צללה לחפש זהב ומצאה את אשרה
על המים נולדה וגדלה מרגוט לארוש במשפחת דייגים עניה, שביתה הקטן בנוי על ספינה קטנה העוגנת בקביעות על נהר סיינה, מול העיירה באמידון למטה מפריס.
בת ארבע היתה מרגוט כשלמדה לשחות בנהר, ומאז היתה רגילה לשהות במים יותר מביבשה. יום יום היתה עורכת תחרות שחיה עם כלבם הזקן, ולא פעם הפתיעה את טיילי יום א', בעלותה מתוך המים בצד סירותיהם ובבקשה מהם נדבה מטבע. לא תמיד פגשה טיילים נדיבים, אבל התענוג שבשחיה ובצלילה נתן לה ספוק גם בלי תגמול מיוחד.
בת שש נכנסה לבית הספר, וכשגמרה את למודיה, והיא אז בת 14 שנה, התחילה לעבוד בבית חרושת בווילאנקור הסמוכה. שם עבדה שנים אחדות בשכר זעום, עד שבא המשבר הגדול, ובית החרושת ותר על עבודתה. אז שבה לבית הוריה הצף על פני המים ועסקה בהטלאת הרשתות של אביה.
בימים בהירים היתה חוזרת למנהגי ילדותה ועורכת טיולי שחיה בנהר.
באחד הימים בקר בפאריס מר הרורד ברומפטון מלונדון והחליט לערוך שיוט בסירה עד סן-קלאוד. הוא שכר סירה ליד גשר קונקורד וחתר במשוטיו למורד הנהר. בהגיעו אל מחוץ לתחום הכרך מסר את הנהגת הסירה לנאמנותם של הגלים הנוחים, והוא עצמו התמסר לצלום מראות-נוף נהדרים. הוא שקוע, במלאכתו, והנה נתקלה הסירה בגזע אילן שעל שפת המים. עצמת הזעזוע הפילתו ממושבו לקרקע הסירה והעיפה מידו את מכונת הצלום המימה.
גדוף אנגלי גרעיני פרץ מפיו, והנה קלטו אזניו צלילי צחוק צלול. בפנותו ברוגז לעבר הקול נפגשו עיניו במבטי נערה מביעים לעג טוב-לב.
– מה הצחוק הזה לך? – שאל אותה קשות.
– כיצד לא אצחק, בראותי אדם מבוגר נוהג בסירה באופן בטלני כזה? השיבה הנערה. – אבל אם יבקשני יפה, אעלה לו את המכונה מתוך המים.
מר ברומפטון ידע גם לבקש, ומרגוט צללה המימה. במקום ההוא היה קרקע הנהר מכוסה שכבה עבה של רפש וטיט, ומרגוט לא יכלה למצוא את המכונה ברגע הראשון. שויון הנפש עזב את מר ברומפטון ובמקום הצער לאבדן המכונה תקפה אותו דאגה, ואחר כך גם חשש רציני, לגורל הנערה. לאחר רגעים שארכו בעיניו כשנים הופיעה מרגוט על פני המים ובידה גוש מכוסה טיט, שאין לו כל דמיון לצורת מכונת צלום. הוא הודה לצוללת האמיצה, העניק לה עשרה פרנק ורשם את שמה וכתבתה, – והיא קנתה בכסף הזה זוג גרבים ממשי מלאכותי. ולאחר שעות מעטות שכחה את כל המאורע.
כעבור ימים אחדים קבלה מכתב מאנגליה, ובו הזמנה לעבודה בתור אמודאית אצל החברה העוסקת בהעלאת האניות שטבעו במלחמה העולמית. חברה זו עובדת מטעם מיניסטריון הצי בנסיונות להעלאת אניות המלחמה השקועות בקרקע הים, אבל מטרתה העיקרית היא למשות מן המים את שני אלפי מטילי הזהב שצללו במים אדירים בימי המלחמה בקרבת החוף האירי.
זה כמה חדשים עובדת מרגוט – ואת הזהב עוד לא מצאה. אבל בינתים מצאה את אשרה. היא נענתה לבקשת מר ברומפטון ונישאה לו לאשה…
"הבֹקר", שנה ראשונה, מס' 23, 6 בנובמבר 1935, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 
