האניה „דיאנה“ הביאה בשבת מקנדה חלקי ארגזים לתפוחי זהב, בס"ה כ-100 אלף תיבה. בפירוק ארגזי תפוחי הזהב הבאים בשביל סוחרים יהודים עסוקה מזה שנים קבוצת הסבלים היהודים בנמל. הפירוק היה נעשה תמיד מהאניות לסירות ומן הסירות לרציף. גם הפעם החלה העבודה בסדר זה, אולם חברת „לויד טריסטינו“ פנתה בבקשה לחברה שאליה נשלח המטען, כי חלק מהמטען יפורק ישר לרציף. החברה הסכימה. בזה השתמשו הקבלנים הערבים שמונופולין בידם לעבודת הפירוק מהאניות לרציף, הביאו כ-100 חורנים והחלו בעבודה. ב"כ החברה התערב, וקיפוח הפועלים היהודים נפסק.
באניה „איטליה“ באו 91 נוסע, רובם עולים. לרגל הסערה לא יכלה האניה לעגון ביפו ופרקה את כל מטענה בחיפה, בתוכו 120 טון בעד יפו.
האניה „ניציאה“ טענה 30 אלף תיבות תפו"ז.
מחמת הסערה ביום א' נותקה האניה „קנה“ משרשרות העוגן ומהחבלים שבהם היתה קשורה לחומת המים. הגלים נשאוה והאניה נתקלה באנית „סוריין פרינץ“ ושברה לה כנף. „סיריין פרינץ“ טעונה 23 תיבות תפוחי זהב.
"דבר", שנה תשיעית, מס' 2647, 30 בינואר 1934, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
ביום ו' עגנה בנמל חיפה האניה הגרמנית „סמירנה“, שלקחה אתה מטען תפו"ז לגרמניה. כחצי שעה לפני הפלגתה לדרכה מסר אחד הקצינים של האניה לערבי אחד חבילת חוברות בצרפתית לשם הפצתה בעיר. החוברות מוקדשות לתעמולה נגד היהודים. שם אחת החוברות „התרבות הגרמנית במזרח“. כשזזה האניה וב"כ סוכנות „דויטש ליואנט ליין“ נפרד מאנשי האניה בברכת נסיעה צלחה, הריע הקצין הראשי „הייל היטלר“ וכל המלחים עמדו דום וחזרו על הברכה.
"דבר", שנה תשיעית, מס' 2627, 7 בינואר 1934, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
האניה הנורבגית Pollux על שרטון בחוף תל אביב, 1934. מקור: ויקישיתוף.
אניות נטרפות בסערת ים יפו
סערת הים ביום ה', וביחוד בליל ו', גרמה כמה אסונות ופגעים. „קארולה“, אחת משתי ספינות המוטור של השותפות היהודית בחיפה (אילסנרי-בורכארט) ניזוקה במקצת בהיותה בדרך בין יפו לחיפה, אבל כל אסון לא אונה לה. ספינת מפרשים איטלקית טבעה במימי יפו על 250 טון הפחמים שלה. אנית קיטור נורבגית עלתה על שרטון בצפון ת"א.
*
ביום ה' לפנה"צ הגיעה לים יפו אניה נורבגית „פולוכס“ שמה, שעמדה לטעון כעבור 10–15 יום 27 אלף תיבות הדר. האניה שלשלה את העוגן אולם הגלים החלו לטלטל אותה אל החוף עד שהעלוה מול שכונת הירקון ליד מגרשי התערוכה. באניה 19 ספנים.
האניה בת 1676 טון ונבנתה ב-1921. „פולוכס“ נמצאת עתה במרחק 15–20 מטר מהיבשה. במי ברכים אפשר לגשת אל הסולם שהורד ממנה. אנשיה עולים ויורדים אל החוף במעלית קטנה זמנית, הנעה בעזרת גלגל קשור אל חבל חזק שנקשר מן האניה אל יסוד ביטון שהוכן בשביל בית בקרבת החוף. במעלית קשורה אל חבל זה מעלים גם את הדואר הדרוש. מטעם משרדו של סוכן האניה הוקם אוהל בשביל שומר וחפצים הטעונים שמירה. משטרת ת"א שולחת שוטר שיפקח בלילה במקום.
המונים-המונים נהרו אתמול מת"א לראות באניה. ההלצה הסובבת בקהל היא: האניה הראשונה בנמל ת"א! גם מיפו באו רבים, ערבים רוכבי סוסים וחמורים והולכי רגל. רוכלים ערבים באו למקום למכור מסחורתם. חובבי צילום מעבירים את מכשירי הצילום שלהם. ואשרי מי שזכה „לתפוס“ ספן „הנוסע“ על החבל בין האניה לחוף.
ב-4.30 הגיעה אנית הצלה שעמדה במרחק חצי קילומטר בערך מהחוף והורידה סירת מוטור לבדוק את החוף, כדי לדעת, כפי הנראה, עד היכן תוכל לגשת למען התחל למשוך את האניה ולהורידה מעל השרטון.
ביום ו' נשאו גלי ים יפו הסוערים ספינה איטלקית קטנה „פלורה“ אל החוף ושיברו אותה לרסיסים. חמשת הספנים שהיו בה ניצלו בנס.
בשיחה עם כתב „פלשתין“ סיפר רב-החובל כדברים האלה:
הספינה היא ספינת מפרשים ונמצאת בחסות איטליה. העובדים יונים. הספינה בת 280 טון נשאה משא מאלכסנדריה לחיפה. הספינה לא התכוונה כלל לעגון ביפו, אולם הרוחות נשאו אותה הנה. ביום ה' בצהרים הרגישו בסכנה וניסו לעגון בקרבת האניות שבים יפו, אולם הגלים הוסיפו לשאת את הספינה עד אחרי חצות ואז נופצה אל הסלעים. הספנים השליכו עצמם אל הים והגלים הביאו אותה אל החוף.
הקונסול האיטלקי מתענין בספנים, שלח להם בגדים ואוכל. לדברי רב החובל – הוא גם בעל הספינה – לא היתה הספינה מבוטחת ועלתה לו ב-1919 כ-4500 לירות.
בסערת הים בימים ה' וו' הושלכו מסירות אל ים יפו כאלפיים תיבות הדר מפחד טביעת הסירות. שתי סירות טבעו ושלש ניזוקו מאד לאחר שעלו על שרטון.
„פלשתין“ פירסם מאמר חריף נגד הממשלה על הזנחתה את נמל יפו.
"דבר", שנה תשיעית, מס' 2669, 25 בפברואר 1934, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
חיפה
בסערת הים
שתי האניות „דורה“ ו„קרולה“, השייכות לחברה היהודית „שירות מזרחי“, נתקפו ביום ו' ע"י הסערה בלב הים. „דורה“ היתה בדרכה מצידון לבירות והגיעה בשלום. „קרולה“ שהלכה מיפו לחיפה נאלצה לפנות לפורט סעיד והגיעה לשם לאחר שני ימים של טלטולים בים סוער. כל עובדי האניה הם יהודים מא"י ומגרמניה.
"דבר", שנה תשיעית, מס' 2672, 28 בפברואר 1934, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שם הספינה המיוחדת להובלת פרי, שהתקשרה עם בית המסחר דיזנגוף ושות'. ביום ו' חונכה הספינה בהפלגתה הראשונה ממימי יפו עם פרי הדר. לכבוד המאורע התכנסו משלחי הפרי על ספון האניה – יחד עם מר דיזנגוף. רב החובל הראה למוזמנים את מעלותיה של הספינה הזאת. איורור מיוחד ושמירה על מידה אחת של חום באמצעות מכונות חשמל מותקנות לכך. חברת אניות זאת „לאוריצן קופנהגן“ מומחית להובלת פרי והיא מתחילה את פעולתה בארבע הפלגות השנה.
האניה מיוחדת אך לפרי ולא למטען אחר – ומובילה 35 אלף תיבה. בין המוזמנים – גם משלחי פרי ערבים וב"כ העתונות העברית והערבית.
"דבר", שנה תשיעית, מס' 2627, 7 בינואר 1934, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
חנוכת שרות אניה חדשה בנמל יפו
על פי הזמנת חברת „דיזנגוף ושותפיו“ נתכנס ביום ששי חוג מצומצם של מוזמנים על האניה „סטילה“ השייכת לחברת „אוריצן“ מקופנהאגן, בכדי לחוג את פתיחת השרות בהובלת תפוחי זהב מא"י ללונדון באמצעות חברת דיזנגוף ושות' בתור סוכני החברה הדנית.
למסבה באו ה"ה דיזנגוף, אריסון וגרץ כב"כ הפירמה, ה' טולקובסקי בשם חברה לפירות יפו, ה' שלוש, ה' חפץ כמנהל „החקלאי“ בפתח תקוה, ה' זיפשטיין בשם „פרדס“ ומשלחי פרי (יהודים וערבים ובריטיים) ה"ה הילמן, סיגל, ברקט, אקו ועוד. מן העתונות הא"י באו ב"כ „הארץ“, „דבר“ ו„פלשתין“.
על המאורע דברו ה"ה דיזנגוף וטולקובסקי. השיב בלבביות רב החובל של האניה ה' ברלטלסן.
באניה „סטילה“, שנבנתה לפני 5 חדשים באופן מיוחד להובלת פרי הדר (היא שייכת לחברה בעלת 32 אניות, מהן 15 אניות חדשות) הותקנו מכשירי אורור חשמלאיים מיוחדים להחזקת הפרי בטימפרטורה מתאימה, שלא יתקלקל בימי הובלתו. במקום 17-18 יום באניות אחרות עושה אניה זו את דרכה מא"י ללונדון במשך 11 יום (13 מילין לשעה). בכל פעם יוטענו על האניה 35,000 תיבות לפי השגחה מיוחדת של רב החובל למען לא יתקלקלו.
„הארץ“, שנה י"ז, מס' 4399, 8 בינואר 1934, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
על סף הארץ הנכספת, בעצם ששונה לקראת הקפיצה לתוך חיי העבודה התוססים אשר בקיבוץ שלה, ירד המות כחתף על חלוצה צעירה בנסעה יחד עם קבוצת חברים וחברות באניה „איטליה“ לארץ-ישראל.
עשרים היו שנות חיה של שרה מוריין, וזה שנים אחדות היא כבר בתנועת השומר הצעיר הצופי-חלוצי בעיירתה, פרייל, בקרבת דוינסק שבלטנליה (לטביה). לאחר תקופת עבודה קשה בפלוגת הכשרה זכתה לעליה יחד עם חבריה. יחד התכוננו לבוא אל קיבוץ השומר הצעיר ברמת גן.
ביום א' סמוך לצהרים עמדה קבוצת חלוצים וחלוצות על מכסה האניה „איטליה“, נשענים אל המעקה, מביטים אל חוף קפריסין שאליו מתקרבת האניה. גבם – אל מנוף המשאות. והנה נבקעה טבעת במנוף, נפלה יד הברזל ופגעה בקבוצה השמחה והרוחשת חיים. שרה מוריין נהרגה במקום. שתים נפצעו קשה ועוד ארבעה נפצעו קל.
הלוית שרה נתקיימה אתמול בשעה 5 אחה"צ. הלכו אחרי המטה חברי-הקבוץ, קהל פועלים, מאלה שהגיעה אליהם הידיעה הנוראה מתוך מודעות אבל של לשכת העליה של הסוכנות-היהודית ושל מרכז העליה של ההסתדרות (הקיבוץ), ב"כ מוסדות ההסתדרות, עובדי לשכת העליה של הסוכנות ומזכיר המחלקה. חברים קרובים נשאו את הארון על כתפיהם.
ליד בית הועד הפועל של ההסתדרות אמרו דברי הספד. יוסף ארדאשניק מקיבוץ השומר הצעיר (הקיבוץ המאוחד) הזכיר את הטראגדיה של „בעיניך תראה ואליה לא תבוא“. ציין, כי זה מקרה האסון הששי לקיבוץ. הגורל האכזרי עוקר מתוכנו, אמר, את טובי חברינו. אבל מותר לנו להרכין ראש רק לרגע. מיד עלינו לעדור במערכה הלאה ובראש מורם. י. ברלס הספיד בשם מחלקת העליה של הסוכנות. ז. רובשוב אמר: ליד בית זה שבו נמצא הועד הפועל של ההסתדרות, „דבר“, מרכז העליה, שבו צריכה היית היום להירשם כדי לצאת ממנו ישר לעבודה, הוכרחנו להיפרד ממך. אנו מצרפים את כוונותיך ואת חייך ומעשיך עד עכשיו לשרשרת הגדולה של חללי העליה, של חבלי העליה והקליטה, אשר לרבים מהם אין טעם. בכל העליות היו שירט לפניהם הדרך במעצורים, אויבים ופגעים. עוד זכור לנו המנהיג שלך סיומה שיינקמן, זכורות שלוש החברות שנספו בטבריה. כמוהם קידשת את מפעלנו במותך, אם לא זכית לקדשו בחיים כמוהם כאן. שמור נשמור על דמותך, דמות החלוצים מעיירות העוני של לטביה, אשר שם יוקדת עוד אש החלוציות בתומתה ובטהרתה.
כמה מכוניות מלאות חברים וחברות היוו את מסע הפריד הנוגה אל בית הקברות בנחלת יצחק. בחשכה חזרו.
הרב גולדברג, עולה מברלין, הספיד את המנוחה על מכסה האניה כאשר הורידו את הארון מן האניה להעלותו ליבשה.
*
אחה"צ נתקבלה מלארנאקה טלגרמה אל הסוכנות כי מצב הפצועה רגינה גולדברג מצ'יכוסלובקיה הוא טוב וכי גם מצבה של הפצועה חוה פוטאש־בעל נאמנות (אף היא מקיבוץ השוה"צ) הוטב.
הפצועים שהגיעו באניה לארץ הם: הנס בירמן ואברהם בשקין מגרמניה. דורה קריגר (חברת הקיבוץ), ישראל צ'בינסקי מירושלים. כל אלה פצועים קלים ולאחר בדיקה ועזרה רפואית ב„הדסה“ נשלחו לבתיהם.
מוסרים, כי אתמול היתה תאונה במנוף גם באניה „פראגה“ של „לויד־טריאסטינו“ בלארנאקה.
מחמת האסון ביטל רב החובל של „איטליה“ את החגיגה שנועדה להיום, לרגל מלאת מאה נסיעות שלו לא"י.
"דבר", שנה תשיעית, מס' 2683, 13 במרץ 1934, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
חוה פוטאש
אמש הובא לקבורות הקרבן השני של האסון הטרגי באניה „איטליה“ אשר קיפד את חייהן של שתי עולות חלוצות חברות לקיבוץ השוה"צ מלטביה. ארבעה וחצי ימים נאבקה חוה פוטש עם המות בביה"ח בלרנקה (קפריסין), וביום ה' מתה מפצעיה בראש, בנוכחות אחיה פוטש חבר הקיבוץ בהרצליה, שנסע ללרנקה בעזרת מחלקת העליה של הסוכנות. אתמול בבוקר הובאה הגויה לחוף יפו באניה „הלואן“ ובערב הועברה ל„הדסה“. קהל חברים מהקבוצים ברמת-גן והרצליה השתתפו בלויה. ליד בית הועה"פ הספידו חבר הקיבוץ ב. יפה בשם מחלקת העליה של הסוכנות, וה. שורר בשם מוסדות ההסתדרות. חיה פוטש היא ילידת פיריל בלטביה בת 25. שתי אחיותיה ואחיה נמצאים בארץ.
"דבר" שנה תשיעית, מס' 2687, 18 במרץ 1934, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
יחס ההפקר של „לויד טריסטינו“ לתביעה צודקת
באשמתה בא האסון – ועליה לשלם פיצויים
לפני שלושה חדשים הוליכה האניה „איטליה“ של חברת „לויד טריאסטינו“ עולים לא"י. לפני לארנאקה קרה, כידוע אסון, שעלה בשני קרבנות אדם. עוד כמה אנשים נחבלו בגופיהם. המתים מתו. והחיים? זקוקים לריפוי ולפרנסה. אנשים באו לא"י להתחיל בעבודה והם הפכו אינוואלידים. החברה, בעלת הספינה עושה עצמה כאילו לא אירע כלום. אינה עונה גם למכתבו של העורך דין שפנה אליה בשם שני הניזוקים, באשקין וברמן. שניהם חולים, שנהם מתרפאים והריפוי עולה בכסף והחיים עולים בכסף והאנשים אינם מסוגלים לשום עבודה. האמנם הכל הפקר? היכולה חברת אניות המרויחה מהעליה היהודית רבבות לירות לשנה להסתלק ממקרה פגיעה שנגרם לנוסעים באשמתה?
באשמתה – כאשר אם המנוף הראשי נקרע והרג ופצע נוסעים הרי חברת האניות אשמה בדבר, כי עליה לבדוק את המנוף לפני שהוא מביא אסון וקרבנות אדם.
ובכן מה חושבת חברת „לויד טריאסטינו“ בענין זה?
מה התשובה בפיה לאנשים שהפכו לאינוואלידים באשמתה?
"דבר", שנה עשירית, מס' 2761, 12 ביוני 1934, (תוספת ערב), עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
ספינת המשא "דורה". מקור: זאב הים, ספינות מספרות, 1968. שימוש הוגן.
מי מכריחם?
שמענו, כי הספינות הקטנות „דורה“ ו„קארולה“ של ד"ר אלסנר מניפות עם הדגל הגרמני גם את דגל הנאצים. האם מכריחה אותן הממשלה הגרמנית לכך? והאמנם יש לה תוקף להכריחן לכך?
"דבר", שנה עשירית, מס' 2790, 16 ביולי 1934, עמ' 6. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
ביום השבת הגיעה לחיפה מהאמבורג ספינת מוטור „קרולה“ בת 470 טון. הספינה שייכת ל„חברת השירות המזרחי“, שנוסדה ע"י יהודי מגרמניה מר אלסר. הספינה תעבור בין חופי א"י, סוריה, קפריסין ומצרים. הספינה מנוהלת ע"י ששה אנשים, ארבעה מהם יהודים מא"י. רב החובל – מר קובלר. בעוד עשרה ימים תגיע הנה ספינה שניה באותו גודל של אותה החברה, המנוהלת כולה ע"י מלחים יהודים מגרמניה. הספינות עומדות לשנות את שמותיהן לשמות עבריים.
"דבר", שנה תשיעית, מס' 2586, 20 בנובמבר 1933, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
אוניית המשא Lancastrian Prince ניגשת לרציף הנמל החדש, כשעל סיפונה הנציב העליון ומלוויו, 31.10.1933. מקור: ויקישיתוף.
חנוכת הנמל בחיפה
מיניסטר המושבות מאשר את שתי ההתחייבויות הכלולות במנדט
„על הטכס של היום נפל צל של מאורעות מעציבים, שאירעו בארץ. רצוני לדבר דברים פשוטים מאד לעם בפלשתינה (א"י). לפני 13 שנה קיבלה בריטניה הגדולה את המנדט לארץ ישראל. אותו המנדט כולל התחייבות ברורה לערבים וליהודים, התחייבות זו תוצא לפועל במלואה, בלי פחד ובלי משוא-פנים. יש במנדט התחייבות להקל את יסוד הבית הלאומי לעם היהודי בפלשתינה (א"י), אבל בעת ובעונה אחת עם זה יש התחייבות מפורשת לא פחות מזו, לשמור על זכויותיהם של כל תושבי א"י. שתי ההתחייבויות תתמלאנה בזהירות“.
ההכנות
ההכנות לחגיגת פתיחת הנמל הורגשו ביתר שאת עוד מאתמול בבוקר. משמרות השוטרים הוגברו בכל העיר ובפרט בעזור המיובש של הנמל. לאורך שטח הנמל סובבו מאז הבוקר משמרות שוטרים בריטיים וא"י, רגלים ורוכבים, חבושי קובעי פלדה. התענינות הקהל בפתיחת הנמל החלה עם קבלת העתונים בהשכמת הבוקר וכבר בשעה עשר התאסף קהל גדול, יהודים וערבים, במרכז המסחרי ומסביבו, והסתכל בחגיגה מרחוק, ומילא גם את הגגות והגזוזטראות הסמוכים, רבים טיילו בכביש החדש שעל יד הנמל. מעל לכל משרדי סוכנויות האניות, הבנקים, משרדי הממשלה ומחסני „ספיניס“ הונפו דגלים בריטיים. מפאת ביטול כל ההזמנות בשביל הקהל, לרגל קצוץ תכנית החגיגה, הוזמנו אתמול בבוקר באי-כח העתונות העברית בחיפה אל משרדי הממשלה ע"י סגן מושל המחוז הצפון מר פיראון. הוא הודיע לעתונאים, שהם מוזמנים להשתתף בחגיגת פתיחת הנמל, שהיא מאורע חשוב בחיי הארץ ומסר לידם רשיונות כניסה לרציף הנמל במקום הכרטיסים הקודמים שבוטלו.
הנציב בא
בשעה עשר לפני הצהרים הגיע מירושלים באוירון ה. מ. הנציב העליון בלוית 4 אוירונים אחרים וירד במגרש התעופה שבמפרץ חיפה. בשעה 11 לפה"צ החלו לבוא כל המוזמנים דרך השער המערבי של הנמל והתקבלו בכניסה על ידי פקיד המחוז מר בינה. הביקורת ליד הכניסה היתה חמורה מאד. השתתפו בחגיגה קרוב לשמונים אורחים מפקידי הממשלה הגבוהים, באי-כח חברות אניות ואחרים. בין הנוכחים היו הקול' פלמינג, מסוכני הכתר בלונדון, הקול' ווד מהצירות הבריטית בקושטא, ה' הארדינג, מנהל החברה האנגלית „הופ ליין“, הקול' בארון, מנהל מחסני הערובה במצרים, מק-קולן, בא-כח החברות האנגליות המאוחדות, גיוון ב"כ סוכנות „ללויד“, ה' קיבלר, הקונסול השווייצרי בארץ ישראל, קירכנר סוכן חברת אניות גרמנית, רבי החובלים של האניות לנקסטריי-ברינת, קאנה, פלמניאן והללן. קציני אנית המלחמה „הסטינגס“, מנהל עבודות הנמל תומפסון, מנהל המכס סטיד, מנהל הרכבות ווב, מנהל המשרד לעבודות צבוריות הממשלתי ה' פאדסי, מנהל החוף גיב, ואחרים.
חגיגה צנועה
על רציף הנמל, בין שני המחסנים, הוקמה במה מקושטת בדגלים ומשני עבריה אלפי כסאות בשביל הקהל, שנשארו ריקים. המחסן מספר 2, שנועד לאורחים קושט אף הוא בדגלים ובירק, ובו סודר מזנון ע"י מר ספינס, והתקנה תחנת רדיו ע"י פקיד הדאר מר בריישה. גם כל האניות שעגנו בנמל התקשטו בדגלים לכבוד החגיגה.
קבוצת המלחים, בת 20 איש, מאנית המלחמה „הייסטינגס“, הסתדרה על רציף הנמל ומיד נכנסה והסתדרה לעומתה פלוגת הצבא הסקוטי, החונה בחיפה ובראשה שתי תזמורות צבאיות.
ה. מ. עולה על ה„לאנקאסטריאן פרינס“
בשעה 11.30 עלה הנציב העליון בלוית מפקד האויריה, מושל המחוז מר קיטרוטש ושני שלישיו על אנית-המשא „לאנקאסטריאן פרינס“ של החברה האנגלית „פרינס לאין“, שעגנה מחוץ לאזור הנמל. כעבור זמן מה הרימה האניה את עוגנה ונכנסה לתוך אזור הנמל. בהכנסה נשמעו שבע יריות תותח, שהועמד על שובר הגלים הראשי, ואחרי זה נשמעו 21 יריות מאנית המלחמה „הייסטינגס“ לכבוד הנציב. האניה „לאנקאסטריאן פרינס“ החלה להתקרב אל הרציף ובשעה 12.5 ורבע עגנה ליד הרציף. הנציב העליון ומלויו ירדו מעל האניה, כשכל הצבא ופלוגת המלחים עומד דום. הנציב העליון היה לבוש בגדים אזרחים אפורים ולראשו צילינדיר אפור. ברדתו מעל האניה ערך מפקד לצבא ולפלוגת המלחים, וכתום המפקד נגש אל חברי ועדת הנמל הממשלתית ושוחח עמם קצרות. כעבור רגעים מספר עלה הנציב העליון בלוית מר קיתרוטש, מפקד האויריה, מר סטיד ומר תומפסון, פיראון וויב, פאדסי ומפקד הצבא על הבמה.
מר סטיד פתח בברכה קצרה והזמין את מושל המחוז ה' קיתרוטש, להשמיע את נאומו של מר פאלמר אשר מפאת מחלתו הפתאומית לא יכול היה להשתתף בחגיגה.
* * *
משמר כבוד על רציף הנמל בחיפה מקדם את הנציב העליון ופמלייתו, 31.10.1933. מקור: ויקישיתוף.
נאומו של סיר פרדריק פאלמר
הוד מעלתך, גבירותי ואדוני.
הנני מכיר לכם תודה על תתכם לי את הרשות לומר מלים אחדות בקשר עם טכס הפתיחה של הנמל הזה. למותר לי לדבר על המפעל אשר בוצע – הנהו עומד לפניכם, ואתם מוכשרים לא פחות ממני לחוות דעה עליו.
הזכרות האחת, שאני יכול ביושר-לב לתבעה לעצמי היא שהקונצפציה של התכנית היתה שלי, שהרי עבוד התכנית והנהלת העבודות היו מסורים לידיו של שותפי מר בקטון ורבים מכם יודעים אל נכון מה רבו הזמן, המרץ והכשרון אשר השקיעו בעבודות האלה מאז הוחלט שממשלת פלשתינה (א"י) תבצע את המפעל באמצעות מחלקה ממשלתית משלה. זכות רבה היתה לממשלת הוד מלכותה ברכשה לה את חבר העובדים של מחלקת מפעלי הנמל, עלי להזכיר במיוחד את מהנדס הנמל שלכם מר תומסון אשר נצח על המלאכה מהחל ועד כלה. כולכם יודעים כיצד הקדיש את מרצו וכחותיו לבצוע העבודה וכיצד אזרו חיל חבר העובדים שלו במאמץ מרוכז אשר בלעדיו לא יכול ולא יבוצע כל מפעל חשוב במינימום של זמן, ומה שיותר חשוב לממשלת הוד מעלתך, במינימום של הוצאות. המהנדסים ושאר העובדים במשרד הלונדוני של חבר המהנדסים היועצים שלכם עבדו שכם אחד עם מחלקת עבודות הנמל שלכם וסייעו בידה ככל האפשר בסדור תכניות המפעל, בקביעת התכניות וביחוד בשימם עין פקוחה על ההוצאות.
ההוצאה הכוללת, המגיעה במספרים עגולים למליון ורבע פונטים, עלתה רק באלפי לירות אחדות יותר מן ההערכה המאושרת, אעפ"י שלאחר הכנת הערכת התקציב נתעורר הצורך להוציא הוצאות בעבודות הרחבה נוספת שעלו בסך 80.000 פונט.
על תוצאה מצויינת זו יש להודות בראש ובראשונה, למר בקטון, למר טומסון וחבר העובדים שלו.
סבור אני כי עלי להביע גם דברי תודה לממשלת הוד מעלתך על האמון אשר רחשו למהנדסים היועצים במשך כל אותו הזמן שבו נמשכו פעולות הבנין של הנמל. אני שמח מאד על שסוכני-הכתר של המושבות מיוצגים כאן היום ע"י הקולונל פלימינג, השרות אשר שרת הקולנל פלימינג את ממשלת הוד מעלתך בנהלו את המשא והמתן לחוזים חשובים ידוע לכם היטב ובמערכת היחסים בין סוכני הכתר ובין הפירמה שלי הושיט הקולנל פלימינג עזרה רבת-ערך.
כשבאתי הנה בשנת 1923 כדי לערוך דו"ח על שאלת המקום שיבחר לצורך בנין הנמל בפלשתינה (א"י) לא הייתי אופטימי ביותר על גידולו של סחר הארץ, אך מאז ועד עתה באה תמורה רבה בדעותי. ההתפתחות שהחלה בעשר השנים האחרונות היא ממש מפתיעה. הגידול הענקי של סחר תפוחי הזהב וההתפתחות העצומה בשאר ענפי החקלאות וכן במסחר ובתעשיה, ועתה הפתיחה הקרובה של צנורות השמן ממעינות הנפט של עיראק, הכוללים אוצרות נפט, אשר אין להם שיעור כמעט – כל הדברים האלה באו ויאתיו בתקופה קצרה זו, אין אפוא כל ספק, כי הצלחתו של הנמל כבר מובטחה.
לאחר קריאת הנאום של ה' פאלמר נשא הנציב העליון את דבריו:
* * *
הנציב העליון ארתור ווקוף בחנוכת נמל חיפה, 31.10.1933. מקור: ויקישיתוף.
נאום הנציב העליון
אדוני היושב ראש, גבירותי ואדוני.
הנני מאושר מאד על כי יש ביכולתי להכריז על פתיחתו הרשמית של נמל חיפה לספינותיהן של כל האומות.
ראינו, מה חלקה היתה עגינתה של האניה. עד שנבנה הנמל הזה לא היה לחיפה אלא רציף פתוח. האניות אשר התעכבו בחיפה היו אנוסות לעגון במרחק קילומטר אחד מן היבשה ולהוריד נוסעים ומטען אל הרציף ולהעלותה ממנו בעזרת סירות. בימי סערה הופרעה עבודת הפריקה תכופות והנזק וההפסד בסחורות היו רבים ועצומים.
סיר פרידריק פלמר העריך כי הנמל יעלה במליון פונט ורבע. למעשה יעלה הנמל במחצית האחוז יותר מן ההערכה הזאת. עובדא זו משמשת הוכחה מופלאה לכושר עבודתו ולאופן אשר בו ביצעו המהנדסים היועצים וחבר העובדים במפעלי הנמל של הממשלה את המלאכה אשר הוטלה על שכמם.
יש כאן לעינינו נכס נהדר שטח-ים מוגן בן 300 אקרים אשר אליו יוכלו להכנס ספינות גדולות וענקיות. נמל אשר יספיק את כל הנוחיות הדרושות לסחר אכספורט ואימפורט ההולך וגדל; נמל אשר יוכל להתפשט ולהתרחב עם התפשט תנועת המסחר. בבנין הנמל הפך ליבשה שטח של למעלה מ-100 אקרים קרקע והשטח הזה יוקצה להקמת בנינים אשר יהא להם ערך רב לסחר החוף.
מקוים אנו שחיפה לא תטה אליה את סחרם של חופים אחרים באזור המזרחי של ים התיכון. מסחר גורר מסחר וסמוך לבי ובטוח כי המסחר אשר יזרום לחיפה יהא מסחר חדש, שיזרום משוקים חדשים ויתפשט לשוקים חדשים. די לי לנקוט דוגמא אחת: העליה הגדולה שאנו מצפים לה בסחר פירות ההדר, העליה הממושכת בסחר האימפורט שלנו שהנהו כבר גדול למדי, ומשלוחי השמן אשר יתחילו מיד עם כלות עבודת הנחת צנורות השמן. כה בטוח הייתי, כי מסחר חדש יתפתח וכי המסחר הקיים לא יטה לחיפה עד שלפני שני חדשים קבלתי את אשורו של מזכיר הממלכה להוציא סכום כסף גדול לפי הערך לשם שפור החוף של יפו.
מעולם לא פסקתי מהביע את אמונתי, כי שלומה ורוחתה של הארץ הזאת תלויים בהתפתחות סחרה וחקלאותה ותעשיתה. מובטחני כי פתיחת הנמל הנהדר הזה תתן יתר דחיפה להתפתחות הזאת ועל ידי כך תסייע לאשרם ורוחתם של יושבי הארץ הזאת.
*
הנאומים לא תורגמו ונמסרו לבאי-כח העתונות העברית, כשהם מודפסים. כתום הנאומים נכנסו כל האורחים לתוך האולם וסעדו את לבם במזנון. אחרי זה מסר מר פיראון ע"י הרדיו את טקס החגיגה.
בשעה 1.45 התקשר הנציב העליון אלחוטית עם מיניסטר המושבות סיר פיליפ קונליף-ליסטר בלונדון ומיניסטר המושבות השיב על דבריו. השיחה נמשכה כ-20–25 רגעים.
* * *
דבר הנציב אל מיניסטר המושבות
זה עכשו גמרתי את טקס הפתיחה של הנמל החדש בחיפה. הנמל מיועד לשמש לא רק את ארץ־ישראל בלבד, כי אם גם, כפי שאני מקוה, הרבה ארצות אחרות, גם במזרח וגם במערב.
חיפה נקראה בשם השער החדש של המזרח, והנני בטוח, שכזה יהיה באמת. הנני מאמין, שדר שער זה תועבר במידה הגדולה והולכת תוצרת המזרח והמערב בתורת חליפין נושאי ברכה, ושהרחיפה החדשה, שיתנו אלה לפתוח המסחר, תגרור אחריה לא רק שפע מוגדל לפלשתינה (א"י), כי אם גם מגע ומשא יותר קרוב בין המזרח והמערב, ואף הבנה הדדית יותר קרובה.
אולם קודם כל נועד כמובן הנמל לשמש את ארץ־ישראל עצמה, שמסחרה מתפתח במהירות רבה, ואין כל צורך לתאר ל, מה גדולה סגולתו הנפלאה של הנמל החדש למלא תפקיד זה.
כאשר בקרת את א"י בחדש אפריל שעבר, נבנה כבר הנמל במדה שהספיקה להראות לך את 300 האקרים של מימיו החסויים, את 140 היארדים של מימיו העמוקים עם מעגנותיו, ואת ההקלות המודרניות שעל חופו בשביל הפרוק והמיחסון; לפי כל אלה יכלת כבר לשפוט על הברכה הרבה, שנמל זה עשוי להביא לפלשתינה (א"י).
אנחנו מכירים בשלמות, שנמל זה לא היה יכול להבנות, אלמלא קבלה עליה ממשלת הוד מלכותו את האחריות לערוב בעד ההלואה, שלותה ממשלת א"י להמציא את ההון הדרוש.
לבסוף הנני מבקשך למסור לנשיא לשכות המסחר (מיניסטר המסחר) את תודותי על מכתב הברכות, שהואיל לשלוח לי בחביבות רבה כל כך.
* * *
נמל חיפה ומפרץ חיפה. צילום: American Colony (Jerusalem). מקור: ויקישיתוף.
תשובת מיניסטר המושבות מלונדון
הנני שמח מאד לשמוע, שנשלמה פתיחתו הרשמית של נמל חיפה; והנני מגיש בזה את ברכותיו לפקידי המחלקה של עבודות הנמל, ולמהנדסים היועצים של ממשלת א"י, ה"ה רינדל, פאלמר ומריטון, המיוצגים היום, כפי שאני סבור, בחיפה ע"י סיר פרידריך פאלמר בעצמו.
בקורי בחיפה באפריל האחרון עמד לי להעריך את גודל פעולתם ואת הקושיים, שהיו נאלצים להתגבר עליהם. כעבור שנתיים מזמן התחלת העבודה ניתנה אפשרות לאניות גדולות בעלות טונות רבות לעגון בנמל החדש, אשר שטח עגונו הוא קטן אך במעט משטח הנמל הגדול של מארסייל. להביא עבודה זו למדרגה הנוכחית של שלמותה בסכום של הוצאות, שעלה רק בחצי אחוז על הסכום של מיליון ורבע לי"ש, שנערך מראש – הרי זה מפעל, המדבר בעדו.
כארבע שנים עבדו בבנין נמל זה מאלף עד אלפיים פועלים; וכ־70 אחוזים של הוצאות אלו הוצאו בא"י גופה. העובדות האלו מעידות על הברכה שהביא ענין זה לא"י מן השנה הראשונה של הבנין.
הננו יכולים כבר להעריך את הערך הרב, שיהיה לנמל זה בשביל פלשתינה (א"י). אני בעצמי ראיתי באפריל האחרון אניה שארכה 600 רגל, בעלת 25.000 טונות, בעגנה ליד הסכר שובר הגלים; גם שמעתי שבמשך העונה שעברה נשלחו מחיפה למעלה ממיליון תבות של תפוחי זהב.
אף לנו יש יסוד טוב לקוות, שחשיבותה של חיפה תגדל גם בעתיד. חברת הנפט העיראקית מתקדמת בהתמדה בהנחת צנורותיה. עם קץ השנה 1933, אם הכל ילך בשלום, יטה ענף הצנור הדרומי את הנפט משדות מוסול לשפכם האחרון בחיפה, וכבר התקדמות ההכנות לבנין מעגנת הנפט, שיציין שלב נוסף בהתפתחות הנמל החדש.
מוקדם עדיין לומר בימים אלה דבר מה על סכויי מסלת הברזל, שתקשר את חיפה אל בגדד, אם כי הוצאה כבר לפועל סקירה מדוקדקת של דרך־המסלה. אולם בינתים נעשו כבר צעדים לפתח את הדרך העבר־מדברית לתנועת מכוניות; ויש לנו תקוות טובות, שבמשך הזמן יגדלו עוד השפע של חיפה וחשיבות נמלה ע"י פתוח מסחר הטראנזיט עם עיראק, ואולי גם עם ארצות מזרחיות אחרות.
על הטכס של היום נפל צל של מאורעות מעציבים, שאירעו בארץ. רצוני לדבר דברים פשוטים מאד לעם בפלשתינה (א"י). לפני 13 שנה קיבלה בריטניה הגדולה את המנדט לארץ ישראל. אותו המנדט כולל התחייבות ברורה לערבים וליהודים. התחייבות זו תוצא לפועל במלואה, בלי פחד ובלי משוא־פנים. יש במנדט התחייבות להקל את יסוד הבית הלאומי לעם היהודי בפלשתינה (א"י), אבל בעת ובעונה אחת עם זה יש התחייבות מפורשת לא פחות מזו, לשמור על זכיותיהם של כל תושבי א"י. שתי ההתחייבויות תתמלאנה בזהירות יתרה.
זאת תהיה שאיפתה המתמידה של המדיניות הבריטית לעזור להבטחת שלומם ואשרם של כל הארצישראלים. ישנן עכשיו תכניות בידינו, שהנציב העליון נטל בהן חלק רב באופן אישי, ושיביאו ברכה חמרית לכל מעמדות הישוב. עבודה זו תתקדם גם להבא. אולם החובה הראשונה היא לשמור על החוק והסדר. גם חובה זו נמלאנה באופן השלם ביותר. ברצוני לחזור כאן על השבח, ששבחתי את כל שורות המשטרה בגלל התקיפות, שמלאו בה את חובתם. החוק והסדר ישמרו בכל רחבי הארץ.
פלשתינה (א"י) הנה מאושרה, שיש לה שבזמן כזה נציב עליון, המסור לאינטריסים שלה, ושכל אדם בפלשתינה (א"י) מכיר בו, שהנו בעל לב ישר ורודף צדק. ממשלת הוד מלכותו מתיחסת אליו באמון גמור, והנני קורא בזה לכל האנשים בעלי הרצון הטוב לתמוך בו תמיכה נאמנה ולהשתתף עמו בעבודתו למען הכלל.
הטכס נגמר בשעה 2.15 אחה"צ.
צלמים רבים מחיפה, באי־כח עתוני חוץ־לארץ ואנא־פילם צלמו את פרשת החגיגה.
בשעה 2.15 בערך יצא הנציב העליון בלוית מפקד המשטרה המחוזית מר פול, במכונית לבקר בעיר ובשעה 3.30 חזרו ירושלימה בליווית 4 אוירונים.
שלושה חילים מהצבא הסקוטי התעלפו באמצע הטקס לרגלי החום הלוהט והוצאו מן השורה.
קונסול עיראק וב"כ העתון המצרי „מוקאטם“ שבאו להשתתף בחגיגת הנמל, חזרו מבלי להשתתף בחגיגה.
ראש עירית תל־אביב מר דיזנגוף שלח ברכה לראש עירית חיפה לרגלי פתיחת הנמל.
"דאר היום", שנה שש עשרה, מס' 32, 1 בנובמבר 1933, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
העיר חיפה משתרעת לרגלי הר הכרמל על חופו הדרומי של מפרץ עכו שהוא המפרץ המוגן היחידי לכל אורך חוף פלשתינה (א"י). בחיפה נמצאים משרדי מושל מחוז הצפון, מחלקת המכס והרכבות. פסי רכבת רחבים נמשכים דרומה עד מצרים עם פסים צדדיים לירושלים וליפו שהיתה עד כה עיר החוף הראשית. במזרח מחברת מסלת הברזל החג'אזית (הרחב בין הפסים 1.05) את חיפה עם סוריה ועבר הירדן. ישנם גם כבישים טובים המחברים את חיפה עם סוריה וירושלים.
העיר התפתחה במהירות במשך עשר השנים האחרונות; מספר התושבים גדל מ־24.000 ב־1922 ל־50.000 כיום. נוסדו כמה בתי חרושת שהחשובים שבהם הם בית חרושת למלט, לסבון, הטחנות לקמח, ובית החרושת לסיגריות. שטח מיוחד הוקצה לאצירת כמויות גדולות של אימפורטים של נפט המועברים לשם על ידי אניה מיוחדת דרך צנורות מתחת למים ונעשים סדורים להסקת אניות בשמן הסקה. בעתיד תתפרסם חיפה בתור עיר של אקספורט הנפט שנבחרה כאחת התחנות האחרונות של צנורות הנפט העיראקי.
במשך 15 השנים האחרונות הוכנו תכניות שונות לבנין נמל בחיפה ועוד ב־1920 הוצאו לפועל כמה עבודות קדוח לנסיון.
בשנת 1922 הוזמן פרדיק פלמר, השותף הראשי של חברת המהנדסים היועצים רנדל, פלמר וטריטון על ידי סוכני הכתר למושבות בשם ממשלת פלשתינה (א"י) לבקר את הארץ ולערך דו"ח על התפתחות נמלי פלשתינה (א"י) בעתיד. לאחר חקירה ודרישה מדוקדקות הציעה פלמר את חיפה בתור המקום המתאים ביותר לבנין נמל.
ב־1926 הושג מלוה בהרשאת בית המחוקקים הבריטי בתוקף החק להלואות דרום אפריקה (1928) הכולל בין השאר הוראות בדבר בנין נמל בחיפה שהוצאותיו נערכו אחר כך ב־1.250.000 לא"י. בשנת 1927 נתקבל הדו"ח של סיר פרדריק פלמר ובאוקטובר 1928 הוכנו כבר התכנית והמדידות המוקדמות.
קצור פרשת הבניה.
בפברואר 1929 הוחלט שבנין הנמל יוצא לפועל באמצעות מחלקה ממשלתית בפקוחם של ה"ה רנדל, פלמר וטריטון כמהנדסים יועצים. באפריל של אותה שנה נוסדה מחלקת עבודות נמל חיפה, נתמנה מהנדס ראשי והוחלו העבודות המוקדמות. צריך היה להשיג מספר גדול של מכונות להוצאת עבודה גדולה כזאת אל הפועל; בינתיים נפתחו מחצבות קרוב לעטלית, 17 ק"מ לדרומה של חיפה, משם העבירו לנמל ברכבות פלשתינה (א"י). העבודות המוקדמות נסתיימו ובנין חומת המים הראשית הוחל באוקטובר 1929.
בדצמבר 1932 התקדמה העבודה במדה כזאת שאפשר היה כבר בעונת 33–1932 להרשות הטענת משלוח תפוחי זהב מעל לרציף הפירות. למעלה ממיליון תיבות תפוחי זהב נשלחו מהנמל החדש במשך העונה הזאת בשעה שכל האקספורט מהארץ עלה למקסימום של 4 מליון תיבות. בראשון באוגוסט 1933 הועבר חציו המזרחי של שטח הנמל למחלקת המכס וכך הועמד נמל חיפה לשמוש מאותו יום. באוגוסט 1933 עגנה בהצלחה האניה הראשונה לאורך הרציף ונוסעיו וסחורות הורדו לחוף בפעם הראשונה ישר לרציף. כיום מוכרחות כל האניות המבקרות את חיפה (חוץ ממספר יוצאות מן הכלל בלתי חשובות) להכנס לנמל חיפה וכמות גדולה של סחורות כבר הורדה על הרציף החדש. חצי השטח המערבי של הנמל יגמר ויועבר לשמוש באוקטובר 1933 וטכס הפתיחה הרשמית יתקיים בסוף חודש זה.
תאור כללי של הנמל החדש.
חומר מפורט על הנמל ניתן בהוספה לרשימה זו; מענין בכל זאת לתת תאור כללי. נמל חיפה מוגן על ידי חומת המים הראשית וחומת המגן הנמשכות מהחוף בגובה של 11.5 מ' מעל פני המים ומקיפות שטח אדמה של 36 הקטרים או 387 אקרים. שטח אדמה של 36 הקטרים יובש ו־16 הקטרים ממנו גודרו ומהוים את שטח הנמל גופא; זה כולל את הרציף באורך של 400 מטרים עם מים בעומק של 9.4 מטרים ורציף הסירות באורך של 265 מטרים; מאחורי הרציף נמצאים שני בניני טרנזיט ומגרש שלישי לכשידרש; שטחים מיוחדים הוקצו לאצירת ברזל, עצים וסחורות אחרות שאינן מתקלקלות וכל השטח הנהו מסודר באופן יוצא מן הכלל עם דרכים ופסי ברזל. ארבע ספינות בינוניות או שלש ספינות משא גדולות יכולות לעגן לאורך רציף המים העמוקים.
עשרים ותשע קורות כבדות לקשירת אניות לאורך חומת המים הראשית מאפשרות ל־24 ספינות לעגן באחוריהן לחומה. אניות תעגונה כאן או כדי להוריד את מטענן לתוך סירות פורקות, או, בתקופה של עבודה מרובה, לחכות בתור כדי לעגן על יד הרציף.
ס"ה של שטח המים שייובש מעתה עולה ל־62 וחצי הקטרים, מהם 37 ייובשו לעמק של 11.3 מטרים (37 רגל) והשאר לעומק של 9.4 מטרים (31 רגל), וכך תוכלנה האניות הגדולות ביותר מאלו הנוסעות בים התיכון להכנס ולהשתמש בנמל החדש, ובאמת כבר עגנה בתוכו אניה של 33.000 טון.
א. אור ירוק בקצה חומת המים הראשית, הנראה במזג אויר רגיל ממרחק 4 מיל.
ב. אור אדום בקצה חומת המחסה הנראה במזג אויר רגיל במרחק 6 מיל.
הערה:
האורך והרחב הגיאוגרפי של שני האורות ביחד עם פרטים על הנצנוצים והגבה שמעל פני הים נמסרו בהודעה מודפסת לרבי חובלים שנתפרסמה 23 באוקטובר ע"י administration Generale des Phares בתאריך 18 ביולי 1933. [השיבוש במקור]
3. שטחי המים והיבשה:
א. השטח הכללי הנמצא בין שתי חומות המים, בתוך זה שטח המים והשטח המיובש וכמו כן התעלה שפונתה מעבר לקצה חומת המחסה – 1.567.300 מ"ר שהם 387.3 אקרים.
כל השטח הזה מורכב מהשטחים דלקמן:
ב. השטח המיובש הראשי מחוץ לאזור המכס 201300 מ"ר – 49.7 אקרים.
ג. השטח המיובש הראשי בתוך אזור המכס 160.500 מ"ר – 39.7 אקרים.
ד. שטח מיובש נוסף בקצה המערבי 78.100 מ"ר – 19.3 אקרים.
4. שטחים שהועמקו:
השטחים דלקמן משטח המים שבנמל הועמקו:
א. הועמקו עד 11.30 מטר מתחת לפני הים (37 רגל) 368.800 מ"ר, 91.1 אקרים.
ב. הועמקו עד 9.40 מטרים מתחת לפני הים (30.8 רגל) 255.600 מ"ר 63.2 אקרים.
ג. הועמקו עד 10.06 מטר מתחת לפני הים (33 רגל) 102.450 מ"ר – 25.3 אקרים.
5. פרטים על הרציף:
א. אורך הרציף הראשי שעל ידו הועמק קרקע המים עד 9.40 מטר (31 רגל) מתחת לפני המים 400 מטרים 1.312 רגל.
ב. אורך הרציף האמצעי שעל ידו הועמק הקרקע מ־9.40 עד 5.5 מטר (מ־31 רגל – 10 רגל) 110 מטר 361 רגל.
ג. אורך רציף הסירות שעומק המים הממוצע בו הוא 5 מטר תחת לפני הים 175 מטר 574 רגל.
ד. מספר הקורות לקשר אליהן את הספינות 33.
ה. גבה פני הנמל 2 מטרים מעל לגבה הרגיל של פני הים.
6. ההבדלים שבין הגאות והשפל:
א. ההבדל הנורמלי מ30 ס"מ ממעל לשטח פני הים עד ל־30 ס"מ מתחת לו.
ב. ההבדל המקסימלי שנרשם עד עתה, מ־42 ס"מ (16.5 אינטש) למעלה מפני הים עד 49 ס"מ (19 אינטש) מתחת לפני הים.
7. מקומות עגינה:
הקורות לקשירת אניות לאורך חומת המים הראשית:
א) לעמד בפני משיכה של 200 טון 10. ב. לעמד בפני משיכה של 150 טון, 19. ג. מקומות עגינה עמוקים לאורך הרציף הראשי בשביל 3 אניות משא גדולות או 4 אניות משא קטנות.
8. מקום הורדת הנוסעים:
סודר מקום קטן להורדת הנוסעים המובאים בסירה מהאניות הגדולות העוגנות על יד חומת המים הראשית.
9. מחסני טרנזיט:
נבנו שני מחסני טרנזיט, כל אחד בן קומה אחת לעת־עתה, אבל אחד מהם נבנה באופן כזה שאפשר יהיה לבנות עליו קומה שניה בעת הצורך.
א. אורך כל מחסן 116 מטר 381 רגל; רחבו 36 מטר, 118 רגל; שטחו 176 מ"ר, 1 אקר.
חומת הרציף הראשי הורחבה למ־ כדי להכיל מקום למחסן טרנזיט שלישי בעת הצורך. [השיבוש במקור]
10. שטחים לפריקת סחורות:
חלקות בשטח כללי של 60.000 מ"ר או קרוב ל־15 אקרים יושרו באבנים ובעפר מהמחצבה כדי לשמש מקומות פריקה פתוחים או שטחים בלתי מגולים לאצירת סחורות.
11. העברת שמנים ואשלג:
בקצה המזרחי של שטח המלוא יושר כמו כן מקום ששטחו 50.000 מ"ר בערך או קרוב ל־12.5 אקרים, להיותו מוכן כדי לספק איזה דרישות שתהיינה בקשר עם העברת שמנים ואשלג.
12. מנופים:
במנופים דלקמן השתמשו בעבודה:
א. מנוף קבוע בקצה המזרחי של הרציף היכול להרים 15 טון ברדיוס של 65 רגל.
ב. מנוף מטלטל ברציף הסירות המערבי.
ג. מנוף מטלטל ברציף הסירות המזרחי.
ד. מנוף צף על סירות בן 15 טון.
ה. הונחו פסים לאורך הרציף הראשי בשביל מנופים מטלטלים אבל לא סופקו מנופים מטלטלים כאלה. לעת עתה יצטרכו להוריד משאות כבדים באמצעות מנופי האניות.
נמל חיפה ומפרץ חיפה. צילום: American Colony (Jerusalem). מקור: ויקישיתוף.
13. דרכים ומסלות ברזל הנכנסות לנמל:
א. מסלת ברזל רחבה מובילה לרציפי הסירות ועד הרציף הראשי ממול מחסני הטרנזיט; כמו כן ישנן שלש מסלות ברזל העוברות בהקבלה לרציף הראשי, מאחורי מחסני הטרנזיט.
ב. מסלת ברזל צרה (1.05 מטר הרחב שבין הפסים) מובילה עד רציפי הסירות.
ג. דרכים למכוניות המובילות לכל חלקי שטח המכס ובתוך זה רציפי הסירות והרציף הראשי.
14. הקלות לספינות המשתמשות בנמל:
א. פחמים – אין מספקים לגמרי;
ב. שמן הסקה – קרוב לודאי שיספקו שמן הסקה ויתכן שצנור מספק יעבר לאורך הרציף הראשי.
ג. מים לשטיפה – למכביר.
ד. מי שתיה – בכמויות קטנות מאד לעת עתה; כמויות קטנות ניתנות לאניות בשעת הדחק.
[ה.] מים רתוחים – כמות מצומצמת לספינות הנמל.
ו. מנוף חשמלי – כל איזור הנמל יואר יפה ובתוך זה שפת הנמל ומחסני הטרנזיט.
ז. אניות מושכות. – שתי אניות מושכות חזקות הגיעו לחיפה ובקרוב ישתמשו בהן.
15. התרחבות הרציף הראשי בעתיד:
א. שתי חומות המים מקיפות שטח ים כזה המאפשר הרחבת הרציף הראשי בארך 900 מטר או 2.950 רגל.
ב. לרגלי ההרחבה הזאת יהיה מקום לעוד 5 מחסני טרנזיט נוסף על השטח בשביל שלשת המחסנים או בסך הכל ל־8 מחסנים.
ג. לרגלי ההרחבה הזאת יהיה מקום עגינה לעוד 6 אניות משא גדולות, נוסף על מקור העגינה הנוכחי.
"דאר היום", שנה ט"ז, מס' 31, 31 באוקטובר 1933, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
הנציב העליון החליט לקצר בטכס הפתיחה הרשמית של הנמל החדש בחיפה שנועד להיות מחר (היום). ה. מ. מרגיש, כי לעת כזאת, לאחר שההפרעות האחרונות גרמו לאבדות בנפש ומשפחות שוכלו ושרויות באבל, אין זה מן הראוי לשוות לטכס את האופי החגיגי אשר הוכן לו בחיפה.
המאורע יצומצם, איפוא, בפתיחת הנמל ע"י הוד מעלתו בעצמו בנוכחות של מספר פקידים. מכיון שלא יבואו אורחים, בוטל גם דבר הרכבת המיוחדת והסעודה.
30.10.1933
* * *
הנציב יגיע לרציף הישן של הנמל ויעלה בסירה על האניה „לנקסטריין פרינץ“ ומשם ייכנס באניה לאיזור הנמל. אנית המלחמה „הייסטינג“ תתן את „הרויאל סאלוט“. אנית הנציב תגש עד הרציף, שם יקרא נציב המחוז, מר קיטרוטש את נאומו של סיר פרידריק פלמר (ראש חבר המהנדסים המיעצים שלפי תכניותיהם נבנה הנמל). הנציב ישיב בנאום. אח"כ ינאם מר פירון, ברדיו על תולדות חיפה. אז יודיע הנציב בטלפון למזכיר המושבות בלונדון על פתיחת הנמל.
"דבר", שנה תשיעית, מס' 2569, 31 באוקטובר 1933, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 