חוף תל־אביב ועתידותיו
(הצעות, הערות, זכרונות)
הננו נוהגים בזה מקום להצעות והערות בשאלות חוף תל־אביב ותכניות הנמל, ונקוה, כי הדיון ימריץ את לימוד הנושא החדש, שנוסף לנו על בעיותינו הכלכליות והמקצועיות.
חוף תל־אביב נוח מחוף יפו
רב החובל של האניה היוגוסלאבית שעגנה והביאה ראשונה משא לחוף תל־אביב אמר לי, כי חוף זה נוח הרבה יותר מחוף יפו למעגן אניות גדולות. קרקע הים מול פני תל־אביב הוא יציב למדי ומשופע שיפוע מודרג, בעוד שקרקע ים יפו הוא סלעי גם במרחק רב מן החוף ולכן הנהו מסוכן מאד לאניות. הדבר ידוע לכל רב־חובל הממונה על אניה וכ"כ נרשם הדבר בכל ספר־מדריך ימי. שגור בפי רבי־החובל כי לא ינומו ולא יישנו כשהאניה עומדת מול יפו. מול תל־אביב יהיו בטוחים ויוכלו לישון במנוחה.
והגיע כבר זמן לדאוג לסימנים ברורים בשביל האניות. נחוצים ביבשת החוף מספר עמודי־עץ בשני קוים אלכסוניים שהזוית שלהם תתקבל במרחק שבו עמוקים המים לפחות 13 מטר. נחוצה שורת מצופים שישמשו סימנים אף הם.
קפיטן ואן־דאֶן־באֶרג
מסיפורי זכרונות
כשנגשים או חושבים לגשת לבנין נמל בתל־אביב, יש התחיל מקטנות, ממזח לא גדול ביותר, באורך 50–60 מטר ושיפנה לימינו בצורת ך הפוכה, 25 מטר להמשיך, כדי מקלט לסירות משא ולסירות מוטור. המזח צריך להיות רחב 4–5 מטר בכדי שאפשרי יהיה לשים עליו 2 פסים לרכבת־משא, את הגשר אפשר גם להאריך ל־100 מטר ועוד. את זרועו הימני עד 50 מטר. זה יספיק לתל־אביב לזמן הראשון עד שאפשר יהיה לבנות נמל גדול. מקלט־הנמל הזה צריך להיות בנוי מאבן וממולא בחול ואבן ובנוי חזק כדי שיוכל לעמוד בסערות הים וכדי להחביא בו את הסירות יחד עם מטענם שלא הספיקו לפרקו. בכלל קשה לדבר בדבר התכנית הבאה של הנמל, כי לעת־עתה אינה ברורה. השאלה קשורה ברשיון הממשלה ובמצב הכספי.
צריך לשים לב לזאת שבאחד הימים יכולה הממשלה לחבר את הנמל התל־אביבי יחד עם קיר הנמל ביפו שחושבים לבנותו שם. מזה יכול לצאת נמל שישתוה עם נמל אלכסנדריה. עירית תל־אביב צריכה להתחיל להתענין בבנין הנמל ולא לעסוק בנסיונות בנין מזחים מעץ ועמודי ברזל אשר יעלו לא בזול והנם עלולים להיגמר באסון ברוח החזקה הראשונה מ־ S.W. 6–7 בל, והמזחים ילכו לאיבוד כמו שהראה הנסיון בזמן בנית מזח הברזל ליד הקזינו. בגלים קטנים תקבלנה הסירות מכות בעמודי־הברזל, ופריקת הסחורה תהיה בלתי אפשרית. אם יהיו הקירות בנויים מאבן, אזי אין סכנה לסירות שתקבלנה דחיפות בקיר. אפשר אז להמשיך הלאה בפריקה הסחורה, כנהוג בחופי קוקאז בים השחור, כגון: נמל סוטשי, גגרי, נובי אפון, סוכנום וגם בקרים בסודק, גורזוף ויבפטוריה.
הרשיון לפרוק אניות אחדות הוא מעין נדבה קטנה שאנו צריכים להפכה לאוצר. פריקת אניות אלו תעבור בקושי. אחרת לא יכול להיות. כדאי הדבר – אבל יש לנהוג זהירות אחרי כל הרעש והשמחה שקמו מסביב לזאת כדי שהתוצאות לא תהיינה הפוכות. אפילו לבנין נמל פרימיטיבי דרושים מומחים.
בחודש מאי שנת 1920 עמדו המהנדסים משה ונחום וילבושביץ יחד עם המזכיר שלהם מר ישראל שוחט, כיום עו"ד, בראש מוסד מסחרי פאינסון ושות' ורצו ליסד בקיסריה בית חרושת גדול, אבל הם הבינו שמבלי נמל לא יוכל העסק להתפתח והכל תלוי בו. הם רצו להשקיע הון רב ולבנות מחדש את חורבותיה של קיסריה ואת נמלה. באתי אז ארצה בתורת קפיטן באניה נושאת 640 עולים. הזמיננו מר נחום וילבושביץ, ויחד עם שני משרטטים עיבדנו תכנית, מדדנו ובחנו את העומק של הסלעים לבנין הנמל בקיסריה כדי שיוכל לקלוט בו 2–3 אניות שיוכלו לפרוק ולטעון מ־1000–1500 טון ליום. התכנית נשלחה לאשור לנציב העליון הזמני של אז, גנרל בולס. הממשלה עיכבה את מתן הרשיון לבנין הנמל בקיסריה אף על פי שהמזכיר הכללי שהיה ידיד היהודי הסכים לתכנית. מר דידס יעץ לועד המושבה חדרה בנין מקלט־נמל באבו־זבורה. נקראתי יחד עם מר חורב מתל אביב ומר שניאורסון כדי לעבד תכנית למקום זה. חדרה וקיסריה אינן יכולות להשתוות עם תל־אביב. כיום בתל אביב והסביבה ישוב של מאתים אלף נפש ויש לדרוש נמל מתאים בשבילנו.
בזמנו התענין גם המנוח הברון הירש בבנין הנמל בקיסריה ובשנת 1924 הזמינני יחד עם מהנדס רוסי אחד וחדשנו את התכניות ושלחנו אותן אל הנציב העליון, בזמנו סאֶר הרברט סמואל. בבואי לת"א בקשני המהנדס לוי, מנהל חברת „קדם“, לעבד תכנית לנמל אפשרי לתל־אביב, מלאתי את משאלתו על חשבוני ושלחתי את הצעתי לראש עירית תל אביב, מר דיזנגוף. מים רבים נשפכו מאז מהירקון לים והרבה ימים חלפו ות"א בנתה ונבנתה והספקנו לסבול גם פעמיים פרעותכאן, עד שקם הענין לתחיה.
זאב פרנקפורטר
קפיטן ימי להפלגות רחוקות
כיבוש יבשה מהים
יחליטו המומחים הגדולים בשאלות בנין הנמל בתל־אביב. לפי חישוביהם, תכניותיהם ושיטותיהם תצא העבודה אל הפועל. אך השאיפה לנמל, הכרת הצורך בו, תביעת המאמצים להקמתו אינה ענין של אנשי מקצוע. כאן מדבר קול העם, שועתו לחרותך, לבטחון ולעצמאות. לא מפני שחוף ת"א מתאים לנמל ולא מפני שעסק מסחרי טוב הוא לבנותו כאן – יוקם המפעל. אנשי המקצוע יישאלו רק איך לבנות אך לא אם לבנות. השוקל מנקודת מבט מסחרית כל נקודה ונקודה בקו החוף של ת"א ימצא אולי כמה מקומות מתאימים יותר מנקודת ת"א ואולי יחוה דעה כי אין זה עסק מסחרי כלל וכלל לבנות את הנמל דוקא כאן. אבל, כאמור, שיקול הדעת שלנו אינו יכול להצטמצם בחישוב מסחרי בלבד.
הערגה הגדולה להרחיב את א"י גם ימה הניעה עכשיו הרבה מוחות לחשוב ולהתעמק בשאלה זו ובענין הנמל. לא לפלא יהא הדבר אם השכל הקיבוצי יחדש משהו גם בענין זה. לא לפלא יהא, אם יישמעו מפי העם גם בעניני הצעות הנמל הערות ועצות ראויות לתשומת לב, אם כי בעליהן אינם אנשי מקצוע.
הקהל מרבה לייגע את מוחו בשאלת נהר הירקון ושאלת בנין הנמל. הייהפך הירקון לנמל? היספיק לבדו? ומה יהיה שימושו של הירקון, אם ייבנה נמל בים? ואיך ייבנה הנמל עצמו?
והנה מסתמנת דעה אחת כללית בכל הויכוחים על עתיד חוף ת"א.
קויו הגיאוגרפיים ישתנו עם בנין הנמל. אדמת ת"א יקרה מאד, ואסור לקחת ממנה שטחים ניכרים. יש להגדיל את שטחה, בקשר עם תכניות הנמל.
תכניות אלה צריכות להיכל גם ייבוש כיבוש שטח יבשה ניכר מהים. גם נמל חיפה העשיר את היבשה בשלוש מאות דונם נוספים. בת"א צריך ליבש שטח הרבה יותר גדול.
ובזה צריך לשנות את קו החוף. בזה צריך להיוצר במידת האפשרות גם מעין מיפרץ. והאדמה הנרכשת צריכה לשלם חלק מהוצאות המפעל.
יש בעולם דוגמות להקמת נמלים ויצירת מחסה – כעין טבעי – לאניות, ע"י כיבוש קרקע מהים בשטח גדול. אלה הן הדוגמות המתאימות ביותר לת"א. לפי מחיר הקרקע אצלנו ותנאי רכישתו כדאי יהיה ליבש שטח גדול מאד במקום להגדיל את העיר ע"י קניית פרדסים ערבים וגרמניים (הקונים גם הם בכספנו אדמות נוספות) במחירים עצומים, הרי כדאי להגדיל אותה גם ע"י ייבוש שטח מים. גם אם יעלה מחיר כל דונם לא פחות מאשר אילו נקנה, הן כדאי הדבר, כי כל הכסף יישאר בתוך מעגל הכלכלה שלנו, ויוסיף להסתובב בפנים ולהפרות את שדותינו.
כדאי להזכיר לרגל זה את תכנית היבוש של החברה שמר גרינבלאט עומד בראשה ואשר העיריה כבר הסכימה לו. הנה חישבה חברה פרטית ומצאה כי כדאי לה להשקיע רבע מיליון לא"י ויותר ביבוש רצועת ים צרה מאוד משכונת גאולה עד בית הפועלים ולמכור אותה אחר כך למגרשים, לאחר שתמסור לעיריה חינם חלק של האדמה המיובשת. מכל שכן שתכנית יבוש הגונה יש לה מקום אם היא נחוצה גם בשביל הנמל.
שאלת הנמל המשוכלל אינה שאלת הרגע. ברגע זה פנויות עיני הכל אל שאלת הסידורים הזמניים: מחסה לסירות בירקון; פריקה בימי סערה בירקון; שכלולים טכניים בעבודת הפריקה; הרשיון לבנין מזח ביטון. ואנשי המקצוע, שעליהם להחליט בכל נקודה, ייטיבו לעשות אם יהא מוחם פתוח גם לשיקול הצעות והערות מפי העם, מההדיוטות בעניני נמלים, ולבור מדבריהם את הגרעינים הבריאים המועילים.
איש-יבשה
"דבר", שנה שתים עשרה, מס' 3372, 10 ביוני 1936, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 