„ריכארד בורכארד“, אניה עברית ראשונה בנמל תל־אביב – 24 במאי 1936

בנמל תל אביב

אניה עברית עגנה בנמל. – פריקת המלט מתקדמת היום יפה. – גשר הברזל הגיע כבר ל־50 מטר.

היום לפני הצהרים הורגש בנמל תל אביב מצב רוח חגיגי מתוך צפיה לבוא האניה העברית הראשונה „ריכארד בורכהארד“ (על שם בעל החברה שכבר מת) של חברת „עתיד“. אניה זו נושאת עדיין את דגל גרמניה על תרנה, מפני שהיא נקנתה זה לא כבר בגרמניה ועדיין לא סודרו הפורמליות הדרושות להעברת האניה מבחינה חוקית לשרות האניות הארצישראליות של חברת „עתיד“. האניה „ריכארד בורכהארד“, בת 2400 טונות, באה זו הפעם הראשונה לחופי ארץ ישראל מהמבורג דרך פורט סעיד ובה מטען של סוכר וקמח.

בשעה 10 נראתה האניה באופק כשהיא פונה לנמל תל אביב. מיד יצאה מכאן סירה, ובה קצין המשטרה ה' שינדל, ב"כ הנמל ומחלקת המכס, סוכן האניה, הקאפיטן זאב־הים ושוטרים בריטיים ויהודים. כעבור זמן – חזרו אליה ונתברר, שקודם שהאניה תעגון בנמל תל אביב לפרוק ולטעון כאן סחורות, היא צריכה לקבל את תעודת השחרור מטעם השלטונות (עם בקורת הרופא הממשלתי על האניה) ביפו.

בינתיים הכינו קצת סחורות לאכספורט באניה זו. חברת „עסיס“ שולחת באמצעות חברת „עוגן“ מתוצרתה להודו (דרך פורט סעיד). משלוח זה נועד להיות אכספורט מספר א' – מנמל תל אביב. כמו כן שולח בית החרושת „לודזיה“ באמצעות „עוגן“ מתוצרת גרביים וטריקו לחו"ל. ה' ישראל כץ הביא למשלוח באמצעות ה„לויד הא"י“ 300 קילו חלבה לאוסטרליה, גם כן דרך פורט סעיד, שלשם תפליג האניה. בחוף יש גם שני ארגזים ובהם חפצי בית למשלוח.

הידיעה, שהאניה תוכל לפרוק ולטעון לאחר בקורה בנמל יפו, גרמה לכך שהאניה עגנה בחוף תל אביב וחכתה להחלטת מנהל החברה.

עם סגירת הגליון מודיעים לנו שתנתן רשות לאניה „ריכארד בורכהארד“ לסדר כאן את הפורמליות בלי שתוכרח לנסוע לשם כך לנמל יפו, ובלבד שהדבר לא ישמש תקדים להבא.

*

פריקת המלט מן האניה היוגוסלאבית „צ'טברטי“ התקדמה היום מאד, מפני שהים שקט. מקוים, שבמשך היום אפשר יהיה לפרק כ־200 טון. בעל המלט, ה' יוסף לוין וסוכני האניה, ה"ה פרידמן ומרקוס, מטפלים בפריקת המלט. סירת מוטור מושכת את הסירה הגדולה הטעונה מלט ובזה היא מחישה את התנועה. הסירה עם המלט התקרבה היום עד גשר העץ, ומכאן פרקו הסבלים לאוטומובילים.

*

העבודה בהקמת גשר הברזל מתקדמת בצעדים מהירים. עד עכשיו ארכו של הגשר כ־50 מטר. שלושה משמרות (כששים פועלים) עובדים יומם ולילה בהקמת הגשר הזה, בהנהלת המהנדס בוּפמן, מטעם המשרד הקבלני.


"הארץ", שנה י"ט, 24 במאי 1936 (תוספת ערב), עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s