– ההודעות הרשמיות שנתפרסמו ע"י המחנה העותמני הכללי מוסרות עוד פרטים ע"ד הרעשת הדרדנלים ע"י הצי האנגלו-צרפתי בימים האלה:
אניות השריון האנגליות מטפוס „איריזסטיבל“ ו„אפריקה“ נטבעו ע"י אש תותחי התורקים בסביבות המעבר.
המעופפים התורקים עשו רגול. הם התבוננו וראו שעוד אנית מלחמה אנגלית נזוקה קשה והוכרחה להשליך את עגנה על יד האי טינידוס.
למרות חוזק ההרעשה, לא נזוקו המבצרים כי אם נזק קל-ערך. הבטריות התורקיות ממשיכות את פעולתן בלי הרף.
שלשת אניות-המלחמה האנגליות שנטבעו בשבוע האחרון היו בנות 45,000 טון, ובהן היו מאה תותחים וכ,2500 מלחים.
בעת שנפגעו אניות השריון האנגליות במוקשים התורקים נזוק תותח תורקי אחד ונהרגו רק עשרה חיילים תורקים.
טביעת אוניית המערכה הצרפתית Bouvet בדרדנלים, ציור מאת Tahsin Siret. מקור: ויקישיתוף.
– בערב חג הפסח הגיע צי אנגלי-צרפתי מורכב מתשע עשרה אניות מלחמה והשליך, כמנהגו, מטר של כדורים ופצצות. אך מגיני המעבר הגבורים עמדו תחת מטרות האש והברזל במנוחת נפש קרה וענו בחזקה על האש הנוראה של האויב, כאילו הכדורים שהומטרו סביבם לא נועדו בשבילם.
ההרעשה הזאת ארכה מן הבקר עד אחרי הצהרים. ברגע זה נטבעה אנית השריון „בובי“, בת 13,000 טון. בשעה שלש עזב חלק מהצי האנגלו-צרפתי את המעבר ושאר הספינות שנשארו שם המשיכו את פעולתן.
בעת התגרה הזאת נטבעו שתי אניות שריון ותרפיד אחד מצי האויב.
מחירן של שלש אניות השריון האנגליות שנטבעו עולה לארבעה מליונות וחמש מאות אלף לירה שטרלינג.
– לפי ה„טורן“ נטבעה גם אנית מלחמה צרפתית על-יד האי טינידוס.
מנדל קרמר.
"החרות", שנה שביעית, מס' 154, 9 באפריל 1915, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
USS Vulcan, מוֹבֶלֶת הפחם של הצי האמריקני, נובמבר 1911. מקור: ויקישיתוף.
אניות-המכולת האמריקניות.
העתון הניו-יורקי „דער טאג“, אחרי הביאו באחד מגליונותיו את תמונת האניה האמריקנית המביאה את המכלת בשביל יהודי א"י, הוא אומר:
„הידיעה, כי הממשלה האמריקנית נאותה לתת אחת מאניות המלחמה שלה, שבה תובל המכלת שנתאספה ע"י ועד העזרה היהודי-האמריקני בשביל היהודים האומללים אשר בפלשתינה, עוררה שמחה ושביעת רצון רבה בין יהודי ניו-יורק. נראה, כי רוב יהודי ניו יורק לא ידעו כל עיקר, עד כמה קשה היה להשיג את אנית המלחמה לצרך הנ"ל.
ה' דוד ברסלר, המזכיר של ועד העזרה הנ"ל, הצהיר, כי הטובה שעשתה הממשלה האמריקנית בתתה את האניה להובלת צרכי המזון, דומה כאלו נתנה הממשלה להועד סיוע כספי של 60 אלף דולר, כי הוצאות הובלת המכלת מאמריקה לפלשתינה עולות לפחות לסכום הזה.
ה„בולקן“, שם אנית המלחמה האמריקנית המובילה את המכלת, תשא בתוכה 900 טון של צרכי מזון, שהם מיליון ושמונה מאות אלף ליטראות רוסיות. המספרים האלה מראים אל נכון כי ה„חבילה“ של צרכי מזון, שהועד היהודי-האמריקני בסיועה של הממשלה האמריקנית שולח בשביל יהודי פלשתינה, היא בעלת ערך ותועלת גמורים“.
אחרי זה מביא העתון הנ"ל קטעים מחוות-דעותיהם של גדולי יהודי אמריקה בנוגע למעשה היפה של הממשלה האמריקנית. מר מוריס ורטהים, חתנו של הציר האמריקני בקושטא, שהוליך באניה „טינסי“ את קופת העזרה האמריקנית בשביל יהודי א"י, אמר בין יתר דבריו:
„שמח אני מאד, שהממשלה האמריקנית נאותה להוביל באחת מאניות המלחמה שלה את המכלת בשביל יהודי פלשתינה. 900 הטון של צרכי המזון, שהאניה „בולקן“ תביא לפלשתינה, יקילו בודאי את יסוריהם של הנצרכים והזקוקים לעזרה. סיוע זה איננו רק של הכרת תודה אלא גם הכרחי. כל אלה שעמלו והתעסקו להשיג מהממשלה האמריקנית את הסכמתה לכך, ראוים באמת לתהלה ולתודה מאת כל היהודים“.
ה' לוין-אפשטיין אמר:
„כל יהודי היודע ומבין עד כמה דרושה עכשיו עזרה ליהודי פלשתינה, הוא הוא ידע ג"כ להעריך את גדל המעשה של הממשלה האמריקנית בהובילה את צרכי-המזון הדרושים בשביל היהודים הנצרכים בא"י. מובן ג"כ, שכל העסקנים שהקדישו עמלם לטובת הדבר הזה, עשו בשביל יהודי א"י מעשה רב-הערך“.
באותו הגליון מביא העתון הנ"ל את הידיעה, כי מלבד המכלת הידועה שתביא אנית-המלחמה האמריקנית, שלח הועד הציוני הזמני אשר בניו-יורק באניה מיוחדת כמות גדולה של מצות ותפוחי אדמה בשביל יהודי ירושלם.
הועד בא לידי החלטה זו אחרי קבלו מאת הקונסול האמריקני הירושלמי תלגרם שבו נאמר, כי אם יהודי ירושלם לא יקבלו לפסח מצה או לפחות תפוחי-אדמה מאמריקה, רבים מהם יהיו צפויים לרעב ממש בפסח הבא.
"החרות", שנה שביעית, מס' 154, 9 באפריל 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
סוכנות „מלת“ מוסרת עוד פרטים ע"ד הרעשת הדרדנלים בשבוע האחרון:
שלש סירות גדולות מלאות מלחים אנגלים למאות ותחת הגנת חמש אניות-שריון ושבעה תרפידים, התקרבו אל חופי „סד אלבחר“ ו„קום-קלעה“ להוריד צבא אל היבשה. האנגלים חשבו כי המבצרים נכנעו מפני שלא ירו אף יריה אחת. פתאם הגיח גדוד תורקי חזק מתוך המבצרים ויסתער על האויב, בראשות שאויש אחד, מוצטפה אונלו מחמד שמו. הגדוד הזה נלחם בכידונים ויהרוג עשרים איש. מחמד שאויש נפצע בראשו ובחזהו. אך הוא לא התיאש. הוא אמץ את לב גדודו, זחל בארץ כשהוא פצוע והתקדם לקראת האויב. הוא היה מתבוסס בדמו וידו היתה עסוקה בפעולת מלחמה. וכשתשו כחותיו ולא יכול עוד לירות באקדחו, התחיל לרגום את האויב באבנים. בתגרה זו נהרגו מצד התורקים ארבעה ונפצעו עשרה. אניות האויב התמידו להרעיש את המבצרים. אלף פצצות השליכו, אך בלי הצלחה. בינתים ירדו עוד ארבע מאות חילים אנגלי לחזק את כחות חבריהם. התורקים הסתערו עליהם עוד הפעם באמץ-לב נפלא ויפזרום לכל רוח, למרות זה שתותחי האניות האנגליות-הצרפתיות המטירו מטר-אש על עמדות התורקים. סוף סוף אלצו הבטריות התורקיות את אניות האויב לעזב את מקום המערכה ולהתרחק מחופי „ג'נאק-קלעה“.
הרעשת פפאסליק.
תלגרם אחרון מקושטא מודיע כי לפני ימים אחדים הרעישה אנית-מרוץ אנגלית א העיר פאסליק אשר באזיה-הקטנה. האניה הרעישה את הגגות הנמצאות מסביב לעיר זו, אך לא גרמה שום נזק. אחרי כן רגלה האניה את חוף אידרמיד והלכה לה.
את איטליה בקשו להשתתף בהרעשה.
לפי העתון „צייט“ מוינה, נפוצה שמועה כי הימיה האנגלית-הצרפתית פנתה להימיה האיטלקית בהצעה שתבא להשתתף את האסכדרה האנגלית-הצרפתית בהרעשת הדרדנלים, אך זו האחרונה השיבה את פני ממשלות-ההסכמה ריקם.
עוד טרם באה שעת השמחה – אומר ה„תימס“.
ה„תימס“ הלונדוני הקדיש מאמר ראשי בדבר המלחמה במזרח ובו הוא מתמרמר נגד שמחת העם לרגלי הרעשת הדרדנלים.
„אחרי שבעה חדשים של מלחמה – אומר הוא – צריכה היתה האומה האנגלית לדעת כי הנצחונות הקלים הם ג"כ קלי-ערך במלחמה הענקית הזאת. עוד טרם הגיעה שעת הגיל והשמחה, כל זמן שלא בא איזה שנוי לטובה בחזית אשר בפלנדר ובצרפת.
ה„תימס“ מסים באמרו כי המלחמות הפנימיות הן הרבה יותר מסוכנות ממה ששערו מראש. צריך, אומר הוא, להסיר את הנגע מקרבנו, להזדין בסבלנות, להיות רצינים גם ברגע של נצחון, קטון או גדול, ולקוות לתוצאות.
[…]
אוניית המערכה הצרפתית Henry IV בדרדנלים, 1915. מקור: ויקישיתוף.
תלגרמים אחרונים.
(מאת הסוכנות העתמנית הכללית).
קושטא. (23 מרס). – סופרנו מרומא מודיענו כי ממשלת צרפת מודה בהודעתה הרשמית באבדות שהיו לממשלות ההסכמה בדרדנלים. ורק ברצותה להפחית את חשיבות הנצחון העותמני, היא אומרת כי האבדות באו לרגלי התפוצצות של מוקשים במעבר. ואולם בדבריה יש הודאה בגבורת גדודינו וערך יריותינו.
– וזרת הימיה הצרפתית מודיעה כי צי ממשלות ההסכמה סבל מפני האש החזקה והתקיפה של התורקים, ומה שרכש הצי במלחמתו עלה לו באבדות יותר גדולות מצדו.
– האניה „בודין“ ושתי אניות שריון טבעו, והאניה „הנרי ד'“ העומדת בחופי סוריה תבא למלאות את מקום ה„בודין“.
[…]
"החרות", שנה שביעית, מס' 150, 28 במרץ 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
אוניית המערכה הבריטית "אירזיסטיבל" שוקעת למצולות בדרדנלים, 18 במרץ 1915. מקור: ויקישיתוף.
שמחת ירושלם על הנצחון בדרדנלים.
תהלוכת בתי-הספר.
כפי שהודענו אתמול, לבשה עירנו ביום הראשון צורה של חג והתקשטה בדגלים לרגלי בשורת-הנצחון שנתקבלה ונתפרסמה באפן רשמי בנוגע לטביעת איזה אניות-מלחמה אנגליות על-יד הדרדנלים. גם הצגות פטריוטיות נערכו ע"י המושלמים ובהן השתתפו ביחוד בתי-הספר הממשלתיים.
תהלוכת בתי-הספר הסתדרה בביה"ס „רוצ'ת אלמערף“. בראש התהלוכה נגנה התזמרת הצבאית ואחריה הלכו תלמידי בית-הספר הגבוה לעניני דת שנוסד מחדש ב„צלאחיה“, אחריהם תלמידי ביה"ס „רוצ'ת אלמוערף“ ואח"כ תלמידי ביה"ס „שלטניה“ עם תלבשתם הרשמית והיפה. התלמידים שרו שירים פטריוטיים במשך כל הזמן והתזמרת שעשעה את הקהל בנגינותיה היפות.
לכבודו של רושן ביי.
התהלוכה הזאת, שבה השתתפו גם הרבה יהודים, יצאה מבית-הספר „רוצ'ת אלמערף“ עברה את שער שכם והגיעה עד ה„מגזל“ אשר ב„נוטר דם דה פרנס“, מול השער החדש ושם עמדה לכבוד ראש ה„מגזל“ כבוד רושן ביי. השר החביב הזה יצא לקראת ההמון החוגג ויביע להם את ברכתו בנאום קצר אך פטריוטי וחם, שבו הגה את תקותו לנצחונה הגמור של המולדת העותמנית האהובה. רושן ביי אמר בין יתר דבריו כי הנצחון היפה שנחל חיל-המצב המגין על מבצרי הדרדנלים – צריך לעודד את רוחנו ולאמץ את לבנו והוא אות להתגשמות התקוה המפעמת בלב כל בני המולדת המאוחדים ומאוגדים יחד להגנת עניני ארצם. מחיאות-כפים סואנות לוו את דברי הנואם הנכבד והקהל הריע לכבוד הצבא.
נאומו של ה' דוד ילין.
בשם עדת היהודים נשא האדון דוד ילין, חבר המג'ליש עומימי בירושלם, נאום יפה בערבית צחה וברורה וכה היו דבריו: (תרגום מערבית).
עותמנים בני מולדת!
מאויי אור הופיעו, וצפרי רן הריעו, ושמים וארץ רנה פצחו, ביום בו כל הלבבות שמחו.
אמנם כן, היום הזה מלא את לבות כל העותמנים שמחה וגילה, בבשורה המזהירה אשר הגיעתנו בפי התלגרם כי נוצחו אויבינו במיצר הדרדנילים ונטבעו אניותיהם. היום הזה הוא כאחד כוכבי הזהר בשמי הצלחתנו, והוא אחד הימים אשר עליהם אמר המשורר שמואל בן עדיה:
„וימינו נודעים בקרב אויבינו. / בציציות מתנוצצות ועקודים צִיֶנוּ.
מצב ארצנו האהובה היה כמצב האריה אשר הקיפוהו אויביו מסביב, והוא בזיקות אש מבטי עיניו יחרידם ויפיצם כלם. הידעתם מה הן העינים האלה המזרות זיקים ואש?
אלה הם המבצרים האיומים אשר עליהם יאמרו דברי המשורר הנזכר:
„אל קצבי ארץ שרשיהם ירדו / ואל רום כוכבים פֹּארוֹתֵיהֶם תעלינה.“
ממשלה אשר לה מבצרים כפולה ואנשים כוזירנו הנעלה ומפקדנו הרם אחמד ג'מאל פשה לא תתיאש ולא ירפה לבה, כי אמנם לפי המרץ יהיו הפעלים ובערך הרצון הכביר יהיו הנצחונות והשגת התקוה. איש שהוא מאלה אשר עליהם אמר אותו המשורר: „שר אומר ועושה כאמרי הישרים.“
אין כל ספק, כי ינחל תמיד זר ההצלחה והנצחון.
ואתם בני הנעורים צעירי העתמנים – בני בתי-הספר – אל נא תשכחו כי תקוות כל ארץ היא בצעיריה, ובקדמתם תלויה גם קדמתה, זכרו נא, כי עיני הארץ נשואות אליכם ואל רגשותיכם הנאמנים למולדת, פתחו את הרגשות הנעלים האלה, שימו לבכם לקדמה, וגבורי ארצנו יהיו לכם – תמיד – למופת, או אז יהיה נצחוננו בטוח וארצנו חיה תחיה.
תחי הארץ, ויחי מושלנו המפאר!
יחי הצבא, ויחי מפקדו האמיץ!
הנאום הזה נתקבל ברעם של מחיאות כפים וקריאות נלהבות להצלחת הנשק העותמני ולהארכת ימי הוד מלכנו השלטן.
לפני הקונסוליות הידידות.
אח"כ עשתה התהלוכה את דרכה הלאה ותעבור את רחוב יפו ותגיע עד מקום הקונסוליה הגרמנית, ושם לפני הקונסוליה ערכה הפגנה סואנת. כבוד הגנרל-קונסול פון שמידט קדם את פני התהלוכה הפטריוטית הזאת בברכה ובאחול לנצחון גמור של הצבאות המאוחדים של תורקיה, גרמניה ואוסתריה. אחד מנכבדי הערבים נשא נאום יפה שבו הריע לכבודה של גרמניה ולהצלחת הנשק הגרמני והאוסתרי. משם הלכה התהלוכה אל הקונסוליה האוסתרית. אך בהיות כי כבוד הקונסול לא היה שם באותה שעה, עשתה התהלוכה את דרכה הלאה ותגיע עד ארמון העיריה. גם שם נשאו נאומים חמים. התזמורת נגנה את „המהלכה“ הלאומית והמון עם הריע תרועות ששון ואחרי שעבר את שערי יפו נתפזר ההמון בשמחה.
התאורה בלילה.
בערב נערכו תאורות יפות בכל המקומות הרשמיים. אנשי הצבא יצאו ברחובות העיר בכנופיות כנופיות ושרו שירים פטריוטיים. בארמון הממשלה נגנה התזמרת הצבאית והחגיגה הלאומית הזאת נמשכה עד שעה מאוחרת בלילה.
"החרות", שנה שביעית, מס' 147, 24 במרץ 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
הרעשת הדרדנלים; הצי האנגלי בורח מפני יריות התורקים – האנגלים מודים בחשיבות ההגנה התורקית. – אותות-כבוד לשרי הממשלה; השלטן מכבד שר יהודי באות-כבוד של זהב.
קושטא (22 מרס). – סופר הסוכנות ב„ג'נאק-קלעה“ מודיע כי צי האויב השליך כדורי-תותח על מנורת החשמל ואח"כ התקרב אל החוף במטרת-רגול וגם בשביל לחפש אחרי תחתיות תורקיות ואולם תותחינו הכבדים ירו על הצי ואחרי שגרמו לו אבדות רבות אלצוהו לעזב את המבצרים ולהפליג למרחבי-הים.
– בהודעה הרשמית האנגלית מודה הממשלה הבריטית בערכה החשוב של הגנת הדרדנלים. לפי דברי העתונים הביע שר הכספים האנגלי את חות-דעתו שאין הצי צריך להרעיש את המעבר.
– הועד המרכזי של חברת „הסהר האדום“ כבד את חגאזי אחמד מוכתר פשה, חבר בסינט העותמני באות כבוד של זהב ואת חוסני פשה, סינטור, באות-כבוד של זהב.
הוד מלכותו השלטן כבד את בנו של הציר האמריקני בקושטא מר הנרי מורגנטוי, באות-כבוד של זהב בכלל פעולותיו לטובת „הסהר האדום“ העותמני.
[…]
צי מדינות ההסכמה בכניסה לדרדנלים, 1915. מקור: ויקישיתוף.
חדשות היום.
הנצחון בדרדנלים. – ביום הראשון נתפרסם בעירנו, לשמחת התושבים, התלגרם הזה:
„ביום החמישי במרט 831 התנפל צי האויב מורכב מספינות-מלחמה אנגליות וצרפתיות על ג'נאק-קלעה. צבאותינו הראו גבורה אמתית ויהדפו את התקפת האניות האויבות. בעת המערכה הזאת הטביעו חלוצינו העזמים בתותחיהם הכבדים ארבע אניות-שריון והחלק הגדול הנותר מן הצי נזוק נזק עצום.
לרגלי הנצחון הזה הובעה שמחה אמתית מצד תושבי עיר-המטרופולין וגם הוחלט שביום זה (5 מרט 1331) תערך תאורה יפה בעיר הקדושה ירושלם לכבוד יום הנצחון הזה מצד התושבים ומצד הצבא.“
כשנפוץ התלגרם הזה בעיר התקשטה עירנו בדגלים ונערכו הפגנות סואנות ובלילה ערכו תאורות יפות והתזמרת הצבאית נגנה ושעשעה את הקהל.
[…]
"החרות" שנה שביעית, מס' 147, 24 במרץ 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
קושטא (15 מרס). – מאיזמיר מודיעים לסוכנות „מלת“ כי צי האויב השליך במוצאי שבת זו שמונים ואחת פצצות על מבצרי איזמיר וביום הראשון השליך עוד שמונים וחמש פצצות. גם אנית-מרוץ רוסית השליכה פצצות על העיר „וורלה“, אך בלי כל תועלת.
איזמיר. – הואלי הסמירנאי פרסם כרוז שבו הוא אומר כי ההתנפלות על חוף איזמיר עולה להאויב במחיר יקר, מפני שהעיר הזאת אחזה בכל האמצעים הנחוצים להגנתה ומבצריה שומרים אותה מכל פגע. חלוצינו מראים אמץ-לב גדול. הואלי פקד על התושבים לא-המושלמים לעזוב את העיר ולנסע לפנים הארץ. רשות הנסיעה ניתנה ביחוד לנשים ולילדים.
איזמיר. – ביום הראשון (שבוע זה) תקף צי האויב את חוף איזמיר. הצי היה מורכב משתי אניות-שריון ואנית-מרוץ אחת. ההרעשה נמשכה שלש שעות רצופות, אך בלי כל הצלחה.
– גם ביום השני (שבוע זה) בשעה שמנה בבקר הגיע לאיזמיר צי מורכב מאנית-שריון צרפתית ושלש אניות-שריון אנגליות ואחריהן חמש ספינות גדולות מלאות מוקשים, והתחיל להשליך פצצות על המבצרים במשך שעה וחצי. שבע פצצות שהשליכו מבצרינו פגעו באנית-המרוץ הצרפתית שהתקדמה בראשונה והטביעו ספינת-מוקשים אחת.
הרעשת ביצורי הדרדנלים על ידי הצי האנגלי-צרפתי, מרץ 1915. מקור: ויקישיתוף.
הרעשת הדרדנלים ע"י צי האויב.
קושטא (15 מרס). – אתמול תקף צי האויב מורכב משש אניות-שריון עם הרבה ספינות אנגליות את מיצר הדרדנלים. מבצרינו פתחו נגדו אש חזקה. שתי אניות אנגליות נזוקו ויצאו משורת המערכה.
בלילה בשעה שלש נסה הצי האנגלי לתקוף שוב את מבצרינו, אך הודות לאלה לא היה שום נזק.
– הודעה רשמית אנגלית מודה בנזק שסבלה האניה הבריטית „אגמנון“ בעת הרעשת הדרדנלים ומודיע כי ממלחי אניה זו נהרגו שנים ונפצע אחד.
קושטא. – היום לא היתה שום פעולה חדשה מצד צי האויב נגד „ג'נאק-קלעה“. ואולם נתברר לנו כי האויב נסה להוריד אנשי-צבא אל היבשה. ששים מלחים אנגלים ירדו בשלש סירות ועלו על היבשה לסביבות „קום קלעה“ ו„סד אלבחר“, תחת הגנת הספינות האנגליות. לקראתם יצא גדוד חזק של אנשי-צבא עותמנים תחת פקידת הקומנדן מחמד שאויש בן מצטפה ויתנפל עליהם כאריות ממש. עשרים אנגלים הרגו ואת יתרם הניסו בחזקה ובגבורה. מצדנו נהרגו ארבעה ונפצעו עשרה.
אחרי זה השליך הצי האנגלי אלף פצצה על „קום-קלעה“ והוריד עוד ארבע מאות אנשי-צבא אל היבשה. פתאום הגיחו גדודינו מתוך מארבס, יצאו מהמבצרים והסתערו על האנגלים בחימה שפוכה. שמונים אנגלים נהרגו ויתרם נבהלו כל-כך מפני ההסתערות הפתאמית הזאת עד שנסוגו תיכף אחורנית אל סירותיהם ועלו על אניות הצי. מצדנו נפלו במערכה זו שני חללים.
פעולות הצי הרוסי בים השחור.
קושטא (15 מרס). – (רשמי). שלשם, בשעה שהצי העותומני היה ממלא את תפקידו לרגל את חופי רוסיה בים השחור, הגיח פתאם הצי הרוסי ממחבואיו והשליך פצצות על נמלי כלימלי, זונקולדק, ורקלי וקוזלי.
פצצות הצי הרוסי החריבו את בית-החולים הצרפתי וחמשה-עשר משכנות בעיר זונקולדק והטביעו אניה יונית „תאקסנרה“ שמה, שעגנה בחוף לעיר זו. לעומת זה פתחו הבטריות שלנו אש חזקה נגד האניות הרוסיות והזיקו אנית-תרפידים אחת שנאלצה לצאת מן המערכה.
בעיר ארקלי הבעיר הצי הרוסי חמשים בתים וכנסיה אחת ברחוב היונים. סוכן האניות הרוסיות וראש פקידות בתי-המכס שבעיר זו נפצעו. אשה אחת ושנים מבניה הקטנים נהרגו, והם נתינים יונים. כמו כן הטביע הצי הרוסי אניה איטלקית ושמה „פריסה סג'ואנו“ וכן גם שתי האניות הרוסיות „ברהסיה“ ו„הקלי-אטה“ שנלקחו שבי על ידינו בראשית המלחמה. ההרעשה במקום הזה נמשכה מארבע עד שש שעות והתוצאה היתה שנפצעו מאנשי-הצבא ומהתושבים רק שבעה אנשים.
"החרות", שנה שביעית, מס' 141, 17 במרץ 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
מאת הציר הגרמני בקושטא הגיעה ביום הששי שעבר ההצהרה התלגרפית הזאת:
ברלין (8 מרס). – צירים אנגלים הכחישו באפן רשמי פעמים רבות, בעתונות, את הידיעה כי תחת-מים גרמני נתקף ביום הראשון בפברואר בתעלת ניורג על-ידי אנית-טיול אנגלית. ה„דיילי כרוניכל“ מודה עכשו כי האניה הנ"ל היא אמנם אנית-טיול, אך בימי מלחמה שמשה בימיה האנגלית בתור אניה-שומרת. מובן כי לימיה האנגלית יש הזכות להכניס לתוך שורת אניות-המלחמה גם את אניותיה המסחריות, בעת הצרך, ואולם חובתה היא ג"כ להניף על האניות המסחריות המשתתפות במערכות-הים דגל-מלחמה תיכף בשעה שהן יוצאות לפעולת-מלחמה. בכל אפן זוהי עובדה שאניה אנגלית אחת, שבצורתה החיצונית אי-אפשר היה להכיר בה בתור אניה לוחמת ושעליה לא הונף דגל-מלחמה, תקפה ביום הראשון לירח שעבר תחת-מים גרמני, וזהו נגד החקים.
וננגהיים.
"החרות", שנה שביעית, מס' 140, 16 במרץ 1915, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
עתוני קושטא מוסרים עוד פרטים על-דבר הרעשת הדרדנילים לפני ימים אחדים:
צי האויב מורכב משמנה אניות-מלחמה, ארבע אנגליות וארבע צרפתיות, החל לתקוף בפעם הראשונה את מבצרי הדרדנלים. ההרעשה התחילה בשעה שמנה וחצי.
האניות פתחו באש נגד המבצרים החיצוניים ממרחק של ששה עשר קילומתר, בתותחיהן היותר כבדים. הקולעים התורקים לא נפל לבם בקרבם ויחכו במנוחת-נפש לגמר ההרעשה הראשונה. האניות המטירו כדורי-תותח ואש מתלקחת בתוך דומיה חרישית ששררה במצודות החיצוניות, כאילו לא היתה בתוכן אף נפש חיה אחת.
ובראות הצי האנגלי-הצרפתי כי לא ענו לאש תותחו האמין כי המבצרים התורקים נהפכו לערמות-דשן ויתקרב יותר אל החוף. אך הספיקו האניות להתקדם הלאה והנה פתאם נפסקה הדומיה המדומה על-ידי האש החזקה והאיומה שפתחו הקולעים העותמנים לפתע-פתאם נגד האניות האויבות.
משבע-עשרה יריות שירו הקולעים העותמנים רק ארבע החטיאו את המטרה ויתרן פעלו את פעולתן האיומה. האנית-אמירל נזוקה נזק עצום, והוכרחה לצאת תיכף-ומיד משורת האניות הלוחמות על-ידי התרפידים שהקיפוה מכל עברים תיכף בראותם שנזוקה. אח"כ ראו הצופים מעל המבצרים כי עוד שתי אניות-מלחמה אחרות יצאו מתוך השורה והתרחקו ממקום הצי, מפני שפגעו בהן כדורי תותחינו.
הצי האנגלי-הצרפתי הוכרח להתרחק אחרי שהשליך שש מאות כדורי-תותח ואחרי ששלש מאניותיו נזוקו קשה. אבדותינו היו קלות ערך. מצדנו נהרגו אופיצר אחד וחייל אחד ונפצע קולע אחד.
החריצות שהראו הקולעים התורקים בעת ההרעשה ראויה לשבח. האופיצרים והחיילים מלאו את חובתם במסירות אמתית והראו בעליל עד כמה אין הגנת הדרדנלים יכולה להשבר ע"י איזה אויב שהוא.
"החרות", שנה שביעית, מס' 140, 16 במרץ 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
קושטא (6 מרס). – (רשמי). היום הגיע צי האויב והרעיש את המבצרים של „ג'נאק קלעה“ (דרדנלים) מצד הים הרעשה תכופה ואולם בלי הצלחה. היריות לא גרמו שום נזק למצודותינו.
ה„טנין“ כותב ע"ד הרעשת הדרדנלים בזמן האחרון כדברים האלה: צי האויב המורכב מאניות-שריון רצה להחריב את המבצרים הנמצאים בקרבת אנטוליה, בסביבות המפרץ „ארטוגרול“, מחוץ למבצרי „ג'נאק-קלעה“. ההרעשה נמשכה שמנה שעות ואף כי הצי התקרב אל המבצרים לא יכול היה להחריב את המבצרים הנזכרים. והודות לאל שהופרה מזמת האויב. אבדותינו היו קלות מאד. מצדנו נהרגו רק שנים עשר איש. אחרי זה נתברר לנו כי אבדות האויב היו עצומות. ספינת-המלחמה האנגלית הגדולה „אגסיון“ ומספר מסוים של ספינות אחרות השתתפו בהרעשה זו וע"י משקפת-התחזית ראינו כי האניה הגדולה הנזכרה בוערת באש.
לפי עתוני איזמיר, הגיעו אחדות מאניות-השריון האנגליות לחוף מיטילין ובתוכן היו הרבה פצועים. אניה אנגלית גדולה הפליגה אח"כ לפיריאו. עתוני אתונה אומרים כי האניה הגדולה הובערה בלכתה ממיטילין לחוף פיריאו.
"החרות", שנה שביעית, מס' 133, 8 במרץ 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 