צעיר נמלי-העולם, נמל תל-אביב, נולד, למזל טוב!
יום חג גדול לישוב בעקב האתחלתא הצנועה:– פריקת-המטען הראשונה בחוף העיר העברית
נחמה לאבלי המאורעות, לקח לשונאי ציון: אן להשיב גלגל ההיסטוריה אחורנית! – ר' מאיר דיזנגוף החולה מתאושש ובא לראות את המפעל החדש של עירו הצעירה.
שמחה גדולה שמחה אתמול העיר העבריה הראשונה בראותה את נמל תל-אביב, הופך לעובדא. והשמחה הפכה להפגנה לאומית כבירה בשעה שהופיע מאיר דיזנגוף – ר' מאיר בעל־הנס, כפי שהתלוצצו חסידיו הרבים, – בנמל תל־אביב, לחזות במו עיניו בטקס של פריקת המטען הראשונה של הסחורות בנמל תל־אביב.
היה זה מחזה מרהיב מאין כמוהו.
בשעה 2.45 כשהגיעה הסירה העברית הראשונה טעונה בשקי המלט מן האניה היוגוסלבית „טשטורקי“, התפרץ ההמון הרב שצבא על יד הנמל בשירת „התקוה“ ובקריאות הידד ויחי לנמל החדש בתל־אביב, הנמל היותר צעיר בעולם. המקום היה מקושט בדגלי כל העמים, ועל כלם – דגל תכלת־לבן.
שמחת אין קץ היתה לקהל הת"א לראות את דיזנגוף מופיע בחברת מנהיגים ועסקנים, חברי העיריה. תשושים נראו פניו של דיזנגוף, עיפים ויגעים. רק לפני רגעים אחדים עזב את בית־החולים, וישר בא לנמל, לברך את ברכת שהחיינו.
גם פנחס רוטנברג היה נוכח ברגע ההיסטורי של פריקת המטען הראשונה בנמל ת"א.
כל הקהל קבל את פניו בקריאות: „יחי דיזנגוף“ „יחי נמל תל־אביב“!
ומיד אחרי זה ניגשו לעבודה הממשית של הטענת הסחורה על האוטובוסים של קואופרטיב מיוחד שזכה להקרא בשם „קואופרטיב נמל תל אביב“.
האוטובוסים יצאו בסך את שטח הנמל, בשעה שמאות צעירים מלוה אותם כשהם רוכבים על האפנים. בתרועות ובתשועות נכנסו העירה ועברו בסך את רחובות העיר. כל אוטובוס היה מקושט בכתבות: „יחי נמל תל־אביב“.
רבבות בני ת"א הריעו אף הם לכבוד השיירה העוברת, מתוך התרגשות והתלהבות עצומה. מחיאות הכפים נשמעו מקצה העיר ועד קצה.
אחרי שקבוצת הספנים העברים עלתה על הסירה ונסעה לספינה, שעמדה באמצע הים – הגיע על החוף רב החובל בלוית באי־כח הסוכנות לאניות פדרמן ומרקוס מת"א.
הקהל הרב הריע לכבוד רב החובל הראשון אשר הגיע לחופי תל אביב. רב החובל היה נרגש מאד, נפנף כובעו באויר לכבוד הקהל ונכנס לקפה „גלינה“.
לבא־כחנו היתה שיחה עם רב החובל. שמו: דוטרסלב ס. בקריק, שם האניה „טשטורטי“, (מיוגוסלביה), היא בעלת 3200 טון, הביאה אתה 950 טון מלט. במשך 15 ימים חכתה הספינה בחוף חיפה, עד שיקום שקט בארץ ותוכל להגיע לחופי יפו – והנה הגיעה לחופי נמל חדש, תל אביב.
– אני שמח מאד – אמר מר בקריק לבא כחנו – שספינתי היא הראשונה, אשר עגנה בחופי תל־אביב. אינני יודע אם מגיע לי כבוד כה גדול… אני מבקש למסור את תודתי העמוקה לקהל, אשר קבל את פני בצורה כה אהובה.
– ועוד דבר – אומר מר בקריק – אני רוצה שישובכם ידע, שהסוכנות שלנו ביוגוסלביה מתנהלת על ידי היהודי שמואל קלדור, הסוכנות שלנו נמצאת בדוברובניק, אשר ביוגוסלביה. מר קלדור הוא ראש החברה הגדולה הזאת, ואולי זה גם לא מקרה שאניה של סוכנות זו ולא של אחרת עגנה בפעם הראשונה בחופי תל אביב.
הגישו בירה לכבוד האורחים.
– שלום! – אמר רב החובל, שנתכוון לומר „לחיים“ ושתה לשלום כל הישוב.
– מזל טוב, מר בקריק!
במשך כל היום היתה רבה התכונה בנמל תל־אביב. מאות אנשים עבדו, בנו, פרקו, חפרו. בית המכס עומד הכן. כמו כן הוכנו כמה צריפים בשביל הסחורות המבואות.
במשך כל אחרי־הצהרים פרקו את הסחורות. נוכחו הקצינים הרינגטון וקרמר, באי כח העירי: מר שושני, המהנדס שיפמאן. חוץ מזה היה על המקום משמר גדול של שוטרים בריטיים וארץ ישראליים.
איש את רעהו ברך ב„מזל טוב“. רצינות גמורה היתה נשקפת בפני כולם. ובתוך רצינות זו – שמחה לבבית שמזמן לא היתה לנו כמותה.
ועל הכל: יש ויהיה נמל בתל אביב.
בערב פרסם „ועד תל אביב לנמל ותחבורה“ את ההודעה הבאה לעתונות:
„האניה היוגוסלבית „טשטורקי“ עגנה בצהרי היום בת"א מול מגרש התערוכה. אחרי שסדרה בחוף את הפורמליות הנהוגת הביאה מטען האניה לת"א: אלף טון מלט בשקים. בשעה 3 אחה"צ נעשתה פריקת הנסיון של 25 טון הראשונים בהנהלת הקפיטן זאב־הים. מר דיזנגוף בקר בחוף ונפגש בתרועות נלהבות. היום יפתחו רשמית את משרדי המכס והנמל בחוף ת"א בצריף מיוחד שהוקם למטרה זו. הסוחרים וסוכני האניות המעונינים בהבאת מטעניהם לתל־אביב מתבקשים לפנות למזכיר הועד לקבלת הפרטים הדרושים“.
כיצד סודרה פריקת הסחורות בחוף תל-אביב
מהשבוע הראשון של השביתה הערבית, וסגירת נמל יפו הציגה הנהלת הסוכנות בפני הממשלה את הדרישה לאפשר עגינת אניות והורדת סחורות בחוף ת"א. המשא והמתן בענין זה נמשך בלי הפסק והסוכנות חזרה על דרישה זו בראיונות ובמכתבים, עד שלבסוף, ביום ששי אחה"צ הודיעו מהממשלה טלפונית לסוכנות כי הרשיון ניתן.
הסוכנות נתבקשה לסדר שהמעונינים יפגשו עם מנהל המכס בחיפה, כדי לקבוע את הסידורים הדרושים. פגישה זו יצאה לפועל ביום א' והשתתפו בה ב"כ הנהלת הסוכנות, וב"כ הועדה לעניני ים ותחבורה של ת"א.
ביום א' בערב, הוחל בנין המזח הזמני, והעבודה נמשכה יומם ולילה. הסוכנות נתנה את 500 לא"י הראשונות שהיו דרושות למפעל זה.
השק הראשון של המלט
שפורק מן האניה ניתן במתנה למוזיאון התל־אביבי.
"דאר היום", שנה י"ח, מס' 198, 20 במאי 1936, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 