לקראת בניית הנמל בחיפה – 10 בספטמבר 1928

חוף האוניות בחיפה, 1920-1910. מקור: ויקישיתוף.

לקראת בנין הנמל בחיפה

התכנית הממשלתית תתגשם במלואה

רציף בן שני קילומתר. – 105 אניות תעגנה בבת אחת. – רבע מליון לירות תכנסנה לנמל שנה שנה

(בשח-רחוק מיוחד ל„דאר היום“)

חיפה. יום א' שעה 9 בערב

„אל גפיר“, שיצא היום כאן מודיע:

„שאלת העברת הנפט ממוסול לחיפה נפתרת בהחלט. עד כה היו מעבירים כידוע, את הנפט בנאדות-עור דרך נהר הדקל או בתוך חביות על גבי גמלים, לסוריה.

באמצעות שני האפנים הללו היתה העברת הנפט אטית ביותר ולא היתה בטוחה כלל לפיכך הוחלט לחבר את מקורות הנפט ממוצול על ידי צנורות לחיפה, עיר הנמל שבנינו יעלה לשני מליון לירה.

יחד עם זה יוקמו בחיפה בתי-קבול בשביל הנפט, שיגיעו ממרחק של 900 מיל רק על ידי פתיחת הברזים המחוברים אליהם.

לפני המלחמה היתה חיפה ידועה בתור „כפר במורד הכרמל“ ועתה התפתחה ותהי לעיר גדולה, מוארה בחשבל, עם בתי מלון ממדרגה ראשונה, בתי-שעשועים ומעניגים וכו'. העיר נשקפת על מפרץ עכו, העולה בהרבה על מפרץ ניאפולי. עוד עט ותוכל חיפה להתחרות עם הערים הארפיות.

בהקשר עם ידיעות אלו של ה„גפיר“ יכולים אנו להוסיף את הפרטים הבאים:

נמל חיפה יתחיל בקרבת בת־גלים ויגמר בקרבת הגשר הנוכחי. ארך הרציף העיקרי יהיה ארבע קילומתר וברוחב של ארבע מאות מתר. ייבשו את מימי המפרץ לשם בנין מחסנים ומשרדים מסביב לנמל החדש.

הנמל החיפאי יהיה ארבע פעמים יותר גדול מנמל בירות. הוא יהיה עלול להכיל בבת אחת מאה וחמש אניות גדולות וקטנות. מנקודת-מבט זו יתחרה נמלנו זה עם נמלי גנואה ונפולי האיטלקית, עם פיריאוס היונית ועם אלכסנדריה המצרית. רק ברסלונה הספרדית ומרסיליה הצרפתית תהיינה יותר גדולות ממנו בהרבה.

בנין הנמל החיפאי ידרש ארבע שנות עבודה ושנה אחת להתקנתו הגמורה. הממשלה אומרת לספח על-ידו מעין מחרשת לבנין סירות וספינות קטנות וגם לתקון אניות נזוקות. לאורך הרציף ינועו מעשרים עד שלשים פורקים וטוענים חשמליים.

לפי החשבון תספיק פדות השטח אשר ילקח מהים לשם מחסנים ומשרדים – לכסות את כל הוצאות הרבית על הכסף שיוצא לבנין הנמל גם לסלוק חלק מהחוב. אם יעלה הדבר בידי שלטונותינו למשך לנמל חיפה את האניות הגדולות המבקשות מעגן בטוח – תזכה חיפה להכנסות יפות ובטוחות.

הממשלה תדאג גם להקצעת אזור מיוחד לאניות מלחמה, ביחוד למשחיתים ולצוללות. תחנה זו תתן לחיפה הכנסה תמידית של כמה אלפי לירות לשנה מפני שמאות מלחים יצטידו בו בקביעות.

כן יש לשער, שבני ארץ ישראל בעצמם יתחילו להתענין יותר ויותר בענינים ימיים ובנין הנמל יאפשר התכוננות חברה ימית ארץ-ישראלית בדגלה המיוחד, לשם העברת סחורות מחוף לחוף גם נוסעים למרחקים.

אומרים כי ה„קדוביאל“, ה„לויד טרייססטינו“, ה„פרינס ליין“, ה„מסז'רי“ ועוד חברות רבות תקבענה לעצמן תחנות מיוחדות לארך הרציף העיקרי, כבאלכסנדריה.

בקצור: משערים שנמל חיפה יכניס לארץ הכנסה שנתית של יותר מרבע מליון לירות.


"דאר היום", שנה עשירית, מס' 288, 10 בספטמבר 1928,עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

תנועת האניות בחופי א"י וסוריה – 29 ביוני 1919

תנועת האניות בחפי א"י וסוריה.

אניות המסחר של אומות שונות, התחילו לבוא תמידות כסדר לחפי סוריא וא"י בהביאן משאות־סחורות שהארץ מצפה להן מכבר. במשך השבוע הנוכחי מבקרים את חף יפו האניות של החברות האלו: החברה הבריטית „פרינס לין“, „הללויד הטריאסטי“ (הללויד האוסטרי הישן שעבר לידי האיטלקים), חברת האניות הלאומית של יון, השרות החדיבית של מצרים. בקרוב תבוא גם אנית החברה הצרפתית „מסג'רי מריטים“. החברות האלו סדרו שרות אניות רגילה בין אירופא ובין יפו, חיפה וחפי סוריה. האניה „קפּיר פרינס“ ביחוד מביאה אתה נכסי־חרשת רבים לארץ, וביחוד כל מיני ארג של מנשסטר בשביל סוריה.


"הארץ, שנה ראשונה, מס' 10, 29 ביוני 1919, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הספנים הערבים לא מורידים עולים בחוף חיפה – 6 ביולי 1921

חיפה

(מאת כתבנו המיוחד)
כ"ז סיון תרפ"א

עולים בחוף חיפה

ביום השלישי הביאה האניה „גליציה“ מטריסטה עשרים ואחד יהודים על פי רוב בעלי-משפחות משויץ וקנדה. אחרי מאון הספנים הערבים ביפו להוריד עולים יהודים, באה לשכת העליה המקומית במגע ומשא עם ראש הספנים המקומיים, המוריד בכל פעם את העולים, על אדות הורדת הבאים לחיפה. ראש הספנים הבטיח שלא להאזין להמסיתים אותו ללכת בדרכי אחיו היפואים ולהוריד את הבאים כרגיל.

כשהגיעה האניה „גליציה“ התחבא ראש הספנים ופניו לא נראו בחוץ והודיע אחר כך שאחיו הסגירוהו למען לא ימלא את הבטחתו בנוגע להורדת העולים היהודים.

הספנים הערבים הודיעו שלא יורידו את הבאים.

הממשלה שלחה אז את אנית הקטור שלה אל הספינה ותעלה את הבאים אל היבשה.

רבים מהערבים סגרו את חנויותיהם, ואין איש יודע אם בתור מחאה סגרו את חנויותיהם או לשם מטרה אחרת. הממשלה עמדה על המשמר והכל עבר בסדר ובשקט. האניה עזבה את החוף תכף ברדת העולים אל הסירה. אחרי זמן מה פתחו גם הערבים את חנויותיהם והכל שב לקדמותו.

שלשום הביאה האניה „אומבריה“ 99 עולים: 58 גברים, 27 נשים, 14 ילדים. בהם שתים עשרה משפחות. גם הפעם עמדו הספנים הערבים במרדם ולא רצו להוריד את הבאים מן האניה. כלם הובאו על ידי הממשלה בסירותיה ע"י ספניה הערבים. הממשלה אחזה בכל האמצעים למנוע בעד הפרעת סדרים. בהגיע האניה אל החוף לא נתנו לאנשים צדדיים לעלות אליה וגם המבוא אל החוף סוגר. באי-אלה מקומות בעיר הסתובבו משמרות שוטרים שהשגיחו על הסדר שלא הופרע כל הזמן. הפעם היו כל החנויות פתוחות ולא היתה שום התרגזות.

ראוי לתהלה המושל המקומי מר סימס שידע למלאות בצורה יפה את תפקידו ואין ספק שאחרי שהממשלה הראתה הפעם את רצונה העז, ישובו החיים לסדרם וביאת אניה עם עולים תחשב כמו לפנים לדבר רגיל ולא תגרם לפחדים וחששות.


"דאר היום", שנה שלישית, מס' 234, 6 ביולי 1921, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

עבודת פחמים בחוף חיפה – 11 בפברואר 1921

חיפה

כ"ט שבט תרפ"א

בשבוע החולף ראתה חיפה קבוצת חלוצים עוברת בסך ובשורה כשהיא לבושה בגדי עבודה ומפוחמים. בבקר ובערב עוברת החבורה הזו את הרחוב ושירה פיהם, הם שבים מעבודת הפחמים שבחוף. כי בימים האלה באה אנית משא לחיפה טעונה פחמי-אבן, ולשכת העבודה קבלה לפרוק את הפחמים מעליה. הלשכה הביאה פועלים רבים עברים והתחילה במרץ רב בעבודה זו. צעירים וצעירות עובדים בפחמים מתוך שירה והתלהבות; אולם מה ידאב הלב למראה הצעירות המפוחמות. וכך הם עוברים את הרחובות בשירה ובשורה אך הערבים חורקים שן למראה הזה.


"דאר היום", שנה שלישית, מס' 120, 11 בפברואר 1921, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.