קאפענהאגען. – הדר כבוד מלכותם הקיסר והקיסרת ובניהם הנשאים וקרוביהם באו היום לשאת רנה ותפלה בביהת"פ לפראוואָסלאווים פה, ואח"כ, אכלו פת שחרית באנית הקיסר “Полярн. Звѣзда„. אחר הסעודה הלכו הדר כבוד מלכותם בלוית יורש העצר, הנסיכה הגדולה קסעניא אלכסנדראָוונא, פרינץ דאֶנעמארק וואלדעמאר, הפרינצעססין לואיזע וויקטוריה ומויד אועלס למקום בנין האניות להניח יסוד מוסד לבנין אניה חדשה בעד הקיסר בשם “Standard„. מקום הבנין היה מקושט בכל פאר. הדר כבוד מלכותו הקיסר תקע את המסמר הראשון בקרש, הקיסרת – את המסמר השני ואחריהם תקעו מסמרות כל בני בית המלוכה. אחרי חגיגת היסוד יצאו הקיסר והקיסרת, יורש העצר והנסיך הגדול מיכֿאיל אלכסנדראָוויטש ובני לויתו של הקיסר לאנית צרפת “Jsly„ אשר היתה מקושטת בדגלים. אנית הקיסר “Полярн. Звѣзда„, אנית צרפת “Jsly„ “Surcouf„ ירו שלשים פעמים. הקיסר ברך בשלום את פקידי בית מלאכות צרפת אשר היו באניה “Jsly„, את פקיד האניה ואת הסרים למשמעתו. הוד הקיסר בקר את האניה לכל פרטיה ויאמר כי שבע הוא רצון לראות כי האניה ביתרון הכשר לפי פרטי חקי הבניה בימים האחרונים. עשרים וחמשה רגעים אחר הקיסר באניה ואח"כ שב הוא ובניו הנשאים לחוף. ברגע אשר בו ירד הקיסר מהאניה “Jsly„ ירו מאנית הקיסר בפקודת הקיסר שלשים פעמים לכבוד אנית צרפת. בשעה הרביעית אחר חצות היום יצא הקיסר וכל ב"ב הרם והנשא במסלת הברזל לשוב לפֿרעדענסבאָרג.
תלגרמות
פטרבורג. 2 (14) אקטאבר. מקאפענהאגען מודיעים בתלגרמה, כי לעיני כבוד הדר מלכותם הקיסר והקסרית יר"ה עם בניהם הנעלים והנסיך וואלדעמאר הדוני ונסיכות אוהעלי הוחג אתמול חג התחלת בנין אניה חדשה של הקיסר בשם „שטאנדארׅ“. אחרי החגיגה נסע כבוד הדר מלכותו הקיסר יר"ה עם כבוד מלכותו יורש העצר יר"ה עם כבוד מלכותו הנסיך הגדול מיכאל אלכסנדראוויטש אל האניה הצרפתית Isly אשר השליכה עוגן בנמל הפנימי ותפואר בדגלים. אנית הקיסר „כוכב הצפון“, האניה הצרפתית Isly ואנית מלחמה צרפתית „סירקוף“ השמיעו שלשים קולות רעם כלי התותח לכבוד בוא הקיסר. אחרי אשר ברך כבוד הדר מלכותו לשלום את חברי בית פקידות צי צרפת אשר נמצאו אז באניה Isly ואת פקיד האניה ושרי הצבא הואיל כבוד הקיסר יר"ה להתבונן אל כל פרטי האניה ויואיל להביע תשואות חן ונחת רוח מיופי הבנין לפי התכונה החדשה. כבוד הדר מלכותו הקיסר יר"ה עם בניו הנעלים התמהמהו באניה Isly ר25 רגעים וישובו אל החוף. ברגע עלות כבוד הדר מלכותו יר"ה מן האניה Isly השמיעה האניה „כוכב הצפון“ עפ"י פקודת כבוד הדר מלכותו הקיסר יר"ה שלשים קולות רעם כלי התותח לכבוד אנית צרפת. בשעה הרביעית אחרי הצהרים שבה משפחת כבוד הקיסר יר"ה והקרובים הנעלים ויסעו במסלת הברזל פרעדענסבורגה.
ביקור המלכה ויקטוריה בשרבורג, 6 באוגוסט 1858. ציור מאת Morel-Fatio. מקור: ויקישיתוף
פראנקרייך.
ביום 5 לירח הזה התראו פנים כבוד מלכת בריטניא את קיסר צרפת יר"ה בעיר שערבורג, עיר מבצר וחוף אניות מלחמה לממלכת צרפת האדירה. מכתב משערבורג יודיע לנו מהמחזה בדברים האלה:
כבוד הקיסר ורעיתו יר"ה הלכו ביום הנזכר בבוקר לקדם פני המלכה אשר חכו על בואה. בחצות היום והנה אנית-הקיטור אשר כבוד המלכה ושריה בתוכה, הלכה וקרבה אל החוף. רעם כלי התותח ממבצר האמעט הודיע בואה לשלום. לא רחוק מהחוף, והאניה עמדה מלכת. אניה קטנה הביאה את המלכה ליבשה ארץ. הקיסר יר"ה ירד תחתית המדרגות אל שפת הים, ואשתו הגברת עמדה ממעל לו על רצפת החוף. בעזרת ימין הקיסר צעדה המלכה יבשת. ברגע ההוא ולהקת נוגנים שרו במקהלה שיר המלוכה, „עליון מלכה שמור“ וקול המון רבה ענו בקול גדול ברכת המלוכה, ותבקע הארץ לקולם. אחרי עלותם על רצפת החוף תקעו כפיהן המלכה ואשת הקיסר, ותחבקינה אשה ראותה באהבה. אחרי זאת נסעו יחד במרכבה אל בית מלון-האורחים העומד לא רחוק מהחוף, ושם אכלו לחם יחד. אחרי סעדם לבם הלכו לשוח בין עצי הרוילע מקום נחמד ונעים למראה עין. עלי דרכם משם לעיר שערבורג נתקבלו האורחים הנכבדים בכבוד גדול מיושבי הארץ. ביום המחרת עשה הקיסר משתה גדול לכבוד המלכה על אנית-מלחמה גדולה, ויקרא שמה לכל שריו ושרי המלכה ורבים מאצילי הארץ. אך באה הלילה, ונרות לאלפים ורבבות דלקו על כל הספינות העומדות שם על שפת הים לרוב. מראה נשגב לעין הרואה המון לפידים רבה לעומת מאורי שחק לרבבות מלמעלה, אשר יחדיו שלחו נגהם על פני הים הגדול השוכן תחתם בהשקטה ודממה רבה. המארות התבוללו ושבו אחור כבתוך מראה מלוטשת בראי מים אדירים בשלל צבעים מאירים ומזהירים נפלא ומאד נעלה! מה רב מספר האנשים אשר באו מכל עבר לראות כל ההדר הזה! שש מאות אניות מלחמה משחקות ברחובות חוף הים לקול מנעימי זמירות בכל כלי שיר. לקול המון רבה הקיצה הלילה מתרדמתה ומאורי אור הסירו צעיף העלטה מעל פניה והיא כיום תאיר, חשכתה נהפך לאור. אין קץ לרעש המולת אדם רבה, כלם יגילו ויתענגו כטוב לבם אך גילה חיים ונחת! המון רב מבני הכפרים מכל הפלך אשר באו לראות בכבוד היום, יחד יתערבו עם אצילי הארץ ושריה לבושי מכלול כלמו. אמנם מה יקר ומה נעים לראות מושלי ארץ רבה וממלכות אדירות נותנים יד, נדברים יחד באהבה וחדוה, ולטובת יושבי ממלכתם האמנים יחד יתיעצו! טובים המה הימים האלה ליושבי הארצות בראותם מושליהם בקרבם יחיו באהבה, ואיש אחיו יעזורו להעמיד השלום ולתקן עמודיו לבלי ירופפו. אך על עמודי השלום נשענת הצלחת העם סלה.
"המגיד", שנה שניה, מס' 32, 19 באוגוסט 1858, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
הסיירת הרוסית "פאמיאט אזובה", 1890. המקור: ויקישיתוף
מסע כבוד מלכותו יורש העצר יר"ה.
מדי דברנו במסע כבוד מלכותו נטל עלינו לדבר דברים אחדים על אדות האניה אשר נועדה לשאת את כבוד יורש העצר במשך ימי מסעיו הרבים, ואשר בין הנוסעים בה נמנה גם כבוד מלכותו הנסיך הגדול בנו השני של כבוד אדוננו הקיר"ה. האניה „פאמיאט אזובא“ נבנתה בפט"ב בבהח"ר הבלטיות וביום 20 מאי שנת 1888 שטה האניה בפעם הראשונה על נהר נעווא. מדת האניה הזאת כמדת האניות הגדולות אשר לרוסיא: ארכה 377 רגל, רחבה 51 רגל ושקועה במים בעומק 25 רגל. האניה הזאת מזוינה בחמשה עשר כלי תותח בעלי חלל קצר. אנשי האניה הם שלשים שרי צבא ושש מאות חובלים. האניה הגדולה הזאת הולכת בכח מכונת קיטור העובדת עבודת שמונת אלפי סוסים. בכתבי דברי ימי אניות רוסיא נזכר שם „פאמיאט אזובא“ זאת הפעם השלישית, אכן באניות הקודמות היו שלש אניות נקראות בשם „אַזוב“ בלבד. הראשונה שבהן נבנתה בשנת 1735. מנהיג האניה הוא הקאפיטאן ממחלקה הראשונה לאָמען הראשון; עוזרו הראשון הוא הקאפיטאן ממחלקה השנית ענקויסט.
ויהי אחרי כלות כבוד מלכותו לפקד את צבא האנית, קול רעם כלי התותח וקול תרועת העם נחבא, כבוד מלכותו יורש העצר יר"ה שב אל גג האניה „פאמיאט אזובא“, ראש המלחים נתן פקודתו למשרתי האניה והחלילים השמיעו קולם לעומתו וכל איש ואיש מהר לבוא אל מקום משמרת עבודתו באניה. עד מהרה נשמע קול צלצל שלשלת הברזל, העוגן הורם והועלה ובעוד מעט והאניה „פאמיאט אזובא“ החלה לפלג לה נתיב במים עזים ואחריה השאירה עקבות קצף על פני המים ותמרות עשן מלמעלה. אחרי האניה „פאמיאט אזובא“ מהרו ללכת גם האניות „וולאדימיר מאָנאָמאך“ ו„זאפאָראָזיעץ“.
מיום צאת הנוסעים הנכבדים מנאטשין ועד היום ההוא לא הוטב להם מזג האויר ולא חם להם השמש עד בואם אל הים האדריאטי. זרם האויר החם מאפריקא מנשב גם הנה אל חוף דאלמאציא, ואולם בדרכו הוא סופג גם לחלוחית אשר ישאיר על סלעי החוף. לעומת זרם האויר הבא מנגב יפרץ לפעמים זרם אויר מצפון, ואז בפגוש שני הרוחות האלה זה בזה יזעף הים האדריאטי מאד ויביא סכנה לאניות. בעת נסוע כבוד מלכותו על פני הים היה הים נח ושקט, ואך זעיר שם זעיר שם התנועעו הגלים והאניה התנודדה אך מעט. לכבוד מלכותו הוכן מעון באהל האדמיראל ולהשרים אשר נסעו אתו הוכן מעון באהלים מיוחדים להם לבדם, ובנוגע לסריסיו ומשרתיו הנה לא היו צריכים מקום רחב ידים, כי אך חמשה היו במספרם וביניהם שני מבשלים. מקצה גג האניה מאחור הוכנה מעקה מכוסה מלמעלה ומשם יכול הרואה לראות רחבי הים מרחוק ואת שתי האניות המלוות את האניה „פאמיאט אזובא“ ההולכות אחריה. לפאת קדם נראו מרחוק פני ההרים ושרשרת איים רבים ההולכים ונמשכים עד אנטיווארי המונטוניגרית. בשנות קדם נמצאו על חפי הים האדריאטי יערים גדולים ורחבים מאד אשר נתנו חמר רב לבוני אניות למלאכתם. מן היערים ההם הוציאו תועלת גם יורדי הים באניות ועושי המלאכה במים רבים אשר בקרב הסלאווים. אכן ברבות הימים כלו היערים ההם ונמחו מעל פני האדמה. ולא רק היערים כלו ואינם, כי גם דובראווניק הישנה רוכלת העמים בשנות קדם ובלתי נכנעת תחת יד ממלכה, הוסרה מגבירה וכל החוף ההוא נהפך למקום שממון.הימים היו ימי החרף.ירק הדשא על פני האיים הכסיף פניו ועבי חשך כסו לא אחת ושתים את פני האופק והדרו. ביום 28 לחדש אקטאבר ועלטה כסתה את פני הים. בתחלה נראו אך כעין תמרות עשן עולות מן הים ומלמעלה התרחבו ויכסו את פני כל האופק ובשעה 2 היו לענן כבד מאד עד שהוכרחו האניות לעמוד מלכת וע"כ נגשו אל האי קורפֿו ושם השליכו עוגן לעמוד עד ליום המחרת.אוסטריא נשארה מצפון והאניה „פאמיאט אזובא“ באה אל ים ארץ יון.
האי קורפֿו הוא אחד האיים הרבים אשר לממשלת יון אשר יד התוגרים לא נגעה בו ורגל צבאותיהם לא דרכה בו ללכדו. איי היאָנים היו מאז מעולם למקום תחנות לארחות היונים והאיטלקים בימי מסעותיהם ממדינה זו למדינה זו ולהפך. אחרי בא הקץ לממשלת רומא ולממשלת יון הקדמוניה נפלו האיים האלה לחבל לאיטליא ועם המורה בעולם המדיני היה היתה גם שפת איטליא לשפה מדוברת ליושביהם ובראשית המאה הזאת התרחבה השפה הזאת בקרב יושבי קורפו. בשנת 1797 נפלה ממשלת ויניציא בידי בונאפארטו והצרפים נחלו את איי היאָנים; לא ארכו הימים ודגל רוסיא התנוסס על המבצר קורפו ואולם אח"כ בשנת 1807 גברה שנית יד הצרפתים פה, עד אשר בשנת 1814 היה היו האיים האלה לממשלה מיוחדת עומדת ברשות עצמה וממשלת אנגליא חופפת עליה. אחרי בוא הגאולה לארץ יון לחדש ימיה התעוררה גם פה התשוקה להתאחד עמה. לא ארכו הימים וממשלת אנגליה ותרה על זכות האפוטרופסות שלה על האיים האלה ונספחו אל ממשלת יון. העיר קורפו בעצמה היא עיר רוכלת עמים; בסביבותיה גנים רבים מלאים תפוחי זהב. אל האקלים היפה הזה ינהרו הרבה חולי הריאה למצוא מזור במזג אוירו, ואולם ישיבתם קשה להם שם בגלל הרוח הקר המנשב מן הים לעתים לא רחוקות.
כבוד מלכותו לא עלה היבשה וילן בלילה ההוא באניה. פקידי הממשלה והעם באו אל האניה לקדם את פני כבוד מלכותו ולברכו בבואו. ממחרת היום ההוא בבוקר נעתקה האניה מעל חוף האי המכניס אורחים ותעבור על פני האיים לענבארא, איטאהא, צעפאלאָניע וזאנטע ותלך לדרכה קדמה.
(Правит Вѣст)
"הצפירה", שנה שמונה עשרה, מס' 69, 5 באפריל 1891, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
היכטה הקיסרית "הוהנצולרן", 1888 לערך. ציור מאת Willy Stöwer. המקור: ויקישיתוף
תלגרמות
קיעל 27 מאי (8 יוני). בעת השמע קול רעם כלי תותח מעל אניות המלחמה אתמול בשעה ¼10 בבקר באו אל החוף האניות: „האָהענצאללערן“, „כוכב צפון“, „צארעוונא“ ו„אדמירל קארנילאוו“. הקיסר ווילהעלם נסע באניה „האָהענצאללערן“ לקדם את פני כבוד הדר מלכותו אדוננו הקיסר יר"ה ואת פני כבוד יורש העצר בפֿרידריכסטראטה, אשר שמה באה האניה „כוכב צפון“ בשעה 9 עם 50 מינוט בבקר. בשעה ½10 בא כבוד הדר מלכותו אדוננו הקיסר יר"ה אל האניה „האָהענצאללערן“ לקדם בברכה את פני הקיסר וילהעלם שבקר גם הוא את כבוד אדוננו הקיר"ה באניה „כוכב צפון“. הקיסר וילהעלם קדם את פני האורח הנעלה במעלות האניה „האָהענצאללערן“, שני הקסרים האדירים לבושי בגדי גדודי צבאותיהם הפרוסי והרוסי חבקו איש את רעהו פעמים אחדות. לקיסר וילהעלם נודעה חבה יתרה בבקרו באניה „כוכב צפון“. שני הקסרים נסעו בשעה ¾11 בסירת המלכות אל גשר בארבאראָססי ומשם פנה אל הארמון בהעמיקם שיח ושיג ביניהם. שם בארמון נערך להם משתה הבוקר. על גשר בארבאראססי העמדה משמרת הכבוד של גדוד הנסיך ההאָלשטיני ובחצר הארמון העמדה משמרת הכבוד של הגדוד הראשון מצבא הרגלי של חיל הים.
(האגנ' הצפונית).
קיעל 27 מאי (8 יוני). אניות הקסרים באו אל החוף בעת שהשמש הפיצה אור צח על פני שמים בהירים. החוף עדוי פאר והדר. עשרים וחמש אניות אשכנז עוטות פאר נתנו כבוד למושלים האדירים ומעל מכסיהן נשמע קול תרועת „הידד בעת שהאניה „כוכב צפון“ עברה לפניהן. על אניות אשכנז נגנו הנוגנים מנגינת לאום רוסית ומעל מכסה האניה „כוכב צפון“ נשמעה נגינת לאום אשכנזית „הייל דיר אים זיעגעקראנץ“. האניה „כוכב צפון“ השליכה עוגן על יד האניה „האָהענצאללערן“. (הנ"ל).
קיעל 27 מאי (8 יוני). אתמול בשעה 2 אחרי הצהרים נסעו שני הקסרים האדירים להאָלטענוי להתבונן אל עבודת חפירת התעלה המחברת את הים האשכנזי עם הים הבלטי. אח"כ בקרו את אנית המגן „בעאָוואולף“. בשעה 7 בערב נערך משתה הצהרים בארמון.
(הנ"ל).
"הצפירה", שנה תשע עשרה, מס' 116, 9 ביוני 1892, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
ווידין, 31 יולי (12 אוגוסט). הפרינץ קאָבורג לן באדסאווא בבית הסוכן לחברת האניות ההולכות במי הדונא, ובשעה ½5 ישב באנית קיטור קטנה אשר תוכל לעבור על נקלה דרך שערי הברזל. הפרינץ היה לבוש בגדים אמוצים ומגבעת אשר צבע מראיה כעין הקציעה על ראשו. בשעה 7 באה האניה לגוראוויי ששם חכתה לה האניה „אריענט“ אשר הרימו עליה תיכף דגלי בולגריה ודגל הנסיך.
את פני הפרינץ קדמו העובדים את עבודתם בחברת אניות הקיטור ההולכות בנהרות, כלם לבושים בבגדי השרד. כאשר הביאו את חפצי הפרינץ ואת צרורותיו אל האניה נסעה הלאה; בשעה 1 אחר הצהרים נראתה מרחוק אנית הממשלה הבולגרית מקושטה בדגלי פאר. לא ארכו הרגעים וקול קורא „הידד“, קול תופשי הממשלה והמיניסטרים ברעם נשמע על המים. בראשונה שלחו אל האניה „אריענט“ עשרה פקידי חיל באנית שיט. הפרינץ עמד על ספון האניה ושושנה ממראה צהוב היתה נעוצה בלולאת מעילו. רק בדי עמל קרבו האניות זו לזו. בעת אשר להקת המשוררים שרו את שיר העם „מאריצא“ עלו סטאמבולאוו, זשיווקאוו, מוטקוראוו בלוית סטואילאוו ויתר המיניסטרים עם פאפאוו ופקידי חיל אחדים אל אנית הפרינץ. נאטשעוויטש הציג אחדים מהם לפני הפרינץ ואחרי כן נשא סטאמבולאוו מדברותיו בשפת צרפת ויברך את באו של הפרינץ. האחרון ענה על דברי סטאמבולאוו דברים אחדים ואחרי כן הציגו לפני הפרינץ את יתר הבאים. לאחרונה לבש את בגדי השרד וכמהו עשו השרים העומדים לפניו: הגראף דע-גרענאן-סען-קריסטאף, האדיוטאנט דאכנער, המאיאר לאבא ויתר השרים. האניה נסעה לדרכה הלאה ואנית בולגריה הלכה אחריה לשלחה, ולהקת המשוררים ישבו בה וינצחו בנגניות. בדרכו לווידין התיעץ הפרינץ עם תופשי הממשלה ועם המיניסטרים ויודיע אותם את פתשגן כתב הגלוי אשר שלח אל ממלכות אירופא ואשר בו באר לפניהם את אופני פעולותיו, וכמו כן הודיעם את תוכן קול הקורא אשר הכין לעם בולגריה.
"היום", שנה שניה, מס' 169, 14 באוגוסט 1887, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
ב-1862, שנת הופעתו הראשונה, פרסם עיתון "הצפירה" רשימה בהמשכים שכותרתה "נסיעה סביב כדור הארץ". היו אלה קטעים מספר פופולרי בעל אותו שם שכתב הצייר והסופר הצרפתי ז'ק אראגו והועתקו לעברית על ידי נתן נטע שפירא. אראגו היה הצייר הרשמי של משלחת חקר בראשותו של לואי דה פְרֶסִינֶה, שיצאה מצרפת ב-1817 באנייה "יוראני" כדי לערוך תצפיות מדעיות אחדות באוקיינוס השקט. האנייה שבה ממסעה ב-1820 לאחר שהקיפה את העולם. ספרו של אראגו, Promenade Autour du Monde, ראה אור בפריס ב-1822, והוא תיאור לא רשמי של קורות המשלחת וחקירותיה. הוא ערוך בצורת מכתבים לחבר, הכתובים בשפה ססגונית ושנונה ומלווים בליתוגרפיות נהדרות מעשה ידי אראגו עצמו. הספר זכה לפרסום רב מיד עם הופעתו, יצא מאז במהדורות רבות ותורגם לאנגלית, איטלקית, פולנית, רוסית ועוד.
באחד "המכתבים" מתאר אראגו את הטקס שנערך על סיפונה של אניית המשלחת כאשר חצתה את קו המשווה בדרכה אל ברזיל. זהו אחד התיאורים המפורטים והמשעשעים של מסורת ימאים נושנה זו, ותרגומו ב"הצפירה" הוא – ככל הנראה – הראשון מסוגו בשפה העברית. המתרגם, נ' שפירא, הוא ככל הנראה נתן נטע שפירא (1897–1817), משורר נשכח של תקופת ההשכלה ואביר השפה העברית. ספרו של אראגו הופיע לראשונה בשפה הפולנית בוורשה ב-1847 בתרגומו של ווֹייצֶ'ך שימנובסקי, ובו – קרוב לוודאי – השתמש נ' שפירא בעבודתו.
טקס חציית קו המשווה בפריגטה הצרפתית "לה מדוז", 1816. ציור מאת Jules de Caudin. המקור: ויקישיתוף
[…]
במאה הי"ד היה היום הזה להעוברים יום התקדש חג, יום מורא ופחד מקרא קדש, באחרית הימים נהפך להם היום הזה למטרת צחוק, מלאכת המשוט הוסיפה חיל הרחיבה גבולה על ידי אנשים תוכנים, ידיעה ברה וצחה המיוסדת על נסיונות רבים, למדתנו למוד במתג האמה את הנפלאות ואת המחזות אשר ראו עינינו במקום הזה, מורא ופחד חמק עבר, וכל האותות והמופתים חלפו הלכו למו, ומעת הרהיבו בנפשם להאמין כי כל האותות האלה אפס ותוהו המה, תפלה ותחנה שבתו מפיהם, אולם עוד נשארו דברים רבים לשטן להם, ומלחמות חדשות קמו בדרך הזה לעצרם בלכתם, אמנם לקץ הימים כאשר נצחו גם את אלה, אז הנצחון הזה מסך בקרבם רוח עועים, וכבא העת ההיא יפצחו רנה וצהלה בקול המון חוגג כשמחת בקציר, יסלח לי הקורא כי אתמהמה מעט פה תחת קו המשוה כי דבר יקר היא בעיני בין הקורות אשר אספתי, במסעי הארוך הזה.
ביום האחרון לפני החג, ההמון והרעש הנשמע בבית אסיפת החובלים, יענה, כי הראשים אשר נבחרו לחוג את היום על פיהם, יודעים היטב את המנהגים הישנים; קני הרובה ברעם נתנו קולם, כקול היוצא מתחת הולם פעם אשר יהלמו בו מלאכי שאול את רקועי הפחים, לעשות מהם כתר ושבט מושל למלך בלהות – המשוררים אשר בין החובלים, הכינו להם שירי צחוק והתולים וזמירות האלה אשר לא נצרפו מכל סיג ושיח, או אלה אשר באו בם כל משל ומלצה, נמחו מספר; את שם אלקים וצירי שאול נשאו יחד על שפתם, וכבוד שניהם בקלון המירו. דבר יקר הלא היה לאסוף את כל שיריהם בספר.
באה העת, חדר המלחים נשאר שמה, כלם יחד באו על המכסה, והכרת פניהם ענתה על שמחת לבבם; קול חליל ומצלתים נשמע, ומראש החִבֵּל, מקום בו קננה החסידה, מלח אחד נשמט ארצה ועקרבים (שפארן) בעקבותיו, ויגש אל שומר הפתח ויאמר; דבר לי אל שר האניה, יבא לפני כרגע ! השר בא בבגדיו החמודות, — הנני למצותך, מה מני תחפצה? – אובה לדבר אתך – שומע אנכי – אדוני, מלך קו המשוה שלחני אליך לאמר: מה לך פה כי באת בגבול ארצו? – באתי הנה לקבץ ידיעות תכונות השמים – אִוֶלֶת היא זאת וכלימה! לחשוב מחשבות, לידע ולהודיע שטח הארץ מכל עבריו – סכלות! –
לחקור נימוסי עמים ומנהגי לאומים – פתיות! ומה יועילו לך כל אלה? – יביאו לי שם טוב כבוד ויקר – היטיפו לך יין ושכר? – לא כל הימים – ולמה זה לך לכלות שארך ובשרך בגללם? יהי לך אשר לך! הן זה דרכיהם מני אז אתם ראשי העדה, בנים סכלים אשר תחבאו אל הכלים עת אשר בגדינו נרטבו מגשם ומטר, אך לא עת עתה לדברי רוח כאלה, ואתה דע לך, מאטהעיוס פאקוע מלך קו המשוה שלח לך מכתב על ידי, הנהו לפניך, הידעת לקרות? – מעט – קחנו מידי והשיבני דבר –
טקס חציית קו המשווה, 1857. ציור: Bauce et Rouget. המקור: ויקישיתוף
וזה דבר האגרת: פקיד המחנה! אנכי לא אהיה לך לשטן, כלי גומא אשר לך ילכו בלי פגע, אם אתה וכל מחנה האוילים אשר לרגליך תכניעו את ערפכם לעשות חוקותי, ואם אין, שוב לך אל המקום אשר באת משם. פי המדבר, פאקוע מלך קו המשוה, — ידעתי את חובתי השיב השר, ומעת הזאת והלאה הנני עבד לאדוניך – טוב הדבר, אפס התוכל ללכת ראשך בשפל ורגליך רומה? – אלמד לדעת – אך דבר נקל הוא לאלה אשר לא ילבשו שמלת אשה… אולם האכלת היום בשר ודגים וכל מטעמים? לא אכלתי עודנה – אכל תאכל, שנן כעת חרבות שניך; עתה שמע נא דברי, אם הרוח לא יהיה לך לשטן, צחיח סלע אם לא יעצרך בדרך, אם אניתך לא תרד מצולה, ואתה אם לא תמות בדרך, ידוע תדע, כי תראה עוד את ארץ מולדתך, וזכור, כי פי הוא המדבר אליך – תודות לך על החזיון הנחמד הזה אשר חזית לי – אמנם היום חם מאד – צדקת, מהרו הביאו צפחת מים טהורים בגלל ציר הנכבד הזה! – התאבה לצחק בי? – ומה אתן לך? הדם ענבים תחפוץ? – לא אדוני – עתה ידעתיך בשם, קח לך בקבוק יין שרף – אמנם לא אחפוץ היות פסח רגל אחת – גם את השנית תקח לך – עתה מצאתי את לבבך נאמן כאשר יאתה לאיש כמונו, ידע תדע כי בא תבא בטח אל מטרת חפצך, היה בטוב עד למחר…
השופרות הריעו מחדש, הציר שב למקומו אל קן החסידה, שמה המושל עם בחורי החובלים חכו בואו, וכאשר כל העם התאספו על המכסה לראות את כל הנעשה, המושל פאקוע המטיר עליהם מי הים אשר הכין לו, כגשם שוטף, ואותנו העומדים בירכתי הספינה, הכה ברד עדשים וכוסמת עדי נסנו איש לאוהליו.
ביום המחרת, ומבית אסיפת החובלים יצאו המון אנשים מתנכרים במלבושים שונים, על פניהם מסוות מוראים ונגואלים אשר תִּקַע נפש האדם מהם, זה שרוע וקלוט, זה גבן ופסח לא ראיתי כמוהם לרוע; המעיל אשר לבש בו המושל נעשה משני עורות כבשים הנשחטים ביום אתמול, גליון כדמות נזר על ראשו; שני חרוזים תפוחי אדמה המנותחים כתבנית כל אבן יקרה, עטרו את צוארו הארוך; מלח אחד הנתעב והנאלח בין כלם, לבוש מלבושי אשה, עומד כשגל לימינו, וסדין מכסה אותו ממתנים עד ירכים הנצמדו מעשר מטפחות שונות לצבעיהן. שעיר בעל הקרנים דמות לוציפער, יסחוב נחושתים כבדים ברגליו, ואחד ממלאכי זעם הולך מאחריו ומכהו הכה ופצוע במקל חובלים עב וארוך; לוצפער המוכה יערים להמלט, ובחפזו לנוס אחזהו רעד מן המים אשר זרק עליו אחד הכמרים, והוא מר צורח ובחרון אפו נושך בשניו את נחשתו וכמו בלי צדיה יגוף ברגלו את העלמה בת המושל, העלמה נזעקת שבר תפול בחיק אמה הרחמניה, וגם היא תענה אחריה בקול ייליל.
ההמון והרעם הזה נמשך עד פנה היום. הלילה, בא, ורוח צח שפים הוליכנו לברעזיליען.
[…]
[נדפס במקור בכתב רש"י]
"הצפירה", שנה ראשונה, מס' 14, 8 במאי 1862, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 