאבון לבנו היו רק חמשה אנשים אשר שחו על פני המים. ובעת הצל האנשים היתה האניה „באיאן“ מוכרחת להלחם מצד ימין לקראת שש אניות מרוץ יאפאניות. ואחרי אשר הרימה „באיאן“ את הסירה שבה אל פורט-ארטור מבלי סבול כל אבדה וכל נזק, אף כי הגיעו אליה שבבים רבים מכדורי האויב.

הסיירת המשורינת "באיאן" (Bayan). המקור: ויקישיתוף

לעזרת „באיאן“ חשה האניה „דיאנא“ וחמש אניות טורפידין. ובעת ההיא באו אל הנמל החיצוני גם שאר אניות המרוץ ואניות השריון „פטרופבלובסק“ ו„פולטאווא“ וגם מקצת אניות הטורפידין ושאר אניות השריון יצאו אז מן הנמל הפנימי. ותסתדרנה האניות בשורה ערוכה למלחמה, ובראשה האניה „באיאן“ ואניות הטורפידין היו מן הצד, ומצביא הצי בא אל המקום אשר שמם היתה המלחמה לאניה „סטראשני“, ושמה באו עוד הפעם אניות הטורפידין ואניות המרוץ של האויב. אחרי חליפת יריות קצרה ממרחק 50 כבלטוט שבו אניות האויב אל הים.

ובשעה 8 וארבעים חלקים בבוקר נראתה אסקדרה יאפאנית של תשע אניות שריון, ועל כן שבו אניותינו אל פורט-ארטור, ושם בנמל החיצון נספחו אליהן גם אניות „פאביעדא“, „פערעסוויעט“ „סיבסתופול“, אשר יצאו מן הנמל הפנימי. אח"כ הסתדרה האסקדרה שלנו באופן זה, כי האניות „אסקולד“, „באיאן“, „דיאנא“, „פטרופבלובסק“, „פערעסוויעט“, „פאביעדא“, „נאוויק“ וחמש אניות טורפידין ושתי אניות מרוץ של טורפידין היו משמאל. ויהי כאשר נקרבו אל מבוא הנמל נצטוו אניות הטורפידין להכנס אל הנמל פנימה, ואניות המרוץ נצטוו לבוא אחריהן.

אחרי שנוי העֶמְדָה ו„פטרופבלובסק“ הנמצאת בראש נטתה למזרח ותחל לסוב ימינה אל האויב. בשעה 9 עם 43 מינוטין היה נפץ בצלע הימני של „פטרופבלובסק“ ואחר כן עוד נפץ שני יתר חזק תחת הגשר הקטן, ועמוד עשן כבד ממראה ירקרק עלה, והתרן (פֿאָק-מאַסט), הארובה, הגשר והצריח התרוממו למעלה. אנית השריון התמוטטה לימין, אחור האניה התרומם ויגָלה הגליל (ווינט) בסבבו באוויר, ו„פטרופבלובסק“ בוערת כלה באש טבעה במשך לא יותר משתי מינוטין, בצללה וחרטומה למטה. קצת מן האנשים נמלטו אל אחורי האניה. אנית המרוץ „היידאמאק“, שנמצאה במרחק כַּבֶּלְטוֹט אחד מפטרופבלובסק, הצילה בצינותיה הקטנה וישר מאנית המרוץ עלתה להציל את הנסיך הגדול קיריל וולאדימיראָוויטש, שני אפיצירים, 47 מלחים. אניות הטורפידין וצינות „פולטאווא“ שהלכה מאחור במרחק שני כבלטוטים העמידה את המכונה ותשאר על מקום האסון. ע"פ האות הנתן מאת הפֿלאַגמאַן הצעיר הקונטר-אדמירל הנסיך אוחטאמסקי הלכו יתר האניות אל המבוא בהתיצבן מאחורי „פערעסוויעט“. בעת ההליכה היה מפץ פח מתחת הצלע הימני של אנית-השריון „פאָביעדא“, האניה התמוטטה ואולם האריכה את דרכה ותבא אל החוף ואחריה כל יתר האניות. האויב האריך להחזיק מעמד על המים עד שעה 3 ואז התרחק.

טביעת אנית המערכה "פטרופבלובסק". ציור ב-Le petit Journal, תאריך: 24 באפריל 1904. מקור: ויקישיתוף

בלילה הקודם ליציאת האסקדרה נראו הרחק מן החוף לבות אש קטנות וצלמי אניות. ומפקד הצי התחקה בעצמו עד הבקר על כל הנעשה, מאנית המשמר „דיאנא“ שעמדה בחוף החיצוני, ויעזבנה בשעה 4 בבקר.

לסיום הנני מרהיב בנפשי להודיע בכל רגשי הכנעה, כי בלי שום לב אל אי-ההצלחה של צי האוקינוס השקט, רוח אנשי הצבא נשאר במרומי חובתו, ודברי החסד המרומם של כבוד הדר מלכותך שכוננו אל אנשי הים ברגעי הנסיון הקשה, יהיו לתנחומים ולמשען עוז לכל מערכתם בעבודתה שכוננה להתגבר על האויב, לתהלת הקיסר האהוב וארץ המולדת.

(התלגרמות האלה הגיעו למקצת הקוראים עוד ביום ו' בהוספה מיוחדת).

10 (23) אפריל.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 82, 24 באפריל 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

קבלת פני הספנים הגבורים – אפריל 1904

Шутов_Иван_Никифорович
המלח איוואן שוטוב, מוותיקי קרב צ'מולפו, 1904. המקור: ויקישיתוף

התלגרמות האחרונות.

סיבסתופול. אתמול בערב נודע, כי האפיצירים, גבורי טשימולפא נכונים לבוא היום באנית קיטור מאדיסא. גדודי צבא האניות התאספו לקדם את פני חבריהם היקרים. את האניה „אלעקסעי“ קדמו בים אניות הטורפידין בהשמעת קול. לכבוד הגבורים הבאים הרימו נשקם אנשי הצבא באנית השריון „רוסטיסלאוו“ אשר יצאה לקדם את פני הגבורים בשם הצי אשר בים השחור. אל האניה עלה רב החובל סקרידלאוו והפקידים. הגבורים התיצבו בשורה, רובם לבושים בגדי אזרחים. רב החובל ברכם ברכת בואם לשלום ויחלף עם כל אחד מהם ברכת החג,  ויביע לכל אחד מהם תהלת גבורה, ואח"כ ירדו אל הנמל, אשר שם הגיש ראש העיר לחם ומלח ויברך אותם ברכת בואם לשלום לארץ מולדתם. הגבורים עברו לקול שירי הנוגנים אל מגרש נאחימוב, אשר שם על יד מצבת הזכרון עמדו הכהנים. הכהן הגדול הטיף נאומו מעניני דיומא ואח"כ נערכה תפלת החגיגה, וככלות התפלה נשא רב החובל סקרידלאוו את מדברותיו, ויחלק את כתבי הגרמטיון של הרוממות וישא ברכה בעד הקיר"ה, וכל הנאספים ענו בקול תרועת הידד וקול ההימנון נשמע. ככלות ההימנון נשא רב החובל סקרידלוב עוד הפעם ברכה לגבורי טשימולפא ואח"כ הלכו הספנים הגבורים לקול תרועת הידד וקול מנגינות הצבא ויבואו אל המעונות שנועדו בעבורם.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 72, 12 באפריל 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

המזיקים המשוטטים – 8 ביוני 1904

דברי הימים

הַמַּזִיקִים הַמְּשׁוֹטְטִים.

המלחמה הנכחית היא מעין תערוכה של כל ההמצאות החדשות בחכמת הרציחה והנתישה. החומר המתפוצץ שהיה במלחמות הקודמות דבר יוצא מן הכלל, היה במלחמה הנכחית ל„לחם-חק“. קרוּפ וכלי תותחו עוד נשארו, אבל רואים אותם כראות אורתודוקסיא נושנה. ראשו ורובו של התכסיס עומד על הצינים והפחים הממולאים דינאמיט, בין בים בין ביבשה. וגם הדינאמיט כבר נעשה חול. יש חמרים מצמצמים בתוכם כח יתר כביר. והתלגרף עם חוטים – הלא הוא כמו מנהג בני ערים קטנות. הרי זה כמרכבות האָמניבוסים הישנים שנשארו עוד בתקופת הטרַם האיליקטרי. נוהגים בהם כבוד, כמו בזקנים. רק דבר אחד לא נזכר הרבה, והוא סַפנות-האויר. אבל אין מזה ראיה, שאין משמשים בה. אולי משמשים – אך מעלימים. רק דבר אחד הוא אסור באיסור גמור. עפ"י החלטת הממשלות נאסר להשליך כדורים מפוצצים מספינות-של-אויר. נאסר גם לירות כדורים, שבהתפוצצם יוצאים מהם גַזִים מפיקי רעל מזיק וממית. רק קשה מאד לגבות עדות. בימי מלחמה מאשימה כל ממשלה מהנלחמות את אויבתה בעברות שונות, ואין בי"ד יכול לעשות חקירות ודרישות עפ"י עדיו שלו.

כל החוקים מכבר נוגעים רק אל הדברים שכבר ידועים היו למחוקקים. כן, למשל, נפקד באיסורים ובלאוים ההם מקום הפחים השטים. הפחים, או המינות, לא תמול הם. נהגו לסגור חוף בפחים, לבלי תת את צי האויב לגשת. כשסוגרת הממשלה במסגר כזה את אחד חופי הים שלה, היא חיבת להודיע גלוי, לא בשביל האויב, כי אם בשביל ממשלות אחרות. אפשר שאניות מסחר של ממשלות אחרות תקרבנה אל חוף כזה – והתפוצצו. לאו אדעתא דהכי מצב הבינים. תכלית מצב הבינים היא, שהממשלות האחרות לא תתערבנה, אבל גם שלא תתנזקנה. שתי הממשלות הנלחמות תעשינה כָּלָה אשה לרעותה, אם תוכלנה, ולא יתערב זר בינותן, אך בתנאי לבל יגיע נזק לחיי בני מדינות אחרות ולרכושם. לכן עפ"י הדין מודיעה הממשלה הנלחמת את ההודעה הרשמית-הנוסחאית: חוף כזה וכזה הוא גדוּר. או חוף כזה וכזה הוא חָסום. כגון זה פרסמה יאפאן עתה את הבלוקאדא הגמורה של חופי הים בליאאו-טון. כשאנית ממשלה אחרת חפצה לבוא אל החוף הגדור, אם יש לה עסק נחוץ, נוסעים הלוצמאַנים לקראתה ומוליכים אותה בים פחת ופח בזהירה ובשמירה מעולה – לבל תתנגף בהם.

החוקים והדינים הם לעולם תוצאות הנסיון. עתה נוספו הפחים שאינם רבוצים על מקום אחד בים, אך מסוּרים אל השטף. היאפאנים ואוהביהם הוציאו דבה על הרוסים שהשטיפו פחים כאלה; הרוסים – גלגלו אשמה זו על יאפאנים. הקול יצא, כי דרך האניות על הים הצהוב איננה בטוחה, מפני הפחים השטים. הברה נפלה, שאנגליא ואמריקא (שהדבר הזה נוגע אליהן ביותר, בגלל אניות מסחרן הרבות) מחו. שמועה זו לא נתקימה. אבל נכון הדבר, כי בפרלמנט האיטאלקי עמד אחד הנבחרים וטען בענין זה. זו היא שאלה מדינית. אבל יש בה גם צד מדעי-תכסיסי. כבר הורו עתה חכמים אחדים בהלכות חוקי עמים, כי נחוץ לאסור את „המזיקים המשוטטים“. מצד אחד אומרים חכמי התכסיס, כי אין לשים מעצור למלחמה, ויש שהפח נקבע לא לשוט, כי אם להיות נטוע, והגלים סוחפים אותו.

המנוח בלאָך היה מתנבא, כי במדה שתגיע המלחמה עד השלימות, בה במדה תֵעָשֶׂה אִי אפשרית, מפני אימת הכליון הגמור. יש בזה מאותה התיאורימא המארקסית ע"ד ההון המתקבץ. ואמנם, כשיהיו המזיקים המשוטטים והמעופפים משוכללים כל צרכם עד כדי יכולת לפעול במרחק גדול – תהיינה ההמצאות האלה קבר המלחמה. אך עוד רב הדרך אל הקבר ההוא. עתה הם רצים, ואיסור בידם כנגד הפחים השטים. למלחמה זו – אֵחרו את המועד, ובמלחמה העתידה לבוא – הלא נזכה לראות המצאות, שאין אנו משערים עתה.

נ.ס. 


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 120, 8 ביוני 1904, עמ' 1-2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

נ.ס. = נחום סוקולוב

מפלת הצי הרוסי בטסושימא – 2 ביוני 1905

 קרב טסושימה. איור בספר Pacific Era, שנה: 1907. מקור: ויקישיתוף

מערכות המלחמה.

אמנם חשף ה' את זרוע קדשו הפעם להראות לעיני העמים כי דורש דמים אותם זכר וינקום את נקמת דם בניו מידי הממשלה המרשעת, וכי לו חרב נוקמת לשלם לעושי רשעה. בשבוע העבר העביר קו הטעלגראף קול במחנה כי השפלה קרן היאפאנים ונשתנה גבורת צי טאגו במלחמת הים הראשונה. רבים מהרו להאמין בדבר ויאמרו כי הזמן וההצלחה משתנים, פעם תרומם בעליה למרום ופעם תפילם ארצה. אכן ביום א' הזה יצאה כברק השמועה כי נגדעה ונפלה זרוע ראשדעסטונסקי והצי הבאלטי אשר בטח בו כי הוא יפיל את היאפנים חללים ויסול מסלה להרוסים לגזור על ימין ושמאל. פתאום כרגע אחד נפל ונהרס לאין תקומה והיה כלא היה. ונוסף אל התבוסה הזאת, כי לא בחיל ולא בכח מלחמה שלטו ידי היפאנים בצי הרוסי, כי אך מאצבע אלקים כי הוא הוליך את האדמיראל שולל ויסלף דרכו ויסכל דעתו ללכת דרך עקומה צפונה, דרך ים קאָרעאַ ויעזוב את נתיב הישר דרך האוקיונס, ויבוא בים הסינים מפארמאזא באורח הקארעאני. על כן מצא טאגו כחו להקיף את הצי הרוסי מפנים ומאחור, והשבר אשר חכה עליו מצאהו, ויבוא עליו איד פתאום, ובמלחמה הראשונה נטבעו מידי היאפאנים מרבית האניות הגדולות אניות השריון ובתוכם האניה הנודעת בכחה וגבורתה הנקובה בשם באָראָדינא שהיתה תפארת עוז רוסיא וחרב גאותה, ועמה עוד אניות מגן ואניות הרבה מאד, ומתבוסה הזאת ואילך אפסה תקות ראשדענ. לעשות חיל נגד היאפאנים ואף לא למלט את יתר האניות ואת האנשים אשר בהן בלתי אם תתאמת השמועה כי ראשדענ. חלק את הצי הכולל לשלשה ראשים ללכת וולאַדיוואָסטקה בשלשה דרכים שונים, אז אפשר כי יצליח בידו להציל את יתר הפליטה אשר היאפאנים רודפים אחריה. הדעפעשים הרוסים אמנם מקילים הרבה בהודעותיהם ומקטינים את מדת האסון. ואולם סוף סוף לא יוכלו לדכא את מצב השבר, ועוד מעט יודו בע"כ כי האדמיראַל טאגו איש מלחמה אמתי הוא, מתנהג במתינות וחס על כחות הצבא לבל יאבדו לבטלה, ושומר אותם עד הרגע האחרון בהגיע השעה ועת הרצון להתנגש במלחמה מכרעת ולהשתרע על האויב בכלי מות אשר לא יחטאו את המטרה טאגו הכריע את קמיו בחריצות ידים בדרכו עד כה, בעת אשר שרי רוסיא שכבו הוזים כלם הלומי יין ונבלעים בתאותיהם הנתעבות, כל העתונים באחת ידברו כי דרך הזה ללכת צפונה וולאדיוואסטיקה נכרת ונסגר בעדם.

ביום 27 הזה נפגשו הצי הרוסי עם הצי היאפאני במצר הים בנתיב הקארעאני, ובאותה שעה החלה המלחמה הנוראה ותהי ראשיתה כי במשך רגעים אחדים הריקו שלושה טאַרפדות אשר השקיעו היאפאנים במשך מסע הציים הרוסים בקרקע הים, את בני אשפתם, וכל עמל צבא הים ויגיעתם בדרך הרחוקה הזאת משך שמונה ירחים עלה פתאום בסערה השמים. וביום 29 הודיעה ממשלת יאפאן גלוי לכל העמים כי עשה טאגו נצחון גדול נגד הצי הרוסי, אך תוצאות הנצחון ומספר האבדות מזה ומזה נסתמו עוד לפי שעה עד 29 הזה. אך מלונדון מודיעים כי הצי הבאלטי שכבר התחבר עם הצי הוולאדיווסטיקי בנוסם מפני האויב התפרדו לנוס בשנים דרכים דרך הנתיב הקארעאני ודרך טשוהימא, ומהם רבים שנפסלו מעשות מלאכתן מרוב בדקיהן אשר נפרצו בהן. אכן אף כי לא נודע מספר האניות שנטבעו לא תכחד הנפ"פ כי חמש אניות מלחמה היותר נכבדות ושש עשרה אניות משא נושאות גחלים ירדו יחד במצולות. כפי הודעת הנפ"פ מיום 30 מספר האניות שבא קצן 15 אניות מגן, עשר טבעו בים וחמש נשבו בידי היאפאנים. והמצביא על הצי השלישי השר האדמיראל נעבאגאטאוו אשר בא ביום 9 לח"ז לים הכיני הדרומי ועמו שלושה אלפים איש גם הם הלכו שבי לפני אויב. לפי זה, תאמר הנפ"פ מן ששת האלפים שבע מאות עשרים ושמונה אנשי הצבא שהיו בשלשת הצוים אבדו יותר ממחציתם עמהם הפסידו הרוסים 396 קני תותח הגדולים בנפלם ביד היאפאנים, מלבד 250 אשר בשבירת האניות צללו כעופרת עם האניות הנשברת. – ראשדעסטוו. נעלם מכל עין ולא רחוק מהאמין כי גם הוא כמו מאַקאראָב הנהו בין הטבועים. – לדעת את תוכן המפלה החזקה אשר באה על רוסיא בכל צבעיה בפעם הזאת נוכל להכירה מן העובדא כי הקיסר מרגע שמעו את השמועה נפל כחלל על מטתו ואומרים כי רוח רעה בעתתהו. – מספר כל האניות אשר התחברו במלחמת הים ההיא היה 11 אניות מגן ממדרגה הראשונה, 4 אניות מוקש (קרייצער) 15 מחריבי הטארפודות ועתה אחרי אבדן האניות ביום 27 הזה שנפלו שבי או נהרסו ונטבעו נשארו לרוסיא במזרח אזיא 4 אניות מגן 2 אניות מוקש גדולות ושתי קטנות, אשר בלי ספק גם הן הנן שבורות מלבד שלוש אניות המגן הנמצאות כעת בוואלדיוואָסטאק. והצי הרביעי אשר קותה רוסיא לשלוח בחודש יוני כפי הודעת הטשאס ישאר על מקומו בשלום, כי כח אין לו למוש ממקומו, יען נודע להממשלה כי בצי הזה שמו שרי מעלה באמתחתם 22 מילליון רב"כ מקנית האניות והזדיינותן במזון וצידה בקני התותח ויתר הטכסיס, ע"כ ינוח על משכבו בשלום. הצי השלישי הזה קטן ודל מאד, אך שתי אניות מגן שתי אניות מוקש וטארפעדות אחדות, ואם תזכור עוד ממשלת רוסיא את אחרית גבורתה בפארטארטור ואחרית הציים ספק גדול הוא, כי מרוץ מהלך אניות יאפאן נמהר מאד יותר מאניות רוסיא, התשות מני זוקן ומרוב ישנם תתנהגנה בכבדות, ויש מחליטים כי אחרי עשות היאפאנים הנצחון הזה הכינו פניהם לקראת וולאדיוואסטאק למען הכרית את הדרך לפני הרוסים לבלתי יוכלו לשוב לארצם דרך וולאדיוואָסטק. עוד הידיעה האחרונה באה ונותנת חשבון האניות שאבדו במלחמה האחרונה ביום 27 מאי: הנטבעות: באָראָדינא עם 830 איש 58 קני תותח, אימפעראטאר אלכסנדר השלישי עם 782 איש 58 קנ"ת; ונשבו: אָרעל עם 782 איש 58 קנ"ת, ניקאלויס 623 איש, 32 קנ"ת, אניות החוף במגיניהם אושאקאוו 404 אנה"צ עם 26 קנ"ת. אפראקסין 404 איש עם 26 קנ"ת נטבעו. אניות מוקש מגינים נטבעו: נאכימאָוו 572 איש 36 קנ"ת, דאָנסקאַי 495 איש 34 קנ"ת, מאָנאָמאך 495 איש, 31 קנ"ת אניות שרפה נטבעו: שוויעטלאנא 600 איש 22 קנ"ת, שענטשכאב 334 איש 16 קנ"ת. – סכום הנזק אשר סבלה רוסיא ביום ההוא בארבע האניות הגדולות עם הטכסיס וכל אשר בהן נחשב 120 מילליון, בשמונה אניות החוף והמוקש 140 מילליון, ועם אניות המשא והגחלים יעל הנזק 270 מיליאן. – בסה" אבדה רוסיא 11 אניות הגדולות והיותר חזקות, מן 6321 האיש נמלטו המחצה מהם, 397 קני תותח. – כפי הנודעת טאגו לטאקיא מיום 29 הזה טבעו 12 אניות רוסיות למיניהן, ונשבו 6 אניות, האדמיראל נעבאגאטאוו בין שלשת אלף השבויים, ואניות היפאנים רודפות אחרי שרידי הרוסים. – מפעטרבורג מודיעים כי ראשדע. חי רק נפצע פצעים אנושים. – הנאוו. וורעמיא מאשימה את ראשדעסט על אשר בחר לו את דרך פארמאז הדרך הקרובה והמסוכנת מאד, ואת החסרון הזה והמעות יוכל לתקון רק אם תעוז ידו לאסוף את האניות הנשארות, למקום אחד אל האי סאדלע שהוא חצי הדרך בין נתיב קארעא לבין וולאַדיוואָסטאק, ובחמת רוחו נוהם הנאוו. וורעמיא למה יאמרו בחו"ל כי חטאו הרוסים בקחתם עמהם למלחמה צלמי קדושי הרוסיא וישנו בהם מבלי חשוב עצה ותחבולה ומלחמה ולא יתנו לב לדעת כי בזה הטיבו לעשות כי חזקו ואמצו את האמונה בלבם. ומסיים דבריו בברכה כי תחזק את ידי אנשי המלחמה הנתינים בצרה בין בים בין ביבשה, בזכות האמונה ומסירות נפשם והשיב את כבוד נשק רוסיא על מקומו. ואיה זכות שפיכות הדם הנקי אשר לא יכופר כי אם בדם שופכו? – עתוני אנגלית מביעים עם שמחתם גם תקותם כי רוסיא לא תבוש מעתה להושיט ידו לשלום. –


"קול מחזיקי הדת", שנה עשרים ואחת, מס' 33, 2 ביוני 1905, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

[שגיאות הדפוס במקור]

ערך התלגרף בלי חוטי הברזל – 5 בספטמבר 1904

תלגרמות של הצפירה.

21 אוגוסט (3) ספטמבר.

[…]

צינדאאו. (רייטער). הקונטר-אדמיראל מאטוסעוויטש הפצוע הגיד, כי מהליכות המלחמה הנוכחית נוכל ללמוד מה גדול ערך התלגרף בלי חוטי הברזל, אשר השתמשו בו במלחמות הים האחרונות. התלגרף פעל את פעולתו עד אשר נשחתו המכונות בנפץ הכדורים. הראדיוגרמות נאמנות יתר מן הרמזים אשר השתמשו בהם עד כה בעזרת הנפת הדגלים. ממול המוקשים השטים אין עצה טובה מזו לשלוח סירות מפנות הדרך. ואחרי הסירות תלכנה אניות המלחמה/ האניות מהרסות הטורפידין הכזיבו את התקוות אשר שמו בהן עד כה. היאפאנים הגיחו בלילה אחת 15 פעמים באניות טורפידין ולא הצליחו אף פעם אחת. אניות מלחמה אחרות העובדות יחד עם הפנסים מפיצי אור האיליקטרון יכולות להיות בטוחות מפני נזק הטורפידיות. השריונים המושמים מסביב לאניות להגן עליהן מפני המוקשים אינם מביאים תועלת רצויה, אבל עוד הם מפריעים בעד תנועות האניה ומהלכה. הודעות היאפאנים ע"ד המלחמות בים אינן מדויקות, כי הן מעלימות את אבדות היאפאנים. מאטוסעוויטש עודנו חולה.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 195, 5 בספטמבר 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

פלוגת האניות הולאדיבוסטוקית אצל חופי יאפאן – 26 ביוני 1904

דברי הימים

פְּלוּגַת-הָאֲנִיוֹת הְַוַלאדִיבֹסְטוֹקִית אֵצֶל חֻפֵּי יַאפַּאן.

כמה פעמים יצאה הפלוגה. – היציאות הראשונות. – והאחרונה. – האם אפשרית מלחמה עם קאמימורא? – שעור כמות האניות מזה ומזה. – מדוע הכריע מזג האויר? – היכלה האסקדרא הוולאדובוסטוקית לחתור לבוא לפורט-ארטור? – דמיון שוא. – שאלת חופש המבוא. – ה„מינות“ וה„קונטרמינות“. – שטתו של וויטהפט. – אימתי אפשרית היתה התחברות? – אין צרך להכנס בסכנה. – פרצה דחוקה. – תקות הצי הבאלטי העתיד לבוא. – הפלוגה טרפה טרף. – רשימות קצרות ע"ד הנזק.

יְצִיאוֹת צֹּלְחוֹת בְּעֵת סַעַר. האות הראשון היה, כאשר יזכרו קוראינו, בימי 14–10 אפריל. הפלוגה הולאדיבוסטוקית הצליחה אז ביציאתה, ותטרף־טרף. היציאה היתה לגינזאן, ותולדותיה – הַטְבָּעַת אנית המשא היאפאנית Kiushiu-Maru ושתי אניות קיטור של מסחר. מאז ועד עתה ארבע יציאות היו. כנראה, יצאה הפלוגה ביום 31 מאי. לפי זה היתה עמידתה בהחוף ארוכה מאד: לא פחות מן חודש אחד וחצי. בשלש יציאותיה הקודמות היתה הפלוגה הולאדיבוסטוקית בסך־הכל 19 ימים בים, ועל העוגן שלה בחוף עמדה 106 יום (מן יום 27 יאנ.). ובכן היו אניות המרוץ הרוסיות במשך 1/2 1 חדש בטלות מעבודה. הסבה הראשית היתה מציאות הפלוגה היאפאנית של האדמיראל קאמימורא החזקה מהרוסית – בים היאפאני. היא – היאפאנית, עמדה בחוף גינזאן (הנ"ל), ותשוטט פעם בפעם אצל חופי קוריאה, מצפון לגינזאן, ותסר לפעמים גם אל לשון הים של פטר הגדול. האסקדרא הזאת של קאמימורא לא עזבה כל הימים האלה את הים היאפאני. לא נכון היה לפני הרוסים לצאת עליה למלחמה. האדמיראל סקרידלוב צריך היה לבקש שעת כושר כזאת אשר אז היתה תקוה להמנע מפגישה עם אסקדרא זו. להמנע בדרך ודאי אי אפשר, אבל להמנע עכ"פ בדרך קרובה לודאי. שעת כושר כזאת היא רק בעת סער על ים זועף. נקל היה לראות מראש, כי שלש אניות המרוץ הגדולות הרוסיות של הקונטר־אדמיראל יעססען (ה„גרומובוי“, ה„רוסיא“, ה„רוריק“) תחזקנה בים יותר מאניות קאמימורא -, ולא רק מאניות שריון־הַמִכְסֶה (זה סוג מיוחד) כי גם מאניות המרוץ המכוסות שריון. הטעם פשוט מאד. אניות המרוץ הענקיות הן גדולות כדי 2,500–1,100 טאָנן מהיאפאניות. גם ארוכות הן כדי איזה עשיריות רגל (מן 18 עד 65) מהיאפאניות. וזה הוא ההבדל הטיחני <הטכני> בין המשוט בים שקט ובים זועף. כשהגל הוא קטן, אז תועפות חוסן אניות כ„הרוסיא“ או ה„גרומובוי“ הן למעצור. אניות כאלה אינן כה קלות הנוע ומהירות השיט, ומפני גדלן וכובד קביעתן הן כמטרה להפגושות (געשאססע) של האויב. אך לא כן בעת סער. הרצפות הגבוהות ותלפיות המדה והבנין תהיינה אז למעלות ולסגולות טובות: בעת אשר האניה היאפאנית, למשל, Asama, לא תוכל להעמיד פניה בגל גדול, כי חרטומה יצלול, יעלה, ירד, ורק בקושי גדול היה יכולת לאנשי חילה לירות מכלי התותח העומדים בקצה, יכולה האניה „רוסיא“ „לעשות בים דרך ובמים עזים נתיבה“ ע"י תעצומות בנינה. כן גם לא יבצר מאת אנשי חילה להתעסק בכלי התותח ולהמטיר יריות. כנראה, היה הים היאפאני בתחלת חדש יוני זועף מאד. האדמיראל סקרידלוב כון את השעה. הוא ידע היטב, כי בעוד אשר בים שקט צי האויב הוא קל ומהיר בתנועתו יותר מהצי הרוסי, בים זועף – נהפוך הוא. על כן שלח האדמיראל סקרידלוב את אניות המרוץ הרוסיות אל חופי  יאפאן. זה היה מעשה חשבון ודעת.

מְבוֹא הַיָם בְּפּוֹרְט־אַרְטוּר. גם הפעם היתה מטרת אניות המרוץ אך מרוּץ ומשוֹט, עבור וסבוב בים, בקרבת גדותיו אצל יאפאן. המטרה לא היתה פורט־ארטור. דבר כזה לא נתן להעשׂות בעת כזאת. אצל חופי קוואנטון (זה שם החבל כולו) חונה האדמיראל טוגו עם צי מלחמה אדיר, חזק פי ארבע, או פי חמש, משלש או ארבע אניות מרוץ רוסיות. לא תצויר אפשרות ההתגנבות וההתחמקות בקרבת הצי הזה בבחינת „רואה ואינו נראה“. חוץ מזה, הלא היאפאנים עסוקים שם מאד בשמירה. פעמים בשבוע הם מניחים שם הרבה משחיתים שטים. אמנם הספנים הרוסים הפורט־ארטורים שולים את המשחיתים ומנפצים אותם, אבל לא תצויר אפשריות נקוי החוף מהמשחיתים האלה במשך שנים-שלושה ימים. בגדר זה, אין אנו צריכים לסמוך על השערות. יכולים אנו להסתלק מן הספק ומן האומדנא, ולהביא את הדברים הרשמיים של הקונטר־אדמיראל הרוסי וויטהעפֿט. לפי הודעותיו, שולים בחוף פורט־ארטור, במספר בינוני, 2–3 מוקשים ליום. לעומת זה נקל הוא להניחה 30–20 מוקשים בכל לילה. זה הוא ההבדל בין „עקירה“ ו„הנחה“. אפשר להניח עשר פעמים יותר משיש סִפֵּק לעקור. אמנם יש עוד תחבלה אחת, והיא לפעל על ידי מהרסי־המוקשים, ה„קונטר־מינות“. כשמפוצצים „קונטר־מינות“, אז תנופצנה „המינות“ מסביב. אבל לזה צריכים למספר רב של „קונטר־מינות“. עפ"י החשבון, התפוצצות „קונטרמינא“ של 500 ליטרא פירוקסילין (זהו החומר המפוצץ) מטהרת את הים מ„מינות“ על שטח 90 רגל מסביב (ע"י זה היא גורמת את התפוצצות „המינות“). ולפי זה למען טהר לא את כל מבוא הים בפורט־ארטור, כי אם עכ"פ את המקום על שטח ארבע מיל (אנגלית) לאורך, ולערך 600 רגל לרוחב, צריך לפוצץ איזה אלפים „קונטרמינות“ (כלומר, אם לא נודע ברור, איה הניח האויב את ה„מינות“ שלו). זה הוא כמעט מן הנמנע. זו היא עבודה ארוכה, אך בטוחה. בעבודה זו היו הספנים הרוסים עוסקים בשקידה. בההודעה האחרונה של הקונטר־אדמיראל וויטהעפֿט מפורט־ארטור נאמר, כי בחוף נמצאו הרבה „מינות“, ואחרי המצאן נפצון הרוסים ע"י יריה. והנה עתה נפסק החבור המסודר בין הרוסים ובין פורט־ארטור, והאדמיראל סקרידלוב בוולאדיבוסטוק איננו יכול בשום אפן לדעת, עד כמה  נקה חוף הים בפורט־ארטור, ואם אפשר להכנס במובאיו ובמוצאיו. עכ"פ מהידיעות הרשמיות של הקונטר־אדמיראל וויטהעפֿט שבאו ביום 3 יוני, נראה, כי מן 14 מאי עד 1 יוני, לא יצאו אניות הרוסים מפורט־ארטור אל הים. יציאת ה„נאָוויק“, שעל אדותיה מודיע האדמיראל טאגו, עדיין איננה מכרעה את השאלה אם נֻֻפצו כל המינות היאפאניות אצל פורט־ארטור, או לא: ה„נאָוויק“ יושב אך 16 רגל במים, ורחבו אך 41 רגל, ונקל לו לעבור בלי פגע במקום שאין אניות השריון הגדולות יכולות לעבור.

דְבָרִים שֶׁאֵין צֹרֶךְ בָּהֶֶם. ובכלל אין להפליג את ערך השאלה, החפשי הוא המבוא לפורט־ארטור, או לא. מחנות אָקו, כנראה מהתלגרמות, עוד לא נגשו אף אל המצודות החיצוניות של פורט־ארטור (באור הדברים מצד הטחני בא בגליון של אתמול), ועוד לא אנס את המחנה הקוואנטיני לסגת אחור לפנים מן חומות המבצר בסניפיו החיצונים. לפיכך אין עוד לדבר על אדות השתערות („שטורם“) על פורט־ארטור, ואין כל צרך להפלוגה של הקונטר־אדמיראל וויטהעפט לשוט אל הים, ולהתנפל במלחמה מסוכנת על הצי היאפאני. אניות הרוסים, כפי שמבשרים כעת מעברים שונים, כבר הן מתוקנות ונכונות לצאת ולהפליג בים. בכל זאת אין הקונטר־אדמיראל וויטהעפט מפליג בים. מדוע? יען כי איננו חפץ לאבד המון „קונטרמינות“ לטהר את החוף, או להביא בסכנה את אניות הטורפידין הרוסיות, ויבחר להניח זאת ליאפאנים לאבד אנשיהם ואניותיהם בשעת הנחת „מינות“ שטות אצל ארטור. לשטתו של וויטהעפט יש על מה לסמוך. לוויטהעפט יש 6 אניות שריון, 4 אניות מרוץ גדולות כנגד 6 או 7 אניות שריון (האניה Yashima, שניזוקה זה חמשה שבועות, כבר הספיקה לגמור תקונה), עם 9 אניות מרוץ גדולות של האדמיראל טוגו. ובהיות כי עפ"י החשבון הרשמי, הפלוגה של האדמיראל קאמימורא (3 אניות שריון, 4 אניות מרוץ קטנות עם שריון על המכסה), גדולה היא מהפלוגה של הקונטראדמיראל יעססען, הנה יחויב מזה, שהתחברות הצי הוולאדיבוסטוקי עם הפורט־ארטורי לא תשנה את המצב כל עיקר. למען בטל את היתרון הזה, צריך היה לערוך מלחמה על האדמיראל טוגו ע"י הכוחות הרוסים המחוברים של אסקדרת יעסען (וואלדיבוסטוק) יחד עם אסקדרת וויטהעפט (פורט־ארטור). הדבר הזה אולי היה אפשרי תחת פקודת מאקארוב, כשפורט־ארטור לא היה נפרד מהיבשה, וכשהיתה יכולת להחליף דברים ע"י התלגרף עם וולאדיבוסטוק. כן גם אין כל צרך להאדמיראל סקרידלוב לשלוח את הפלוגה הוולאדיבוס' שלו לים הצהוב בסכנה להיות שם לטרף לצי היאפאני: כשיבוא הצי הבאלטי הרוסי בשלום, אז בלי שום סכנות תהיה יד הרוסים על העליונה בים – על פי החשבון הפשוט מאד.

תּוֹעֶלֶת אַחֶרֶת. בהשארו בולאדיבוסטוק יכול הקונטראדמיראל יעססען להביא תועלת גדולה יתר, מאשר בים הצהוב. דבר זה ראינו עתה בעליל לרגל התנפלות האסקדרא הרוסית על חופי הים ביאפאן. הפרטים ע"ד ההתנפלות הזאת כבר באו בהרצאת סקרידלוב. ממנה נראה, כי הוא נשאר בחוף, והאניה „בוגאטיר“ עמדה אז על העוגן בנמל. הפלוגה הורכבה משלש אניות מרוץ („גרומובוי“, „רוסיא“, „רוריק“), מזוינות ב 66 כלי תותח כבדים. האסקדרא של קאמימורא, שעמדה בים של יאפאן, היתה מורכבה, בחודש מאי העבר, משלש אניות שריון וארבע אניות מרוץ (עם שריון על המכסה) מזוינות ב 86 כלי תותח כבדים. לפי"ז היתה הפלוגה היאפאנית חזקה כדי שליש מהרוסית. למען דעת עד כמה הביא האדמיראל יעססען (או סגנו בעזאָבראזאוו) את עצמו בסכנה, צריך לדעת את מקום חניתו של קאמימורא, שלא נודע עד היום בדיוק. אם חנה קאמימורא במידזורא, בגינזאן, או עוד קרוב וסמוך משם יותר כלפי ולאדיבוסט', אז יכול היה לשוט מהר אל לשון הים של פטר הגדול ולהפסיק את הדרך לפני הפלוגה הרוסית ולכופה להלחם עמה. מדוע לא עשה זאת – בודא לבדו יודע. אך אם הפליג משם לסאסיבו (להביא פחמים, או לסבה אחרת) – אז באמת מן הנמנע היה לו להשיג את האסקדרא הרוסית ע"י רדיפה.

כַּמָה הִטְבִּיעָה הַפְּלוּגָה הָרוּסִית? לע"ע נודע שהפלוגה הרוסית הטביעה טראנספורטים יאפאנים בלשון הים הקוריאי, אצל אִי איקישימא, אשר בין אי טסושימא ובין חופי הים היאפאנים מהלך שלש שעות, 50 מיל מסאסיבה, שהיא הבסיס הראשי של צי יאפאן. מזה נראה שהפלוגה הרוסית ביציאתה האחרונה הרחיקה יותר לנסוע דרומה מאשר בחדש אפריל העבר. היא יצאה הפעם על אֵם־הדרך של הטראנספורטים היאפאנים ממודז'י, מסימונוסיקי, מקובי – אל חופי הים המאנדז'ורים. תנומת נועם ובטחון בלי דעת היו בעוכרי היאפאנים לבלי שמור היטב את הרוסים אצל וולאדיבוסט', ובעד הבטחון הזה נענשו קשה, אניות המשא Hitachi-Maru, Sado-Maru היו מהחדשות ומהנבחרות אשר בצי המסחר היאפאני מקניני חברת אניות הקיטור Nippon Yusen Kaisha. שתי אניות הקיטור האלה נבנו באנגליא בש' 1898, והוצאות בנין כ"א מהן עלו לסך 1/2 1 מיליון רובל, ותדמינה זו אל זו לגמרי; אך Sado-Maru היתה גדולה ומהירה מעט יותר [הננו משתמשים בזה בהידיעות הטחניות של המומחה הכותב בה„רוסקיא וויעדומוסטי“ ובספירות שבאו במה"ע „טאן“, שבעקבותיו הולך המומחה הנ"ל בכל החומר הסטאטיסטי. ויש רק להעיר, כי הרשימות האחרונות האלה, מפני חדושן – כי האניות נבנו בש' 1898 – עוד לא באו ב„אנציקלופדיא בריטאנניקא“, אשר בה הננו משתמשים לעניני הספירות האלה]. כמה נפשות ספו באסון – אין לדעת בדיוק. עפ"י מקצת ידיעות היו שם 6000 טאָנן משא וסוסים, ולפי"ז יכולות האניות להכיל 1400 איש, ויש אומרים – שהיו שם יותר. אבל אין לדעת, כמה הצילו את נפשם. האניה השלישית Ipzumi-Maru היתה קטנה מהנ"ל (אך 3000 טאָנן), וכנראה, זה אך מקרוב קנתה אותה הממשלה היאפאנית.

מוֹצָא דָּבָר. הנה כן היה זה מסע־טרף עם תוצאות חשובות מאד. הפלוגה הרוסית כונה היטב את העת ואת הצרך. היא לא קבלה על עצמה דברים נמנעים, כי אם דבר קשה שהיתה בו מקצת סכנה, ואת הדבר הקשה הזה עשתה. התכסיס הרוסי הוא להשהות ככל האפשר את המלחמה. הפלת האימה על דרכי הים ומעבר אניות המשא מסוגלת היא להשהות.

נ. ס.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 135, 26 ביוני 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

פרטי השבי של רוז'סטבנסקי – 6 ביוני 1905

 המשחתת היפנית "סאזאנאמי", 1901. המקור: ויקישיתוף

טלגרמה אחרונה.

סאסעבא, 23 מאי. מפקד הסיריה של נושאות המוקשים מספר את פרטי הטבעת אנית-המרוץ „דמיטרי דאנסקאי“: היפונים הוריקו על האניה אש נוראה ויורו עליהם במוקשים. במהרה פרצה באניה אש. היפונים הציעו באותות לפני המפקד שימסור אליהם את האניה, אך כל מענה לא קבלו. מהחקירה והדרישה אצל החינאים נודע, כי בבקר ירדו האופיצירים ואנשי האניה שנשארו בחיים על החוף, בהושיטם מרחוק דגל לבן. באותו הרגע שרצו היפונים לתפוש את האניה – ירדה מצולה. המפקד היפוני רצה לראות את הקפיטן של אנית-המרוץ, אך הוא קבל תשובה, כי הקפיטן פצוע קשה. סגנו הודיע, כי באניה פגעו ששה מוקשים, שאחד מהם פגע באניה והזיקה, והבטיח להמפקד היפוני, כי „דמיטרי דאנסקאי“ לא נטבעה ע"י הרוסים במשך עת ידועה של מלחמת הים. האניה, שדגל האדמירל נעבאגאטאוו עליה „ניקאלאי הראשון“ – היתה המטרה לכדורי היפונים. במשך עת קצרה ענתה האניה הרוסית על היריות, אך בלי כל תוצאות. על הצד הקדום של האניה נראו עקבות 400 כדורים. במהרה נשבר לרסיסים הצד השמאלי של אנית היפונים. בארובת-העשן הקדומה נעשו חורים הרבה, ועוד חלקים אחדים נזוקו.

– האופיצירים של האניה היפונית „סאזאנאמי“ מספרים את פרטי השבי של ראזעסטווענסקי: ביום 15 מאי קבלו האניות נגד מוקשים ואניות אחדות פקודה למצא את שארית האסכדרה הרוסית וראו שני עמודי עשן על האופק. בלכתם בעקבות העשן במהירות של עשרים מיל בשעה – מצאו היפונים במהרה שתי אניות נגד מוקשים, היפונים קרבו והוריקו אש. אחת מהאניות נצולה והשניה נשארה על מקומה ולא ענתה על היריות. כעבור זמן מה התנוסס על האניה דגל לבן ומאחוריו אות „הצלב האדום“. על שאלת היפונים: מה המה תנאיכם?“ ענו מהאניה: „האניה נזוקה. אצלנו נמצא ראזעסטווענסקי והשטב ואין לנו מים לשתיה. ועד שעשו היפונים הכנות לקבל את הפצועים סבבו האופיצירים הרוסים את ראזעסטווענסקי ובקשו בידים שלוחות: „רחמו על ראזעסטווענסקי הנפצע, שפצעיו כה קשים עדי כי אם יעבירוהו אל האניה היפונית יפתחו הפצעים ואז יהיה מצבו מסוכן. נבקש להשאירהו במקום שהוא נמצא“. אז קשרו היפונים את האניה הרוסית אל אניתם והביאוה אל האי הראשון בדרכם. לדברי היפונים החליטו לאבד את עצמם לדעת, אם ימצאו את הרוסים וינוצחו במלחמה זו.


"הזמן", שנה שלישית, מס' 110, 6 ביוני 1905, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

על הים – 23 ביוני 1904

דברי הימים

עַל הַיָּם.

שגגות שיצאו מלפני השליטים. – אניות מרוץ ואניות סוחר ומשא. – תכונת אנית המשא. – המין הנקרא אנית צבא. – מה מובילים באניות ההן? – תועלת כלי התותח. – דוגמה ממלחמת האנגלים עם הבורים. – ערבוביה מוכרחת. – מנהג היאפאנים בראשית המלחמה. – בטחון נפרז. – מה היתה השמירה אצל וולאדיבוסטוק? – הסטאטיסטיק ל אניות יאפאניות. – האם אפשר ליאפאנים להוסיף לקנות אניות? – במה תוכל יאפאן לבטוח? – המצב שנשתנה לרגל הרפיון. – זה לעומת זה: פורט-ארטור וּוולאדיבוסטוק.

תְּלוּנוֹת הָעָם הַיַאפַּאנִי. דברי האסונות והאבדות בים הרעישו באמת את לבות היאפאנים, ונכונה השמועה שבאה שלשום בתלגרמות, כי סערת דעת הקהל הולכת ומתחוללת בשצף קצף, ורבים תולים את הקולר בראש המצביא קאמימורא. אמנם לתלונות כאלה אין ערך קיים. בעידנא דריתחא הן עושות רשם, ואח"כ הן נשכחות ומשתקעות. בנוהג שבעולם, מצביא אשר לא יצליח הוא נתון לחרם ולגדופים, גם אם איננו נופל בכשרון ובעבודה מחברו המצליח. אבל אם יש פה אשם, הנה הוא תלוי בכל ההנהגה היאפאנית. השעה הראשונה שהיתה משחקת להם בראשית המלחמה בים, כנראה, יִשְׁנָה את חוש זריזותם ותנענעם בעריסה להרדם על הדפנים. ביחוד נראה הדבר הזה אצל וולאדיבוסטוק. החוגרים התהללו כמפתחים, וסגנון ההודעות היאפאניות היה כה עליז ונשא, עד כי אפשר היה לחשוב, כי וולאדיבוסטוק כבר נפלה, ורק שאלת הזמן היא, אם עתה, או לאחר איזה עדן קצר יבואו אליה. ועל הים שטו בין כה וכה אניות המשא היאפאניות שוט ונשא אנשי צבא וצרכי מלחמה וחומר לבנין, בלי לוית אניות מגן או אניות מצפה סוככות עליהן. קרוב לאמת, כי קלות דעת זו נזרקה ביאפאנים בשבועות האחרונים. כפי אשר אנו זוכרים את פרטי התכסיס מהתקופה הראשונה של המלחמה, היו תמיד המגנים הכבירים, אדירי איומה למין השריונים או למין אניות המרוץ, מלוים את הטראנספורטים. רגילים היינו לשמוע יום יום מהמקור הרשמי הרוסי ומהמקור הרשמי היאפאני, כי אצל גדות קוריאה נראו כך וכך אניות משא בלוית ספינות מגן. בתחלה היו אניות הצבא נוסעות, והיו גם מקלעות באחד המקומות את „רמוניהן“, ולפעמים לא התכוונו לידות כדורי מות במקום ההוא, כי אם לעשות בלטיהם וקסמיהם ולהסב את עיני הרוסים מן המקום אשר שמה פניהם מועדות, ותחת המסוה הזה אשר פרשו אניות הצבא, היו אניות המשא באות ומקריבות אל גדות הים גדודים גדודים של אנ"צ ממלאים אותן כגוב גובי „עם הצאצאים והצפיעות וכל שלטי הגבורים“. אנו זוכרים את הספורים המבהילים במה"ע האנגלים ע"ד מדרגת הצפיפה בתבות-השיט ההן. יש אשר האניה היתה מכילה עפ"י החק אלף איש, והיו מובילים בה אלפים, ותחת מאה סוסים – מאתים, ושבילי ברזל בעד המסלות ושקי שקי אורז ותלי תלין של כדורים ואבק המורה. שערו נא בנפשכם אניות כאלה טעונות מאד מאד נוסעות בלי לויה, בלי מגן וצנה, בים אשר מסביב לו יש צי אדיר רוסי אחד בפורט ארטור, ואחד מהעבר השני בוולאדיבוסטוק! הן 5 אניות המשא יחד הן כקליפות השום בפני אנית מרוץ אחת!

הַשַׁיָרוֹת הַמְצוּיוֹת. אמנם גם אניות המשא אשר בהן מובילים גדודי צבא „לא אלמנות הן“ מכלי תותח מהירי היריה, ומקני רובה, ומכלי חומר ובשעת הדחק יכולים לירות גם מאניות כאלה. אבל אינו דומה כלי תותח בשדה, בהערכו במצב מכוון לתעודתו, ובהיות אנשי צבא משמשים בו ופקידים מומחים משגיחים עליהם ומנצחים על המלאה – לכלי תותח אשר יובלו באניה טעונה משא כבד. באניה כזאת אין רוח להסתדרות אנה"צ בחק התכסיס שורות שורות „איש על מחנהו ואיש על דגלו“. ואמנם חק הוא, כי בהוביל האניות כלי תותח צריכים גם צבא רכב להיות שם. אך גזרה זו – אין רוב הצבור יכולים לעמוד בה. מכל המאמרים בעניני תכסיס נקל להוכח לדעת, כי אין מחנה הצבא מובל באניות מינים מינים נפרדים, אך הערבוביה היא לפעמים הכרח אשר לא יגונה, ולא רק בעת המלחמה ביאפאן נראה זאת, אך זאת היתה גם בעת מלחמת האנגלים באפריקא הדרומית, והאנגלים הלא עשירים הם וכבדים באניות מאין כמהם, ובכל זאת מעשים בכל יום היו, כי מקצת אנשי צבא הובלו באניה אחת, ומקצת המכשירים, הסוסים, הצידה וכו' הדרושים להם – באניה אחרת, ולפעמים בא המשלוח הראשון והמשלוח השני לא בא, ואז אי אפשר היה לסדר את המחנה כראוי במחוז החפץ ובמקום המועדה. לכן לא יצויר כי תוכל אנית משא להגן על עצמה אף אם יהיו בה אנשי צבא צפופים ומעורבים עם חומר רב ונשק וכלי משחית. אניות המלחמה העשויות לכך יכולת תמיד לדוש בעקבן אניות כאלה. זאת ידעו היאפאנים, ולכן היתה הובלת אנה"צ בתחילה עשויה בזהירות גדולה. אך בשבועות האחרונים זחה דעתם של היאפאנים עליהם לרגל המקרים, וישכחו כי יש צי בוולאדיבוסטוק, כי כל כך הרבו לדבר ע"ד וולאדיבוסטוק הסגורה, עד כי הם בנפשם החלו באמת להאמין שהיא סגורה, וישוטטו על הים הקוריאני כמו לטיול בעלמא, ולכן מצאתם הרעה הזאת, רעה גדולה אשר לא לבד תסב נזק עצום למחנה הצבא. כי גם הפכה את הרך הבטוחה לדרך מלאה חתחתים.

Harbor_of_port_arthur_(1904)
 נמל פורט-ארתור, 1904. המקור: ויקישיתוף

חֹסֶר מִשְׁמֶרֶת. ועוד בדרך אחר נכתם עון היאפאנים, כי לא נתנו לאניות המשא האלה סירות הצלה כדי הצרך. בתלגרמות נזכר המעשה אשר עשו מצביאי האניות הרוסים, כי נתנו זמן לאניות שעליהן התנפלו להכנע, או להציל את אנשיהן. יסוד הדבר הזה הוא בנמוסי ספני המלחמה. כשמתנפלת אנית צבא על אנית משא שהיא חושדת אותה בהובלת אנ"צ – אז עפ"י החק נותנת היא שעה קצרה לאנשי האניה המוקפת להציל את נפשם, ורק אחרי תום הזמן הזה תכונן. מהדין והחשבון ששלח האדמיראל סקרידלוב אל כבוד הקיר"ה הננו רואים, כי הרוסים שמרו את החק הזה לכלליו ופרטיו – ומדוע אפוא לא הצילו היאפאנים את נפשם? יען כי האניות יצאו מן החוף בלי סירות הצלה די הצרך. זה הוא עון פלילי, ולא דמיון הוא, כי אם דבר נכון מאד, שהאנשים אשר עסקו בזה צריכים לתן את הדין. כל מלחמה היא מלאה מתחלתה ועד סופה מסירת נפש; אין המצביא חס על חיי אנה"צ בשעת הדחק ובסכנה. אבל כמו שיש הרשות למצביאים לחתור אל מטרת תכסיסם, כן גם חובתם היא להמנע מכל סכנה במקום שאין צרך, מפני שאין זאת גבורה כי אם הפקרות.

יִתְרוֹן הַזְרִיזוּת. הדבר איננו, בכלל, ברור – מה עשה הצי של קאמימורא מראשית המלחמה ועד היום. הוא נגש פעם אחת אל וולאדיבוסטוק, וימטר שם איזה כדורים, ולא הרע למבצר, ויעתק משם לסביבות ויחן. רבים חשבו, כי הוא חונה שם למען עצור את הצי הוולאדיבוסטוקי מצאת, אבל הנסיון הראה, כי הוא לא ידע בצאתו ובבואו. אם לא היתה לו היכלת להקדיש מלחמה על וולאדיבוסטוק, אז היתה חובתו להתיאש לע"ע מן הקרב הזה, ותחת עמוד בלי מעשה, וכמו שהוברר כעת, גם בלי שמירה, וללוות את אניות המשא ההולכות מחופי הים של יאפאן אל חופי הים של קוריאה. אחרי כי גם זאת גם זאת לא עשה – יש הרשות באמת לא לתבוע את קאמימורא לדין או לכופו לאבד עצמו לדעת, כי אלה הם דברים שבדמיון ושאלות פרטיות וגזרות אכזריות, אך להעמיד לדין את כל ההנהגה אשר לא עשתה את חובתה. כי לוא לוו אניות הצבא את ספינות המשא, והצי הרוסי היה גובר עליהן – אז אין דין ואין תלונה, כי בכל מלחמה יגבר האחד ויכשל השני, והדבר תלוי בגבורה ובמקרה ובאלפי סבות מן החוץ. אבל אם אין עושים את המעשים הנחוצים אין מגינים במקום הדורש הגנה – אז אין פתחון פה להצטדק.

הָרוֹב הַמַכְרִיעַ. אך פה הגענו אל שאלה אחרת, והיא שאלת הכמות. ססוד הסודות וקץ הקצין הוא, כי אין ליאפאן אניות רבות. חוץ מפלוגת אניותיה אצל פורט-ארטור ומהפלוגה הקטנה ממנה אצל וולאדיבוסטוק – מה יש עוד ליאפאן? יש עוד, כפי שאנו רואים מרשימות האנציקלופדיא האנגלית, הנוסדות על הספירות מש' 1899, ספינות-תותח (קאַנאָנעבאָאָטע) וטורפידין ואניות צבא שלא נמנו בין אניות המלחמה בהן השתמשה יאפאן על נהר היאלו, ויש לשער כי הרבה מהאניות האלה סובבות עוד במקום ששם משתפך היאלו לתוך הים. גם יש אניות סוחר הרבה מאד מאד, יען כי בשנים האחרונות התפתח מסחר החוף של יאפאן. עפ"ז נראה, כי יאפאן יכולה לעמוד בפני צי רוסיא על הים הצהוב והקוריאני. אבל אין בכחה לעמוד בפני כל אניות המלחמה של רוסיא בים השחור ובים הבאלטי. והנה אשר לאניות החונות בים השחור (אצל סבסטופול) נודע כי יש מעצור גדול שאין לעבור עליו, והוא – מעבר הדארדאנילין. לפני שבועות אחדים יצא הקול, שתוגרמא הרשתה לרוסיה להעביר את אניותיה דרך הדארדאנילין. השמועה היתה קלוטה מן האויר האנגלי, ואולי בכונה הפיצוה האנגלים, למען ימהרו התוגרים להכחישה. מה"ע הרוסים אשר על אדותיהם אין ספק שהם חפצים לראות הכל בעין יפה ואשר בל"ס היו מקבלים בשורה כזאת בחדוה – לא נשמע דבר. אבל בנוגע להאסקדרא הבאלטית – הנה היא חפשית ויכולה לעבור, והרי זו רק שאלת הזמן. לפי מעמד הענינים כעת – לוא תבוא האסקדרא הבאלטית אל הימים ההם, אז לא יבצר ממנה להכריע שם את הכף לטובת רוסיא, כי ציי רוסיא ויאפאן אחרי כל הנצחונות הנם שקולים זה כנגד זה וכשיגיע אל הרוסים כח חדש אז יגברו, יען כי היאפאנים לא יוכלו להביא שמה עוד איזה כח. אמנם בירחים האחרונים קנו איזה אניות, אבל אלה הם דברים של מה בכך. אניות בודדות יש לקנות, אבל אסקדרא איננה נקנית מהר. זהו דבר דורש זמן רב וחנוך – וגם מיליארדים. דיה ליאפאן להפקיע את עצמה מעול הוצאותיה וכלכלת מחסוריה הקבועים והיוצאים מן הכלל. ואין להעלות על הדעת, כי היא תוכל עתה להרכב הרכבה חדשה אניות מקבילות זו אל זו ועולות לפלוגה מקובצת ערוכה-בכל. חוץ מזה יש עוד מכשול גדול מצד הממשלות. אלה הנוטות אחרי רוסיא הלא תמנענה מכל מראית עין של סיוע ליאפאן, אך גם העוינות את רוסיא לא תאבינה להכעיסה ואם מוכרים ליאפאן איזה אניה – עושים זאת בצנעה, ולמכור בצנעה אנית מגן אי אפשר מפני שאניות המגן אינן עומדות בשוק להמכר, אך הן נמנות בקבע ורשומות בכתב חיל הממשלות ויש למכור רק איזו אנית-צבא-כוי ספק צבא ספק ספינת סחורה, ואניות כאלה יש ליאפאן הרבה מאד, והמין הזה איננו יכול לעמוד בפני אניות מלחמה כנודע מכבר, וכמבורר עוד הפעם בנסיון ע"י  יציאת צי סקרידלוב ומעשיו.

אִבּוּד זְמַן. במה אפוא תוכל יאפאן לשים מבטחה? לא בכמות אניותיה, כי אם בגבורתה ובזריזותה. מי יכחד שהיאפאנים הם גבורים וזריזים? במאניפֿסט של הקיסר יר"ה נקרא האויב הזה בשם אויב עז. בפקודות היומיות של השר קורופאטקין נאמר, כי חלילה לזלזל באולת בכבוד האויב ובכחו, ולהפך חובה להוקירו כערכו ולנהוג עמו בנמוס ולהתאושש בפניו בעוז למען הכריעו. אבל אם אין להטיל ספק בזריזות היאפאנים מצד הים הצהוב, קו ספק גדול יש למתוח על זריזותם אצל וולאדיבוסטוק. כל התכסיס נוסד אך על הזריזות. לרוסים אין כל צרך להחיש מעשיהם – ולהפך: כל שהות מגדילה את כח רוסיא. אבל כל שהות מְרַפָּה את ידי היאפאנים ומשיבה את תקותם עשר מעלות אחורנית. על כן מעיינים ומדברים יודעי התכסיס הרבה בשאלה עד כמה תוכל פורט-ארטור להגן על עצמה. אין איש מבעלי הבטחון היותר גדול אשר יאמר כי לעולם חוסן פורט-ארטור. השאלה היא רק אם תוכל לעמוד ירחים אחדים – ואם תוכל לעמוד, אז הלא יבוא הצי הבאלטי, ולוא גם לא יתנפל על הציים היאפאנים החונים על  יד פורט-ארטור ועל יד וולאדיבוסטוק, אך ישוטט על הים הנה והנה והפסיק את החבור בין יאפאן ובין קוריאה, אז הנקל לו להציק מאד לחיל היאפאנים, באשר כי כל השפעת הצידה והנשק היא מיאפאן באניות.

עֹנֶשׁ הַרִפְיוֹן. זה הוא המצב לרגל הרפיון – באונס או ברצון – של הפלוגה היאפאנית אצל וולאדיבוסטוק. הפלוגה אשר אצל פורט-ארטור עבדה עבודה גדולה, אבל זו שאצל וולאדיבוסטוק אבדה את כל זמנה בלא-כלום. אבדת זמן זה היא אבדה שאין לה חליפין. הבר הזה חִזֵק עתה את מצב הרוסים על הים מן הצד הוולאדיבוסטוקי ששם נהפכו מן הנרדף אל הרודף. טוגו וקאמימורו הם באמת שני הפכים גמורים: הראשון עז ומתנפל ואיננו נח לרגע, והשני בטל ומחכה ועגון. הראשון הפיל חתיתו, והשני הוא כעת מן היראים והנחבאים אל הכלים. מה שבנה הראשון סתר השני…

נ.ס.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 133, 23 ביוני 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.