אמודאים בחליפות צלילה של Bouquayrol ו- Dennyrouze. איור בספר מ-1872 מאת Leon Sonrel. המקור: ויקישיתוף
חדשות שונות.
(האוצרות על קרקע הים). אין קץ להמון האוצרות המונחים על קרקע הים, אשר מלפנים היו אצורים באניות אשר צללו כעופרת במים אדירים ועמהן כל המון אוצרותיהן כספן וזהבן. כן נודע בבירור כי האוצרות של בית המקדש בירושלים ת"ו שהובאו לרומא אחרי חורבן הבית ע"י טיטוס, מונחים עתה בקרקע הים. גיזעריך מלך הפאנדאלים בלכדו את רומי (בשנת 455 אחרי סה"נ) ושלל כל שללה, לקח עמו באניות גם את כל אוצרות וכלי בית המקדש משם, והאניות ההן צללו במי הים האדירים. מאוצרות הרבה אשר על תהום הים יודעים כעת על נכון את המקומות בים הגדול שמונחים שם. כן עד"מ מהאוצר הגדול שהובא באניות ספרדיות מאמעריקא בשנת 1702, אשר עשרים אניות גדולות היו טעונות עם מטילי כסף, וכולן ירדו מצולה בלשון ים פיגו, לרגלי המלחמה שקרא עליהן רב החובל של מלכות ענגלאנד. הספרדים בראותם כי לא יעמדו לפני הבריטאנים, ולמען לא יפול האוצר הגדול בידיהם, שרפו את אניותיהם בידיהם וטובעו עמהן יחד; רק ארבע אניות נשארו ונפלו בידי הבריטאנים עם הכסף אשר בהן שהי' מחירם יותר משלשים אלפים מיליאנען פיאסטער. כמה פעמים התחרו האנשים להוציא האוצרות ההן מתוך המצולה מן המקום שמונחים שם ולא עלתה בידם. זה כשנתים ימים נוסדה חבורה מיוחדת למטרה ההיא להוציא האוצרות, ומנסים בכל התחבולות להפיק חפצם, וכבר הצליח להם למצא את המקום בצמצום ועתה עושים המוכנות הגדולות הדרושות לחפצן.
עוד אוצר אחד אשר מחירו עולה לשתי מאות מיליאנען פראנקס מונח בקרקע הים סמוך לחוף פענעצועלא בקרבת האי קואגא. בשנת 1815 כאשר היו עוד המדינות מעקסיקא, פערו ועוד תחת ממשלת הספרדים, הובילה האניה הספרדית הגדולה שנקרא בשם: סאן פידרו די-אלקונטארו, את האוצר ההוא לספרד ונשברה במקום ההוא ותרד מצולה. אחרי עבור שנה התחרה רב החובל האמעריקאני, ה. גודאוויטש ויוציא מן המקום ההוא מטילי כסף במחיר עשר מיליאנען. בשנת 1845 נוסדה חברה מיוחדת למטרה הנ"ל והוציאה משם מטילי כסף במחיר עשרים מיליאנען ומשנת 1855 עד 56 הוציאה חברה אחרת מן המקום ההוא מטילי כסף וזהב במחיר ששים מיליאנען. עתה מודיעים כי בשנה הזו נוסדה בנויארק חברה חדשה למען הוציא גם את שארית האוצר מן מצולת ים.
"המגיד", שנה עשרים ושתים, מס' 14, 3 באפריל 1878, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
תקות תשועה גדולה נשקפת לממשלת שפאניא, תשועת כסף תועפת בעת צר לה ואוצרותיה דללו וחרבו עד כי לא מצאו כל שרי האוצרות ידים למלא את חסרונותיה הרבים והעצומים, ועזר הכסף הרב המקווה לא פרי הלואה הוא ולא פרי מסים חדשים כי אם פרי מציאת אבדה גדולה אשר אבדה שפאניא בימים זה כמאה ששים ושמונה שנים, במלחמתה את אנגליא והולאנדיא. לעת המלחמה ההיא באו אניות שפאניא מהודו עמוסות כסף וזהב בסך עולה למיליארד אחד ושמונה מאות מילליאן רעאלים. מלבד אבני חפץ וסגולות מלכים בסך רב מאד, וכאשר ארבו אניות אנגליה והולאנדיא על האניות האלה להתנפל עליהם ולבוז ביזתם, שלחו שר צבאות שפאניא ושרי צרפת אשר באו לעזרת שפאניה באש את האניות טעונות את האוצרות האלה, וכל האוצרות האלה טבעו בים בחוף וויגא, ותקות שפאניא אבדה חלפה צללה כעופרת במים אדירים (בשנת 1702). ואך בימים האלה חברו יחד אנשים ידועים בצרפת ועשו להם חברה לעשות מכונות ותחבולות מתחבולות שונות למצוא ולהוציא את האוצרות האלה אשר מצאו להן מקום קבר בנבכי ים זה שנים הרבה. שלשה חדשים חפשו בים עד אשר עלה בידם למצוא בקרקע הים את שרידי האניות השרופות ואת האוצרות אשר היו עמוסות במו, ויתחילו להוציאם לאור עולם על יד יד. על פי האמנה אשר כרתו מיסדי החברה הזאת את ממשלת שפאניה, יהיה שני חלקים מכל אשר ימצאו ויוציאו להם, והחלק השלישי אל הממשלה. ולפי דברי מכתב העתים היוצאים במאדריד יהיה בחלק השלישי הזה די להושיע את שפאניא מדחקה הגדול, ויהי גם בידה לבטל כמה מסים אשר כמשא כבד יכבדו על עם הארץ. (יועצערנאיא גאזעטא 108).
"הכרמל", שנה שמינית, מס' 27, 17 ביוני 1870, עמ' 211. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
הצרפתי דענארוזע המציא מכונה אשר בעזרתה יוכל הטובע לצלול במים מתחת ולהשאר שמה זמן רב. הטובע במים באמצעות המכונה הזאת יוכל להתמהמה כמה שעות תחת המים ולהלוך שמה ממקום למקום גם להתקרב לפי רצונו אל פני המים ממעל. כן יוכל לקחת עמו כלי המראה צפונה (קאמפאס) וגם עשישית מצורף לזה אשר יוכל לדלק בה ולכבות כפי רצונו וחפצו. ממילא מובן כי ההמצאה הזאת תביא ביחוד טובה רבה בעד נוסעי אניות המלחמה, באשר באמצעותה תהיה לאל ידם לרדת בתהום רבה ולהתקרב אל אנית האויב. לפי הנשמע כבר נבחנה המכונה הזאת מועד אחד בבריטאניא, והוא גלה את חות דעתו כי טובה המכונה.
צוללים. בתוך: Illustrated London News, Feb 6 1873. המקור: ויקישיתוף
הצולל.
"בין החברות הנכבדות אשר בלאנדאן, ואשר מטרתן לעבוד בשדי החכמה והמדע, תתנוסס כאבן נזר החברה לחכמת חרושת-המעשה. מטרת החברה הנכבדה הזאת היא: לעזור בידי העובדים בכל מלאכת מחשבת חרש וחושב (פאליטעכנישעס אינסטיטוט). להחברה הזאת בתים רבים אשר במו יאספו וישמרו כלים מכלים שונים, מכונות רבות ושונות, כל אחת ואחת למטרה מיוחדת, וכולן להרבות החכמה והמדע. באחד הבתים האלה ימצא מזרק-בדיל אחד מלא מים צלולים, ובאמצע הוא יורד והיה לבאר עמוק; ועל אחד עמודי הברזל הרבים אשר באולם רחב ידים הזה, תלוי בשרשרת ארוכה כלי אחד אשר יכונה בשם „פעמון-הצוללים“ (טויכער-גלאקקע), והוא כלי גדול אשר בעזרתו יוכל כל איש לרדת הימה עד התהום וללכת שמה ככל אות נפשו. תבנית הכלי הוא כתבנית כוורת דבורים; משקלו לערך ששים ככר. בעזר שני הכלים הנ"ל, ינסה האדם לרדת הימה ולהשאר שם כאשר תאוה נפשו. גם החכם Alphons Esquiros אוה לרדת עמקי מצולה, וירד גם הוא בעזרת כלי כזה. ואנחנו נעתיק בזה את דברי החכם ההוא, ככל אשר יספר לנו:
"חפצי היה לצלול במים אדירים, ולמען הוציא את מחשבתי זאת לפועל ידים גמרתי אומר ללכת לעיר פלימוט (Plymout) אשר בארץ בריטניה, בין הנהרים פלים וטאמאר אשר במקום הזה ישתפכו אל התעלה, והמים עמוקים שם מאוד, אשר לזאת יקל על הצולל לרדת עד קרקע הים. דמיתי אף עשיתי, ואשא את רגלי ללכת אל העיר ההיא. בבואי מצאתי חמשה אנשים אשר עבודתם לרדת בכל יום עמקי תהום רבה, ולחפש כל דבר הנמצא על קרקע הים, ובפעם הזאת אמרו לחפש אחרי אניה אשר טבעה בחול ימים אחדים לפני בואי. בגדי האנשים המה מצמר, ואם המים עמוקים ביותר, אז יחגרו חגורת ערבי-נחל (וויידען רוטהען) המכוסה כמו כן בצמר. הבגדים האלה יהי' למו למחסה מקרירת המים, לבל יקררו את גופם. פניהם בריאים וטובים, יאכלו הרבה; אך שכרם מעט הוא, אף כי משליכים המה נפשם מנגדללחום עם מים אדירים. לפי דבריהם יש בכח האויר העב הנאסף בתוך הפעמון ההוא לחסות על האדם, ולשמרו מחליים ידועים. בימי הקיץ ישארו מתחת למים משעה השביעית בבקר ועד הצהרים ומשעה הראשונה ועד הששית בערב. הכלים הנצרכים לזה יעמדו על אניה גדולה, אשר עליה גם ינפשו המשוטטים אחרי עבודתם.
בקשתי את האנשים האלה למלאות את תאותי – לצלול במים אדירים, והמה נעתרו לבקשתי, וחיש הביאו לי את הבגד אשר יכונה בשם „מגן-הצוללים“ (טויכער-פאנצער). להבגד הזה גם מכנסים, וכמוהם כבתי היד עשוים המה מחתיכת גוממי אח אשר כל נטף מים לא יעבור בתוכם; את הבגד הזה לא ילבשו, כי אם ירדו לתוכו כאל תוך השק. בחלקו העליון סביב הצואר יחזיקו את פיו במטפחת העשויה כמו כן מגוממי, וגם את בתי הידים יחזיקו אל הידים בטבעות גוממי, לעצור בעד המים לבלתי נתון אותם לעבור אל הגוף; על הרגלים ישימו מנעלי עופרת, אשר משקל כל אחד הוא עשר ליטרות. על המתנים יחגרו חגור גוממי, ועליה יתלו סכין חד אשר בו ילחום הצולל את תניני הים אשר סביב ישיתו עליו לבלעו חיים. במצנפת צמר יצנפו את ראש הצולל, ועליו ישימו כובע נחושת אשר ירד עד הצואר, ובמקום הזה יחזיקוהו במסמרות ברזל אל טבעת ברזל ועופרת אשר ישימו סביב הצואר. להכובע הזה שתי עיני זכוכית, ופיו פתוח מעט, אך גם את זה יסגרו בזכוכית להגן מפני המים. בקצה הכובע ישנם שני נקבים גדולים אשר במו יחזיקו את קני-האויר; האחד הוא להוציא דרך בו את האויר המשחת החוצה, והשני יביא אויר חדש לתוך הכובע לחיות בו את נפש הצולל. גם אנכי ירדתי אל תוך הבגד הזה, שמתי את המנעלים על רגלי, ואת המצנפת עם הכובע על ראשי, והאנשים העודים עלי לשרתני הביאו כל דבר ודבר על מקומות. קני האויר הארוכים מאוד נחזקו בקציהם האחד אל הנקבים ממעל לכובע הנחושת, ויהמו כהמית החליל; ובקציהם השני אל האניה. אז נגש אלי אחד האנשים ויוכיחני לדעת, כי משקל הבגדים אשר לבשתי קטן הוא ולא יעצור כה לעמוד בפני המים אשר יגביהו את האדם למעלה, ולתכלית הזאת שמו שני מטילי ברזל ועופרת על שכמי, אשר משקל כל אחד ואחד עלה עד ארבעים ליטרות.
חליפת צלילה. בתוך: 1908 ,Chambers's Twentieth Century Dictionary. המקור: ויקישיתוף
לבישת הבגדים תמה, ומשרתי מצא נכון לפני להודיעני את כל פרטי הנהגותי בהיותי מתחת למים, הוכיח אותי לדעת, כי באם אחפוץ לעלות מן המים, אז עלי למשוך ארבע פעמים בחבל האחוז מתחת לזרועותי, ואז ימהרו האנשים העומדים על המשמר להעלני; – כי שני אנשים יעמדו על המשמר כל העת אשר ישב הצולל מתחת למים. האנשים האלה לא ידברו את כל אדם במשך העת הזאת, אף לא ישיחו איש את רעהו; כי אם יביטו בעינים פקוחות על קני האויר והחבל, למען לא ינכרו את האותות אשר יתן למו הצולל. אך גם זאת אמר לי האיש, כי אם יהיה את נפשי לעלות מן המים, אז עלי להטיל את משא העופרת מעל שכמי, למען יקל על האנשים למשכני ולהעלני מן המים. וחוט משזר נתנו בידי, לקשור את קצהו האחד אל סלם החבלים הנקשר אל האניה, ברדתי מעליו, וא קצהו השני על בהן ידי. החוט הזה הוא חוט-התועים (איררע פאדען), כי אם יתעה הצולל בלכתו על קרקע הים, אז יורה לו החוט הזה את דרכו אל מקום הסלם.
המזהיר כלה את דבריו, ויסתום גם את פי כאמור. לשמוע ולראות לא יכלתי עוד, ואך בעיני הזכוכית ראיתי היטיב את כל הנעשה עמדו. כרגע רמז לי האיש ללכת אל המקום אשר שם אסור סלם החבלים; ורק ברוב אונים יכלתי למוש ממקומי, כי המנעלים אשר על רגלי, החזיקו אותי כבמסמרות אל רצפת האניה. ירדתי בסלם, הגלים המו וישוקו ממעל לראשי, גידי עורקי שורגו וראשי החל לכאב; חפצתי לשוב מדרכי ולעלות, אך חרפתי גברה על פחדי, וארד הלאה אל תחת למים. אחרי עבור רגעים אחדים עזבתי גם את הסלם, ואף אם אמנם לא מעט היה משא העופרת עלי, בכל אלה גברו המים וישאוני ויורידוני ויטלטלוני למטה ולמעלה; אך בכל אלה הלכתי הלך וקרב אל קרקע הים; מרגע לרגע חדל גם הכאב, והיה כלא היה. עיני שרצי המים עם אבני החצץ אשר על קרקע הים נוצצו כספירים לנגד עיני, ויאירו את דרכי. והנה אחרי אשר לא לטייל שמה היה מגמתי, חפשתי הנה והנה, אולי אמצא דבר חפץ; אך למורת רוחי, לא צאתי מאומה, ולזאת שחותי לארץ וארים אבן אחת אשר שמתיה בחגורתי למזכרת עולם. אחרי עבור רגעים אחדים משכתי בחבל ארבע פעמים כמצוה עלי מפי האיש, והשומרים אשר עמדו על האניה מהרו ויעלוני עליהם. הסירו את כובעי מעל ראשי, ומנעלי מעל רגלי, אך את הבגד לא יכלו לפשוט מעלי, יען כי בתי הידים נתחזקו היטיב אל ידי, עד כי נאלצו להביא מכונה קטנה אשר בעזרתה הצליח למו לפשוט את בגדי מעלי; אז מששתי את בגדי, ואראה כי לא נרטבו אף מעט מזער, שקלתי על יד האנשים מחיר עבודתם אתי, ואשוב לביתי."
כל מגור ופחד לא יעלה על לב האנשים האלה, ואם ירהיב איש עז בנפשו לדבר אתם בזה, אז יענוהו לאמר: מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו, ולא יזיד להניף את ידו ללחום את תהום רבה ואת רגלו לרדת עמקי מצולה."
משה יחזקאל גוטפארב.
"הצפירה", שנה ראשונה, מס' 24, 23 בדצמבר 1874, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 