אבדת האניה „לוזיטאניה“.
אבדת האניה הגדולה „לוזיטאניה“, שנטבעה ע"י תת-מימית גרמנית ליד חופי אירלנדיה, היא האבדה היותר קשה, שנשא הצי האנגלי במשך המלחמה הנוכחית.
האניה הענקית הזאת היתה רשומה בין אניות המרוץ של עזר, אבל שלטון הצי הבריטי מצא לנחוץ לבלי להשתמש בזכותו לרכוש את האניה הזאת והשאירה ברשותה של חברת-האניות „קונארד-ליין“, השולחת את אניותיה מחופי אנגליה לנויורק. לפי מדתה היתה „לוזיטאניה“ האניה הרביעית בצי המסחרי הבריטי ארחרי „אקויטניה“, „אלימפיק“ ו„מווריטניה“. על פי מהירות מהלכה היתה „לוזיטאניה“ השניה אחרי ה„מווריטניה“. מהירות זו הגיעה ל-25 ושלשת רבעי קשרי-ים בשעה. „מאווריטניה“ ו„לוזיטאניה“ נבנו ע"י החברה „קונארד“ עפ"י הסכם מיוחד עם שלטון הצי הבריטי והיו צריכות עפ"י מהירותן לעלות על כל האניות האחרות שהפליגו לארצות הברית. דבר זה הצליח אמנם. האניות הגרמניות הכי-מהירות לא הגיעו למהירות של יותר מכ"ד קשרים בשעה.
„לוזיטאניה“ הכילה 32,000 טון ארכה הגיע ל-112,5 סאז'ין. מאמריקה לאנגליה היתה ה„לוזיטאניה“ עוברת במשך זמן פחות מחמשה מעל"ע. מחירה של ה„לוזיטאניה“ הגיע יחד עם הכלים והרהיטים שבפנימיותה לסכום יותר מעשרים מיליון רובל.
בשעה שהפליגה „לוזיטאניה“ מחופי אמריקה נמצאו עליה 2643 איש, ובהם 1978 נוסעים ו-665 איש מלחים וחובלים. מן המספר הזה ניצולו לא יותר מחמש מאות איש, ובאופן כזה אבדו 2,100 איש, שביניהם היו לא מעט נשים וילדים. מן הניצולים ג"כ מתו רבים.
הקטסטרופה הנוראה הזאת היא המקרה הראשון של התנפלות מוצלחה מצד התת-מימיות הגרמניות על אנית-ים גדולה. עד היום היו הגרמנים מצליחים רק בהטבעת ספינות-משא קטנות. האניה הענקית הזאת, שהיתה לה קרקעית מכופלת עם מחיצות מיוחדות בפני המים, נטבעה במשך של עשרים רגעים, כנראה, משום זה שממרחק קטן נזרקו בה שני מוקשים, שאחד מהם אשר פגע בחלק הקדום של האניה גרם, כנראה, להתפוצצות במחלקת היורות. האפשרות של התנפלות מוצלחה באה עוד משום סבות אחרות. הקפיטן של האניה, שידע עוד בנויורק ע"ד האיומים הגרמנים, לא האמין שהגרמנים יהינו להוציאם לפועל, מפני שעל האניה נמצאו הרבה אזרחים אמריקנים ידועים. ולכן לא חשב האנגלי לנחוץ לשנות את מהלך האניה ולשוט בדרך אחרת ליד החופים הצפונים של אירלנדיה, והוא שט בדרך הרגילה לאורך החופים הדרומיים של ערין לקווינסטאון. לבסוף, הנה נזרק המוקש באניה סמוך לחוף, כאשר הפחית הקפיטן את מהירות האניה קודם הכנסו אל הנמל, ומפאת זה לא היה הזרם נגד המוקש גדול ביותר. מלבד זה צריך לשים לב לספורו של רב-החובלים המודיע, כי התת-מימית זרקה את המוקש רק במרחק וירסטה אחת מן האניה.
הטבעת „לוזיטאניה“ צריכה להכריח את האנגלים לאחוז באמצעים אנרגיים במלחמה עם התת-מימיות הגרמניות. האמצעי הרדיקלי ביותר הוא כבוש זעעבריוגע, ששם ערכו הגרמנים בסיס חזק בשביל אניות המוקשים שלהם. המעופים של המעופפים האנגלים, – שאינם יכולים עם זה להיות בכל יום, – אינם יכולים להרוס לגמרי את קן-השודדים. כל זמן שהצבאות המאוחדים על החזית המערבית לא יתחילו בפעולות מכריעות ולא יגרשו את הגרמנים מפלנדריה, תוכלנה התת-מימיות הגרמניות לשוט תדיר בים האירלנדי. כמובן, גם אחרי כבוש זעעבריוגע ע"י האנגלים יכולות התת-מימיות הגרמניות למצוא בסיס להן בבורקום ולשוט אצל החופים המזרחיים של בריטניה, אבל בים האירלנדי לא תהיינה כבר פעולותיהן בטוחות. מלבד זה צריכים היו האנגלים לשלוח הרבה אניות-מוקשים עם הידרופלנים כדי להשמיד את התת-מימיות. מן ההידרופלנים יכולים בנקל לגלות את מקומה של התת-מימית אפילו בהמצאה מתחת למים בעומק של איזו עשרות סאז'ין, ואניות-המוקשים יכולות להשמידה באש-תותחים. אכן, חלק מסוים של אניות-המוקשים האנגליות עסוק עתה בים התיכון ובקולוניות גם בעבודת המשמר על הטרנספורטים המעבירים צבא אבל תחת זה יש לצרפת צי גדול של אניות-מוקשים, וגם בנין אנית-מוקש דורש רק זמן של ארבעה-חמשה חדשים.
הטלגרמות שהגיעו ללונדון מנויורק מרגישות את ההתמרמרות הגדולה שעוררה הטבעת „לוזיטאניה“ בחוגי הצבור האמריקני.
בשעה הששית בערב, בו' מאי, התאסף בוואַשינגטון המון של מאת אלף איש מסביב ל„בית הלבן“, שבו מתגורר הנשיא ווילסון.
על הככר שלפני ארמון הנשיא הוקמו במות, שעליהן התנוססו דגלי אמריקה. נשמעו נאומים. כל הנאומים קראו לממשלה לאחוז באמצעים הדרושים, כדי לענוש את הגרמנים בעד הפשע הכבד.
רובי העתונים הביעו את דעתם פה-אחד בהוספות מיוחדות, כי יבטלו את זכות העקסטריטוריאליות של המלאכות הגרמנית, וכי הגרף ברנסטורף, הציר הגרמני, יושם בכלא, כפושע פשוט. העתונים מוכיחים, שהגרף ברנסטורף ידע בבירור ע"ד הטבעתה העתידה של ה„לוזיטאניה“, שעליה נמצאו מאות אזרחים אמריקנים, וכי גם הדפיס הודעה מיוחדה ע"ז בעתונים.
הוברר, שכל הנוסעים ב„לוזיטאניה“ קבלו ביום צאתם מנויורק טלגרמות בלי חתימת-שם בהצעות להמנע מנסיעתם. המיליארדיר הידוע אלפֿרד וואנדרבילד קבל טלגרמה, שעליה היה חתום השם דז'ון סמיט, בטלגרמה זו היו הדברים האלה:
„אני יודע לנכון, ש„לוזיטאניה“ תטבע ע"י מוקש, מוטב יהיה, אם לא תצא לדרך“.
וגם על החוף לא נתנו הסוכנים הגרמנים מנוח להנוסעים ב„לוזיטאניה“, ביעצם להם במפגיע להשאר באמריקה, מפני שאחת התת-מימיות הגרמניות מחכה ל„לוזיטאניה“ ליד חופי אירלנדיה במטרה להטביע אותה ואת נוסעיה.
ה„נויורק טיימס“ דורש, כי הממשלה הוואַשינגטונית תשיב תיכף את צירה מברלין, מפני שלא נאה לאמריקה שיש בא-כחה במדינה של פושעים ושודדי-ים.
"הצפירה", שנה ארבעים ואחת, מס' 97, 12 במאי 1915, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 