הוחל בעבודה כדי למשות את אוצרות האניה „לוזיטאַניה“ שטבעה בזמן המלחמה. „לוזיטאַניה“ טבעה ב-7 במאי 1916 ליד החוף האירי. חושבים, שהאניה הובילה חתיכות זהב למטבעות כדי 200 מיליון דולאר ו-12 מיליון לי"ש. על ספון האניה היו כמה מיליונרים, ולהם היו תכשיטים ואבנים יקרות. כן הובילה האניה מטען יהלומים בשביל אמשטרדאם ואנטוורפן. עבודות ההצלה מתנהלות ע"י האניה שטטין השייכת לחברה אנגלית-גרמנית.
תוך כדי עבודה זו עלה בידי החברה לגלות שלוש אניות של הצי הספרדי, שטבעו לפני שלוש מאות שנה.
"דבר", שנה עשירית, מס' 2807, 5 באוגוסט 1934, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
ממילאנו מודיעים, שהספינה „ארטיליו“ יוצאת בקרוב לנמל לונגונה ושם יתחילו בעבודות כדי להעלות מתחתית הים את ספינת־המפרשים „פולוכס“, שטבעה בים בשנת 1806 ושהכילה מטען של זהב ואבנים טובות, שהיה מיועד למלך פרדיננד הראשון.
האמודאים חיפשו ומצאו שהספינה נמצאת בעומק של שבעים מטר ושמטען הזהב והאבנים הטובות נשמר בה בשלמות.
בדרך לנמל לונגונה תתעכב הספינה „ארטיליו“ בקרבת פורטופינו ושם יעלו עובדיה מן הים את הספינה „וושינגטון“ שהובילה מטען של נחושת וקטרים בשנת 1917 והוטבעה בים ע"י סירה תת־מימית גרמנית.
"דאר היום", שנה י"ח, מס' 95, 19 בינואר 1936, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
זה שמו של קואופרטיב חדש בן 10 חברים, המכשירים את עצמם למקצוע חדש, שהשם נאה לו.
יש מקצוע המשייה, הכרוך בצלילה. נפלו סחורות הימה יש למשותן. הממשלה לוקחת לה מחצית, חלף הזכיון. המחצית השניה למוֹשים. בונים קירות בנמלים, יש להניח אבנים במעמקי המים או קרקע הים – שוב נחוּצים צוללים. במקרה אסון לאניה – וזה יקרה גם בחופי ארץ־ישראל – מפרקים את גוף האניה, מוֹשים את הסחורות, את החלקים, הרי שוּב עבודה. תחנת ראֶדינג תניח בים צנור, בו יוּזרם אל הדוודים שבחצרה הדלק ישר מתוך אניות – גם בעבודה זו עובדים אמודאים צוללים.
בין ספּני נמל תל אביב ישנם שני אמוֹדאים, אבל הם עסוּקים. החלו, איפוא, חברים חדשים ללמוד את המקצוע, על־מנת למצוא בו את מחיתם. כולם עבדו בבנין בריכת המעגן, ומשנגמר נשארו מוּבטלים. לא השלימוּ עם המצב ויזמו את המפעל החדש, שבית אחיזתו נמל תל אביב, אבל היקפו ואחריתו – מי ישורנו.
אין אמצעים לחברים אלה. הם עובדים מתוך יסוּרי מחסור. יום יום צריך לצאת לים ולהתאמן. עמד להם ה„סינידקאט לעבודת ים“ והשאיל להם דוברה ועל גבּה מכונת צלילה שלו. עומדת להם חברת פריקה ומושכת אותם בסירת מנוע שלה יום יום לעבודה ובחזרה. אך יש הוצאות במזוּמנים – שכר לאמודאי המדריך, חבלים וכלים שונים. והחבים מתחייבים בחובות וממשיכים. סוף סוף הן תבוא עזרה, ובאמת, מדוע לא באה עדיין?
נתבעים מחלקת הים של הנה"ס, נחשון, החבל הימי. הן זקוּקים למקצוע זה. אף אחד לא חסר סיכוּיים הוא. ספני יון ואיטליה מכניסים לארצותיהם סכוּמים גדולים מעבודת משייה ברחבי הימים. בשנים שלאחרי המלחמה העולמית משוּ איטלקים אוצרות ממש מרחבי ימים ומעמקיהם. על כל פנים חובה להכין את אנשי המקצוע בשביל חופנו אנו בלבד.
הקבוּצה קשוּרה עם בעל הזכיון למשייה בחוף תל אביב, מארצ'אֶבסקי, אחוּזים לו מסוּיימים ואחוּזים – להם. עד עתה כבר משוּ כמה טונים של סחורות.
– ר.
"דבר", שנה ארבע עשרה, מס' 3960, 1 ביוני 1938, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
באחד באַבגוסט, 1798, הקיף האדמיראל נילסון את הצי הצרפתי בנמל אבוקיר ולאחר קרב קשה הטביע כמה עשרות של ספינות, שבהן הובא הצבא של נאפּוליון למצרים.
החברה האיטלקית „סורימה“ מתכוננת להרים מקרקע הים את הספינות הטבועות הללו. החברה „סורימה“ היא אותה החברה, שאניתה „ארטיליו“ הצליחה להעלות בשעתה מקרקע הים את מטען הזהב של האניה „מצרים“.
העלאת האניה „מצרים“ הכניסה לחברה ריווח של 800.000 לי"ש. אולם לא כל המפעלים להעלאת אניות טבועות מכניסים רווחים. עתים אין המטען שבים שווה בעמל ובהוצאות. העלאת האניות הגרמניות, שהוטבעו בשעת הקרב אצל סקאפא־פלאו, הביאה לחברה האיטלקית הפסד.
„אולם הפעם מובטח לה, לחברת „סורימה“, שהעסק החדש יכניס רווחים. הספינות הצרפתיות נבנו בתקופה ההיא מעץ יקר, והעץ הזה יחד עם נחושת הקלל של התותחים העתיקים יהיה לשללה העיקרי של האניה „ארטיליו“. בעלי האוספים מתקופת נאפוליון אף הם מוכנים לשלם סכומים הגונים בעד מזכרות שונות, שתועלינה עם האניות הטבועות.
מלבד זה יש תקווה, שבבטנה של אנית הצי הצרפתי, יימצאו אוצרות גדולים, שנצברו לפנים בידי לוחמי המסדר המלטאי. בדרך למצרים סר ציו של נאַפוליון למאַלטה. „הקונסול“ המהפכני גרש מהאי את כל אביריו, חברי המיסדר הקתולי האדוק והחרים את כל אוצרותיהם. אוצרות אלה לא נשלחו לא למצרים ולא לצרפת. ויש יסוד לשער, שיימצאו בבטנה של אנית נאפוליון.
"הצֹפה", שנה שניה, מס' 173, 22 ביולי 1938, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
אוניית החילוץ וההצלה האיטלקית "ארטיליו", 1932 (Artiglio). מקור: wikimedia commons.
הושם עקול על אנית מושי־זהב „ארטיליו“
מלומד צרפתי תובע מיליונים בעד אמצאתו שנשכחה מזכרונו
ברסט (צרפת). 18. – בימים האחרונים הופיע בנמל־בריסט האיש, היודע להדליק אש בתוך המים, בלוית פקיד משרד ההוצאה לפועל. שניהם עלו על האניה, השולה זהב מקרקע הים, „ארטיליו“, מתוך כוונה לשים עליה עיקול. ומעשה שהיה כך היה:
בהשפעת רומנים לפני 12 שנה החליט איטלקי אחד, שהרבה בקריאת רומנים על הרפתקאות ימיות, ועל מטמוני אנטוניוס וה„ארמדה הבלתי מנוצחת“, לצאת אף הוא לחפוש המטמונים הנרדמים באניות שהוטבעו בלב ים. הוא השיג כסף וקנה לו את האניה „השולה אוצרות מן הים“, „ארטיליו“, גם גייס לו אמודאים.
אש בתוך המים האיטלקי רצה למשות מקרקע הים את אוצרות האניה „אג'יפט“, שהוטבעה בשעתה סמוך לאואסיאן. בינתים, בשעת הנסיונות שעשה האיטלקי, נתגלה לו קושי אחד שעיכב את משית־האוצרות: האמודאים הגיעו בנקל לאניה שנמצאה טבועה על קרקע הים; אבל נשאלה השאלה, כיצד לפרוץ את קירותיה, שבהרבה מקומות היו מצופים פלדה? את קירות הפלדה האלה אפשר להתיך רק ע"י אש, אבל איך אפשר להדליק אש בתוך המים?
המצאתו של מלומד צרפתי אז פנה האיטלקי למלומד הצרפתי רויאה, המומחה לתורת הפיסיקה, בהצעה למצא תחבולה להדליק אש בתוך המים. המלומד טרח וטרח, ולבסוף מצא צירוף של חמצן, פחמן ומימן, הדולק בתוך המים. תמורת זה הבטיח האיטלקי למלומד רויאה חלק בשלל־הזהב.
זה – לזהב, וזה – „לסוד העלומים“ בעזרת האמצאה הזאת נגש האיטלקי למשות את הזהב מן האניה „אג'יפטו“, ואף הצליח בדבר. הוא משה לא פחות מ־100 מיליונים פרנקים זהב מן האניה. והמלומד הצרפתי שכח את כל הענין, כי היה טרוד בינתים בגילוי סוד „חידוש העלומים“ של התא החי, וגם חיפש תרומה למחלת הסרטן.
עתון מצויר במספרה רק באחד הימים, בקראו עתון מצוייר במספרה, נודע לו, שהאיטלקי שפנה לעזרתו כבר הצליח למשות 100 מיליונים פרנקים. –כן, אבל הם חייבים לתת לי 10% מן השלל, כי הודות לאמצאתי הצליחו להשיגו. – לא 10 אחוזים, כי אם 33 אחוזים – תקנו את דבריו המומחים המשפטיים. והנה התחיל המשפט. אבל בעל האניה „ארטיליו“ טוען, שאין הוא משתמש כלל באמצאתו של רויאה, אלא בחמרי נפץ משלו. לשם כך עלה עכשו פקיד משרד ההוצאה לפועל על האניה „ארטיליו“ ורצה לשים עליה עיקול, וגם למצא בה את ה„מצית“ של רויאה. לעת עתה לא הצליחו למצאו, והענין עתיד להתברר בבית המשפט…
"הבֹקר", שנה ג', מס' 873, 19 בספטמבר 1938, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
אמודאים עברים העלו מתהומות סחורות חשובות ברבבות לירות
שרות ההצלה של „אוצר מפעלי ים“ כבר הציל מן הים במשך השנתים שהוא פעיל סחורות שערכן עשרות אלפי לא"י ושחשיבותן בשביל הישוב הארצישראלי הוא לאין ערוך. בין הסחורות האלה, שהוצאו ממעמקים על ידי אמודאים יהודים ואחרים – למעלה מעשרים מכוניות, שנמסרו לשירות חברות האבטובוסים והן מהלכות בכבישים, כ־150 צמיגי מכוניות, מנועים שונים ומכונות חקלאיות, שמשתמשים בהן בשדה. שירות זה פותח בלי הרף והאמודאים היהודים למדו כבר לצלול למעמקים מסויימים, אם כי אין ביכלתם עדיין לצלול לעומק של עשרות מטרים, בדומה לאמודאים מקצועיים אחרים. הוזמן ציוד חדש לאמודאים ועם בואו יפתחו בקורס מיוחד לאמודאים.
"הארץ", שנה כ"ו, מס' 7608, 11 בספטמבר 1944, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 
