תכנית לחברה לאומית לספנות בהון של מיליון לא"י

תקווה לגמר המו"מ בקרוב. – ננעלה וועידת החי"ל

תל-אביב, יום ד'. – הסוכנות היהודית שואפת להקים חברה לאומית לספנות עברית בהון של מיליון לא"י והיא הציעה לחברות-הספנות הפרטיות להשתתף במיפעל. המשא-ומתן טרם נסתיים, אולם יש לקוות, כי בקרוב יושג הסכם מלא – על כך מסר בר-כוכבא מאירוביץ', מנהל המחלקה הימית של הסוכנות בוועידת החי"ל שננעלה כאן הלילה.

בישיבת הערב הרצה, מלבד ב. מאירוביץ, גם א. הופיין על מצבו ועתידו של נמל תל-אביב. את נאום הנעילה נשא ד. רמז.

הוועידה קיבלה שורה של החלטות, ביניהן: החלטה להשתתף במניות-יסוד של 35 אלף לא"י בהקמת החברה הלאומית לספנות; דרישה מהממשלה למתן סיוע פעיל לפיתוח משק הדיג ע"י הקלות ביבוא מכונות וציוד; דרישה מקק"ל לגאול קרקע לאורך חוף הים ולהקים מעגנים לכפרי הדייג. כן החליטה הוועידה להתייצב לימין תביעת אגודות המלחים והקצינים העברים מהממשלה להנהיג תחוקה ימית ותנאי-עבודה הוגנים.

החלטה אחרת תובעת דאגה למשפחות הימאים שטבעו בזמן עבודתם.

בישיבת הבוקר ישב-ראש הד"ר סולוביצ'יק, מנהל מחלקת החינוך של הוועד הלאומי.

צ. ברנדר הרצה על פעולות החבל הימי במושבות ובקיבוצים. 7000 חברי החבל הימי הנמצאים בקיבוצים, ומושבים ומושבות מהווים קצת יותר ממחצית חברי החי"ל בכל הארץ ואלו ב-1939 הגיע מספרם ל-2000 איש בלבד. 60 אחוז מהכנסות החבר של החי"ל באים מאותו סקטור. אין למשל אף קיבוץ של השומר הצעיר, שאינו משתייך לחבל.

במיספר מושבות ושכונות על שפת הים ניתנת הדרכה ימית לכיתות הגבוהות של בתי-הספר העממיים על-ידי מדריכים של בית-הספר הימי בחיפה.

י. פרישמן הרצה על הפעולה בקרב הנוער. המחלקה לנוער, שהוא עומד בראשה, הוקמה בתחילת 1943 ופועלת בשני כיוונים – בבתי הספר ובין אירגוני הנוער בשיתוף עם מחלקת החינוך של כנסת-ישראל.

מגמת הפעולה בקרב תנועות הנוער המיוצגות במועצת נוער מרכזית, היא הכשרה ימית והגשמה אישית, כדי להשלים את כפרי הדייגים, להקים נקודות ימיות חדשות ולחדור לשטחי פעולה ימית אחרים.

מה שנוגע לפעולה בבתי-הספר הושג הישג חשוב: הונהגה חובת לימוד השחייה בכל מקום שם קיימים התנאים לכך.

כדוגמת יום-הספורט הארצי של בתי-הספר ייערך בעונה הבאה כינוס השחייה הראשון, שאותו יקיימו אחת לשנתיים.

ממורמנסק עד ניו-יורק

ג. אהרוני, מנהל בית-הספר הימי ליד הטכניון בחיפה, המוחזק על-ידי מחלקת הים של הסוכנות והחבל הימי, מסר כי עתה לומדים בבית-הספר 94 תלמידים ב-4 מחלקות. בית-הספר הימי קיים מ-1938, ו-40 מגומריו משרתים עתה בצי המסחרי והמלכותי ממורמאנסק ועד ניו-יורק. בקייץ זה יצאו התלמידים לשתי הפלגות ארוכות בספינת „ארלוזורוב אחת למצרים והשנייה לקפריסין.

עתה עומדים להקים פנימיה בבית-הספר, כדי לאפשר קבלת תלמידים מחוץ לחיפה.

התקציב ל-1945 – 30 אלף לא"י

ז'יליסט, שסקר את המצב הכספי הודיע, כי ב-10 החודשים של 1944 הגיעו ההכנסות מתרומות ל-000.[?] לא"י, וכי תקציב ההוצאות ל-1945 הוא בגבולות של 30000 לא"י וחלק הארי יוקצה להדרכת הנוער ולרכישת כלים.

בוויכוח השתתפו: ארגמן (חיפה), ד"ר קרניאלי (ת"א), שרשטיין, ד"ר הינדס (חיפה), הבצאנו (חדרה), מאיבסקי (הרצליה), פוגלמן (ת"א) ואחרים.

ארוחת-דגים

בצהריים הוזמנו צירי הוועידה לבית-הספר בנחלת יצחק לארוחת-הדגים המסורתית.

הגב' אפשטיין מסרה בזמן הארוחה פרטים על המוסד.

---

"על המשמר", שנה ג', מס' 417, 21 בדצמבר 1944, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

יסוד החברה הלאומית לספנות – שאיפה הקרובה להגשמתה

נפתחה ועידת חבל ימי לישראל. – 2.000 יורדי ים עברים.

מספר עובדי הים העברים השונים – המגוייסים לצי, עובדי הצי המסחרי, הדייגים ועובדי הנמלים מגיע היום ל-2000 איש בערך – נמסר בישיבת הפתיחה של הועידה הרביעית לחבל הימי לישראל שנפתחה אמש באולם „בית הבימה“ בתל אביב. הענין החשוב ביותר העומד לפני הגשמה בשעה זו היא הקמת החברה הלאומית לספנות, שעליה מתנהל כבר משא-ומתן ממשי, וחברות האניות העבריות הקיימות הוזמנו להשתתף בה. החבל הימי לישראל, בהסכם עם הסוכנות היהודית, ירכוש מניות בסך 25.000 לא"י.

מדברי יו"ר ה„חבל“

את דברי הפתיחה נשא יושב ראש החבל הימי לישראל, ה' ש. טולקובסקי, שציין את שתי השנים שעברו מאז התכנס הועידה הקודמת, כשנות התקדמות לחבל. הוא הזכיר את אנשי הים והעסקנים הימיים שמתו מאז הועידה הקודמת בהם סגן הקצין זאב קאלישר וסגן-הקצין יוסף רינג שנספו במזרח התיכון בשעת מילוא תפקידם בצי המלכותי; אלפרד אסר ובנימין וויטנברג שנספו באנייה „לילי“ של חברת „עתיד“ שטורפדה בדרכה מקפריסין לא"י על ידי צוללת אויב, לייטננט-קומנדר מיצ'ל שבירך את הועידה הקודמת בשם הצי הבריטי ונספה בהתפוצצות בנמל טריפולי, ואחרים. לבסוף קידם את בואו של ד"ר חיים ווייצמן לא"י שמפני יציאתו לסיור של שבועים לצפון הארץ לא יכול לבוא לועידה ושלח מכתב ברכה מיוחד.

164 סניפים – 13,700 חברים

מספר הסניפים בכל הארץ  מגיע כיום ל-164 עם 13,700 חבר. גידול ניכר מלפני שנתים. אולם אם יש גידול של חברים בקיבוצים ובקבוצות וכן בתל אביב הן יש ירידה בירושלים, חיפה והמושבות – מסר מזכיר החבל ה' י. ריבלין. החבל מנהל פעולה גם בחוץ לארץ – בבריטניה שבראש הועד שם עומדת ליידי רידינג. כן נמצאת בבריטניה ספינת ה„חבל“, „כף פילר“. בזמן האחרון הונח יסוד לסניף במצרים, כן נקשרו קשרים עם הודו. מקום מיוחד קובעת לעצמה הפעולה באפריקה הדרומית, שתשתתף השנה בתקציב ה„חבל“ בסך 5.000 לא"י. סניף זה דאג לסטיפנדיות בשביל 8 תלמידים בבית-הספר הימי שליד הטכניון.

מאה תלמידים בבית הספר הימי

בבית הספר הימי בחיפה לומדים כ-100 תלמיד ועד עכשיו סיימו לימודיהם בו שני מחזורים ובהם 40 תלמיד. כל הבוגרים האלה נקלטו במשק הימי, מהם בצי המלכותי ומהם בצי המסחרי, באניות עבריות וגם בזרות – אנגליות, אמריקאיות ונורוואגיות, והגיעו, בין השאר, עד למורמאנסק. ה„חבל“ צריך להשתתף בשנה זו בסך 2.000 לא"י בהחזקת בית –הספר.

מחנות הדרכה

זו השנה השניה שמתקיימים מחנות למדריכים ימיים מטעם ועדת ההכשרה שליד מחלקת הים. השנה השתתפו במחנה בעתלית 62 איש. מספר הצוערים המתכוננים לעבודה ימית מגיע כיום ל-900 איש בערך – 333 ב„הפועל“, 222 ב„זבולון“, 86 ב„צופי-ים“, 60 בבתי-ספר במושבות וכ-200 נוטרים.

בית יורדי-ים גם בת"א

בשביל הימאים הוקם בית יורדי ים בחיפה ועומדים להקים בית כזה גם בתל-אביב. הימאים מקבלים עזרה שונה. הוצאו גם חוברות „אופק“ לימאים הפזורים בכל העולם. כמו כן עומדים להוציא ירחון ימי קבוע בשם „ים“.

בועידה נתקבלו ברכות מאת הסוכנות היהודית בחתימת אל. קפלן, ה' מ. שרתוק, מנהל נמל חיפה ה' רוג'רס ועוד.

המשך הועידה היום.

---

"הארץ", שנה כ"ז, מס' 7689, 20 בדצמבר 1944, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מועצה חדשה לחבל ימי לישראל בת"א

באספה הכללית של סניף החבל הימי בת"א ב-29 לנובמבר, באולם הקהק"ל סקר פ. פוגלמן את התפתחותו של החבל הימי, שהצליח להניח את היסוד לחינוך והכשרה ימית החל מבית הספר העממי עד לחינוך קצינים ומהנדסים ימיים. סניף החי"ל בת"א מחזיק את מועדון הדייגים על-יד נמל תל אביב ונותן את עזרתו בציוד והדרכה לארגונים הימיים. שני התפקידים העומדים עכשיו לפני הסניף הם: הקמת פלוגות להכשרה ולהתישבות ימית בתוך ארגוני הנוער; ארגונם של דייגי נמל ת"א וריכוזם של כל עובדי הים בתל-אביב בתוך בית הימאים, אשר בדעת החי"ל להקימו, בקרבת נמל ת"א.

ש. טולקובסקי – יו"ר מרכז החי"ל – אמר, כי נוצרו התנאים העיקריים לפתיחת שרות אניות שיהיה כולו עברי ולאומי. החברה הלאומית לספנות קום תקום בצורה זו או אחרת. אם בא עיכוב זמני, הרי זה רק לשם לימוד יסודי של כל הבעיות הפוליטיות והכלכליות הכרוכות בהקמת שרות אניות סדיר.

מ. ריבלין מסר סקירה על פעולות המרכז וציין במיוחד את בית הספר הימי בחיפה, אשר 40 מתלמידיו נמצאים כבר בשרות הצי הבריטי. ספינת אימונים כף פילר תעמוד מיד אחר גמר המלחמה לשרות בית הספר. תקציב ביה"ס הימי בחיפה הוא 4000 לירות לשנה, מחציתו ניתנת על ידי החי"ל ומחציתו על ידי הסוכנות היהודית.

יש צורך דחוף בהקמת בית יורדי ים גם בת"א. הוזמנו סירות אימונים בשביל „הפועל“, צופי ים. אחת מהן נמסרה כבר לתפקידה. חשיבותו של החבל הימי לישראל תגדל אחרי המלחמה ותפקיד חשוב נועד לו בעתיד הקרוב.

באסיפה נבחרה מועצה חדשה, המייצגת את כל חוגי הישוב ומוסדות כלכליים.

---

"דבר", שנה עשרים, מס' 5901, 12 בדצמבר 1944, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

בחזית ובעורף

בית יורדי הים – לידי ישראל!

ימאי כל העולם, בעגון ספינתם בנמל חיפה, ידעו את הכתובת: בית יורדי־הים שברחוב המלכים. שם מצאו נופש, מגורים, לינה ושעשועים, ללא ניצול וללא מחירים מופרזים. להלכה היה הבית פתוח לימאי כל הארצות, אולם למעשה לא מצא בו הימאי העברי בית כאשר ביקש. זר היה שם ומוזר. יש וסבל גם עלבונות – מכל מקום לא היתה אוירה זו לפי רוחו. וכשם שלא הלך בדרך הגויים, חבריו למקצוע, בענין השיכרות וההרפתקנות הזולה בנמלי העולם, – כך ביקש גם כאן, במולדת סביבה אחרת ושעות בידור אחרות, קרובות יותר לרוחו.

עם הפינוי הבריטי נשאר בית יורדי הים, על חדרי מגוריו ואולמיו ריק ושומם. אולם מפאת מצב החירום, והקרבות שהתנהלו בעיר התחתית, וביחוד במבואות הנמל הסמוכים לבית – לא היתה השעה נוחה לטיפול בענינו. אולם עתה, עם שחרור העיר כולה וסביבתה עומד המוסד למצוא את תיקונו.

לשעבר – מועדון לשנאת ישראל

בית יורדי הים בחיפה היה מוסד בריטי שעמד בפיקוחם של שלטונות הצי הבריטי. כלפי חוץ, לא נבדל במאומה ממוסדות מסוג זה ברחבי העולם. אולם אלה שידעו את המתרחש בו, גילו כי הוא משמש מקום אידיאלי להפצת שנאת ישראל. הנה היו באים אנשי צי מכל חלקי העולם, ומנגנון התעמולה הבריטי ידע לנצל פינה זו לשם „הסברת“ בעיות ארץ ישראל. הסברה זו נעשתה לפי מתכונת מיטב המסורת הבריטית, וימאי גוי, שבילה כאן את חופשתו, למד „תורה“ הרבה. למד לדעת, כי הערבים הם אצילים מסכנים ורודפי שלום, ואילו אנו – קומוניסטים אימפריאליסטיים אנו, ומגמתנו לכבוש את „המזרח התיכון כולו“ ולהפיץ בו את „רעל הבולשביזם“.

עתה עומד המוסד לעבור לרשות ישראל. בענין זה מטפל החבל הימי לישראל. אלא שדרושה לשם כך הסכמתם הפורמלית של השלטונות הבריטיים. וכיוון שלא נותר בארץ – באורח רשמי – אלא אחד מנציגיהם, הקונסול הבריטי, ויש לחשוש שהלה לא יזדרז לתת את הסכמתו לכך, ייתכן כי יהיה הכרח לפנות בענין זה אל השלטונות המרכזיים בלונדון. מכל מקום מן הראוי לגאול את המוסד משממתו. ולא גם על ידי יצירת עובדה קיימת. כי בידינו להפוך אותו לפינת מרגוע ותרבות לימאי כל העולם, ובמיוחד לימאי העברי. וטוב, כי יחד עם הנוחות והאוירה התרבותית אשר מהן ייהנה כאן הימאי הגוי – יקבל, בתורת תוספת, גם הסבר משלנו, יותר אמיתי, עובדתי ושלם מזה שקיבל מפי נציגי ממשלת המנדט.

אבנר לוי

---

"ידיעות מעריב", 26 ביולי 1948, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

חגיגה ימית גדולה לטובת קרן המטוסים

תיערך מטעם הוועדה להדרכה ולהכשרה ימית שליד מחלקת הים של הסוכנות היהודית ביום א' (15 לספטמבר) בשעה 4 אחה"צ, על הירקון. החגיגה תהיה בחסותו של הקפיטאן ג. לידקר, הקצין הימי, המפקח על נמלי ארץ ישראל. בחגיגה ישתתפו: בית הספר הימי – חיפה; דגל ציון – ת"א; „הפועל“, „זבולון“, חבל ימי לישראל; „כרמל“ קלוב – חיפה; „מכבי“ – ת"א; קלוב השייטים – ת"א; שבט צופי הים ת"א. המספר הכללי של המשתתפים יהיה כמה מאות איש. תכנית החגיגה כוללת חתירת ילדים, חתירה מקצועית, חתירה בסירות הצלה, הרמת מפרשים, הפלגת סירות מפרש, חתירה ספורטיבית, התחרות חתירה (1200 מ'), התחרות למשיכת חבל ותמרוני סירות הצלה.

בגמר התכנית ייערך טיול בסירות על פני הירקון. אף דמי הטיול יוקדשו על ידי משכירי הסירות לטובת קרן המטוסים.

כרטיסים להשיג: חבל ימי לישראל, שדרות רוטשילד 20, טלפון 2437; שלזינגר שפרינגר, נחל בנימין 2, טל. 3574; אחים אליהו, רחוב הרצל 15, טלפון 5124; „ארמון“ משרד תיאטרוני, רחוב הס 4, פנת אלנבי, טל. 3987; קפה „דיצה“, רחוב פרישמאן פנת דיזנגוף.

---

"הצֺפה", שנה רביעית, מס' 808, 11 בספטמבר 1940, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הפגנת החנוך הימי העברי

מטעם מחלקת הים של הסוכנות היהודית לארץ ישראל והועדה להדרכה ולהכשרה ימית נערכה אתמול אחה"צ על שפת הירקון בתל אביב חגיגה ימית, שהכנסותיה נועדו לקרן המטוסים.

ש. טולקובסקי, נשיא החבל הימי לישראל, פתח בדברי ברכה לאורחים ואמר כי חשיבות מיוחדת לחגיגה זו, הנערכת מספר ימים לאחר מעשה הזועה שעשה בעיר הפרזות האויב וזמן קצר לאחר אבדן אחת האניות העבריות בים הגדול. זה עתה הוכרז גיוס נוסף לצבא, לאחר שרבים מצעירינו כבר התנדבו בגיוסים הקודמים ומשרתים בצבא היבשה והאויר. עתה אנו מחכים שתנתן לנו האפשרות לבוא גם לעזרת הצי. ובקשתנו היא, כי אורחנו הקפיטן לידקר ימסור את משאלתנו זו לשלטונות הצבאיים.

לאחר נגינת ההמנון העברי והבריטי עברו בסך 4 סירות חתירה של ילדי „הפועל“ ת"א, „שבט צופי ים זבולון“, בית ספר „זבולון“ ו„דגל ציון“. אחריהן הופיעו בזו אחר זו קבוצות של הקלובים הספורטיביים התל־אביביים, „הפועל“ חיפה ותלמידי בית הספר הימי בחיפה. תמונה מרהיבת עין היתה כשהורמו המפרשים הכפולים של 5 סירות מפרשים והסירות הפליגו לאורך הירקון לקול מחיאות־הכפים של הקהל, שבא לחזות בחגיגה.

ראשון למברכים היה קפיטן לידקר, שאמר: אני שמח להיות נוכח פה היום ולראות בהפגנת הכוח הימי שלכם, ואמנם דרגת התרגילים שראיתי בהפלגה והחתירה משביעה רצון מאד. החינוך שאתם נותנים לצעירים אלה הוא החינוך הטוב ביותר למלחים צעירים. כל ארץ אשר לה חוף ים ארוך צריכה להתבונן גם לים ולא רק ליבשה.

מר טולקובסקי הזכיר את העזרה שהגשתם לכוחות המזויינים ביבשה ובאויר, ואמר כי עדיין לא דרשנו את עזרתכם בים. אבל מה שראיתי היום מכריח אותי להביא זאת לתשומת־לבם של השלטונות. כבר הרגשתם בסבל שבמלחמת הים בהטבע אחת מאניותיכם ע"י האויב. המלחים הגבורים שנספו נתנו את חלקם במלחמת הים למטרתנו המשותפת, להחזיר לעולם את החופש בעתיד.

כנשיא קלוב השייט בחיפה הנני מברך את הקלובים התל־אביביים ומודה לועדה המסדרת על ההזמנה להשתתף בחגיגה נאה זו.

מר נדיבי הביא את ברכת י. רוקח ואת התנצלותו, כי לרגל מחלה אינו יכול להשתתף בחגיגה, וקרא מכתב ממנו.

לבסוף נאם מ. שרתוק, שהביא את ברכת הסוכנות היהודית. בהעלותו את זכרה של האניה „הר־ציון“ פנה לקהל לעמוד דום לזכר המלחים הגבורים. בתום הדומיה המשיך מ. שרתוק ואמר: הסוכנות שמחה שהצליחה לכנס במסגרת לאומית אחת את כל ההסתדרויות העוסקות באימון ימי. התאספנו בפינה של נהר קטן זה הירקון שמעברו משתרע הים הגדול. אנו עוסקים היום בקטנות, אולם נושאים את נפשנו לגדולות. עכשיו אנחנו שטים בסירות קטנות בנהר ובעתיד באניות גדולות בים.

נתנו מתגייסים לצבא וגם נוסיף לתת. נתנו לחיל התעופה ועוד ניתן. עדיין לא נתנו לימיה, כי לכך טרם נדרשנו ולכשנידרש ניתן. הצי הבריטי נחשב לותיק בין שלשת הכוחות הלוחמים, וכנראה לא קלה הכניסה לתוכו. ואתם יורדי הים התאזרו בסבלנות עד שתיקראו להצטרף לכוח הזה, ולעת עתה חזקו ונתחזק.

תלמידי בית הספר הימי בחיפה, והקבוצות של בית ספר זבולון הפגינו את יכלתם.

החגיגה נסתיימה בשירת שני ההימנונים. הקהל ליווה את הקפיטן שעבר בין שורות אנשי הים במחיאות כפים. רב החובל זאב־הים פקד על ההופעות.

---

"דבר", שנה שש-עשרה, מס' 4618, 16 בספטמבר 1940, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

חיפה

השכלה ימית לקהל

שוב נפתח לקהל המוזיאון של החבל הימי לישראל, שהועבר מ„בית יורדי הים“ אל הדר הכרמל (הרצל 2, קומה ג'). במוזיאון מוצגים כלי־שיט למיניהם, נמלים, כלי עבודה וציוד ימי ויש בו מדורות לכלכלה, להיסטוריה, לביולוגיה. החומר מוצג בצורה מאלפת, והמבקרים מקבלים הסברות מפי ד"ר זבה, מנהל המוזיאון.

---

"דבר", שנה עשרים ושלוש, מס' 6921,  15 באפריל 1948, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

>> קטלוג המוזיאון, 1947

תל אביב

[…]

חוג ללמוד בעיות הספנות

הוקם על ידי החבל הימי לישראל. המטרה: להקנות ידיעות לחברים שהחליטו לקשור עתידם במקצועות הים. החוג יקיים הרצאות של מומחים בגיאוגרפיה כלכלית, תורת הסחורות, המסחר בימים, הספנות בעולם, התחבורה בים ובנהרות, למוד הספינה, נמלים, מסחר וחוק ימי, וביחוד – בירור בעיות הספנות העברית בארץ. יהיה גם מועדון וספריה, ויערכו בקורים משותפים בנמלים, באניות ובמספנות. סדרת ההרצאות כבר מתחילה. הרשמה במשרדי החבל הימי לישראל, רח' אחד העם 15 (טלפון 2437).

---

"דבר", שנה עשרים, מס' 5978, 12 במרץ 1945, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

בית יורדי הים תחת חסות המפקד קורבט

קפטן נ. מ. פ. קורבט המפקד החדש על נמלי מזרח הים התיכון (שבא במקום קפטן לדקר) קבל תחת חסותו את בית „יורדי־ים“ בחיפה. הקפטן קורבט הודיע זאת אתמול בדברי תודתו על קבלת הפנים שערך לו החי"ל בבית „יורדי ים“. במסיבה השתתפו מנכבדי וראשי הצבור העברי והשלטונות ובכללם מושל מחוז חיפה מר לאו, יו"ר החבל הימי לישראל הארצי מר טולקובסקי, קציני המחוז מר י. ברגמן וד. לבהר, מנהל המחלקה הימית שליד הסוכנות ד"ר וידרא, סגן יו"ר הקהלה מר בר־רב האי, יו"ר ועד הדר הכרמל מר ש. פרידלנד, קצינים גבוהים של הצי המלכותי ועסקנים הקשורים לעניני ימאות וימאות עברית בפרט. במסיבה שעברה בלבביות רבה, קידם מר טולקוסקי בברכה את המפקד הימי החדש וסיפר לו בקיצור על החי"ל ובית „יורדי־ים“. קפטן קורבט בתשובתו אמר, כי הקפטן לידקר כבר סיפר לו על „הבית“ והימאים העברים והוא רואה כבוד לעצמו להיות פטרון במקומו של קפטן לידקר. בהדגישו יחד עם זאת כי הימים השתנו ובעתיד הקרוב עומד הצי המלכותי לסיים את פעולותיו באיזור הים התיכון ולמסור את מקום הבכורה על הים לצי המסחרי של ימי שלום.

---

"הבֹקר", שנה י', מס' 2967, 3 באוגוסט 1945, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.