מה קרה לחברת-האניות „עתיד“?
מדוע השאירה חברת אניות־המשא „עתיד“ רק אניה אחת, „עמל“ שמה, בקו ארץ־ישראל–מצרים? מדוע מכרה את „עליזה“? מדוע החזירה את „ריכארד בורכארד“ לאירופה? מדוע הוציאה את „עתיד“ מהקו החופי של ארץ־ישראל–הארצות השכנות?
ומדוע מרבים לדבר עתה על חברה זו, ועל פעולותיה ועל החשש שמא תפסיק לגמרי את הקו של ארץ־ישראל–מצרים? מה הענינים בינה לבין הנהלת הסוכנות?
על רוב השאלות האלה כבר ענו אנשי „עתיד“ בעצמם בדברי פירסום שונים שהמציאו בזמן האחרון לעתונים.
כמה גורמים הצטרפו בשנתיים האחרונות לרעת „עתיד“.
א) היחסים הלאומיים בינינו לבין הערבים שללו מ„עתיד“ חלק ניכר של לקוחותיהם. גם הסוחרים הערבים בארץ ישראל, גם סוחרים ערבים בסוריה ובמצרים היו משתמשים בשירות „עתיד“ שאניותיה ביקרו בכל נמלי מזרח ים התיכון מטריפולי ועד אלכסנדריתה.
ב) ההתחרות מצד חברת האניות המצריות כבדה מאוד. הורדו מחירי ההובלה למטה מקו הקרן, מי שבכוחו לשאת בהפסדים גדולים זמן רב מאוד יכול לעמוד בהתחרות כזאת. חברת „פרעה'ניק מייל ליין“ (שמה הקודם קאֶדיויאל מייל ליין) היא חברה עשירה, בת 40 שנה, נשענת על מדינה וממשלה עשירה, וקשה מאוד לחברה כ„עתיד“ לעמוד בהתאבקות נגדה זמן רב. נמנה בזה רק פרטים אחדים:
1) שכר העבודה באניות המצריות נמוך מבאניות העבריות. מעריכים את הפרש השכר בשתי האניות של „עתיד“ בין עבודה עברית לערבית ב־75 לא"י לחודש, בערך, לפי דוגמת טבלה זו.
2) האניות המצריות יש להן מאז ומתמיד זכויות של אניות־דואר, ולפי תקנות הנמלים הבינלאומיות מקבלות אניות אלה זכויות־בכורה בפריקה ובטעינה בכל נמל. נמצא שאפילו בנמל תל־אביב, ולא רק בנמלים אחרים בארץ־ישראל או בארצות הסמוכות, צריכות האניות המצריות האמורות להתפרק יותר מהר, כלומר להוציא פחות הוצאות. אניה המחכה בנמל יום נוסף מוציאה סכומים נוספים. היא נעשית גם פחות נוחה בשביל הסוחר המביא בה והשולח בה.
3) הממשלה המצרית עזרה לחברה המצרית בתקנה חדשה, והיא שאסור לאניות שקיבולן הוא למטה מאלף טון להוביל סחורות מנמל מצרי אחד לנמל מצרי שני. הרי שאי־אפשר היה לאחת מאניות „עתיד“, „עליזה“ שמה, להמשיך בעבודתה בקו זה. (אניה זו נמכרה לחברה מצרית אחרת ומיד נכנסה לשייט בין מצרים לחג'אז בהובלת עולי רגל. רב־החובל היהודי וחלק מהמלחים היהודים נשארו בזמן הראשון בעבודה).
ג) בעלי „עתיד“, משפחת בורכארד, שיש לה הרבה אניות בגרמניה, לא יכלה להוסיף על הצי של „עתיד“ עוד אניות מגרמניה, משום שאין הממשלה מרשה עתה להוציא משם אניות. האניה „ריכארד בורכארד“ בעלת קיבול של 2400 טון, לא יכלה עוד לשנות את דגלה, את עובדיה, את חוקת־העבודה ואת בעלות־המאזן שלה.
ד) בינתיים, בעת שבחופי ארץ־ישראל והארצות השכנות ירדו המחירים בעקב ההתחרות, עלו מחירי ההובלה הימית בכל מקום אחר הלוך ועלה, ומשפחת בורכארד הנהנית באניותיה האירופיות מהגאות במקומות אחרים, הפסידה בשתי האניות הנותרות בחופינו.
עתון ימי אנגלי מוסמך רושם את עליתם של מחרי ההובלה הימית כלדהלן:
1929 – 100.00
ינואר 1937 – 131.24
יוני 1937 – 136.51
יולי 1937 – 137.76
אבגוסט 1937 – 153.56
ספטמבר 1937 – 172.22
ה) חברת „עתיד“ לא ראתה כל מאמץ מיוחד וכל קרבן־כספים או קרבן־נוחיות מצד בעלי האימפורט והאכספורט העברים בארץ, כדי להעדיף את אניותיה על פני אניות־נכר. הופעה זו ריפתה, כמובן, את ידי בעלי־החברה מהחזיק מעמד בתקופה שיש בה רפיון כאן ופיתוי רב לשוב אל שדה ההובלה הכללית מחוץ לארץ ישראל. „עתיד“ נהנתה מרשימות אוהדות בעתונים, מתעמולה כללית בעדה מצד „חבל ימי לישראל“, מהשפעה מוסרית אוהדת של מחלקת הים של הסוכנות, מתמיכה מוסרית של לשכות המסחר העבריות, ובכל זאת היה לה להתאונן – אמנם לא בכל מקרה ומקרה בצדק מלא – לא רק על סוחרים פרטים אלא גם על בתי עסק חשובים ומוסדות, כגון, כרמל־מזרחי, נמל תל־אביב על כל מחלקותיו, ביהח"ר „יצהר“ וכדומה.
משנוסדה חברת הים של ההסתדרות „נחשון“, שבתמיכתה לעתיד יש גם רכישת אניות, לבדה או בשיתוף עם חברות אחרות, הציעה „עתיד“ למכור לה אחת מאניותיה, את „עמל“. לאחר בדיקת־מומחים בטיב האניה ובמחירה בטל הענין. לעומת זאת צץ רעיון של שיתוף, שהתפתח עד כדי תכנית של חברה גדולה שבה תשתתף בחלק מסויים גם הנה"ס ואפ"ב. וגם חברת־אניות הולנדית גדולה.
במשך חצי שנה התפתח המוה"מ עד שהגיע לשלב האחרון של קביעת תנאים מפורטים. כאן השיגה חברת „עתיד“ תנאים כלכליים מצויינים. החברה החדשה, שהשם „עתיד“ נשמר עליה, לכבוד המיסדים־החלוצים, היתה קונה מ„עתיד“ הקיימת את אניותיה במחיר גבוה, בעלי „עתיד“ הנוכחיים היו מובטחים במשכורת הגונה (שאינה תלויה במצב העסקים) למשך תקופת שנים ארוכה, אף היו מובטחים בריוחי־בכורה (בטרם יישאר ריוח כלשהו לבעלי המניות, המוסדות הציבוריים). ב"כ הצד הציבורי נאותו לספק את דרישותיהם החמריות של בעלי „עתיד“, אך לא הסכימו לוותר על זכות ההשפעה המספיקה בהנהלה.
כאן נתקלקלו יחסי הצדדים, ובעלי „עתיד“ פתחו בארגון דעת קהל שתתלה בהנה"ס את האשמה, אם יפסיקו בעלי „עתיד“ את שירותם הקבוע בחופי ארץ־ישראל ומצרים, כלומר אם לא יינתן להם כל מה שהם דורשים באיגוד החברה החדשה, תנאים כספיים והשפעתיים גם יחד.
מובן הדבר שאין עסק שותפות נקשר יפה תחת לחץ איום: או שתמלא את דרישותי ותקבל את תנאי, או שאקים עליך דעת קהל ואתן למתנגדיך חומר לתקוף אותך. על מין ידידות־שותפות כזאת אין לדבר.
נשארת, איפוא, על ההנה"ס, שאסור לה ולמוסדותיה ללכת לשום שותפות תחת לחץ איומים, חובתה בתור שכזו, להיענות לבקשת־עזרה מצד חברת „עתיד“, והחברה ראויה לעזרה, בנהלה עסק חלוצי בעל ערך לאומי חשוב. העזרה יכולה להיות מדינית וגם חמרית, במידת יכולתה של הנה"ס, המוגבלת בשני השטחים כאחד. יכולה „עתיד“ לטעון אל הציבור העברי, כי שכר העבודה העברית הוא גבוה משכר העבודה המצרית, אם כי אינה גבוהה מהאירופית בשאר אניותיה של המשפחה, וכן יכולה „עתיד“ להראות על הנזק שהיא סובלת מחמת היחסים בין היהודים לערבים. הציבוריות העברית תתמוך פה אחד בדרישת סיוע ציבורי וחמרי לחברה בקו שבו היא נפגעת בהתחרות של עבודה זולה. לא כן, הדרישה הסתמית של בעלי „עתיד“ ל„פרוטאֶקציה“ של הנה"ס, כלומר לחייב אותה ומוסדות צבוריים אחרים להיכנס לעסק משותף בתנאים כפויים מצד אחד.
נסיוננו בעסקים אחרים וגם בשטחי הספנות העברית כבר לימד אותנו, שמתן שם וכספים בלי השפעה מספיקה בהנהלה אינו מביא תועלת לעסקים אלה. הסתדרות העובדים ניסתה לתמוך מאמצעיה הדלים תמיכת כסף באניה „תל־אביב“ ובסכומים ששום כוח צבורי אחר בארץ לא נתן אותם. נתנה, וכמובן שלא יכלה להציל את שהיה חולה מיסודו. אין להשוות את מצב חברת „עתיד“ למצב האניה „תל־אביב“. „עתיד“ בריאה בכספיה ואינה עומדת אלא להחליף את קו השירות שלה בסוג שירות אחר, אבל משבאו לתבוע משהו מאת מוסדות צבור אל עליה לשכוח, כי המוסדות למדו משהו במשך השנים והם יודעים לקיים לא רק בנקים, כי אם מפעלים כלכליים מצליחים וממלאים יפה את מטרתם, וכן למדו שאפילו מי שיש לו זכות־חלוציות במקצוע, אין מוסרים לו כפרס את כל העתיד בכספים ובהשקעה ובהנהלה גם יחד. הרוצה בשיתוף כלכלי עם מוסדות־ציבור צריך להתרגל לרעיון זה. או תמיכה במידת הדרוש או שותפות של ממש.
י. בן־דוד
"דבר", שנה שלוש־עשרה, מס' 3806, 1 בדצמבר 1937, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 