חדשות שונות.

העגלות „המניעות את עצמן“, לאמר ההולכות בלי סוסים ובלי קיטור, הולכות ומתרבות בערים הגדולות, כפריש. בכל חוץ תפגשנה עגלות קטנות, למושב שלשה ארבעה בני אדם, רצות הנה והנה, מונעים כמו בכח נסתר, רוחני, למעלה מהטבע, – בכח החשמל, ויש לחשב כי לא רחוק היום וכל סוס לא יראה בחוצות הערים הגדולות. ולא בלבד ביבשה עושה בעל כשפים זה החשמל את מעשהו. גם בתעלות, וגם בימים שלח ידו. בנורביגיה הכינה חברה אחת שמנה אניות חשמל, והן עובדות ברצינות סביב לנמל ברגן. אין עשן, אין ריח חֵלב, אין דחיפות חזקות של המכונות. בנחת, בענוה, בחן, שטות האניות האלה על פני המים; על כל אחת מהן שמנה עשר רוכבים, בכל חמשה דקים, יוצאת אניה כזאת מהתחנה, ובמשך היום תעשינה דרך של כשבעים קילומתר ונשאו עליהן כאלף ושמנה מאות רוכבים. במשך הלילה, מכונה דינמית בכח  שלשים סוסים תספיק להאניות את כל החשמל הנצרך לעבודתן במשך יום המחרת.

"הצבי", שנה שתים עשרה, מס' 5, 25 באוקטובר 1895, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.