אסון בחוף יפו – 1892

באה"ק.

יפו, י"א חשון. – ביום הששי העבר נתכסו השמים בעבים ורוח גדולה וחזקה הביאה גשם גדול, וימטר ה' על העיר גם ליל השבת גם יומו עד היום הזה, אך שמחתנו היתה לתוגה, ויום המנוחה היה ליום זעקה לכל העיר, וזה הדבר:

אניה אוסטרית באה מביירוט ועליה נוסעים רבים ליפו. הים היה סוער מאד, אך בני אניות הקטנות עושי מלאכה במים רבים היודעים תמיד להוריד נוסעים אף בשוא גלי הים, קרבו גם עתה באניות קטנות להאניה האוסטרית וימלאו אניה אחת בני אדם ככלוב מלא עוף וישימו דרכן אל החוף, ובין רגע נהפכה האניה הקטנה וכל אשר בה ירד מצולה. העומדים על החוף מהרו להציל הנטבעים באניות ע"י שטים ויצילו כמה שיכלו להציל ויביאום לבית החולים העברי „שער ציון“, ורופא הבית ומשרתיו עמלו ויגעו כל היום והלילה להציל את אשר יכלו ויהיו הנצולים: ילד אחד חברוני – ומשפחתו כלה, אמו אחיו ואחיותיו כלם נשארו לע"ע במצולה – אם ובת, הבת נשארה בחיים והאם מתה, ושתיהן מבני הספרדים פה. פקיד הממשלה שבא מעיר הבירה לפקח על תקון מערכת המכפלה שהשולטן התנדב ע"ז מנה יפה, הוא ובתו נשארו בחיים ואשתו ובתו הגדולה מתו. החיים מתרפאים בביה"ח והמתים הובלו לקברות.

אשה אחת מצאו על שפת הים ולא ידעו מי היא, ויקברוה היהודים בקברות היהודים, ואח"כ חפשה הפקידות חפציה ותמצא כי מחמדית היא, ותצו כי יוציאוה מקברה ויקברוה בקברות בני עמה.

כפי הנשמע עוד כעשרים איש נשארו בים. היום הזה פלט הים אנשים אחדים מהם, אחד מחכמי הספרדים מטבריא ויתרם לא נודעו, אך זאת ידענו כי באניה הזאת לא היה אף אחד מבני רוסיא.

לדברת רבים, חייבים הם חובלי האניה בנפשות המתים, כי – כדרכם תמיד – עמדו בתוך הים לבקש כסף מהנוסעים ותך הגל בהאניה ותהפכה, ויש נוסעים שנצולו ועמהם היה כסף ותכשיטין, ובתוך המהומה אבד כל אשר להם ולא נודע אם נפל הימה או לוקח מהם. לע"ע נחבאו החובלים – שכלם נצולו – לברוח, אך בטח תשיג אותם יד המשפט ותשלם להם כרשעתם.

זה יום הרביעי אשר לא חדל הגשם וכבר גושמה כל א"י, ואם בראשית החורף כך, באמצעיותו על אכו"כ, והיתה אי"ה השנה הבאה שנת ברכה.

והים עודנו כמרקחה. תמול באה עוד אניה אחת לא יכלה להוריד אשר עליה, וגם היום אניה הרוסית עומדת הרחק משפת הים, ורק הפאָסט הורידה לע"ע, והאנשים והסחורה אשר הביאה נשארו לע"ע עליה.

י"ג.


"המליץ", שנה שלושים ושתים, מס' 244, 17 בנובמבר 1892, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

כתיבת תגובה