תגרת האניות אצל הסוליניא
אחד מהחובלים הרוסים אשר הלך על אנית טארפעדית להתגרות עם אניות התוגרמים, יספר את קורותיו במכה"ע רוסקי מיר, כדברים האלה, „ביום 29 מאי העבר אזרנו חיל לצאת ולעבור בלילה עד פי הסולינא, אשר שמה עמדו שלש אניות טורקיות לשמור את דרך הנהר דאנוי, ערכנו שש צינות הקיטור מזויינים עם טארפעדין, ועליהן ראשי החובלים עם אנשיהם וכל צרכיהם, כולם אמיצי לב גבורי כח, נכונים ללכת אל האניות ההן לערוך מלחמה נגדן. ונצא מן חוף העיר אדעסא על שתי אניות גדולות „קאנסטאנטין“ „וולאדימיר“, אשר הוליכו אותנו בכח מכונותיהן ומשכו את שש הצינות האלה אשר ישבנו בהן, יען הצינות עצמן לא תוכלנה ללכת בכח מכונותיהן לבדן, רק כדי מהלך ב' שעות לכל היותר, באשר לא תשאינה עליהן משא אבני הפחם הרבה, ולכן על כל מקרה וסבה אשר יוכל להקרה בדרך, לא יתכן לסמוך על המכונות הקטנות האלה, ועל כל נהגו אותנו האניות הגדולות.
ויהי כחצות הלילה ונבוא אל מצב האניות ההן מרחוק, ונפרד שמה מעל אניותינו המוליכות אותנו, ונלך חרש הלוך וקרוב אל האניות הטורקיות, שתי הצינות אשר הנהיגום ראשי החובלים פושצין וראדעסטאן, מצאו את ידם לשלוח הטעארפעדאס למול האניות; אבל כפי הנראה היה להטורקים אוזן קשבת עוד בטרם נגשנו אליהן, כי המטירו עלינו כדורי אש מעל האניות; ואנחנו בהיותנו רק מתי מספר על הצינה, מצאנו די מחסה ומגן תחת כסוי הברזל אשר ממעל לנו, עד כי לא נפגע בנו איש. הטארפעדאס התפוצצו למול האניות, אבל הטורקים כבר למדו בנסיון מאשר קרה להם עם אנית המאניטאר על הדאנוי, לא עמדו בפעם הזאת תמוכים על העוגנים (אנקער) מבלי שיוכלו לזוז ממקומם עד אשר יעלו את העוגנים מקרקע הים, רק עמדו בכח הקיטור סמוכים זל"ז, וכמעט נגשנו אליהם נתפרדו והלכו לצדדים שונים, אחרי אשר ירו עלינו כדורי אש; וקרוב להאמין כי היה להם על דופני האניות שמירה מעולה מפני הטארפעדין, סורג של עץ מסביב, אשר בגשת הטארפעד אליו, יפוצץ את הסורג, ואל הספינה לא יבוא, כאשר כן באמת נכר אותות הסורג ההוא ע"י שריטות עמוקות אשר מצאנו אחרי כן על דופני הצינה האחת שלנו.
בכלל לקחו חלקים בתגרה הזאת רק שלש צינות, אשר ראשיהם היו פושצין, ראזדעסטאווענסקי וזאצארעני, וזה האחרון לא עלתה בידו לפוצץ את הטארפעדא שלו, כי קרה לו בפעם הזאת הסיבה ההיא בעצמה, אשר קרה לו כבר בתגרתו עם אניות האויב אצל החוף באַטום, שמה אצל באטום הצליח זאצארעני לגשת עם צינת הקיטור שלו עד דופני האניה הטורקית, העומד אז על המשמר בראש האניה קרא בקול „קים דיר“ (מיה זה?) ומבלי לענות לו דבר הוריד זאצארעני מאחורי צינתו את החבל עם הטארפעד, וימהר לעבור את ראש האניה מתחת צוארה אל צדה השני, למען יסוב חבל הטארפעד את האניה מלמטה, וברגע הזאת נגע אל צירי הסוללה העלעקטרית בתוך הצינה, אבל הסוללה לא עשתה את פעולתה, וזרם העלעקטרי לא יצאה מקרבה לפוצץ את הטארפעד; שומר האניה אשר ראה אז ניצוץ עלעקטרי, זעק בקול, ויקומו כל אנשי האניה וימטירו אש על הצינה, והאניה אשר החלה אז ללכת בסבוב גלגליה, נאחזה בחבל הטארפעד אשר נסתבך בה, ותמשוך אחריה גם את הצינה, צאראצין בראותו את צרתו, צוה מהרה לחתוך בקרדום את החבל בקצה הצינה, אבל החבל בהיותו שזור עם חוטי ברזל המנהלים את כח העלעקטרי, לא נחתך כולו ע"י גרזן הקרדום, וע"כ צוה להשיב אחור את הצינה בכח מכונת הקיטור, בכדי למשוך אותה בכח חזק לאחוריה ולנתק את החבל מן אנית האויב, וכן היה, החבל נפסק והצינה נפרדה מעל אנית האויב; אבל בכל זאת לא יכלה עוד המלט מן כדורי האש המעופפים עליה, כי קצה החבל אשר נפסק, נפל לתוך הצינה ויסתבך בתוך גלגל המשוט מבלי יכלה ללכת ממקומה, עד אשר בעמל רב מצאה ידו להתיר קשרי החבל וישב אחור לדרכו, וכמקרה הזה קרה לו גם בפעם הזאת אצל סולינא, רק כי הפעם נתגלגל ונסתבך החבל לא באנית האויב, אבל בגלגל המשוט שלו, עד אשר ירד אחד מאנשיו לתוך המים להתיר אגודותיו, – וגם הצינה של נאווארין אשר היתה עמנו, לא פעלה מאומה, יען נתקלקל הדוד שלה, וגם אחרי כן בשובה מן אנית האויב, פגעה במכמורת אשר פרשו הדייגים שמה ונסתבכה ברוב החבלים וחכי הברזל, והוכרח נאווארין להמתין עד אשר התיר החבלים מעליו, – בכל העת הזאת עמדה האניה הגדולה קאנסטאנטין מרחוק אל החוף Мысъ очаковсіѝ, עד כי בבוקר בשעה 8 נתקבצו ובאו אליה כל הצינות שלנו, ורק הצינה של פושצין נפקדה מאתנו לא ידענו מה היה לה, ויתכן להאמין כי נאבדה באשמת פושצין בעצמו, כי בהיותו סובב עם חבל הטארפעד את אנית האויב, אבד את דרכו ודמה כי הטארפעד הוא אצל אנית האויב, בעת אשר היה אז אצל צינתו, ובהתפוצצו נאבד הוא עם הצינה במים אדירים. איך שיהיה, גם בפעם הזאת למדנו נסיונות שונים במסבות המלחמה, אשר על פיהם נדע להזהר לבל יפגעו בנו עוד מקרים כאלה.
לפי הדעפעשע הבאה אחרי כן למכה"ע האנגלי Daily Tgeleg, מיום 14 יוני, נודע כי בין השבויים בתוגרמא בעיר פערי, נמצא אפיציר אחד שמו פושצין, אשר היה בתגרת הצינות אצל סולינא, ולפי דבריו יספר כי בעת אשר התעסק שמה עם אנשיו להוריד הטארפעדע שלו, נפל כדור אש על צינתו ויפוצצה, ועוד יזכור כי ראה את אנשיו מתאבקים לשוט במים, אבל איננו זוכר מה היה, עד אשר העלו אותו התוגרמים וישב רוחו אליו, ולפי דברי המכה"ע נאווי וורעמיע, שלחה אחותו דעפעשא אל האבארט פחה לשאול אודות אחיה, והשיגה מענה כי הוא חי ובריא, שבוי בתוגרמא.
"הצפירה", שנה רביעית, מס' 24, 27 ביוני 1877, עמ' 191. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 