מחבר: שמחה בינות

שמחה בינות .
תמונת הפרופיל של שמחה בינות

בטחון הנוסעים באניות – 1903

ברחבי הממלכה.

[…]

בטחון הנוסעים באניות. שרפה כי תפרוץ באניה והיה סופה אסון גדול לנוסעים, ועשרות ולפעמים גם מאות נפש תסופנה, כאשר קרה לא אחת. חברת אניות הקטור בארצנו יסדה ועד מיוחד, לחקור ולמצוא תחבולות איך להבטיח את הנוסעים מאסונות שרפה. ביום 3 לח"ז הציע הועד את מסקנותיו לפני האספה הכללית, אשר אחרי מו"מ קצר הסכימה עליהן.

הועד מצא לכל לראש, כי כל תחבולות ההצלה הנהוגות עתה אינן מספיקות, נחוץ כי לכל אניה יהיו סירות הצלה אשר בעת אסון יוכלו להמלט אליהן מספר נפשות הכי גדול שתוכל האניה להכיל. תחת סולמות חבלים יהיו סולמות ברזל קבועים. בכל אניה יהיו צנורות מזנקי מים למדי, גם מלחים ממונים ביחוד לכבוי אש, ועוד תקנות אחרות. כל ההצעה תוגש אל הממשלה לאשרה.

[…]

"הצפירה", שנה שלושים, מס' 231, 23 באוקטובר 1903, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

תגברת ההזדיינות באנגליה – 1904

עניני המדינות.

תִּגְבֹּרֶת הַהִזְדַיינוּת בְּאַנְגְלִיה

קנאת ממלכות תרבה צבא. השרים העליונים בממלכות אירופה מודיעים בבתי הפרלמנטים גלוי לכל, כי אין כל סכנה נשקפה לשלום העולם, ותוך כדי דבור הם מנקשים על כיסי האזרחים ודורשים כסף לחזוק הגנת המדינה. לא, ח"ו מפני פחד מלחמה קרובה או רחוקה, אלא פשוט, מחמת קנאה. שהרי אי אפשר לממלכה פלונית לשבת בחבוק ידים בעת אשר ממלכה אלמונית מגברת חילים ביבשה או בים. השבע של שכנותיה איננו מניח לה לישון. כן היא המדה בכל הממלכות החיות על חרבן, וכן נוהגים גם באנגליה, אעפ"י שהיא אינה לכאורה ממלכה מליטרית במובן הרגיל, שהרי אין חובת עבודת הצבא נהוגה בה. אלא שגם היא „קרוצה מחמר“, גם היא „בשר ודם“, והקנאה מוצאת מסלות גם בלבה היא. וקנאתה קשה עוד יותר כשהיא רואה כי כל מה שיש לה בים, יש גם לממלכות אחרות. עד עתה היתה אנגליה נחשבת כגברת-הים, וצי אנגליה היה האדיר בעולם, אבל בשנים האחרונות החלו גם שאר הממלכות להגביר ולהאדיר את אניות המלחמה שלהן, ולכן מובן מאליו הוא, כי אנגליה מחויבת לשמור על כבודה ועל שמה הטוב ולהרבות מספר אניותיה יותר ויותר.

וכך הוה. לפני ימים אחדים התפרסם בעתונים תכן ההצעה של הלורד סלבורן (שר צבא הים באנגליה) אשר בה הוא דורש תקונים ושנויים נכבדים בהצי האנגלי. ואלה הם בקצור הטעמים והנמוקים שבהם הוא מצדיק את הצעתו ואשר בהם הוא נותן השקפה מלבבת על ערך הפלוטות של הממלכות התקיפות. בשלשים השנים האחרונות קבל הצי האנגלי צורה חדשה לגמרה, עקב התפתחותן של אניות המלחמה של שאר הארצות. הצי של אמריקה הולך ומתגבר ואחריתו מי ישורנו; אין כל גבול להתפתחותו, בלתי אם הגבול אשר יציב העם האמריקני לרבוי ההוצאות.

„ליפוניה יש צי קטן, אבל מודרני עד מאד, וכחו וגבורתו גדול מאד, כאשר הוכיחה המלחמה דהאידנא.

„הצי של רוסיה התרבה בשעור חשוב, כמעט כלו (מלבד האסכדרה של הים השחור) עבר או נכון לעבור, מהים הבלטי אל האקינוס השוקט.

„אניות המלחמה של אוסטריה ושל איטליה, מחזיקות מעמדן בים התיכון, אבל אין להן צרך להרבות בהוצאות כשאר הממלכות.

„הצי הצרפתי עומד תמיד בשורה הראשונה (כמובן אחרי הצי של אנגליא).

„הצי החדש של אשכנז נעשה על צד היותר טוב, וממלכת אשכנז מאושרת בזה, כי תנאי המקום נותנים לה היכלת לרכז כמעט את כל אניותיה בחופי אשכנז גפא.

„בצי האנגלי נבנו אניות עפ"י התכנית היותר מודרנית, והאניות הישנות הוצאו מחיל הים. ביחוד רב ערכה של העובדה, כי בקרוב יתעשר הצי שלה במספר גדול של קרוסירים בעלי שריון עפ"י התכנית היתר חדשה. בעוד שנה תהיינה בצי האנגלי עשרים ושש אניות ממין זה“.

עפ"י כל הדברים האלה מוצאת ממשלת אנגליה לנכון להרבות עוד את צבא אניותיה, וביחוד להעתיק את מרכז הצי שלה מהים התיכון אל הים הצפוני. פירוש הדברים האלה כך הוא: עד העת האחרונה חשבו האנגלים את האסכדרה שלהם השטה בים התיכון לחלק הכי נכבד של הצי שלהם, יען כי בים התיכון התרכזו אז האינטרסים הראשיים של בריטניה. בעת ההיא לא היתה עדיין הפלוטה האשכנזית מה שהיא עתה. ואולם מעת אשר יחס הידידות בין אנגליה לבין צרפת ואנגליה התחזקה יותר, והסכסוכים שנקרא לפנים „שאלות הים התיכון“ חלפו ובטלו, ומעת אשר אשכנז החלה להתחרות עם אנגליה בסחר-הים, באופן מעורר דאגה לימים הבאים, והצי האשכנזי נעשה עצום ואיום מאד, – מהעת ההיא נוכחה ממשלת אנגליה, כי המרכז הסטרטגי שלה אינו עוד בים התיכון, כי אם בקרבת חופי אנגליה שבים הצפוני המפריד בינה ובין אשכנז.

זו היא הכונה האמתית של השנויים הכבירים, אשר ממשלת אנגליה עושה עתה בהצי שלה. – ולצרך התרכזות הצי הציעה ממשלת אנגליה לפני הפרלמנט לקצוב הסך של עשרים מיליון רובל, לכונן מקום מבנה אניות חדש וגדול מאד.

אבל לא רק בים, כי אם גם בחיל היבשה מתעתדת אנגליה לעשות תקונים ושנוים רבי הערך. […]

"הזמן", שנה שניה, מס' 3, 16 בדצמבר 1904, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומיית.

הלייטנאנט-קאמאנדאנט מאֶריקס העברי – 1898

Maine_Adolph_Marix
לייטננט-קומנדר אדולף מֶריקס. המקור: ויקישיתוף

בחוץ לארצנו:

ימי המלחמה.

השר מאֶריקס העברי, אשר על אדותיו כבר דברתי במאמרי הקודמים, האיש אשר עליו סמכה ממשלת ארצות כנסיות הברית את ידיה ותפקדהו לראש הועד לחקר סבת ההרס של האניה „מאֶין“ והוא היה האיש אשר בידיו נצפנו עתידות ספרד, אחינו זה עושה גדולות ונפלאות בהליכות המלחמה הנוכחית וכל העתונים האנגלים חולקים לו כבוד ומלוא חפנים תהלה. ומאֶריקס זה, כאמור, הוא עברי נאמן מלדה ומבטן, עברי לכל  חקותיו ודקדוקיו ותור מעלתו בעבודת צבא הים הוא מעלת לייטנאנט-קאמאנדאנט. הוא נולד בארץ הזאת ויגמור חק למודיו פה בהאקדעמיה של צבא הים באותות הצטינות וכבוד רבים.

על אדותיו מודיעים מוואשינגטאָן כדברים האלה: „הלייטנאנט-מאֶריקס העברי הוא חבר נכבד בסוד מועצות שרי המלחמה וטכסיסי צבא הים. אם כי איננו עוד לא אדמיראל ולא גם קאמאדאר, בכל זאת הכיר מ-קינלי עד מהרה את תבונתו החדה וידיעתו העמוקה והרחבה בטכסיסי מלחמת היבשה והים ויגמר אמר להשען בתהלוכות המלחמה הנוכחית אל בינתו ואל מועצותיו והצעותיו של השר העברי הזה. מר מאֶריקס הוא היועץ הראשי בסוד מועצות הועד למלחמת הים, ועצתו העמוקה, לבלי השתער בסערת מלחמה על מבצרי האוואנה ועל כל חופי קובא הבצורים הנותרים טרם יושם לאל והורד תהומות הצי הספרדי שבמימי אמריקא; העצה הזאת הוכרה להיותר טובה ונאמנת ועל פיה תתנהג כל המלחמה הנוכחית“.

וביום 21 מאי הודיעו, כי השר מאָריקס נעשה למפקד אנית המלחמה „סקארפיאן“ ועד מהרה יצא בראש אניתו זאת למלחמה על צי ספרד שתחת פקודת סערווערה. האניה סקארפיאן נושאת קבוצת תותחים היותר חדשים וטובים, ורבים מקוים, כי תעלה בידי השר העברי החרוץ הזה להכות את הספרדים מכות יורדות חדרי בטן. ומיום 25 מאי הודיעו העתונים: „הלייטנאנט-קאמאנדאנט מאֶריקס העברי בא באנית מלחמתו הנוראה והעצומה „סקארפיאן“ אל חוף „סאנט-יאגא-די-קובא“, מקום שם נאחז במצודה, כעכבר במלכדת, הצי הספרדי ומפקדו סערווערה, ותחת פקודת הקאמאדאר שלנו וציו האדיר והעצום מחכה מאֶריקס להוריד תהומות את סערווערה עם כל המונו ושאונו. אין כל ספק בדבר, כי עתיד הוא מאֶריקס העברי להצטין עד להפליא במלחמת הים הזאת. לה„סקארפיאן“ ישנם ארבעה משחיתים ומהרסים (טארפעדא טיובס) נוראים, ובצאת העכבר מחורו, לאמר, סערווערה ממלכדתו, והיה לאל יד מאֶריקס לכבד אניות ספרד אחדות במיטב טרפדותיו המהרסות ולשלחן לעזאזל הרובץ בנבכי תהומות.

אפס לא רק מאֶריקס בעצמו ובכבודו הוא נאה דורש ונאה מקיים ולא רק הוא בלבדו מקדש שם עמו בעמים, כי גם אחותנו הגבירה מאֶריקס, אשת נעוריו ובחירת נפשו, מי שהיתה משחקת עברית מצוינת בנעוריה בבתי המשחק האנגלים באמריקה, תענוד עטרת תפארת לבעלה ולעם מחצבתה בימי המלחמה הזאת. על אחינו מאֶריקס יתכן מאד לדרוש את המקרא „עזר כנגדו“: „זכה נעשה לו עזר“… ואמנם הוא זכה, – ואשתו העדינה התחננה לפניו, כי ירשה לה להיות שומרת-חולים (נוירס) ומחבשת לפצועי אנית מלחמתו „סקארפיאן“. השר מאֶריקס נאות לה עד ארגיעה והיא מבלי הביט על הסכנה הכרוכה בדבר המשרה הזאת מכהנת עתה פאר יחד עם בעלה בעבודת הצבא של ארץ מולדתה לתהלה ולתפארת לעמנו יושב הארץ הזאת.

ועליך, חביבי הקורא, לדעת כי לא רק השר מאֶריקס העברי הוא העברי האחד הלוקח חלק נכבד בעבודת ממשלת ארצות כנסיות הברית, כי גם מבלעדיו רבו כמו רבו שרי מעלה רבים וגדולים מקרב אחינו העובדים בידים אמונות את עבודת הארץ הזאת ופעולתם הגדולה תכתב באותיות זהב לדור אחרון על ספר דברי ימי אמריקא הצפונית, ועוד מעט ואתה תשוב תתפלא בשמעך מפי עטי דברים כהויתם דברים נפלאים ממפעלות ישראל באמריקא, – וזאת חובתי ואעשנה, כאשר מראשית כזאת הגדתי כי עיקר מטרתי תהיה בדברי על אדות המלחמה הנפלאה הזאת, שאין דוגמתה כמעט בדברי ימי האדם עלי אדמות, לירות אבני פנת מאמרי ביחוד על יסודות היחס של בני עמנו אל המלחמה הזאת.

[…]

עקיבא פליישמאנן.

"המליץ", שנה שלושים ושמונה, מס' 131, 28 ביוני 1898, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

Lieutenant-Commander Adolph Marix

המלחמה בסאנט-יאגה – 5 ביוני 1898

Cristobal-colon_h63229
 הסיירת הספרדית "קריסטובל קולון". המקור: ויקישיתוף

טלגרמות

 יום 23 מאי (4 יוני) (י"ד סיון).

לאנדאן. – בוואשינגטאָן מבטיחים, כי מעשי פלוגת אניות אמריקה אצל סאנט-יאגה הם רק מעשה רגול ומלחמה ראשית עוד לא היתה. במדריד שוחקים לבאור הזה ושמחים מאד על אשר נסוגה פלוגת אניות אמריקה אחור. – האדמירל סאמפסאָן מהר לבוא לעזרת האדמירל שליי. – ספרד מכינה פלוגת אניות חדשה מחיל העתידים. – מכחישים את השמועה על דבר הנגף סערווערה. עתוני אמריקה דוחים את הברית עם אנגליא אוהבת הבצע. – לייטר, בעל מליונים אמריקני, הרויח על ידי עלית מחיר התבואה חמש מיליונים דאָלר.

[…]

נויארק. – מהאוואנה מודיעים בטלגרמה מרביעי בשבת לאמר: „פה נתפרסם חשבון רשמי על דבר המלחמה אצל סאנט-יאגה לאמר: צי אמריקה, אשר בו האניות, New-Orleans, Texas, Brooklyn, Massacusetts, Jowa, Minneapolis, Marblehead ועוד אניות מצפה אחרות ושש אניות לא גדולות, לקח ביום 31 מאי עמדתו במערב המוצא מסאנט-יאגה. חמש האניות הראשונות החלו לירות בראשונה, אנית המצפה הספרדית “Colon„ השליכה את עגנה אצל פונטעגאנדה ותוכל להיות נראה מן הים. סוללות המצודה מאָרה, לאזעקאפה ופונטאגאנדה ואנית המצפה “Colon„ ענו על יריות צי אמריקה. אניות אמריקה הוציאו שבעים יריות, רובן בכדורים גדולים, אבל לא גרמו כל נזק. היריה ארכה תשעים רגע. האמריקנים נסוגו אחור. אחת מאניות המצפה העוזרות, אשר לאמריקנים, נזקה. היו רואים בהתפוצץ שני רמוני-קלע על ספון האניה „איוב“. באנית מלחמה אחרת היתה תבערה. כדורים אחדים נפלו אל פנים החוף, בקרבת אניות המלחמה הספרדיות. בסאנט-יאגה התפעלות עצומה“.

טלגרמה אחרת מפאָרט-אָ-פראנס מודיעה, כי סוללות ספרד ירו עשרים רגע יריות חזקות, אשר רפו אחרי כן. האמריקנים כוננו אחרי כן יריות חזקות אל המצודה מאָרה ויעוררוה עד היסוד בה. ירית התותחים מצד האמריקנים חדלה בשעה הרביעית אחרי הצהרים. האניות המבשרות האמריקניות לא הביאו עד כה כל חשבון רשמי.

לעתון “Ewening Journal„ מודיעים מקאפהאיטי, כי לפי דברי אניות מפץ אמריקנית, אשר בה שמה, נזקה מאד אנית מצפה עוזרת של אמריקה.

בקיוועסט אומרים, כי אנית המצפה העוזרת האמריקנית “Saint-Paul„ תפשה אנית העברה ספרדית “Alfonso XIII„ ובה אלף ושלש מאות איש צבא ופקדונות גדולים.

"המליץ", שנה שלושים ושמונה, מס' 112, 5 ביוני 1898, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

צי המלחמה האמריקני – 1917

lossy-page1-791px-U.S._battleship_New_Jersey_in_camouflage_coat._-_NARA_-_533704.tif
אנית המערכה האמריקנית "ניו-ג'רזי", 1918. המקור: ויקישיתוף

צי המלחמה האמריקני.

הפסקת היחוסים בין ממשלת ארצות הברית וגרמניה אינה צריכה להביא בהכרח גם לידי מלחמה בין שתיהן. שמענו כבר בנדון זה גם את דעתו של וילסון וגם את דעותיהם של מנהלי גרמניה המקוים, על יסוד היחס הידידותי, ששרר בין הממשלות האלו לפני המלחמה הנוכחית כי מלחמה לא תפרץ ביניהן. גם העתונות של ממשלות המרכז מראה, כי הצעד הזה היה פתאומי יותר מדי ויש לקוות כי וילסון יבין את המצב האמתי, יתפשר אתו ולא יכריז מלחמה על גרמניה הרוצה להיות גם להבא בידידות עם ממשלת ארצות הברית. אך מן הצד השני הודיעונו כי גם את האפשרות השניה חשבה גרמניה, ובעשותה את הצעד המכריע של הכרזת ההסגר דאגה גם ליחסה של אמריקה התחשבה גם עם כחותיה של אמריקה ועם העזרה שהיא יכלה להושיט לאויביה בעת השתתפותה במלחמה נגדה.

כחותיה של אמריקה, אמרנו, וכחות אלה הם בעיקר כוח אחד – כח הצי, כי לא צבא היבשה ולא אמצעי מלחמות היבשה הגיעו באמריקה לידי התפתחות כזו שבעזרתם תוכל לעמד נגד אויב מסוכן כגרמניה. גם האפשרות להשתמש בכחותיה המעטים היא רחוקה מאד מן המציאות בסבת המצב הגאוגרפי, ז"א בסבת רחוק המקום בין גרמניה ואמריקה ובסבת המצב הפוליטי. ז"א היחס ההדדי בין אמריקה ויפן ובין אמריקה ומכסיכו.

ובדברנו, על כן, על אפשרות מלחמה בין שתי הארצות ובתור תוצאה מזה, על עזרתה של אמריקה לממשלות ההסכמה עלינו להתחשב בעיקר רק עם הצי האמריקני שהוא הנהו כה גדול אם כי לא כח מכריע. אמנם לא ידוע מה יוכל לעשות הצי האמריקני במקום שהארמדה האנגלית ביחד עם הצי הצרפתי והאיטלקי לא יועילו. אך מענין בכל זאת לדעת מה כחו של הצי האמריקני ובאיזו מדרגה הוא עומד בין ציי העולם.

הצי האמריקני הנהו הצי השלישי בעולם אחר הצי האנגלי והגרמני. הוא מורכב מן 31 צלבנים משורינים שנבנו במשך 20 השנים האחרונות ואשר משקלם מגיע ליותר מחצי מליון טון. עשרה מן הצלבנים האלה הם גדולים ביותר ודומים לדרדנאוטים הארופים עם משקל של רבע מליון טון. הם מזוינים כל אחד בעשרה תותחים של 35 ס"מ, בשנים עשר תותחים של 30,5 ס"מ ועבי שריונם מגיע ליותר מ 34 ס"מ. מהירותם אינה גדולה כמו זו של הצלבנים הארופים ומגיעה רק ל 18 או לכל היותר ל 21 קשרים בשעה.

הצי האמריקני הגדול הזה מצטין בעיקר בדבר אחד והוא: הכעור המיוחד שלו, אם אפשר לאמר כך. הכל מסודר בו בהתחשבות יותר עם הצד הפרקטי ולא עם האסטטי. אין אנו פוגשים בצי הזה את אותן האניות היפות הערוכות בפרופורציה ובסדר נאה. האמריקנים דאגו גם יותר לגדלן של האניות ולרבוי תותחיהן מבלי להתחשב עם מהירותן ועם בנין אניות אחרות קלות וקטנות שתמלאנה תפקיד של מרגלים בשדה המלחמה.

בעת שממשלות אנגליה וגרמניה השתדלו בעיקר לבנות אסקדרות של צלבני-קרב גדולים שמשקלם יגיע מ 30 – 28 אלף טון כמו ה„ליוצוב“ הגרמני וה„קוין מרי“ האנגלי (שניהם טבעו במלחמת סקגרק) לא בנתה אמריקה אף צלבן מטפוס זה משנת 1902 ועד עתה.

בשלש עשרה אניות גדולות שעל הצי האמריקני (טפוס „ושינגטון“ „קולורדו“ „מילבוקה“ וכו') שמשקלן מגיע מ 10-16 אלף טון מורגש בעיקר חסרון אחד והוא אי-מהירותן ביחס לצלבנים האחרים. המהירות הכי גדולה של אניות המרוץ האמריקניות מגיע ל25 קשרים בשעה – מהירות שמספיקה רק בכדי להמלט מן הצלבנים האויבים.

אל האניות האלו יש עוד להוסיף 3 צלבנים ממדרגה שלישית ומטפוס ישן (נבנו בשנת 1891 ו1895) שאין להם ערך חשוב במלחמת ים מודרנית וכעשרה מוניטורים אשר גם ערכם אינו גדול מפני השנויים המרובים שחלו בתכסיסי מלחמות הים הנוכחיות.

ערך חשוב יש ל68 הטורפדים האמריקנים שנבנו משנת 1916 – 1901 אף כי גם מהירותם בתוך טורפדים-רודפים היא קטנה ביחס לטורפדים הארופים ומגיעה רק ל28 או לכל היותר ל31 קשרים בשעה (טפוס „ורינגטון“). אותו הדבר אפשר לאמר גם בנוגע ל60 הצוללות השיכות לממשלת ארצות הברית שחלק מהם כבר מוכן וחלק עודנו נמצא בנמלי הבנין.

כפי שאנו רואים עומד הצי האמריקני בין הציים הכי אדירים בעולם אך יש לקוות כי אמריקה לא תצטרך להשתמש בו ותבין שאין לה לחכות לרוחים גדולים במלחמה הנוכחית אלא אם תשאר בנאוטרליותה.

"החרות", שנה תשיעית, מס' 133, 18 במרץ 1917, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

ציי הממלכות – 1898

על ארץ רבה.

ציי הממלכות.

בגלל הסכסוך המתחולל כעת בין ספרד ואמריקא, אשר ממנו נשקפת סכנת מלחמה קרובה על פני הים, ישיחו ידברו עתה מה"ע על אדות ציי הממלכות ותקפם וגבורתם וההוצאות הגדולות אשר הוצאו עליהם ובכלל על אדות כשרון חיל צבא הציים לעשות מלחמה. אחד מכה"ע מעיר לדעת, כי לפי דעת חכמי התכסיס אין התועלת אשר יביאו הציים שוה בנזק ההוצאות המרובות. חכמי התכסיס תומכים החלטתם זאת על מעשים נודעים בדברי הימים האחרונים. ציי ממלכות הברית בימי מלחמת קרים, ציי צרפת במלחמת שנות 70/71, צי תוגרמא במלחמת שנת 77 בעת אשר לא היה עוד לרוסיא צי בים השחור ובאחרונה צי יון במלחמה האחרונה עם תוגרמא, כל אלה לא הביאו לבעליהם מאומה. גם נצחון אנגליא על הצרפתים בימי נפוליון הראשון בא לא בידי הציים האדירים אשר לה כי אם בידי צבא היבשה בספרד ואצל וואטערלאָא. לעשות עתה מלחמה בעזרת הציים הוא דבר אשר לא יתכן, יען כי באבוד לאחת הממלכות אנית מגן אחת בעת המלחמה יחשב הדבר לאבדה גדול והפסד מרובה אשר לא על נקלה ולא במהרה ימנה החסרון. בימי קדם בעת אשר רק אניות תרן היו להממלכות היה נקל להן לעשות מלחמה בים יותר מאשר כעת, כי אז רק בדבר אחד היו תלוים הציים – במזג הרוח אשר הוביל את האניות, ואולם עתה נתונים הציים בידי מקרים קשים מזה – אוצרות הפחם אשר להם, והאוצרות האלה לא בכל מקום ימצאון להם, ולכן לא יוכל צי ממלכה להרהיב עז בנפשו לצאת למלחמה בגליל אשר אין לו שם אוצר פחם מוכן מאתמול. היוצא מזה הוא, כי גם אם תרבינה הממלכות הוצאה לצרכי הציים והוסיפו עוד מיליונים רבים לשכלול הציים, גם אז תחשב זאת להוצאה יתרה, כי לעולם לא תבאנה לידי מלחמה גדולה בים למען הוציא את התועלת הרצויה מהוצאה עצומה כזאת.

בראש הממלכות אשר להן ציים אדירים בים עומדת אנגליה, לה 731 אניות קיטור שונות במדת גדלן וגם 83 אניות מגן ואנשי צבא האניות הם 93,694 במספר; אחריה תחשב צרפת, לה 487 אניות, 58 אניות מגן ומספר חיל צבא הים אשר לה הוא 65,000; לרוסיא יש 374 אנית קיטור, 52 אניות מגן ומספר חיל צבאה בים שלשים אלף איש; לאיטליא 340 אניות קיטור, 27 אניות מגן, וחיל צבאה בים 25,000 איש; לאשכנז 190 אניות קיטור, 22 אניות מגן וחיל צבא 22,000 איש; לאוסטריא-אונגריא 139 אניות קיטור, 14 אניות מגן וחיל צבאה 10,000 איש; לתוגרמא 103 אניות קיטור, 19 אניות מגן וחיל צבאה 31,000 איש; לנידערלאנד 129 אניות קיטור, 29 אניות מגן וחיל צבאה 13,000 איש. מחיר אנית המגן עולה לכל ממלכה משמונה עד שמונה עשר מיליון קאָראָנים. יריה אחת של אניה טארפעדית טובה העולה רק לערך שלשת אלפי קאראנים, אם היא קולעת אל המטרה תעלה בסערה ותטביע במצולות ים כרגע אחד גם אנית המגן הגדולה והעצומה אשר מחירה עלה למיליונים.

עפ"י הדברים האלה יביעו רבים ממכה"ע בחו"ל השערתם כי רחוק להאמין אשר מלחמת ספרד וארצות הברית באמריקא הצפונית נכונה לפרוץ בקרוב, אחרי אשר מלחמה זו תהיה רק מלחמת ציים בים ולא מלחמת צבא היבשה.

"הצפירה", שנה עשרים וחמש, מס' 63, 28 במרץ 1898, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון אנית המסע "שיקאגו" – 1899

800px-City_of_Augusta_(steamship)_01
אנית הקיטור City of Augusta,. ציור מאת Samuel Ward Stanton. המקור: ויקישיתוף

בארץ החדשה.

על הכל.

[…]

עוד מקרה אסון אחר קרה פה. אנית הקיטור „שיקאגה“ של חברת „רייל ראוד פינסילביניה“, המובילה אורחים ונוסעים דרך הנהר הצפוני (נארד ריווער), המפסיק בין עיר העולם ובין העיר דזשערסי, כנסת נ. דזש., מהבא להתם ומהתם להבא, דרך של חמשה עשר רגעים, עזבה את החוף של העיר דזשערסי הנזכרת בלילה בשעה 12 להביא נויאָרקה המון נוסעים ונוסעות כמאה נפש ויותר, אשר הביא אתו מסע מסלת הברזל הפינסילבינית. ויהי בהגיע האניה „שיקאגה“ לא הרחק מן החוף, בערכך מאה וחמשים רגל, ותבוא אנית הקיטור הגדולה „סיטי אוו אוגוסטא“, אשר רצה ארחה לארך הנהר, ותפגע בחזקה באניה „שיקאגה“, אשר דרך מסעה הוא לרחב הנהר, ותכרת אותה לשנים. עד ארגיעה מלאו המים הזידונים את חלקי „שיקאגה“ הגזורה לשנים, וכעבור רגעים אחדים ירדו חלקיה השבורים תהומות. האסון בא כל כך מהרה ובדרך פתאומי כזה עד כי לא הספיקו הנוסעים האמללים לחגור את אזורי ההצלה או לצאת בעוד מועד מחדרי האניה ועל כן ירדו רבים עם שבר האניה יחדו במצולות הנהר הגדול. האסון קרה לא רחוק מחוף נויאָרק, על יד הרחובות „ליבערטי“ ו„קורטלאנד“, ועל כן עד מהרה מהרו אניות שיט אחדות ואניות קיטור רבות אל מקום האסון ותעל בידן להציל רבים בעוד מועד. רבים מן הנוסעים שחו במי הנהר עד החוף ויתרם טבעו בנהר. ומה נורא היה המחזה לראות אנשים ונשים, טף וילדים יורדים במצולות הנהר ויד האדם קצרה מהצילם מרדת שחת! גם אלה אשר הצילו את נפשם בשחיה הסתתרה בינתם מרוב פחד ולא עלה ביד איש להציל מפיהם איזה הגה קל על דבר כל האסון הנורא הזה. גברים, נשים וילדים נאבקו עם מר המות, נלחמו עם הגלים הזועפים בכל מאמצי כח, צעקו בקולות איומים ויקראו לעזרה – ובאחרונה ירדו תהומות כעופרת! ארבעת נשי חן, לבושות מכלול ושני, חבקו אשה את אחותה, וביניהן ילד נחמד ונעים, וכלם יחדו התגלגלו במים עד אשר טבעו כאבן. המחזות האלה פעלו עד כה על הנצולים ממות, עד כי נפלו למשכב. עגלה אחת עם שני סוסים ושני רכבים ירדו במצולות ומלחמתם עם גלי הנהר הסוער היתה מחרדת מאד. לא חסרו גם גבורות: איש ואשתו, עברים, אשר עמדו יחדו על מכסה האניה „שיקאגה“ בהשברה וברדתה תהומות, ויביטו בענג נפש אל פני עיר העולם, אשר האירה מרחוק באור יקרות, נפלו כרגע המימה. האשה התעלפה, אך האיש התחזק ויתאמץ ויקח את אשתו הצעירה וישחה עד לפני החוף ושם הושיטו לו חבלים ויוציאו את שניהם מן המים אל היבשה. העברי ס. כהן מברוקלין היה גם הוא מאותם האנשים הגבורים, אשר הציל את נפו ונפשו של ילד בשחיה.

והנה אם גם נתנה ההצלה במהירות היותר אפשרית ועגלות הצלה מכל בתי החולים ובתי פקידות הפוליציא הרבים באו כרגע אל מקום האסון, בכל זאת קצרה ידם לעשות הרבה ונפשות אמללות רבות מצאו קברן בתוך עמקי הנהר הצפוני. לע"ע לא ידוע עוד מספר הטבועים ויש משערים ומעמידים את המספר על עשרים וחמשה; גם יש ממעיטים ויש מכבירים – אבל הצד השוה שביניהם שמספר חללי האסון לא מעט ואי אפשר הדבר לדעת את מספר הטבועים בדיוק גם להבא כי נוסעי אנית מסע בנהר אינם נכתבים בספר כנוסעים במסלת הברזל או באניה גדולה.

אומרים, כי מלחי האניה „סיטי אוו אוגוסטא“ ורב חובלה לא התנהגו כשורה בעת האסון, כי מהרו לברוח עם אניתם ולא הראו כל נטיה קלה להציל את האמללים. בכל אופן, עתידים הם לתת את הדין ויד המשפט תשיגם. החקירות הולכות ונעשות. הערבון של רבי החובלים, אשר  ידרוש בית המשפט רב מאד.

נויברק, 3 נובמבר.

עקיבא פליישמאנן.

"המליץ", שנה שלושים ותשע, מס' 251, 27 בנובמבר 1899, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

תלאותיו של דייג טורקמני – 1887

חדשות שונות.

[…]

מכה"ע „כספיה“ מספר, כי ביום 25 יוני נסעו ארבעה אנשים מהטורקמנים יושבי האי טשעלקען באנית שיט לצוד דגים בים. בהיותם בדרך קמה סערה עזה ותקרע את המפרש ותשבר את התרן והאניה חשבה להשבר. אז הורידו הדיגים את העוגן לעצור את האניה, אך אנית השיט החלה לצלול במים. תופש המשוט בראותו כי רעה נגד פניהם קפץ המימה וישחה אל האי אגורטשינסקי הקרוב לקרוא לעזרה. אנשים אחדים בשמעם את דבר האסון ישבו באנית שיט וירדו הימה להציל את הדיגים, אך בבאם אל המקום אשר אמר להם תופש המשוט לא מצאו עוד את האניה ואת היושבים בה ויחשבו למשפט, כי האניה נשברה והאנשים טבעו במצלה. כעבור שעות מספר באו עוד שני דיגים אשר נמלטו מהאניה הסוערה ויספרו כי הסער נתק את  האניה מעל עוגנה וישאה הימה. המה בראותם זאת לקחו איש איש קרש בידו וישחו אל האי. אולם רֵעם השלישי איש כבן ששים שנה ירא פן לא יעצור כח לשחות עד האי ויקשור את גוו אל האניה בחבל והסער נשאם יחדו הימה. הדיגים ספרו בשובם הבית את כל המוצאות אותם ובני ביתו של הזקן אשר נעלם עם האניה חשבו בלבבם, כי מצא לו קבר במצולות מים ויבכו ויספדו לו. אולם ביום 9 יולי עברו טורקמנים באניה מאסטראכאן ויראו מרחוק דבר מה הולך ושט על פני המים, ויהי בקרבם ויראו והנה אניה שטה על פני המים ואיש שיבה  יושב בקרבה כל עוד נפשו בו. וימהרו ויתנו לו אכל להשיב נפשו ויקחוהו ויביאוהו לטשעלענעק. הזקן עודנו חי וקים. אולם אחרי סבלו תלאות רבות במשך 15 ימים כי לא אכל ולא שתה מים ויהיה למפגע לשרב ביום ולקור בלילה ולרגעים רחפה נפשו בין החיים והמות נבקה רוחו ובינתו הסתתרה.

"היום" (סנקט פטרבורג), שנה שניה, מס' 189, 6 בספטמבר 1887, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אשכנז בים – 1899

הקייזר וילהלם השני על סיפון אנית המלחמה "הוהנצולרן", 1902. המקור: ויקישיתוף

דברי הימים.

אשכנז בים.

צי מלחמה אדיר ואחוזות רחוקות – זה הוא הקול היוצא משופרה של ממשלת אשכנז והד רעמו נשמע מתוך שאון ריבי המפלגות בבית הנאמנים ומחוצה לו. הרחבת מסחר אשכנז והרצון הכביר לשוות על מלכותה הוד שרתי במדינות ושלטת בתבל, הם הם מקור „הפוליטיקא של ים“, שבראשה עומד הקיסר וילהעלם בכבודו ובעצמו. לא הממשלה כי אם רוח הקיסר וילהלם היא רוח החיה באפנים בכל ההצעות והיגיעות והתקנות העשויות להגדיל את הצי ולהאדירו, להרחיב את גבול האחוזות ולהוסיף עליהן חדשות. לא אחת חוה הקיסר וילהלם את דעתו, כי אבותיו נתנו עוז לאשכנז באירופא, והוא חושב לתעודת חייו ולששון ישעו ומחמד-הגיונו לפרוש את ימין אשכנז על ימים ועל איים רחוקים ולפתוח שוקים חדשים לפני עתרת מלאכתה ושפעת עבודתה ויגיע כפיה.

כעת השלך הס על רעש מלחמת המפלגות בדבר הוספת מספר אניות המלחמה, אך הממשלה גונזת באמתחתה המון הצעות גדולות ועתידה היא לצאת ולערוך אותן בישיבות אשר תהיינה לימים יבואו בבית הנאמנים. עדים הם מה"ע הקרובים למלכות שאינם פוסקים לפתות את הקהל ולקרב את לב העם אל הגיוני הקיסר בדבר אשכנז בים. אחד המאמרים האלה בא זה מקרוב במה"ע „נורדד' אללג' צט"ג“ הנודע. מה"ע זה מביא תמצית ספר גדול של מחבר מסתתר מוסב שם „נויטיקוס“ (סַפָּן) המביא בחשבון הוצאות ממשלות שונות לצרך צבא הים. מהחשבון הזה נראה, כי במשך השנים 1890-99 הוציאה ממשלת אשכנז לצרך הצי אשר לה סך 94 מליון מרק, ממשלת איטליא 83 מליון, רוסיה 124 מליון, אמריקא 160 מליון, צרפת 199 מליון, אנגליא 346 מליון. מלבד זה הוציאו לצרכי בנין אניות חדשות: אשכנז 36 מליון, איטליא 29, רוסיא 53, אמריקא 52, צרפת 76, אנגליה 162. למען הבין את ערך קצב הספירות הקודמות, מן הצרך הוא לשים לב אל גודל כל ארץ, אל הוצאותיה הכלליות לצרכי הצבא, והנה אחרי חשבון מדויק וארוך מאד בא המחשב לידי החלטה, כי בבחינת ההוצאות לצרך הצי עומדת אשכנז במקום שלפני האחרון. גם הוצאות רוסיא לא גדולות הן במקצוע זה, אבל כאן הבן משיב, כי סבת הדבר היא, בשביל שעסקי רוסיא בים לא רבים הם.

על החשבון הנ"ל הוסיף מה"ע הקרוב למלכות פרוש מספיק ובו יוכיח כי אין כל יסוד לעלילות ולתלונות הנשמעות מפי צוררי המלכות האשכנזית שהיא גודשת את סאת ההוצאות לצרכי צבא הים. מלבד רוסיא, שלפי דברי הנורדד', תחום עסקיה בים הוא מוגבל מאד (?), ומלבד אמריקא, אשר זה אך עתה החלה לשים לב אל צבאותה, בין כל שאר הממלכות עומדת אשכנז בדיוטא התחתונה בנוגע אל צבא הים. אנגליה מוציאה כפלים, וצרפת – לפי ערך יושביה – מוציאה יותר מכפלים.

ואחרי מצוי החשבון הזה ערך מה"ע הנ"ל עוד חשבון אחד ע"ד מסחר הים, וממנו נראה, כי בנוגע למסחר הים עומדת אשכנז במדרגה שניה. חמר אין נתן לעבדיך ולבנים אומרים להם עשו – אומרת הנורדד' כלשון הכתוב. אם חפצים אתם להגדיל את מסחר אשכנז בים – הבו כסף להרבות את מספר אניותיה, והיא שָׁבָה למנות ולספור, ואחרי ספירות מדויקות היא מעלה בחשבון, כי גם אחרי שיתקיימו כל המסים החדשים, יעלה מס לגלגלת כל איש אשכנזי לצרכי הצבא אשר בים ½2 מארק לשנה, בעוד אשר המס לגלגלת מכל צרכי אוכל נפש, מן היין והשכר והטאבאק עולה 50-60 מרק לשנה.

עיקר אחד חסר מן הספר הזה, והוא, כי אשכנז מוציאה לצרכי צבא היבשה אשר לה יתר מאנגליא, מאמריקא ומשאר ממלכות. לעמוד במרום הגבורה גם ביבשה גם בים – זו היא אחיזת החבל בשני ראשיו, והיא לא תצלח.

דבר אחד אנו למדים מן החשבנות, והוא, כי בקרוב תערכנה לפני נאמני אשכנז הצעות ע"ד מסים חדשים. החשבנות האלה הם הקדמות והכנות להצעות, וסוף דבר הכל נשמע: הבו כסף!

נ"ס.

"הצפירה", שנה עשרים ושש, מס' 187, 30 באוגוסט 1899, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אבדן אניה טרנספורטית של מוקשי-נפץ – 1904

מניחת המוקשים הרוסית "יֶנִיסֶיי". המקור: ויקישיתוף

טלגרמה

שנתקבלה ע"י הוד מלכותו

מנציב המזרח הרחוק מפארט ארטהור.

בהכנעת-אמון הנני מודיע להוד מלכותו שביום 29 ינואר טבעה מחמת נפץ האניה הטרנספורטית של מוקשי-הנפץ „יעניסיי“, אשר היתה תחת פקודת הקפיטן מהמדרגה השניה סטעפאנאוו. היא עמדה קרוב לרצועת מוקשי-הנפץ ותצא לפוצץ מוקש-נפץ אחד שצף על פני המים ותפגע במוקש-נפץ קרוב, אשר התפוצץ מתחת לחלקה הקדום. השעה הספיקה עוד להוריד סירות. בעת הנפץ אבדו: מפקד האניה, המיכניק יאנאווסקי, המיצ'מנים חרושצעוו ודריזענקא, אנשי צבא פשוטים – 92.

"הזמן", שנה שניה, מס 22, 14 בפברואר 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

Minelayer Yenisey