הויכוחים במורשון הבריטי סביב קיצוצי תקציב הימיה

לונדון, 7 מרץ (ר). – סיר בולטון אייריס-מונסל, הלורד הראשון של הימיה הבריטית, הציע במורשון את התקציב החדש לימיה, ואמר:  „רוצים אנו בצי שיהוה סכנה רק למחריבי המסחר. אם לא תוכל הימיה הבריטית לפעול באופן הרגיל, הרי יהיה זה אסון לעולם כולו. אי אפשר להפחית  עוד מתכנית־הבניה שלנו, אלא עלינו ללכת ולהוסיף על התכנית“. 

וזיר הימיה אמר שתקציב זה הוא היותר נמוך משנת 1913; ההערכה לשנת 1932 היא 50 מיליון וחצי לי"ש, היינו הקטנה בארבעה מיליון וחצי לירות לעומת תקציב הימיה אשתקד.

בדברו על הקיצוצים, אמר וזיר הימיה, שבאביב זה לא יערכו כל תרגילים מאוחדים באוקיאנוס האטלנתי והים התיכון. התקציב הוקטן במידה כזאת, שאי אפשר להקטינו יותר אם אנגליה חפצה בימיה טובה. אי אפשר להקטין את הימיה בתחניות זרות רחוקות.

צי ים התיכון יוקטן באנית מלחמה אחת, אניה אחת נושאת אוירונים ופלוטילה אחת של  אניות מחבלים, שתצורף לצי האוקיאנוס האטלנתי אשר יהיה מורכב מעשר אניות ראשיות. צי האוקיאנוס האטלנתי יקרא מכן ואילך בשם „הצי הביתי“.

עיקר הויכוחים במורשון הבריטי היה סביב הפחד מפני קיצוצים בימיה הבריטית ביחס לימיות של מעצמות אחרות. נואמים אחדים הדגישו שצרפת  בונה אניות מחבלים הנחשבות לסוג הצלבניות לפי חוזה הימיה הלונדוני. נואמים אחרים טענו שבריטאניה הגדולה והקיסרות אינן בטוחות עוד, ואנגליה אין ביכלתה למלא את התחיבויותיה לשאר העמים בדבר שמירת השלום בעולם.

---

"דאר היום", שנה  ארבע עשרה, מס'  153, 10 במרץ 1932, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

החוזה בין הממשלות ע"ד הגבלת הימיה

ושינגטון. טופס החוזה בין ארצות הברית, בריטניה, צרפת, איטליה ויפן, בנוגע להגבלת הזיון הימי, הוגש ביום 1 לפברואר לפני הישיבה המלאה לאשור. הסעיפים של הפרק הראשון קובעים את מספר הטונים של האניות הראשיות שהממלכות יכולות להחזיק. אמריקה 500,650; אנגליה 580,450; צרפת תחזיק תשע אניות ראשיות במתכונת של 221,000 טון; איטליה, עשר אניות במתכונת של 182,000 טון; יפן, עשר אניות במתכונת של 301,000 טון. כל האניות הראשיות האחרות שנבנו או ההולכות ונבנות ע"י 5 הממלכות תמסרנה למשחית.

החלפת אניות ישנות בחדשות: ארצות הברית ובריטניה הגדולה כ"א 525,000 טון, צרפת ואיטליה כ"א 175,000; יפן 315,000.

סעיפים אחרים קובעים 35,000 טון מכסימום לכל אניה ראשית ושהתותחים שעל האניות לא יהיו יותר ממדת 16 אינטשות החלל.

מתכונת הטונים לאויריה: לארצות הברית ולבריטניה 185,00 כ"א. לצרפת ולאיטאליה 60,000 כ"א; ליפן 80,000.

השחתת האניות תוכל להעשות ע"י הטבעה בים או ע"י הסרת מגני המתכיות מעליהן. החוזה ישאר בתקפו עד שנת 1936. הממשלה שתרצה אח"כ לבטל אותו, צריכה להודיע על זאת שנתים קודם הזמן.

---

"הארץ", שנה ד', 9 בפברואר 1922, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

ר. אלקלעי

פנת הלשון

ה.

לבקשת כמה קוראים הנני חורג הפעם במקצת מהמסגרת שקבעתי  לעצמי בפינה זו, והריני עוסק במלים אחרות, אמנם שמושיות, אבל משטח אחר לגמרי.

כיון שאנו חיים בימי מלחמה – ועוד איזו מלחמה! – וקוראים יום יום בעתונים על קרובת ומערכות בים מצד אחד, ועל בנית סוגי אניות שונים מצד שני, מן הראוי לעמוד על המונחים החדשים והמושגים החדשים שנוצרו יחד עם התפתחות הטכניקה וששפתנו, תודה לאל, לא פסחה עליהם, דבר המעיד על חיוניותה. ובעוד שלפנים הבחנו רק בין אניות מלחמה לבין אניות סוחר, הנה עתה התרחבו מושגינו עד מאד – ובודאי יתרחבו יותר עם השתלשלות המלחמה, ואם כותבים בעתון כי נבנו או טובעו כך וכך אניות־מלחמה, הרי אנו תאבים לדעת איזה סוג של אניות נבנו או טובעו, כי ההבדל הוא עצום וחשיבותן מכרעת לגבי השתלשלות המערכה. לא הרי אנית קרב שטובעה כהרי אנית סיור, ולא הרי אנית סיור, כהרי חבלנית וכו'.

ובכן הרי לפניכם כמה מלים מתוך אוספי:

אניה־ראשית Capital Ship

אנית־קרב Battleship

סַייֶּרֶת־קרָב Battlecruiser

אנית־סיוּר (סַייֶרֶת) Cruiser (כבדה, בינונית, קלה)

נוֹשֵׂאת־מְטוֹסִים Aircraft-Carrier (טוב יותר מאשר אניה־נושאת־מטוסים)

חַבְּלָנִית (אנית משחית) Destroyer (כדאי להיפטר מ„אנית־משחית“, כדי לא לחזור על המילה „אניה“ כל כך הרבה פעמים)

נוֹשֵׂאת־צָבָא Troopship

צוֹלֶלֶת Sumbarine

מבַעֶרֶת־מוֹקְשִׁים Minesweeper (טוב יותר מ„שולת מוקשים“ שהוצעה על ידי ועד הלשון, הואיל ואת המוקש אין שולים אלא מבערים…)

יוֹקֶשֶׁת Minelayer אניה להנחת מוקשים

דִגְלָנִית – אנית־דגל Flagship

אנית־סוחר־מזוינת Armed-merchantman

צַיֶדֶת־צוֹללוֹת Submarine chaser

אנית (בית) חולים Hospital ship

אנית־תותחים Corvette

אנית מקלעים (או אנית טָרפֶּדוֹ) Torpedoboat (אגב הפועל לטַרפֵּד, וטוּרפַּד נתקבלו כבר בלשון)

אנית־הובלה Transport

תוֹתחָנִית – סירת־תותחים Gunboat

אנית עֵזֶר Auxiliary

אנית לווּי Convoy ship

אנית משמר Patrol boat

אנית־מחסן Depot ship

אנית תקונים Repair ship

אנית־אִמוּנִים Training ship

טוֹמֶנֶת רשָׁתוֹת Netlayer

אנית־גרָר Tugboat

אנית מַחֲסוֹם Blockship

שַׁמֶּשֶׁת Tender

אנית־תַצפִּית Weather reporting vessel

אנית נוסעים Liner

אנית סוחר Merchantman

אנית קיטור Steamer

אנית־מפרשים Sail boat

אנית־שעשועים, אנית־טיולים Yacht

אנית־משא Cargoboat

שוברת־קרח Ice cutter

*

מתוך רשימה זו, שאיננה מלאה לגמרי, נווכח כי שפתנו לא קפאה על שמריה, והמלון העברי שיופיע אחר המלחמה, יכיל בודאי מלים רבות שהזמן גרמן.

---

"הד המזרח", שנה שניה, גליון ד' (י"א), 6 בנובמבר 1942, עמ' 10. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

דברי שלום ומלחמה

פעמים אחדות לשנה מתאספת אגודת העמים לישיבות וועידות. רבי כל הממלכות נפגשים זה עם זה, משיחים ומתוכחים, עובדים ויגעים, טורחים וטורדים וכל זה בשביל להבטיח את השלום העולמי ולהשלים את רוח האהבה ואחוה בין ממלכות ועמים. ועבודתם נכתרה בכל פעם בהצלחה רבה. בכל אופן [?] הרשימות והשיחות הפרטיות של המיניסטרים וראשי הממלכות מרבות לספר בשבחם של המדינאים ובתועלת הרבה שהמה מביאים בעבודתם הנאמנה. אין לך ישיבה של אגודת העמים שלא יעלה בידה להסב מפני סכנת מלחמה נוראה, ומי יודע, לאן היינו באים עד הלום אלמלא „מכון השלום“ בג'יניבה.

אולם הכלי היפה של אולם הכלי היפה של „אחוז בזה וגם מזה אל תנח את ידך“ קנה גם הוא את לב המדינאים והמה אינם מסתפקים בשיחות נאות, שאת שכרן חלילה לנו לקפח, על דבר השלום העולמי בג'יניבה, אלא מוסיפים לעסוק בזיונו של עולם, וצריך להודות, שעמלם זה אינו עולה בתוהו והמה עשו חיל רב במקצוע חשוב זה. עתונו של ללויד־דז'ורדז' ה„דיילי כראָניקל“ פרסם עתה את תוצאות התפתחותה של ההזדינות על הים. נמצאות, לכל הפחות, שלש מעצמות גדולות בעולם, שברשותן ישנם טפוסים מיוחדים של תתמימיות, שאפשר לציינם בתור הכי גדולים ומשוכללים במינם. יכולות תתמימיות אלה לעבור אלפי מילין בלב ים מתחת ימים מבלי שתהיינה מוכרחות לעלות אף פעם לאויר העולם לקחת את חמר דלק. קרוב לודאי שכל תתמימית כזו תוביל אתה גם אוירון מתקפל משלה, שתוכל להשתמש בו לעת צורך. בשנה הקרובה יגמר בנינה של אנית מוקש תתמימית באמריקה, אשר תוכל להטיל בים בבת אחת ששים פצצות ימיות נוראות. מחירה של אניה זו יעלה בכדי ששה מיליון דולר. אולם מיניסטריון הים האמריקאי נגד כבר עתה לבנין אניות מרוץ תתמימיות עוד יותר מצוינות ומשוכללות.

ארצות הברית היו יכולות באמת להיות שמחות בחלקן, אלמלא התחרותן של הארצות האחרות, שלא טמנו אף הן את ידן בצלחת, והמציאו אניות חדשות, ש„עין לא ראתה“ כמותן. בשערבורג אשר בצרפת עוגנת תתמימית המגיעה בגדלה לכדי אנית מרוץ קטנה. יאפוניה נגשת לבנין 11 תתמימיות, שכל אחת מהן עולה בגדלה על התתמימית האנגלית הכי גדולה ומשוכללה. מספר המלחים בכל אחת מהן יעלה על מאה ועשרים איש ומחיר האנה יגיע לכדי חמשת מיליון דולר. אולם גם התתמימיות האנגליות המשוכללות יכולות להשאר בנבכי הים כשני ימים וחצי רצופים ולעשות את דרכם תחת למים במהירות של עשרים ושנים מילי ים לשעה. לארצות הברית ישנן 127 תתמימיות, ליאפוניה – 84, לצרפת – 83, לאנגליה – 60 ולאיטליה – 27.

אולם תתמימיות אלו, שאת תפקידם במלחמת הים העתידה קשה להעריך עדיין כראוי, הנן הננסים שבציי המלחמה של כל הארצות. כח ההרס שלהן הוא נורא, אולם את מעשיהן הנה עושה במחשך, כי הנן בבחינת „רואה ואינו נראה“ ימי. ליד הננסים האלה ימצאו בכל צי גם ענקים ואדירים, המפילים את חתותם מרחוק על אויביהם. אלו הן אניות המגן והשריון הגדולות. במקצוע זה מצטיינת אנגליה, שבנתה זה עתה את שתי אניות המלחמה הכי גדולות בעולם, את „רודני“ ואת „נלסון“. מחירן עולה בכדי 37 מליון דולר ובכל שנה ושנה צריך יהיה להוציא על החזקתן יותר משני מיליונים דולר. על אניות אלה הוקמו מגדלים משורינים בשביל התותחים הכבדים. כל יריה ממגדל אחד כזה תעלה בשלשת אלפים דולר ויותר. כל אניה כזו מכילה תשעה תותחים ענקיים, המרחיקים לירות עד ל־18 קילומטר והמפצחים שריון בן 43 סנטימטר ממרחק של 9 קילומטר. משקלו של כל כדור כזה מגיע עד לכדי ששים פוד. כל אניה מטפוס זה מובילה אתה ארבע אניות מוקש תתמימיות ובנינה נמשך לא  פחות מארבע שנים.

כל אלו האניות הן „הנגלות“ לנו, מכיוון שעל אודות תכונתן ושכלוליהן אנו יכולים לקרוא בעתונים הימיים המקצועיים, אולם כמה „נסתרות“ ישנן, שאין איש יודע על אודותן ושרק בפרוץ המלחמה תזנקנה ממחבואן ותראינה את תקפן וגבורתן. וכתריס בפני כל פורענויות אלה צריכות לשמש השיחות הנאות בג'יניבה. אכן תפקיד קשה הוטל על המדינאים האומללים, שעליהם להחריש בדבריהם הנעימים את קול התותחים ההולך מסוף העולם ועד סופו.

---

"הצפירה", שנה שישים ושש, 15 בדצמבר 1927, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

תקציבי הצבא, הימיה והאויריה

לונדון, 13. מיניסטר המלחמה ה' וואלש אמר בהציעו את תקציב הצבא, שהוא נערך עוד ע"י הממשלה הקודמת, אבל הממשלה הנכחית רואה בו יחס חיובי לקמוצים ולצרכי המדינה וקבלה אותו על כל בלי שינויים. הוא מדגיש, שאם כי עברה הסכנה הגרמנית, אין להשאיר את המושבות הנמצאות בריחוק מקום בלי הגנה (תרועות רצון מספסלי האופוזיציה). אין איפוא להפחית את מספר אנשי הצבא.

[…]

בתזכיר על תקציבה של הימיה נאמר, בין שאר דברים: שני ציי משחיתים בים התיכון יוחלפו בספינות חדשות מהן. בסך הכל יהיו מעתה בים התיכון שמונה אניות-מלחמה, שתי אסכדרות של אניות-מרוץ קלות, ארבעה ציי משחיתים, שתי אניות-מחסן, שתי נושאות-מכשירי-אוירונים, אנית תקונים אחת, צי-צוללת אחד ואנית מחסן אחת לצוללות. רבוי מספרו של הצי בים-התיכון יבוא על חשבונו של הצי האטלנטי.

הימיה סוברת, שה„דומיניונים“ יכולים להשתתף בהוצאות הצי בכל הנוגע להגנת גבולותיהם הם.

תקציבה של הימיה לשנה הבאה עולה לסך 55,800,000 לי"ש שהוא קמוץ בסך 2,200,000 לי"ש לגבי התקציב דאשתקד. בתקציב החדש נכלל סך 1800,000 להתחלת בניתן של חמש אניות-מרוץ ושני משחיתים. חיל הים יוגדל עד 100,500 במקום 99,500 דאשתקד.

[…]

---

"הארץ", שנה ו', מס' 1394, 16 במרץ 1924, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.