דברי הימים

ממערכות המלחמה בבולגאריה מודיעים מכ"ע ההודעות האלה שהודיע ממשלת רוסיא:

[…]

סט. פעטערסבורג 18 אקט. בתשעה לחדש הזה ירו הטורקים הנמצאים באנית קטור „קארטאל“ על אניה קטנה רוססית ועל בני החיל אשר על היבשה אצל סולינא (מקום התחברות מי הדאנוי עם מי ים השחור), אבל הרוססים שהיו באנית „וואראנאאר“ ירו בכח גדול לעומת האניה הטורקית עד אשר עיפה (הטורקית) לירות עוד. בעת הזאת חשה אנית קטור טורקית בעלת שלשה תרנים לעזרת האניה „קארטאל“ הנז' ותעבור על המקום אשר הרוססים השקיעו בלילה העבר טארפעדאים בהמים ונבקעה לרסיסים וטבעה במצולות המים. אצל סולינא עומדות לבד אניות קטנות גם אניות מגן גדולות מהטורקים. ביום 10 אקט. החלו הרוסים לירות מאניותיהם על אניות הטורקים.

על ההודעה הזאת ישא מכ"ע נ. פ. פ. מספר תמרורים על אניות מלחמה של טירקיא. ואם המכ"ע הזה אף כי דרכו לחפא תמיד על ממשלת השולטאן, לא יכול עוד לעצור במלין, הוא אות אמת כי רקב גדול שורר בעצמות מנהיגי אניות מלחמה של הטורקים. ואלה דברי המכ"ע הנזכר:

„אף כי רק ממלכות מעטות ישנן אשר להן אניות מלחמה גדולות וטובות מאד כאשר יש לממלכת טירקיא, בכל זאת מקרי המלחמה הנוכחית יוכיחו למדי כי כמו ההנהגה הכללית מכל האניות כן ההנהגה הפרטית מכל אניה לבדה מסורה בידי אנשים אשר אינם מוכשרים אליה. לוא היתה הנהגת אניות מלחמה אשר נמצאו על פני הדאנוי בידי אנשים חרוצים ומוכשרים לה כי אז היו לעזר גדול להטורקים במלחמתם. לא כן הננו רואים עתה.

האניות אשר על פני הדאנוי נרדפו מהרוססים ממקום למקום, ולבסוף הוכרחו לבקש להן מפלט תחת הקאננים של מבצרי סאליסטריא רוסטושוק ווידין, וממקומות האלה לא תוכלנה למוש כי אימת האניות הקטנות הרוססיות מוליכי הטארפעדאים תבעתן. וכמחזה הזה הננו רואים על פני האניות הגדולות השטות על פני ים השחור. ממשלת השולטאן הודיעה כי הביאה במצור את כל חופי ים השחור אשר לממשלת רוסיא, אבל אניותיה לא יכלו עד כה להביא אף חוף אחד במצור. שרי צבא חיל הים של הרוססים ירהבו עוז בנפשם להתחרות עם אניות מסחר ואניות מסע עונג אשר העלו הרוסיים עליהם קאננים, באניות מגן גדולות וחזקות של הטורקים. האניות הקטנות מוליכי טארפעדאים של הרוסים יצאו מסעבאסטאפול ובקשו ומצאו את האניות הגדולות של הטורקים לפני פאטי (חוף הים השחור) ולפני סולינא ולחמו עמהן ויכלו להן.

אך זה ימים אחדים אשר הבריטאני הובארט באשה (המפקד הראשי מכל אניות טירקיא) ערך מכתב גלוי במכ"ע „טימעס“ בלשון מדברת גדולות אשר בו יקרא לשרי חיל הים של הרוססים כי יתערבו אתו על פני הים ויודיעם את גבורתו. והרוססים לא אחרו להשיב לו תשובה מספקת וביום 9 לחדש הזה הצליח להרוסים ללכוד ברשתם ע"י אניה קטנה אחת מאניות בעלת שלש תרנים מהטורקים והשקיעוה בלב ים. ומה יענה עתה הובארט באשא אשר אמר במכתבו בהטימעס כי הטארפעדאים לא יוכלו להרע מאומה להאניות הגדולות על פני הים. וכל העזרה אשר השיגה ממשלת השולטאן מאניותיה האדירות במלחמה הזאת, היא כי העבירה עליהן אנשי חיל וצרכי מלחמה ומזון וצידה לבני החיל. אבל למלחמה לא תצלחנה האניות ולמצער כל הימים אשר שריה הנוכחים ינהיגו אותן. ומאד יפלא בעיני כל איש אשר כפעם בפעם ישתומם לשמוע כי הממשלה בקאנסטאנטינאפול תחליף בלבוש את מפקדי צבאות היבשה, מדוע לא החליפה את שרי חיל הים אשר באמת לא יצלחו לכל“.

---

"הלבנון", שנה ארבע עשרה, מס' 11, 19 באוקטובר 1877, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

ידיעות הממשלה

מן זיורזיעווי מודיעים מן 8 יוני, כי אנית האויב יצאה מן רושטצוק ותחל לשלוח כדורי אש על הצינות שלנו. הקאפיטאן נאוויקאוו צוה על הלייטענאנט סקרידלאוו מנהיג הצינה „שוטקא“, לצאת במלחמה נגד האניה. הצינה יצאה בשעה 8 בבוקר, חרף אש פלדות אשר הריקו עליה מן האניה, ותפגע בראש האניה, אבל למורת רוחו לא פעל הטארפעד מאומה, יען כי נפסק ונחתך החבל העלעקטרי ע"י חצי המורים, וע"כ נאלץ סקרידלאוו לשוב אחור, ומה גם כי נסדקה הצינה שלו ע"י המורים, והוכרח להריק המים בדרך חזרתו, בכל זאת הנה בא בשלום אל המחנה. סקרילאוו נפצע בשתי רגליו, ועמו גם רעהו האומן ווערעשצאגען. במשך כל היום ההוא החליפו לירות כדורי אש מן הסוללות שלנו ומן הבאטעריא של האויב.

[…]

---

"הצפירה", שנה רביעית, מס' 24, 27 ביוני 1877, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

[Шутка, Shutka]

דעפעשען האחרונים

בוקארעשט מיום 9 מאיי מודיעים כי מהמבצר ווירין ועיר קלאפֿאט אשר משני עברי הנהר מרעישים מזל"ז בכדורי אש עוד מחצות יום אתמול, בקאלאפֿאט נהרסו משכנות הצבא (קאשרארען), בית המכס, ובית התפלה, בווידין התבערה נשקטה.

קישיניעוו 10 מאיי, אנית מאניטאר טורקי ירה כדורי אש במקום טעראפין, והרס שם את בית התפלה, כלי התותח שלנו ענו אותה באש, אנחנו אבדנו איש אחד ושנים נפצעו, גם שני סוסים נפלו. בבוקר יום 8 מאיי, סוללת המצור העומדת בבראילא הכבידה ידה על שלש אניות תורקיות ויסוגו אחור, ואחרי החליפו לשלוח כדורי אש מזל"ז נפצע מאתנו איש חיל אחד.

קישיניעוו 11 מאיי, אניה טורקית בעלת ג' תרנים נהרסה היום עד היסוד, בתגרת כלי התותח מאנשי חילנו, וצללה כולה בנהר. – טיפליס 10 מאיי, שר הצבא טערגוקאזאוו לקח עמדתו ביום 8 מאיי בעיר דיאדין בלי תגרת מלחמה, התושבים מקבלים את צבאותינו בפנים יפות.

וויען 12 מאיי, (תלגראמע מן בוקארעשט מיום 11 מאיי בלילה), אנית מאניטאר טורקי היותר גדולה נתקרבה בשעה 3 אחר הצהרים למול בראילא, ותעמוד אצל האי גהיאצעט לירות כדורי אש על העיר. בראשונה ענו אותה אנשי חילנו בכלי תותח הקלים מבלי להשיגה, ואולם אחרי כן החלו להמטיר עליה כדורי אש מן הסוללה משך שעה שלימה, עד כי שני גראנאטען הגיעו ליפול על הקלחת מן מכונת הקיטור ויפרצו בה פרץ, המכונה נהרסה ואש אחזה באוצר אבק השריפה אשר בתחתית האניה ותתפוצץ כולה לרסיסים, שני מאות אנשי החיל וכל אנשיה נטבעו, ורק חובל אחד נמלט מן ההפכה ותהי נפשו לשלל.

[…]

---

"הצפירה", שנה רביעית, מס' 18, 16 במאי 1877, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

דברי הימים.

[…]

(ממערכות המלחמה). החדשות הבאות משדה המערכה בימים האלה הן כמעט רק מארץ אזיעין; באייראפא לא נעשו עוד חדשות נכבדות גם היום. לפי הנשמע, הנה עד יום 12 יוני לא יעברו הרוססים את נהר דאנוי, ועד היום ההוא עבודת כל הלוחמים על הדאנוי מזה, היא רק לירות משני עברי הנהר על מבצרי האויב. בימים האחרונים השליכו סוללות הרוססים והרומאנים מעיר קאלאפאט כדורים רבים כבדים על מבצר ווידדין אשר למולו מעבר הדאנוי, ויציתו אש בבתים רבים בווידדין. אולם בנין הגשרים על הנהר לא יוכל עוד לצאת לפעלו בתכלית, לאשר גאה הנהר ועבר את גדותיו; ע"כ נוכל להחליט כי המקרה היותר נכבד הוא בימים האחרונים, מעשה הרוססים לפוצץ את אנית הטורקים המצופה ברזל, אשר עלתה בידם זה לא כביר.

על דבר המקרה הזה מספרים כדברים האלה: „אניות קטנות של הרוססים החלו בערב יום 26 מאי לנסות דבר מלחמה, אל האניה הגדולה הטורקית, אשר השליכה עוגן על יד זרוע הנהר מאטשין לא הרחק מן חוף תוגרמא. על האניות הקטנות האלה היו פקידים אחדים רוססים, שר צבא אחד רומאני ועוד כארבעים אנשי חיל. על האניה התוגרמית, אשר שמה „זעמיפי“ היו שני כלי תותח גדולים מאד ומאה ועשרים איש. הרוססים האמינו, כי ימצאו את האניה הגדולה בלי שמירה מעולה, ועל נקלה יעלה בידיהם לעשות אתה רעה; אולם השומרים על האניה לא נמו גם המה, וחיש מהרה נשמע קול צעדים על האניה, ואחרי זה קול אנשים רבים וקול קני רובה; אולם אם גם היה הלילה ההוא בהיר בשחקים והירח בנגה אורו, בכל זאת לא עלתה בידי הטורקים להמית או גם לפצוע אף אחד מן הרוססים; רק כדורים אחדים פגעו בהאניה הרוססית Царевичъ ויקבו חורים אחדים בקרקעיתה, עד כי החלה הצנה ההיא לרדת מצולה, בטרם מצאו הרוססים את ידיהם לסתום את הפרצים.

אולם בכל אלה לא נפל לב הרוססים, ובשעה השלישית טרם עלות הבקר, בהיות גשם שוטף וענן כבד כסה את עין הארץ, נסו עוד הפעם להתנפל על האניה התוגרמית. דומיה חרישית קננה על האניות הקטנות האלה ועל יושביהן אמיצי הלב, עד כי נגשו אל האניה הגדולה, ויראו מרחוק את חוף התוגרמי ואת המבצר; על אניה הטורקית שכנה גם כן דומית הלילה, אין אור ואין נר עליה, כי שומריה ומלחיה שוכבים הוזים, כי השליך הלילה את שנתו עליהם. הרוססים סבבו את האניה מכל עבריה, ויחלו להשים את מכונות הטארפעדא תחתיה; אבל ברגע הזה נשמע עוד הפעם קול צעדים על האניה, ואחריהם עוד הפעם קול מורים בקני רובה. לפי הנראה היתה אש הטורקים נוראה מאד, כי אחת האניות נבקעה מן הכדורים אשר פגעו בה; השר הרומאני קרא בכל כחו להטורקים בשפת תוגרמים; לשלום אנחנו באים! אולם הטורקים לא שעו אליו ואל ערמתו, ויוסיפו לירות באש על הצנות הקטנות, עד כי כבר דמו הרוססים לעזוב את מחשבתם ולשוב אל החוף.

אז קפץ שר הצבא הרוססי דובאשעוו בלוית אחדים מאנשי חילו אל תוך המים, ושלשלת הטארפעדא בידם, וישוטו בארבות ידיהם אל האניה התוגרמית ויחזקו את „מכונת השאול“ אל תחתית האניה, והטורקים לא ראו בעשותו את מעשיו. אחרי כן מהרו הרוססים לשוב אל החוף על אניותיהם הקלות, וחוט ברזל בידם ההולך מקצה המכונה, עד הביאם אותו אל החוף. כבואם אל החוף מהרו הרוססים להעביר זרם עלעקטרי וניצוץ עלעקטרי דרך החוט אל מכונת הטארפעדא, וברגע ההוא נראתה לשון אש גדולה מאד מתלקחת ועולה מן האניה הטורקית, וקול רעם אדיר פרץ מקרבה, ואחרי כן שבה דומית הלילה לקדמותה, ומן האניה התוגרמית לא נשאר שריד ופליט; והאניות האחרות אשר עמדו שם על עוגנן מהרו לעזוב את מקום הסכנה ההוא.

במשך יום המחרת עברו הרוססים שנית את הנהר באניות קטנות לחפש אולי ימצאו את דגלה, או איזה שריד ממנה, אבל לא מצאו מאומה, כי אם אחד ממלחי האניה מוטל מת על החוף. דובאשעוו, שעססאקאוו ורעיהם התיצבו לפני כבוד הוד הנסיך הגדול ניקאלאי ניקאלאיעוויטש, והוא הואיל לתת להם את אות הכבוד הגדול „ס' געארגי“ וגם יתר אנשי החיל אשר היו במחנה אתם נשאו משאות מאת פניו“.

[…]

---

"הצפירה", שנה רביעית, מס' 21, 6 ביוני 1877, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

על המדינות בו יאמר.

(ממערכת המלחמה). מקרי הטבע מפריעים כרגע את פעולות המלחמה על יד נהר דאנויא. מי הנהר ההוא וכן מימי הנהרות זערעטה ואלוטא שטפו בימים האלה ועברו על גדותיהם, וכרגע עוד המים הולכים הלך וגבור, עד כי מן הנמנע להרוסים לבנות גשרים לעבור עליהם לתוגרמה. כל ההודעות מהעברת הרוסים את הדאנויא בשלשה מקומות בשקר יסודן. עתה כל פעולות בעלי הריב משני הצדדים הוא רק לירות זה על זה ממרחק משני עברי הנהר, כן בין ווידין מצד תוגרמה וקאלאפאט מצד רומעניען וכן בין רוסטצוג וגיורגעווא, ועוד במקומות אחרים. הנסיך קארל, מושל רומעניען היה בעצמו ובכבודו בקאלאפאט לראות את הסוללות שבנו צבאותיו שם. כרגע בואו החלו התוגרמים מעבר הנהר, מן המבצר ווידין, לירות על סוללות רומעניען.

[…]

אמת נכון הדבר כי הצליח להרוסים להרוס עוד אניה אחת גדולה שהיתה מצופה בברזל מאניות המלחמה של תוגרמה המצביא על צבא רוסלאנד על הדאנויא. בהודעתו אל הקיסר אדות זה פורט בשמותם את שני פקידי חיל הים שעשו הדבר הגדול ההוא והם: דובאשאף ושעסטאקאף. – הרוסים הכינו להם מוכנות להרוס אניות המלחמה של האויב בשני אופנים. הראשונים הם מוכנות השקועות על קרקע המים אשר כל אניה העוברת שם ותגע בהן תתפוצץ לרסיסים. גם הכינו להם מוכנות כאלה הצפות על פני המים ותחדורנה אל אניות האויב ובנגיעה קלה בהן תהרוסנה אותן עד היסוד. במוכנה כזו התקרבו שני פקידי החיל הנזכרים בעצם היום אל אנית המלחמה של תוגרמה והרסוה והם נמלטו בחייהם. הדבר הזה הסב פחד איום בקרב אניות המלחמה של תוגרמה, גם בענגלאנד עשה הדבר רעש גדול מאד, יען כי כל כח ענגלאנד איננו אלא על הים באניות מלחמתה הגדולות והנוראות המצופות בברזל שאין כמותן בכל העולם. שתי אניות תוגרמה שנהרסו ע"י הרוסים נבנו ג"כ בענגלאנד. מפני זה עשה הדבר רושם גדול גם שמה בראותם כי כל עמלם וכספם לריק, אחרי כי ישנם כלי משחית נוראים שיכולים לחבל גם אניות כאלה להרסן עד היסוד בהן כהרף עין.

---

"המגיד", שנה עשרים ואחת, מס' 22, 6 ביוני 1877, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

(ממערכות המלחמה). על שדה הקרב לא נעשו חדשות נכבדות גם בשבוע העבר. מחשבי קצין יאמרו כי בעוד ימים אחדים תחל המלחמה על חוף הדאנוי, במצאם יסוד נאמן לנבואתם בימים עברו, כי גם בשנת 1828 עברו הרוססים מן הפרוט עד הדאנוי בחדש ימים. לפי שעה הנה כל מעשי המלחמה הוא רק בין המבצרים העומדים על חוף הדאנוי מזה ומזה, כי לפעמים פותחים כלי התותח את פיהם משני הצדדים לירות באש וזיקי מות. לפי הנשמע כבר עברו גדודים אחדים מחיל רוסיא את נהר דאנוי; אבל רוב החיל עודנו עומד מעבר הנהר, כי לא נקל הוא בימים האלה, אשר מי הנהר גאו מאד, לכונן גשרים על נהר רחב ידים כהדאנוי, ולהעביר בהם מאות אלפים איש וכלי נשקיהם וצידם וכל הכבודה אשר ברגליהם. אניות המלחמה אשר להטורקים עומדים על הנהר, אמנם לאשר חזקו הרוססים ויבצרו את ערי החוף, על כן לא תעשינה אניות הטורקים תושיה. קוראינו כבר יודעים, כי כאשר הקריבו אניות אחדות עד החוף לירות על מבצרי הרוסים אצל בראילא, באו כדורים גדולים מכלי התותח אשר להרוססים ויגעו באחת האניות ויפוצצוה לרסיסים. ע"ד המקרה הזה כותבים מיום 12 מאי כדברים האלה: „שלשת אניות תוגרמיות אשר על אחת מזרועות הנהר דאנוי, עזבו כפעם בפעם את מקומן ותשוטנה במורד הנהר עד געטשעט, לירות בכדורי אש על סוללות הרוססים בראילא. אתמול בשעה הרביעית בלילה באו האניות עוד הפעם, והגדולה, בהן, המצופה ברזל מסביב ועליה תשעה כלי תותח ושתי מאות איש, עברה לאט עד געטשעט. הסוללות אשר להרוססים החלו חיש מהר לירות עליה, והאניה לא ענתה להם באש. אחרי אשר ירו הרוססים פעמים אחדות מכלי המשחית הגדולים אשר להם, נראה פתאום על המים עשן כבד עולה מן האניה, ואחרי כן נראו גם להבות אשר פורצות מקרבה. אחרי ארבעים רגעים נשמע קול רעם ורעש נורא מאד, כקול הרעם בגלגל, עד כי נשמע קול הרעש עד גאלאץ. זמן כביר עלה עוד עשן נורא מאד מלב הנהר, ואחרי כן כאשר נתפזר העשן, לא ראו עוד מן האניה, כי אם דגלה אשר עמד מעל המים, ושבריה צפים על פני המים. כל האנשים אשר היו על האניה, מלבד שני אנשים, אשר מצאום האכרים אחרי כן על החוף, טבעו בנהר. בערב יום ההוא עברו הקאזעאעקין מעיר בראילא ויאספו אליהם את דגל האניה ואת שני הנפצעים אשר מצאום על חוף הנהר.

---

"הצפירה", שנה רביעית, מס' 19, 23 במאי 1877, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

תגרת האניות אצל הסוליניא

אחד מהחובלים הרוסים אשר הלך על אנית טארפעדית להתגרות עם אניות התוגרמים, יספר את קורותיו במכה"ע רוסקי מיר, כדברים האלה, „ביום 29 מאי העבר אזרנו חיל לצאת ולעבור בלילה עד פי הסולינא, אשר שמה עמדו שלש אניות טורקיות לשמור את דרך הנהר דאנוי, ערכנו שש צינות הקיטור מזויינים עם טארפעדין, ועליהן ראשי החובלים עם אנשיהם וכל צרכיהם, כולם אמיצי לב גבורי כח, נכונים ללכת אל האניות ההן לערוך מלחמה נגדן. ונצא מן חוף העיר אדעסא על שתי אניות גדולות „קאנסטאנטין“ „וולאדימיר“, אשר הוליכו אותנו בכח מכונותיהן ומשכו את שש הצינות האלה אשר ישבנו בהן, יען הצינות עצמן לא תוכלנה ללכת בכח מכונותיהן לבדן, רק כדי מהלך ב' שעות לכל היותר, באשר לא תשאינה עליהן משא אבני הפחם הרבה, ולכן על כל מקרה וסבה אשר יוכל להקרה בדרך, לא יתכן לסמוך על המכונות הקטנות האלה, ועל כל נהגו אותנו האניות הגדולות.

ויהי כחצות הלילה ונבוא אל מצב האניות ההן מרחוק, ונפרד שמה מעל אניותינו המוליכות אותנו, ונלך חרש הלוך וקרוב אל האניות הטורקיות, שתי הצינות אשר הנהיגום ראשי החובלים פושצין וראדעסטאן, מצאו את ידם לשלוח הטעארפעדאס למול האניות; אבל כפי הנראה היה להטורקים אוזן קשבת עוד בטרם נגשנו אליהן, כי המטירו עלינו כדורי אש מעל האניות; ואנחנו בהיותנו רק מתי מספר על הצינה, מצאנו די מחסה ומגן תחת כסוי הברזל אשר ממעל לנו, עד כי לא נפגע בנו איש. הטארפעדאס התפוצצו למול האניות, אבל הטורקים כבר למדו בנסיון מאשר קרה להם עם אנית המאניטאר על הדאנוי, לא עמדו בפעם הזאת תמוכים על העוגנים (אנקער) מבלי שיוכלו לזוז ממקומם עד אשר יעלו את העוגנים מקרקע הים, רק עמדו בכח הקיטור סמוכים זל"ז, וכמעט נגשנו אליהם נתפרדו והלכו לצדדים שונים, אחרי אשר ירו עלינו כדורי אש; וקרוב להאמין כי היה להם על דופני האניות שמירה מעולה מפני הטארפעדין, סורג של עץ מסביב, אשר בגשת הטארפעד אליו, יפוצץ את הסורג, ואל הספינה לא יבוא, כאשר כן באמת נכר אותות הסורג ההוא ע"י שריטות עמוקות אשר מצאנו אחרי כן על דופני הצינה האחת שלנו.

בכלל לקחו חלקים בתגרה הזאת רק שלש צינות, אשר ראשיהם היו פושצין, ראזדעסטאווענסקי וזאצארעני, וזה האחרון לא עלתה בידו לפוצץ את הטארפעדא שלו, כי קרה לו בפעם הזאת הסיבה ההיא בעצמה, אשר קרה לו כבר בתגרתו עם אניות האויב אצל החוף באַטום, שמה אצל באטום הצליח זאצארעני לגשת עם צינת הקיטור שלו עד דופני האניה הטורקית, העומד אז על המשמר בראש האניה קרא בקול „קים דיר“ (מיה זה?) ומבלי לענות לו דבר הוריד זאצארעני מאחורי צינתו את החבל עם הטארפעד, וימהר לעבור את ראש האניה מתחת צוארה אל צדה השני, למען יסוב חבל הטארפעד את האניה מלמטה, וברגע הזאת נגע אל צירי הסוללה העלעקטרית בתוך הצינה, אבל הסוללה לא עשתה את פעולתה, וזרם העלעקטרי לא יצאה מקרבה לפוצץ את הטארפעד; שומר האניה אשר ראה אז ניצוץ עלעקטרי, זעק בקול, ויקומו כל אנשי האניה וימטירו אש על הצינה, והאניה אשר החלה אז ללכת בסבוב גלגליה, נאחזה בחבל הטארפעד אשר נסתבך בה, ותמשוך אחריה גם את הצינה, צאראצין בראותו את צרתו, צוה מהרה לחתוך בקרדום את החבל בקצה הצינה, אבל החבל בהיותו שזור עם חוטי ברזל המנהלים את כח העלעקטרי, לא נחתך כולו ע"י גרזן הקרדום, וע"כ צוה להשיב אחור את הצינה בכח מכונת הקיטור, בכדי למשוך אותה בכח חזק לאחוריה ולנתק את החבל מן אנית האויב, וכן היה, החבל נפסק והצינה נפרדה מעל אנית האויב; אבל בכל זאת לא יכלה עוד המלט מן כדורי האש המעופפים עליה, כי קצה החבל אשר נפסק, נפל לתוך הצינה ויסתבך בתוך גלגל המשוט מבלי יכלה ללכת ממקומה, עד אשר בעמל רב מצאה ידו להתיר קשרי החבל וישב אחור לדרכו, וכמקרה הזה קרה לו גם בפעם הזאת אצל סולינא, רק כי הפעם נתגלגל ונסתבך החבל לא באנית האויב, אבל בגלגל המשוט שלו, עד אשר ירד אחד מאנשיו לתוך המים להתיר אגודותיו, – וגם הצינה של נאווארין אשר היתה עמנו, לא פעלה מאומה, יען נתקלקל הדוד שלה, וגם אחרי כן בשובה מן אנית האויב, פגעה במכמורת אשר פרשו הדייגים שמה ונסתבכה ברוב החבלים וחכי הברזל, והוכרח נאווארין להמתין עד אשר התיר החבלים מעליו, – בכל העת הזאת עמדה האניה הגדולה קאנסטאנטין מרחוק אל החוף Мысъ очаковсіѝ, עד כי בבוקר בשעה 8 נתקבצו ובאו אליה כל הצינות שלנו, ורק הצינה של פושצין נפקדה מאתנו לא ידענו מה היה לה, ויתכן להאמין כי נאבדה באשמת פושצין בעצמו, כי בהיותו סובב עם חבל הטארפעד את אנית האויב, אבד את דרכו ודמה כי הטארפעד הוא אצל אנית האויב, בעת אשר היה אז אצל צינתו, ובהתפוצצו נאבד הוא עם הצינה במים אדירים. איך שיהיה, גם בפעם הזאת למדנו נסיונות שונים במסבות המלחמה, אשר על פיהם נדע להזהר לבל יפגעו בנו עוד מקרים כאלה.

לפי הדעפעשע הבאה אחרי כן למכה"ע האנגלי Daily Tgeleg, מיום 14 יוני, נודע כי בין השבויים בתוגרמא בעיר פערי, נמצא אפיציר אחד שמו פושצין, אשר היה בתגרת הצינות אצל סולינא, ולפי דבריו יספר כי בעת אשר התעסק שמה עם אנשיו להוריד הטארפעדע שלו, נפל כדור אש על צינתו ויפוצצה, ועוד יזכור כי ראה את אנשיו מתאבקים לשוט במים, אבל איננו זוכר מה היה, עד אשר העלו אותו התוגרמים וישב רוחו אליו, ולפי דברי המכה"ע נאווי וורעמיע, שלחה אחותו דעפעשא אל האבארט פחה לשאול אודות אחיה, והשיגה מענה כי הוא חי ובריא, שבוי בתוגרמא.

---

"הצפירה", שנה רביעית, מס' 24, 27 ביוני 1877, עמ' 191. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.