„פעולות התחתיות הגרמניות הולכות ונמשכות מן הים הצפוני ועד פינסטר. צריך להודות כי המצב הנכחי מוזר הוא למאד. מצד אחד אומרים לנו כי הצי האנגלי שולט הוא שלטון גמור על כל הימים; ומצד שני מגיעות לנו, יום-יום, שמועות משמועות שונות על דבר אבדת מספר קטן או גדול של אניות-מסחר אנגליות בתוך מימינו אנו. אם כך הדבר, מה עושה, איפוא, הצי הגדול שלנו? איה מקומו? מה התועלת שמביא לנו? ואיזה צרך יש בבנית עוד אניות חדשות, שתעלינה לשני מליונות וחמש מאות אלף לי"ש, אם לא תוכלנה אח"כ לשוטט במרחבי-הים ועליהן יהא להתרחק משדה-פעולתן של התחתיות הגרמניות?“
* * *
וזיר המסחר האנגלי מודיע:
במשך החדש מרס שעבר, 33 אניות־מסחר אנגליות, בנות 61,382 טון, וכ"ה אניות-מפרשים בנות 8,110 טון, נטבעו ע"י התחתיות הגרמניות.
"החרות", שנה שביעית, מס' 168, 26 באפריל 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
התקפות הצי האנגלו-צרפתי במחצית הראשונה של חודש מאי 1915. מקור: ויקישיתוף.
מעבר הדרדנלים.
האופיצר הגרמני הגבוה מר מורט פרסם ב„ברלינר טגבלאט“ מאמר מענין בנוגע למעבר הדרדנלים.
„אם באים אנו לדבר על אדות המעבר הזה – אמר האופיצר הנזכר – צריכים אנו לראות אם האויב יוכל בציו להגיע אל מטרתו. אבל ההסתוריה אינה נותנת לנו משלים רבים שעליהם נוכל לסמוך.
בשנת 1807 הצליחו האנגלים להגיע לפני שערי קושטא אחרי שאבדו אבדות מעטות, אך בשובם עלה להם המעבר במחיר יקר מאד.
בשנת 1912 נסה הצי האיטלקי לתקוף את המעבר, אך ההתקפה הזו לא היתה רצינית. גם בימי המלחמה הבלקנית לא עלה בידי הצי היוני לפעול כלום במקום הזה. אך כיום נמצא שמה כח ימי חשוב, שיכול לגרום נזק גדול.
מובן שאין לשים לב אל הידיעות המתפרסמות ע"י סוכנות „רייטר“ בנדון זה וגם לא כדאי לראות אם הידיעות שמוסרת סוכנות זו מתאימות לאלו שיוצאות מקושטא. ואולם, ברור הדבר שאין אפשרות לעבור את הדרדנלים, לו גם ע"י הרעשה תכופה, מבלי לסכן את הצי שיהין לקבל עליו את התפקיד הזה. בשביל זה דרוש טרם כל להחריב את כל המבצרים ולהסיר את כל המוקשים הפזורים ברחוב ואח"כ לעשות התקפה כללית. צי האויב לא יכול לעשות זאת מבלי שיאבד אבדות קשות.
ארך מעבר הדרדנלים הוא ששים וחמשה קילומתרים, ורחבו – ששה ק"מ. במקומות אחדים, מגיע רחבו אך 1806 מתר בלבד. המבצרים שעל גדת המעבר מחולקים לשלשה חלקים. אם רוצים לעשות איזו התקפה מצד היבשה צריכים איפוא לעבור דרך בולאייר, שרחבו הוא חמשה קילומתרים בלבד.
עמדות בולאייר הן חזקות לא רק מבחינה תכסיסית אלא גם מבחינת מעמדן הטבעי. במלחמת הבלקן לא הצליחו הבולגרים לכבוש את המקום הזה למרות כל התאמצויותיהם ותעצומותיהם. ואם רוצים האנגלים להגשים עתה את שאיפתם ע"י צים המשותף, מהיכן יקחו להם הצבא הדרוש להוריד אל היבשה? הממשלה הבריטית לא תוכל לאסוף אלא רק מספר החיילים הדרושים להגנתה במצרים ובאנגליה. ואחרי זאת, הלא הממשלה העותמנית כבר אחזה, עוד מהתחלת הגיוס הכללי בכל האמצעים הדרושים להגן על החלק הארופי שלה. וזרת־המלחמה העותמנית התחשבה גם המצב בשעה שחלקה את צבאותיה, ואחרי ששלחה צבא במספר עצום לשלשת שדות-המלחמה השאירה כחות-צבא רבים להגן על הדרדנלים.
ואם נשים היום לב אל עמדות הצי של האויב ומעמד המבצרים המגינים על המעבר, אז נראה כי התקוות-להצלחה של האנגלים והצרפתים הן במדה שוה עם תקוות התורקים. צי האויב לא יוכל לקלע ולירות את פצצותיו באפן ישר, בשעה שמבצרי-היבשה יכולים לעשות זאת. מלבד זה כמות כלי-הנשק של הצי המרעיש היא מצומצמת מאד. גם הכדורים הנזרקים ע"י אניות-המלחמה העומדות על הים אינם מגיעים אל המטרה, באותו הכח שמגיעים כדורי הבטריות התורקיות שביבשה.“
האופיצר מורט סים את מאמרו בזה:
„אם לא יבראו מעצורים חדשים, נוכל אנו להיות בטוחים כי התורקים יגינו בהצלחה רבה על עמדותיהם אשר בדרדנלים.“
"החרות", שנה שביעית, מס' 167, 25 באפריל 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
קושטא. – מניו-יורק מודיעים ל„דיילי כרוניכל“ כי אנית-המרוץ העוזרת הגרמנית „פרינץ אייטל פרידריך“ נמלטה מהחוף האמריקני „ניו-פורט-ניוס“.
לונדון. – בדבר ע"ד המלחמה נגד התחתיות הגרמניות, כותב ה„מורנינג פוסט“ כי צריכים לא לשכח שהאמיריה האנגלית נמצאת במעמד קשה לרגלי המכשולים המרובים המתיצבים על דרכה, וכי היא זקוקה לעוד שלש מאות נגד-תרפידים בכדי לכסות על אבדותיה.
קונסטנסה. – עתון מקומי מודיע כי שתי אניות-משא רוסיות שהובילו כלי-נשק לסרביה נפגעו במוקשים על-יד סן־ז'ורז' ונטבעו.
"החרות", שנה שביעית, מס' 165, 22 באפריל 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
האויב מוסיף להרעיש את חופינו, אך בלי שום הצלחה. – בארם־נהרים נזוקה והובערה אנית-מקלעים אנגלית ע"י אנית-צופים תורקית.
קושטא. – חלק מהצי המשותף של האויב נסה להרעיש את הנמל דרקודינה, באינוס, ולהוריד צבא אל היבשה. ואולם חילות-המשמר שלנו, אף כי כחותיהם היו חלשים, הצליחו בכל זאת להדוף את האויב אחור. האניות הפליגו אחרי שהשליכו שתי פצצות על אחד מבתי הסביבה. שום נזק לא היה.
בגדד. – אנית-הצופים התורקית הנמצאת על נהר פרת, בסיניאג', על-יד קורנה, פתחה, ממרחק של שלשה קילומתרים, אש חזקה נגד אנית-מקלעים גדולה ומזוינת בתותחים כבדים. עשרים הפצצות שהשליכה הסבו לידי תבערה גדולה בתוך האניה האנגלית. חדר-המכונות עלה על המוקד. חלק גדול מהאניה הושחת, ואך בעזרת אניות אחרות יכלה לצאת משם. בעת ההתקפה היו לאניה האנגלית גם אבדות רבות באנשים.
"החרות", שנה שביעית, מס' 167, 25 באפריל 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
מחנה חיילים הודים על גדת תעלת סואץ, 1915. מקור: ויקישיתוף.
בתעלת סואץ.
קוראים אנו ב„קלנישה צייטונג“:
„האניה האיטלקית „פורטו דה אדליה“ הגיעה לפני איזה ימים לפורט-סעיד ופניה מועדות למושבת „אריטרה“ להביא מכולת וסחורות שונות להחיילים האיטלקים אשר שם.
לפי הפקודות שיצאו מטעם מועצת המלחמה המצרית, אין האניות יכולות לעבור דרך תעלת סואץ על נקלה, אף אם הן אניות-מסחר ניוטרליות. התעלה אינה אמנם סגורה, אך בשביל לעבר בה צריכים להכנע לתנאים קשים מאד.
כשבאה הספינה האיטלקית הנזכרה לפורט-סעיד, השתמש סופרו של ה„קוריירי דילה סירה“ שבקהיר בהזדמנות זו ויעלה עליה במטרה לראות בעיניו את המקום ששם היתה המערכה בין האנגלים והתורקים, על-יד התעלה. הספינה האיטלקית הגיעה לפורט-סעיד במועד הנכון. התעלה נפתחה למחרת היום ההוא. אך הספינה הוכרחה להתעכב שם עד אשר עברו שתים עשר ספינות מסחר אחרות. אחרי זה חפצה הספינה לעבר, ואולם תיכף נסגרה התעלה והספינה האיטלקית לא יכלה לעבר, ותשאר שם עוד יומים. כשנפתחה שוב התעלה, נכנסה הספינה בראש אניות-מסחר אחרות. ה„פורטו דה אדליה“ עשתה הכנות להפלגה זו. על מכסה-הספינה הניחו שקים מלאים חול וצימנט וגם קרשים עבים מסביב בשביל להגן עליה מכל התקפה פתאמית מצד האויב האסיטי. החובלים אסרו על הנוסעים לעמד על מכסה הספינה. אך אלה לא שמו לב אל הפקודה הזאת ואחרי רגעים אחדים היו יוצאים ממחבואיהם לראות את גדות התעלה. כשהגיעה הספינה ליד „קנטרה“ הכריחו פקידי-הספינה את הנוסעים לרדת לתוך ה„אמבר“, אבל אחרי זמן קצר הגיחו שוב הנוסעים משם והתחילו להתהלך על ספון-האניה.
הנוסעים ראו מצודות-הגנה משני צדדי התעלה. פה ושם נראו תותחים, גדודי-צבא ואסכדרונים של פרשים. במקום אחד קרוב ל„קנטרה“ ראו הודים עם שערות ארוכות כשהם מתרחצים במי-התעלה. גדודי-התעלה שבין „קנטרה“ ו„אסמעיליה“ מורכבים ברובם מאנשי-צבא הודים. לא רחוק משם היו אהלים רבים, שבהם ישבו גדודי חיל-המלואים מאוסטרליה. ב„פראן“ ראו הנוסעים שכל החלונות ושערי הבתים היו מכוסים בחול. הקירות היו נקובים וסדוקים מכדורי התותחים שירו התורקים. במקום הזה היתה, כנראה, מערכה כבדה בין שני מחנות האויבים.
לעת ערב הגיעה הספינה ל„אסמעיליה“, ושם נראו ספינות-מלחמה צרפתיות ואנגליות, כשהן טרודות בתרגילי-יריה“.
"החרות", שנה שביעית, מס' 166, 23 באפריל 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
נחיתת חיילי אנז"ק בגליפולי, 25 באפריל 1915. ציור מאת Charles Dixon. מקור: ויקישיתוף.
ההתקפה האחרונה נגד הדרדנלים.
סופרו של ה„לוקל אנצייגר“ מוסר את הפרטים הבאים לקמן ע"ד ההתקפה האחרונה שעשה הצי המשותף האנגלי-הצרפתי נגד מבצרי הדרדנלים.
האויב הרעיש ממרחק קטן את המבצרים החיצונים של „קום קלעה“ ו„סד אלבחר“. שמנה או עשר ספינות מלחמה השליכו מן הבקר עד הערב אלף כדורי תותח ופצצות. מבצרי „יינישהיר“ ו„קום קלעה“ היו במשך כל יום ההרעשה מוקפים להבות אש ותמרות עשן. אבל חיל הרגלי התורקי לא זז ולא נע ממקומו ויעמד על ההגנה בחרף נפש ממש.
תחת הגנת התותחים ומקלעי הספינות נסה האויב להוריד צבא אל היבשה. חיל הרגלי התורקי תקף את החיילים האנגלים ביריות אקדח ובכדורי תותח, ולא נתן להם לרדת אל היבשה. אחרי זה ירדו מהספינות עוד ארבע מאות מלחים ונסו להתקדם הלאה. פתאם נפתחה אש חזקה ונוראה מצד תותחי המבצרים, והאויבים הוכרחו לשוב אל אניותיהם באבדן שמונים איש הרוגים. התורקים ראו איך האנגלים היו משליכים את פגרי ההרוגים הימה.
ב„סד אלבחר“ הוריד האויב ששים אנשי-צבא, אך המפקד התורקי מחמד אפנדי גרש אותם במלחמת כידונים.
בעת המערכה הזאת נפלו מהתורקים רק ששה הרוגים וחמשה ושלשים פצועים. המבצר „קום קלעה“ וכל גדות המעבר עומדים בידי הצבא התורקי.
אחרי יום חדשו האנגלים את התקפותיהם והתחילו להרעיש את המבצר „מג'ידיה“. מטר של כדורי תותח ופצצות המטירו על המבצר הזה. המבצר „חמידיה“ העומד מנגד ירה מתותחיו הכבדים יריות חזקות מאד. ספינה אחת הוכרחה לצאת משורת המערכה. החיילים התורקים הריעו תרועות ששון בראותם את הנסיגה הזאת.
צי האויב המטיר שוב כדורי תותח, שעבים הוא 55 סנטימטר, על המבצר „חמידיה“. התבקעות הפצצות הרעישה את בתי „ג'נאק-קלעה“ כרעידת אדמה חזקה. הכדורים שהיו נופלים המימה הרימו גלים גדולים ששטפו את שפת הים הקרובה.
אחרי הרעשה חזקה שארכה ארבע שעות רצופות יצא הצי המשותף מתוך המעבר. המבצר „חמידיה“ לא סבל שום נזק, ורק משכן צבא בודד נהרס. שברי פצצות מפוזרים בכל מקום.
ההתקפה האחרונה עלתה לצי האויב בקרבנות עצומים. ספינות אחדות נשחתו והוכרחו לצאת משורת המערכה והפליגו ישר לאיי הים האגאי בשביל לתקן את המעוות וגם יתר הספינות נאלצו להפסיק את ההרעשה.
עכשו שורר שקט גמור בסביבות הדרדנלים ולא ידוע אם יחדש הצי המשותף את התקפותיו נגד המעבר הזה.
"החרות", שנה שביעית, מס' 164, 21 באפריל 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספריה הלאומית.
בתי מרפא צפים על פני הים. דבר טוב רחשו לבות חבר רופאים ופרופסורים באוסטריה, לכונן חברה ליסוד אניות מרפא לחולי שחפת וחלשי עצבים. לחולים כאלה אין טוב מלשהות זמן רב באויר, אשר על פני הים. האויר הזה טהור מכל האויר אשר על פני הארץ ובחלקי המלח אשר בתוכו הוא ממית את הבצילים אשר בגוף החולה. הרבה חולי שחפת כבר נרפאו בנסעם ימים רבים על פני הים. בקרב המלחים אין החלי הזה שולט כלל ואם בנסיעה על פני הים בכלל כך בנסיעה על פני ים אדרעי אשר בדרום, ב„ריויערא האוסטריאית“, על אחת כו"כ. אויר הריויערא כשהוא לעצמו הוא מרפא לגוף ולנפש. נסיעת האניות תהיה סמוך לחוף דלמציה. חברה אנגלית תתן את הכסף למוסד הזה לשם עסק והאגודה האוסטריאית אומרת לקבל גם חולים עניים בחנם.
[…]
"המצפה" (קרקוב), שנה ראשונה, מס' 9, 10 ביוני 1904, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
המרידה ברוסיא. המארה הרובצת על הממשלה העריצה פועלת פעולתה בזריזות מתמיהה. משתאים ומשתוממים עומדים כל העמים על דבר המכות הנפלאות והנאמנות, שתלקה ממשלת הצאר. הכל רואים, כי זה פרי חטאתו וחטאת אבותיו, רק הצאר לבדו אינו רואה וזהו האות הנאמן, כי יורדת ממלכתו לאבדון ולא תקום. המרידה באדעסא עולה על כל המרידות, שהיו עד כה ברוסיא ובתכונתה המשונה על כל המרידות, שהיו בעמים מימות עולם. צי-מלחמה כלו מורד במלכות, כזאת לא נכתבה עוד בספרי דברי הימים. מכל ספינות המלחמה, שהיו לרוסיא בימים שונים, נשארו עוד הספינות בים השחור, שלא יכלו להעבירן למלחמה, כי ברית כרותה בין הממלכות, שאין רשות לשום ממלכה להעביר אניות מלחמה דרך מסלות הים אשר לטורקיא, ודרך אחרת אין לאניות לצאת מן הים השחור. האניות האלה נשארו איפא לרוסיא, כי לא יכלה יד האויב להגיע עדיהן, אך יד השונאים הפנימים הגיעה אליהן. דבר מרידת הספינות האלה נפלא כל כך עד שאלו קרה דבר כזה בימי קדם היו הדורות הבאים מדמים, כי הגדה בדויה היא. ביום ד' שעבר התאונן מלח אחד בספינת המלחמה „הנסיך פאָטיעמקין“ לפני פקיד הספינה, כי אין נותנים לאנשי הספינה מזון למדי, כמו שמגיע להם ע"פ דין (ידוע זה כבר, כי פקידי הספינות גונבים את רוב הכסף המוכן ללחם המלחים). תחת מענה הוציא הפקיד את חרבו מתערה וירוצץ גלגלתו. המלחים – כשמונה מאות איש – התנפלו על פקידי הספינות ויהרגום וישליכום הימה. ממחרת הביאו המלחים את גוית המלח הנהרג אל חוף אדעסא, להעיר חמה בקרב הפועלים. והקצף גדול מאד. בליל ו' הציתו הפועלים אש על החוף וישרפו את כל בתי המסכנות, את כל הסחורות הצבורות, את כל ספינות המסחר ואת כל הבתים הסמוכים. ויהי ארך המדורה כפרסה אחת ובכל העיר הגדולה היה אור כל הלילה כמו ביום. הנזק עולה ליותר ממאה מיליון כתר. וגדודי צבא באו ויערכו טבח גדול ברבבות הפועלים (חצים יהודים), שהיו נאספים כל הלילה על חוף הים. אלפי חללים נפלו משני הצדדים. גדוד קוזקים אחד התחבר אל המורדים ויבא גדוד שוטרים ויכריעהו כלה לטבח. מספינת המורדים ירו זיקים על העיר. אז קרא מצביא הצבא את ספינות המלחמה אשר בסעבאַסטאָפאָל, לבא ללכוד את הספינה פאָטיעמקין ואת אנית הטרפדאות אשר עמו. האדמיראל קריעגער בא עם כל אניות המלחמה. הכל דמו, כי פה תתחולל מלחמת ים חדשה, אשר המנצחים יהיו בפעם הראשונה רוסים. והנה בא מה שלא פלל איש. חיל הצבא אשר באניות לא אבו לירות על אחיהם אשר בספינות המורדים ויאמרו להרוג את כל פקידי הצבא ולהתחבר אל המורדים, כמו שעשו אחיהם. האדמיראל ראה את עצמו במצוקה גדולה ויעש בערמה ויטלגרף אל הצאר, כי הספינה פאָטיעמקין נכנעה, למען לא יצווהו להעמיד עצמו בסכנה והוא כרת ברית עם אנשי ספינותיו בתנאים האלה: את הספינה פאָטיעמקין יעזב לנפשה, הוא ישוב עם כל ספינותיו לסעבאסטאָפאָל, את הנשק יסיר מהן ואת חיל המלואים יפטור מעבודה וישלחם לבתיהם ולחם ומזון יתן להם כפי צרכם. וכן היה, ובכל זאת התחברה ספינת המלחמה „פאָביעדאגאָסעץ“ אל הספינה פאָטיעמקין. בסוף נכנעה הספינה הזאת. צי המלחמה אשר בים השחור נכנע איפא לפני המורדים, כמו שנכנע הצי הבלטי השלישי לפני היפנים. הצי קים, אבל אינו לצאר, כי-אם למורדים. והמהומה באדעסא נוראה. היהודים נמלטים בהמון מן העיר ובאדעסא יושבים כמאתים אלף יהודים. הגראף איגנאַטיעוו, הזד הנודע, רבו של פלעהווע, אבי כל הפרעות ביהודים זה כ"ה שנה, נשלח לאדעסא להנקם ביהודים, כנהוג והוא משתדל לעשות זבח גדול בהם. – מרידות בתוך הצבא קמו עוד במקומות אחרים. גם בקראָנשטאַדט ובליבאו, ערי החוף אצל פטרבורג, מרדו המלחים. בקראָנשטאדט סקלו המלחים באבנים את אדונם, פקיד גבוה בספינות, וימת. – בקאָוונאָ נתפשו חמשה עשר פקידי צבא וביניהם גנרל אחד ואבערסט אחד, שקשרו קשר על הממשלה ויחנכו את אנשי הצבא ברוח מרידה. גם באדעסא נתפשו י"ג אפיצירים מורדים, שלא אבו לרצוח נקיים. – בקישינוב נמצא מצביא הזשנדארמריא מת בביתו. – בלאדז התנפלו פועלים פולנים על גנראל הקוזקים מאַרמוזוב, שעל ידו נעשה הזבח הנורא בעיר, ויוציאוהו ממרכבתו וידקרוהו וימת בחוץ. – הספינות המורדות מתרבות. – בפטרבורג היו מהומות גדולות. הפועלים מציתים אש בכל פרורי העיר.
אחדים מאנשי צוותה של אוניית הקרב "פוטיומקין", לפני 1905. הלייטננט במרכז התמונה נהרג על ידי המורדים. צילום בספר. המקור: ויקישיתוף
– בניקאלאיעוו – עיר גדולה על חוף הים השחור – התקוממו הפועלים וישללו שלל העיר ויעשו חרבן גדול. בקיעלצע בפולן היתה מלחמה בין הפועלים ובין הצבא. – משפט הצבא באדעסא חרץ משפט מות על מאה וששים מן הפועלים המורדים וכבר הומתו. – ספינת המורדים „פאטיעמקין“ בא אל חוף פעאדאזיא בחצי האי קרים ואנשיה דרשו מאת ראשי העיר מזון, פחמים ורופא. – אחרי שנתפשו בקאוונא ט"ו פקידי הצבא הנ"ל פרצה מרידה בכל חיל הצבא החונה בעיר. קאוונא היא עיר פלך גדולה ובצורה סמוכה לגבול פרוסיא וכמה אלפי איש חיל חונה שם. גם בערים אחרות מרדו אנשי הצבא ועוד אין מושלי רוסיא רואים את הנעשה סביבותיהם.
"המצפה" (קרקוב), שנה שנייה, מס' 27, 7 ביולי 1905, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שבר רוסיה. מספר ספינות המלחמה, שאבדו לרוסיה עד כה בים הצהוב ותטבענה לגמרי – אחת עשרה. ומלבד אלה נשחתו שתי ספינות, עד שלא תצלחנה עוד למלחמה. ארבע ספינות נשחתו וכבר תקנו. שבר רוסיה האחרון ביום 13 לחדש זה היה, כפי הידיעות משני הצדדים, על ידי מוקש, שפזרו היאפאנים תחת המים. גם הרוסים הניחו מוקשים כאלה לספינות האויב, אבל היאפאנים השכילו לדוג את המוקשים לפני עברם. מצביא היאפאנים עשה בערמה, לבוא בספינות מועטות לפני המבצר, למען ידמו הרוסים, כי נקל להלחם אתן ויצאו מן הנמל. כמעט יצאו אניות רוסיה ללב ים הופיעו יתר אניות יאפאן, שהשליכו כדורי מות וכלי מפץ עליהן. והאניה „פטרופאוולובסקי“ שבתוכה נמצאו המצביא אדמירל מאקארוב הנסיך הגדול ציריל וכל פקודי השטאב התפוצצה ותטבע, גם נמצא שם הַַצַיָר המפואר בכל העולם וואסיל ווערעשטשאגין וגם הוא נטבע. האניה הנטבעה מלבד שתחסר לרוסיה, עוד תחסום את הדרך הצד המוליך מן הנמל את הים הצהוב וספינות רוסיה כמעט סגורות בנמל ובקושי יוכלו לצאת.
[…]
אוניית המערכה הרוסית "פטרופבלובסק", אפריל 1904. מקור: ויקישיתוף.
"המצפה", שנה ראשונה, מס' 2, 22 באפריל 1904, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
רוח סועה וסער. בחוף הונקון אשר לאנגליא בחינא התחולל סער נורא, אשר עקר גלים ענקיים מן הים וירימם כעמודי מים סובבים ויעש חרבן גדול באניות אשר על הים. את האניות הרים וישליכם העירה ורסיסיהן מלאו את הרחובות ויחסמו את הדרך. כה נשברו יותר מארבעים אניות ובהן אניות מלחמה אנגליות וצרפתיות. חמשת אלפי בני אדם, רובם חינאים, ירדו במצולות או נהרגו תחת משואות האניות. הנזק עולה מיליון כתר.
שרידי אה"מ "פניקס" שנטרפה בנמל הונג קונג בטייפון של שנת 1906. מקור: ויקישיתוף.
"המצפה" (קרקוב), שנה שלישית, מס' 39, 28 בספטמבר 1906, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 
.jpg){kind=link}