צוררים מקטרגים על חוף ת"א ומה עושים סוחרינו?
בעתון ימי בלגי המופיע באַנטורפן בשם „לויד אנוארסוא“ הופיעו דברי קטרוג על חוף תל־אביב, כדי להשפיע על חברות האניות שלא תסכמנה לשלוח את אניותיהן לחוף זה לפריקת הסחורות.
בגליון 28 במאי כותב אותו עתון:
„נוסף לידיעה על הנושא נמל ת"א בגליון 20 במאי כותבים לנו כדלקמן:
„אנו מעירים את לבכם לעובדה שעד היום אין כל החלטה קובעת מצד השלטונות. תל־אביב שאינה אלא המשך של יפו יש לה חוף פתוח חשוף לרוחות. באין משבר־גלים מוכרחות האניות לעגון במרחק 1500–2000 מטר מהיבשה, ורק כשמרשה מזג האויר אפשר לפרוק את המשאות בסירות. הים סוער ברוב ימות השנה. ברור, כי סירות המשא מתקשות מאד להגיע אל היבשה, והסחורות חשופות במידה חמורה.
„נעשה נסיון באנית הקיטור היוגוסלאבית „צ'אטוורטי“. פרקו ממנה 850 טון מלט במיכסת 40 טון ליום. כמות גדולה של מלט נרטבה והובאה ליבשה בצורה עלובה. כמשוער מראש נתן הנסיון תוצאות שליליות וקרוב מאד לודאי שהתכנית תיבטל.
הננו מעוררים את לבם של האכספורטרים על המצב“, וכו'.
* * *
נמצא מי שחקר למקור המכתב הזה בעתון הבלגי. נתברר, כי זוהי עבודתו של סוכן אניות ערבי ביפו המשתדל להפריע לעבודת חוף ת"א גם מנימוקים פרטיים וגם מנימוקים ערביים כלליים. הוא מפחיד את האכספורטרים בקשיים שבחוף ת"א ומביא ראיה מפריקת המלט מהאניה „צ'אטוורטי“.
אין ספק שיימצא מי שיכחיש בעתונים המקצועיים את הכזבים בענין ההתחלה בחוף ת"א. עבר חודש אחד ויכולת הפריקה של העובדים והסירות שבחוף עלה על 200 טון ליום, וזה בלי שימוש במזח ובמנוף. השימוש באלה יתחיל בסוף החודש השני לעבודה ויכולת הפריקה תעלה גםעל 200 טון ליום.
שקר הסיפור על קלקול רב של המלט. כל הסוחרים שהביאו סחורות דרך חוף ת"א, מספרים, כי מצב הסחורות אינו גרוע מזה שבנמל יפו ושהם, הסוחרים, רואים יחס טוב לסחורות מצד כל עובדי החוף.
השקר על ביטול התכנית מובן מצד כותבו ומעיד על כוונותיו.
זהו קטרוג של צוררים. אחד נדפס בגלוי. כמה עשו את מעשיהם במסתרים ודאגו לכך שדבריהם לא יתפרסמו?
אך יש גם קטרוג רשמי לא של צוררים, אלא של פקידים ממשלתיים. בהנהלת מחלקת המכס מביטים לא בעין יפה על ההתחלה שבת"א. אילו היה הדבר תלוי בהם, אולי לא היו מרשים גם את המעט הזה. הם נוקטים לפי שעה רק קו־סבלנות. משום שהממשלה המרכזית הרשתה מה שהרשתה. הם מקוים לכשלון של הנסיון, והם יעזרו לכך שהכשלון יבוא. כשהם יכולים לרפות את ידי מישהו, הם עושים זאת. והנוסח שלהם הוא, כפי הנראה, ששימש יסוד גם למקטרג הצורר בעתון הבלגי. מעשה ביהודי בעל מחסני ערובה שרצה להקים מחסני ערובה בקירבת חוף תל אביב. הוא פנה אל הנהלת מחלקת המכס. התשובה היתה, שלא כדאי, שמגרשי התערוכה רחוקים יותר מדי מנמל יפו, ושמשרד המכס בחוף ת"א אינו אלא זמני. גם הכותב לעתון הבלי הביע את תקותו שהתכנית תיבטל. מי יודע אם לא הסתמך על דיבורים של פקידים מקומיים. העוסקים בעניני חוף ת"א מרגישים שמצד הפקידות המקומית עוד צפויים קשיים. על כל תוספת רשיון להרחבה צריך יהיה להתאבק ולהילחם. נחוצה תהיה חזית פנימית מאד שלמה ומאד תקיפה כדי להפוך את חוף ת"א לזה שדרוש לישוב העברי.
אבל השאלה היא מה יחס הסוחרים היהודים אל חוף ת"א? האם לא יעזרו הם ביחסם האדיש למזימות הצוררים?
מדאיג מאד חוסר האניות בחוף תל־אביב. בשבוע החמשי להפתחו היה דוקא שבוע של ים שקט. הכל היה מוכן לפריקה מהירה. התקדמו הסידורים הקטנים בשטח הקרפיף: הדרך, הסככות, כיוון תנועת המכוניות. כיצד קרה הדבר שאף אניה לא באה לחוף? אמנם התכון סוכן אחד להביא הנה 150 טון סחורה, אלא שספינת המיפרשים שינתה על דעת עצמה את הכיוון ונסעה לחיפה, מאימת הספנים היפואים. וכל סוחר יש לו התנצלות ואמתלא משלו ומספר סיפורים, מדוע לא יכול להביא סחורות לחוף ת"א.
הנה הודיעה חברת האניות העבריות „עתיד“ שתשלח את אניותיה כסדר לחוף ת"א ולא תדרוש כל הוספה על המחיר, אם תצטרכנה אניותיה להאריך את ימי עגינתן בחוף זה, מחמת עיכובים בפריקה. מדוע אין הסוחרים העברים בת"א מעסיקים את אניות „עתיד“? מדוע צריכה אניה עברית לחכות שבוע ימים בנמל פורט־סעיד למעט סחורה, בעוד שסוחרינו שוכרים בינתים אניות מאניות שונות? היכן התמיכה בספנות העברית ובחוף ת"א? היכן אותה התלהבות ל„נמל עברי“ ול„מלחים עברים“? היכן חשבונם הגאוני של סוחרי ת"א ואפילו בעניני כספים? הרוצים הם לקיים את המסחר בת"א ולעזור לעובדיה לעבוד ולהשתכר כדי שיהיו גם צרכנים טובים, או שהם מקוים לנסים ולפדיון מן השמים מבלי לדאוג לביצורה הכלכלי של העיר? היכן הבנתם במצב רוחו של הצבור העברי? האינם מבינים כי הצבור לא ישלים עם התנהגות כזאת, ובפירוש ידע להעדיף אותם בתי המסחר והמוסדות שיתמכו בספנות העברית ובחוף ת"א?
„המשביר המרכזי“ הודיע בפירוש, כי יוביל את סחורותיו, כאשר עשה גם קודם, מהארצות הסמוכות באניות „עתיד“, והסחורות הנועדות לת"א תבואנה לחוף ת"א. ודאי שיימצאו עוד אחדים שינהגו כ„המשביר המרכזי“. הלא יתקומם הצבור נגד אלה המכשילים את עתידות מפעלי הים העברים ויאמר לסוחרים מתנכרים, כי מה שאפשר ל„המשביר המרכזי“ ולאחרים, אפשרי לכולם.
ואשר להוצאות הפריקה וההובלה, הנה עד כה אין כמעט כל הבדל בין השימוש בחוף ת"א לשימוש בנמל אחר. אדרבא, כאשר תרד ההנחה הקיימת עתה בהובלת סחורות (שנועדו ליפו ושנפרקו בחיפה) ברכבת מחיפה לת"א, יהיה מחיר ההובלה והפריקה דרך ת"א יותר זול. אך אין בזה בטחון. ספני יפו וסוכניה הערביים ודאי שיפתחו בהתחרות כדי להכשיל את ת"א, ואז יועמד המסחר העברי בנסיון הידוע של העבודה העברית והעבודה הזולה.
העבודה הערבית זולה יותר. על כל פנים למראית עין ובחשבון ראשון. בחשבון הסופי היא עולה לנו ביוקר גדול מדי, אך לא כל סוחר ישיג זאת בשכלו. הצבור מבין שאי אפשר לנו להישען על ספנות זרה ועל נמל זר וגלותי. הצבור יהא נדרש לבלי הסתפק בהפגנות בעד נמל בת"א, במחיאות כפים לדגל ולכתובת ולגי'סטות. אנחנו נצטרך ללחוץ קצת על הסוחרים הרוצים להתפרנס במעגלנו שידעו לתמוך גם הם במעגל הזה ולא להוציא ממנו את מעט הכסף שיש בידינו ולא להרוס בידיהם התחלה חשובה, שחובה עלינו לפתחה עוד ועוד.
כבר נשתלה ההכרה בלב ההמונים בצורך בים עברי, והכרה זו לא תתן להשלים: א) לא עם רשלנות בדרך שיפור השירותים בחוף ת"א; ב) ולא בהתנכרות סוחרים וסוכנים. יבורכו אלה מהם שיבינו בעצמם את המצב. לשאר נצטרך להזכיר מדי פעם את חובתם.
יהא חוף ת"א הומה משאות, כפי שהומה העיר בהם. נפתח לנו פתח כחודו של מחט. נרחיבנו כפתחו של אולם!
– ר.
"דבר", שנה שתים עשרה, מסס' 3387, 28 ביוני 1936, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 