חדשות שונות.
(התנינים חובלי הים). אמעריקא היא ארץ הפלאות אשר בין תושביה יתחדשו לבקרים המצאות זרות ומפליאות למאד, גם לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות. הן נודע הוא את אשר עשו זה איזו שנים, כי הגביהו כל בתי חומות העיר הגדולה „שיקאגא“ מעל יסודותיהם, ויסיעו ארמונות ממקומם להעמידם בסדר נכון, ובכל ימי עבודתם במלאכה הזאת ישבו שוכני העיר בבתיהם בבטחה שאננה, ועוסקים בעניני מסחרם ועבודתם באין מפריע, מבלי דעת מכל הנעשה תחתם, וזה לא כביר הביאו תנין לויתן חי מן הים ויתנו אותו בכלא (הצפירה גליון 49).
ועתה הנה יספרו מכה"ע היוצאים שמה ענין אחד זר ומפליא למאד: ספן אחד וויליאמס שמו אשר הלך באניתו על הים הצפוני לצידת התנינים משך שלשים שנה, ויודע כל טבעי התנינים ע"פ נסיונות רבים, קרה לו פעם אחת בנסיעתו, כי תנין אחד אשר נפצע על ידו ע"י החנית שזרק בו הקשור בחבל האניה, משך התנין בכחו את החנית התקוע בקרבו עם החבל והאניה מרחק כמה פרסאות במרוצה גדולה. המקרה הזה העיר את לבבו לבקש תחבולות ולהשתמש בכח התנין, ללמדהו למשוך אניה בלב ים*), כאשר ילמדו את הסוס למשוך בעגלה על היבשה, ולתכלית זו קנה לו תנין חי אשר צדוהו ביובעלפארד, ויביאהו למקום אחוזתו בלשון הנהר ההולך שמה, ויגורהו בחרמו בגדר אבנים אשר בנה לו, ובכל יום כלכלהו בדגים והרגילהו להתעלס עמו בחברתו, עד כי היה למוד לשמוע בקול אדונו, ויקרא לו שם בראנדי, ובראותו כי הנסיון האחד הצליח לו, העביר קול במכה"ע כי נכון הוא לקנות מן הצידים דגי תנינים קטנים צעירי ימים, ולא ארכו הימים ויאסוף חמשה מהם, ויגדלם עם התנין בראנדי, אשר ארכו הגיע אז לשש עשרה רגל, ויקרא להם שמות, ואז נשא וויליאמס את ראש התנין בראנדי להיות אצלו למלח ומנהיג את האניה אשר בנה עבורו, ויעשה לו ענק גדול על צוארו וקשרו בחבלים, מתחת הענק עשה כמו מסמר ברזל גדול קבוע, אשר ילחוץ את התנין להרים את ראשו לבל ירד לשוח בעומק המים, גם רסן ומוסרות עשה לו, ועתה הנה יאמר הספן וויליאמס להראות לבני אדם ללכת באניה בתוך הים עם התנינים אשר יוליכו אותו, ולכל אשר יחפוץ יטה אותם! ובקרוב יקוה לעבור מאמעריקא לאייראפא במשך ג' ימים!
על הדבר הזה ידונו עתה מכה"ע האמעריקאנים המאמינים בהמצאה החדשה הזאת, ויחזו למו תקופה חדשה במלאכת הים ותועלת רבה לכל הנוסעים הספנים ועושי מלאכה במים רבים, וגם על התנינים הגדולים שבים יעבור רוח חדש, כי תחת אשר עד כה רבו עליהם בעלי חצים בעבור שמנם ועצמותיהם, עתה הנה יקראו להם דרור וחופש, כי ימצאו מעוז ומחסה בבני האדם לכרות עמהם ברית שלום, לחיות עמהם כמו הפיל והגמל, הסוס והכלב וכו', אשר משך אותם האדם בחברתו אליו, לעבוד עמהם עבודת עבד שומע אל אדוניו.
דב"ק
*) עתה לא יפלא עוד בעינינו דברי חז"ל הנאמרים בזה לענין הלכה בכלאים, המנהיג עז ושבוטא מהו? (ב"ג נ"ה), ועיין רש"י שם שפי' „קשר קרון ודג זה צף על המים וזה מושך עמו על שפת הים“, ועיין מד"ר (בראשית פ"ט) אר"י וכו' משום מנהיג וכו'.
"הצפירה", שנה רביעית, מס' 1, 10 בינואר 1877, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
ידיעות העולם והטבע
התנין הגדול.
התנין הגדול אשר בים (וואלל-פיש) הוא מהיצורים היותר גדולים ונפלאים בתבל, הוא מלך הים אשר מפניו יגורו אלים ויפיל אימתה ופחד על כל דגי הים, אשר יבלעם כשאול חיים למאות ולאלפים יום יום. הוא ירתיח כסיר מצולה והים ישים כמרקחה בעברו על פניו. אבל האדם אשר ידו בכל משלה ירדוף גם את ענק הבריאה הזה וישיגהו. ישליף עליו חרבות שנונים עד כי ימיתהו וימשכהו אל החוף למען הוציא ממנו את השומן אשר יוציא מראשו עד כדי 30,000 ליטרות.
והנה זה מקרוב יספרו מכה"ע האמעריקאנים כי עלה בידי ספן אחד באמעריקא וויליאמס שמו, לאסור את התנין הגדול הזה חי באניתו למען ימשכנה בעבי גבי מגיניו. האיש וויליאמס היה כשלשים שנה רב החובל על אנית ציד־אחד אשר עברה ימים לרדוף ולצוד את התנינים, וכעת האיש הזה, הוא יושב העיר לאנג־איסלאנד. הנסיון הארוך הזה למדהו דעת את התנינים ומהלכם וכל אשר עמהם, ובהתבוננו על דרכיהם, וירא פעמים רבות, כי כאשר ישליכו על התנינים את המערצה (גארפון) הקשורה בחבל להאניה, התנין בעזוז כחו בחפזו לנוס, ימשוך אחריו את האניה הכבדה במהירות נפלאה – עלה בדעת וויליאמס לאסור את התנין חי באניה למען ימשכנה בעצם כחו, אי לזאת קנה זה זמן לא כביר תנין כזה רך בשנים, ויתנהו בהנחל אשר לו בשדהו ויגדור לפניו הדרך המוביל מהנחל ההוא אל הנהר הגדול הקרוב אליו. ויהי שם התנין בגדר ההוא, ויחנכהו עד אשר הסכין עמו לסור אל משמעתו לכל אשר יצוהו. וויליאמס הרגיל את בראנדי (כן קראהו בשמו) לשאת משאות וטעונות רבות על גבו למחוז חפצו. ובתקופת הימים למד את התנין להובילהו בכל מרחבי הים כל אשר ישר בעיניו. רב החובל וויליאמס בחפצו לחנך תנינים קטנים לעבודה ולמשא, השמיע קול במכה"ע האמעריקאנים, כי האיש אשר יביא אליו תנינים כאלה ישלם לו די כסף במדה נפרזה, ובמשך הזמן הובאו לו חמשה תנינים, וויליאמס קרא להם שמות שונים ויתן להם מקום בהים, ויגדור בעדם ויגדלם וחנכם כמו התנין הראשון בראנדי אשר מדת ארכו כעת תעלה על שש עשרה רגל והוא ימשוך כסוס את העגלה על היבשה. אצל פי התנין שם וויליאמס חחי ברזל גדולים, אשר שם כמו מתג ורסן לסטותו ימין ושמאל, ולמען לא ירד התנין למטה בעמקי הים, הצמיד תחתיו מטיל ברזל חד אשר אם יחפוץ התנין לרדת מטה לקרקע הים, אז יכאיבהו הברזל בבטנו ובעד זאת נאלץ ונלחץ לשחות על פני הים מלמעלה. וויליאמס צוה עתה על הנמל, דזעפערסאהן להכין אניה מיוחדת לרתום בה את התנין, למען יוכל לכונן מסעו אתו על כל חופי הים וכל אפיקיו. בהחלטה גמורה יאמר וויליאמס: כי תקוה נשקפה לו לעשות מסעו בהשנה הנוכחית מאמעריקא לאייראפא ולפי חשבונו יש לאל התנין לבוא מעיר נויארק עירה ליווערפאל במשך שלשה ימים אשר ע"י אנית־הקיטור הוא כמהלך ז' ימים. אם יבצע וויליאמס את אשר החל לעשות וחפצו בידו יצלח, אז בלי תפונה ימצא די שכר לעמלו וכסף תועפות לו. ההמצאה החדשה הזאת תפיץ אור חדש על ארחות ימים, האניה הזאת לא תצטרך לעצים ולגחלים להסיקה ולא יוציאו בעליה כל הוצאה עליה, כי לחמו לנפשו ישיג התנין בעת מסעו על הים, כי בלכתו יחטוף אל פיו דגים קטנים לשבור רעבונו די והותר, ועצי היער אשר כלו בעשן וימעטו ויצערו משנה לשנה יען האש אכלם על אניות הקטור, ישארו כיום לשאר צרכי האדם.
שניאור זלמן בן יחיאל הורעוויץ איש קרעמענטשוג.
"הלבנון", שנה שלוש עשרה, מס' 26, 7 בפברואר 1877, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 