הסוחר קרל אַ ווענטשער בעיר בראָמבערג כרת ברית את הדירעקטיאן מהדאמפשיפפַאהרט בממלכת פאלען ובקרב הימים ילכו תמיד אניות-עשן באין מעצור מן עיר טילזוט, דרך קעניגסבערג, עלבונג, דאנציג, בראמבערג, טהאַרן עד ווארשויא, ומשם לטילזוט! מן פאלען ילכו השתי אניות הנקראות בשם „זאנדאמירסץ“ וקראקאוו ומן פרייסען ילכו וישובו שתי אניות כאלה! מהדבר הזה תצמח תועלת גדולה למסחר וקנין ולכל איש מערי רוסלאנד הקרובות לטילזיט אשר יחפוץ ליסע לפאלען בדרך קצרה ובמעט הוצאות!
"המגיד", שנה ראשונה, מס' 23, 19 במאי 1857, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
ימים רבים לא נשמע כי האניות הבריטאניות הסובבות בחופי אפריקא לעצור בעד מסחר העבדים, תפסו אניה עם עבדים, וכמעט האמינו באורופא כי הברית אשר כרתה ממשלת בריטאניה עם השולטאן מסאנסיבר (צפונית מערבית אפריקא) לאסור מסחר העבדים בממלכתו ולענוש קשה את העובר על האיסר הזה, וכן האניות אשר ממשלת בריטאניה העמידה על המשמר בחופי אפריקא – כל אלה אך למראית עין עשתה בריטאניה, כי איך יתואר אשר עד כה לא צלחה בידי רבי החובלים מהאניות הבריטאניות לתפוס אניה מסוחרי עבדים.
והנה עתה מודיעים מלאנדאן כי אחת מהאניות הבריטאניות תפשה אניה אחת ערבית אשר היו בה 41 עבדים גדולים, 59 נשים, וילדים 137. השבוים האלה היו כלם אסורים בכבלים וארבעה ימים לא התהפכו מצד אל צד, וגם איזה ימים אחרי כן לא יכלו הילדים לעמוד על רגליהם מרוב ענוי הכבלים, ושבעה עשר מהם מתו. הערביים במספר חמשה ושלשים איש בעלי האניה נאסרו מידי הבריטאנים [ו]נמסרו לידי ממשלת השולטאן מסאנסיבר לענשם קשה כמשפט.
"הלבנון", שנה אחת עשרה, מס' 7, 25 בספטמבר 1874, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
מרדף אחר ספינת עבדים באוקינוס ההודי, 1873. ציור מאת: Lieut. W. Henn, R.N.המקור: ויקישיתוף
מסחר עבדים ושפחות
בימים האלה הציעו נבחרי בית מועד העם בבריטניא לפני הממשלה לאסור איסר לקנות עבדים ושפחות שחורים השבוים מאפריקא, ולשים קץ להתלאות אשר יסבלו האנשים האלה, אשר גם המה בצלם נבראו.
המ"ע הבריטאנים מודיעים את התועבות הנוראות אשר יעשו סוחרי אדם אלה עם האומללים האלה, לפני ימים לא כבירים מצאה אנית המלחמה „באלטארא“ סמוך לחוף „ראס איל באד“ (בין פרס ובין טורקיא) אניה קטנה מלאה עבדים שחורים המובלים לאייראפא למכרם שמה.
ראש אנית המלחמה חפש את האניה הקטנה ויבא לתוכה, ומה השתומם במצאו בתוך האניה הקטנה ילדים קטנים רבים חולים בחולי הפאקען, ומונחים זה על זה, ואין מרחם עליהם, וגם תשעה ושלשים עבדים גדולים מונחים על האניה נחלשים עד מאד ולא יכלו לעמוד על רגליהם.
רופא האניה בקר את האניה (בפקודת רב החובל) וימצא שלשים וחמשה חולים בחולי הפאקען, וחמשה עשר מהם מתו טרם הגיעו אל חוף באמבאיי, ורבים מאתם מתו אחר כך. אדון האניה הקטנה נתן תודה כי מספר העבדים בצאתו אתם ממקומם היה קס"ט, ובהדבק בהם מחלת הפאקען השליכום חיים אל הים! ומכולם נשארו רק עשרים ובהם ילדים בני שלש שנה, ובשרם נשרט מהמכות אשר הוכו מידי שוביהם.
„תקותנו חזקה“ (יאמרו מ"ע הבריטאנים) „כי הממשלות הנאורות ישימו לבבם למנוע את הדבר הרע הזה אשר הוא למורת רוח כל איש אשר בשם ההשכלה יתימר“. הנ"ל.
עברי אנוכי, שנה תשיעית, מס' 7, 10 בינואר 1873, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
בשנת 1885 עברו דרך תעלת זועץ 3554 אניות נושאות יחד משא תשעה מילליאן טאן. לערך שלשה רבעי המספר הזה (2724) היו אני[ו]ת בריטניא, 294 אניות צרפת, 155 אניות אשכנז, 139 אניות אטליא, וסך תשעה וששים אניות אוסטריא. מכל יתר ממשלות התבל, רוסיא, ספרד, נארועגען, תוגרמה, מצרים, פארטוגאל, יאפאן, אמעריקא, דעננעמארק, בעלגיען, פרס, עברו אך מאה וארבע ועשרים אניות, נושאות משא מאתים וארבעה וחמשים אלף טאן. מספר האנשים אשר עברו באניות האלה במשך השנה ההיא, עלה לסך 201,772, מהם 112,230 אנשי חיל, והמותר סוחרים ועוברים ושבים שונים. מאנשי הצבא היו 43,817 בני חיל בריטניא (למצרים והודו), 43,655 צרפתים (לחינא), 9,575 תוגרמים (לתימן), תשעה אלפים מאה ושלשה וחמשים אטלקים (למאססואה), אלפים תשע מאות האלאנדים (לאטשין), אלף וחמשה ושבעים רוססים, אלף ושנים ספרדים, והמותר בני צבא ממשלות שונות. גם בין יתר העוברים היה החלק היותר גדול בני בריטניא, ארבעה ועשרים אלף מחמדים אשר הלכו לקבר נביאם במעקקא, אלפים ושלש מאות שבוים רוססים אשר שולחו לסיביריען, ושלשת אלפים סוחרים רוססים אשר הלכו לסיביריען או שבו ממחוז ההיא לארצם. מחיר הסחורות המובלות מבריטניא לאויסטריא לבד, עולה לסך שלשה וחמשים מילליאן לירא שטערלינג, ורוב הסחורות האלה מובלות דרך תעלת זועץ.
"חבצלת", שנה שש עשרה, מס' 29, 9 באפריל 1886, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
לפי הודעות קונסולי ממשלת גרמניה על המסחר בארץ הקדם, אשר פרסמו עתה, נראה כי המשא ומתן בארץ ישראל הולך ומתגדל משנה לשנה. בשנת 1900 הובאו סחורות דרך נמל יפו בלבדו בסך תשעה מליונים פרנק, ויצאו בסך שנים עשר מליון. דרך נמל חיפה ועכו יצאו סחורות בסך כשמנה מליונים פרנק, ונכנסו בסך כארבעה מליונים. ואם נצרף לזה מה שמכניסים ומוציאים דרך מבואות ים קטנים אחרים, כמו תנתורה וכדומה, ומה שמביאים דרך יבשה מבירות ודמשק, יש יסוד לחשב כי מחיר הסחורות שהוציאו בשנה זו עלה לסך שנים ועשרים מליון, וכל הכנסות הסחורות בסך כחמשה עשר מליון, הרי משא ומתן בשנה בסך שבעה ושלשים מליון פרנק.
בתודעות הקונסולים נזכרו מושבות היהודים פעמים רבות, וזה מעיד מה רב ערכן להתפתחות המשא והמתן בארץ זו.
מהסחורות שהוצאו מהארץ היתר חשובות הן:
חטה בסך ארבעה מליונים וחצי.
שעורה בשנים וחצי מליון.
סבון בשנים וחצי מליון.
תפוחי זהב בשני מליונים.
שמשמים קרוב לשני מליונים
יין מליון ומאתים אלף פרנק.
והחלק הגדול מכל היין הזה הוא יין המושבות. בשנת 1901 הוציאו המושבות יין לחוץ שלשים אלף הקתוליטר.
מלאכת עצי זית וצדף נשלחו בסך כמליון פרנק, מהסחורות המובאות להארץ עומדות בשורה הראשנה קהוה, ארז צוקר, שמן אדמה, עץ לבנין, מלאכת חרשת, מעשי ארג וכלי בית וכו' . . .
"השקפה", שנה שלישית, מס' 5, 14 בפברואר 1902, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
סעיף 1. נתיני ממלכה אחת משתי הממלכות בעלות הברית הזאת היושבים ישיבת קבע או המתגוררים לפי שעה בגבולות ארץ הממלכה השנית צריכים ליהנות שם בכל עניני מסחר וחרשת המעשה מכל הזכיות הנתונים לאזרחי הארץ ההיא ואין מטילים עליהם כל מסים מיוחדים ולא כל הוספה על המסים השוררים במדינה בעד האזרחים, ובכל שאר הענינים יהנו מכל הזכיות המיוחדות, הזכיות הפרטיות וההנחות היתרות הנתונות והנעשות לבני ארצות שאר הממלכות הניהנות באותה המדינה מהנחות וזכיות מיוחדות יותר מכל הממלכות האחרות.
[…]
(המשך יבוא)
* * *
סעיף 13. אניות אשכנז עם המשאות העמוסים עליהן הבאות לרוסיא ואניות רוסיא עם המשאות שעליהן הבאות לאשכנז צריכות להחשב כאניות המדינה מבלי שית לב מאין באו האניות ההן ואנה הן הולכות, מאין באו הסחורות העמוסות עליהן ואנה הן מובלות. כל ההנחות מן המסים בענין זה אשר תעשה אחת משתי הממלכות בעלות הברית הזאת לאחת הממלכות האחרות צריכות להעשות תכף גם להממלכה השנית בעלת הברית.
מכלל החקים האלה יוצאות:
א) ההנחות המיוחדות אשר נעשו או העתידות להעשות בגלל ציד דגים במדינה; ב) ההנחות הנעשות או העתידות להעשות לאניות סוחר במדינה.
החקים האלה אינם חלים על האניות השטות אצל החפים, אשר בגללן נתקנו עד כה וגם יתקנו לימים הבאים בכל אחת משתי הארצות האלה חקים מיוחדים. ובכלל תנתן רשות לאניות אשכנז ואניות רוסיא מאחד החפים בשתי הארצות האלה לשוט אל החפים אשר לממלכה השנית לפרוק שם סחורות שהובאו מחו"ל או לטעון שם סחורות להובילן לחו"ל.
סעיף 14. מוצא האניות מאחת משתי הארצות צריך הוכחה עפ"י תעודות נתונות מאת שלטון המדינה לפי החקים השוררים באותה המדינה אשר משם באה האניה.
סעיף 15. אניות אשכנז הבאות אל חוף רוסיא או אניות רוסיא הבאות אל חוף אשכנז לקחת שם סחורות למלאות את משאה או לפרוק שם מקצת משאה, יכולות להשאיר עליהן את שארית משאן להוביל אל מקום אחר אל חוף אותה המדינה או אל חוף מדינה אחרת מבלי התחיב בתשלומי כל מס מן המשא הנשאר חוץ ממס השמירה אשר יגבה מהן לפי הקצבה הקבועה בעד אניות המדינה.
(המשך יבוא)
* * *
סעיף 16. ממס הנגבה מכל טאָן וממס ההוצאה פוטרות שתי הממלכות בעלות הברית הזאת אשה את אניות רעותה:
1) את האניות הבאות אל החוף ויוצאות משם והלאה עם משא אשר תעודתו היא רק להכביד את משקל האניה (באללאסט);
2) את האניות הבאות מחוף אחת משתי הממלכות בעלות הברית אל אחד מחפי הממלכה השנית או אל חפים אחרים ויש להן תעודות כי כבר שלמו את המסים ההם באחד החפים במדינה ההיא;
3) את האניות הבאות באונס או ברצון אל אחד החפים ועוזבות את המקום מבלי עשות שם כל מקנה וקנין.
התנאים האלה אינם פוטרים את האניות ההן ממס הפנסים אשר יאירו את פני הים, ממס הקרנטין וכדומה מן המסים המוטלים גם על אניות המדינה ואניות הממלכות הניהנות באותה המדינה מהנחות יתרות משאר הממלכות, ואשר תעודת המסים ההם ומטרתם היא להקל את חבור הדרכים בעד האניות.
אם באה האניה אל החוף באונס, לא יחשב לה לעסק מסחר פריקת משאה על החוף בעת תקון בדק האניה וטעינת משאה עליה אחרי תקון בדקה, או פריקת משאה לאניה אחרת בעת אשר נשחתה אותה האניה מבלי יכלת לתקן עוד את בדקה, וגם לא יחשב לה לעסק מסחר קנין צרכי אוכל נפש וצדה לדרך בעד מלחיה או ממכר הסחורות הנשחתות ברשיון שלטון המכס.
סעיף 17. אנית אחת משתי הממלכות בעלות הברית הזאת אשר קרבה אל חוף ארץ הממלכה השנית ונשקעה ביון מצולה או שנשברה, צריכים להתנהג עם האניה ועם משאה על פי החקים השוררים באותה המדינה בעד אניות הארץ ועושים לה כל ההנחות שעושים לאניות המדינה בעת צרה כזאת. לרב החובלים של האניה ולמלחי האניה יתנו עזרה למלט נפשם ולהציל את האניה ומשאה כפי היכולת.
שתי הממלכות הסכימו, כי סחורות שהוצלו מרדת מצולה פטורות מכל מכס אף אם הן נמכרות לצרכי המדינה.
סעיף 18. הזכות נתונה לכל נתיני אחת משתי הממלכות בעלות הברית הזאת ליהנות במדינת הממלכה השניה מחבור הדרכים, מדרך המלך ושאר המסלות, מן התעלות, מן המעברות, מן הגשרים, מן החפים, מן הנמל לפריקת משא אניות, ממאור הפנסים על פני הים, מן המאזנים למשקל משא, מבתי האוצרות לסחורות, מתקנות שנתקנו להציל ממצולות את האניות ואת המשא שעליהן וכדומה, אם כל אלה נתקנו לצרכי הצבור ולצרכי המסחר הכללי, באין הבדל אם הנהגתם מסורה בידי הממשלה בעצמה או שנמסרה ברשיון הממשלה לידי אנשים פרטים, והם צריכים ליהנות מכל אלה עפ"י אותם התנאים ובתשלומי אותם המסים אשר נקבעו בעד אזרחי המדינה.
כל תשלומי המסים ההם חוץ מתשלומי מס הפנסים וכדומה, אינם נגבים מאניות נתיני אחת הממלכות בעלות הברית במדינת הממלכה השניה רק אם השתמשו בפועל בתקנות שנתקנו לצרכי ההנאה הזאת.
[…]
סעיף 21. ספר הברית הזאת צריך להתאשר ולהתקים ותעודות הקיום תחליפנה הממלכות זו עם זו בברלין במוקדם האפשר.
לראיה באו על החתום מורשי שתי הממלכות ויקימו בחותמם.
נכתב ונחתם בברלין ביום 29 יאנואר (10 פעברואר) שנת 1894. (מקום החתימות).
ביירות, 1894. צילום: Daniel B. Shepp. המקור: ויקישיתוף
השנאה לאוסתריה
– כתבה מיוחדת –
בירות כ"ו תשרי. מיום שבאה הנה הידיעה שקיסר אוסתריה ספח באופן רשמי את בוסניה והרצוגובינה לאוסתריה, הולכת סערת הרוחות נגד אוסתריה הלך וגדלה. בשבוע העבר, כשבאה הנה אניה אוסתרית, לא הלכו ה„בחריים“ לקבל את פני האורחים ופקידי האניה הוכרחו להוריד את הנוסעים הארופיים בספינותיהם הם של האניה, והנוסעים הוכרחו להשאר על האניה ולנסע עמה למקום שהלכה מפה. כמו כן לא חפצו ה„בחריים“ להוריד את הסחורות שבאו באניה זו ולא הועיל גם זה, שהואלי בכבודו ובעצמו ירד אל הנמל ויבאר לבחריים כי הם עושים שלא בצדק. „אם חפצים אתם – אמר הואלי – למחות נגד אוסתריה, דבר שיש לכם די צדק לזה, לא צריכים אתם להזמין סחורות בארץ זו הרומסת ברגליה את חקי המשפט והצדק והחומסת ממנו שני גלילים, – אבל אם כבר הזמנתם סחורה אצלה צריכים אתם לקבל אותה, ובפרט צריכים אתם להוריד את הדאר“. אולם דבריו לא עשו פרי, והכל נשאר על האניה. אחר זה נסע הואלי אל הדואר האוסתרי ויביע שם את השתתפותו בצערם ויבאר להם כי מעשי אלמות זה הוא מעשה ידי העם ולא הממשלה.
[…]
"הצבי", שנה עשרים וחמש, מס' 17, 29 באוקטובר 1908, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
היהודים וצי-המתנדבים. בפטרבורג נפוצה שמועה, כי בין חוגי היהודים מרבים לדבר על הצורך לשוב ולתבוע מאת הנהגת צי-המתנדבים את כל הנדבות שהרימו היהודים לטובת הצי עוד לפני ל"ה שנה, מפאת החלטתם של מנהלי הצי להרחיק את היהודים מכל כהונה בצי-המתנדבים.
מזכיר הצי, קאדעטסקי, באר ביחס לזה לסופרו של ה„רוס. סלובה“ את הדברים האלה:
„השמועה הזאת היא חדשה בעיני ואני מפקפק באמתתה. הועד של צי-המתנדבים אינו יודע דבר על אדות זאת. ומאידך גיסא, אלו גם היתה שאיפה כזו בין היהודים – לא יוכלו להוציא את שאיפתם זו לפועל. מלבד שנות חזקה שכבר עברו על הנדבות – אי אפשר גם לדעת, מי היו המנדבים לפני ל"ה שנה. הנדבות הובאו מאת כל בני הלאומים ובתוכם גם מאת היהודים, וקשה עכשו להבדיל את כספי הנדבות של היהודים מכספי הנוצרים. ואלו גם נאמר, כי אפשר להחזיר את הנדבות, כיצד נדע סכומים של מי הורמו בעת ההיא לטובת הצי? ולבסוף יש כאן שאלה עיקרית: אם נפסוק להלכה, כי המנדב יוכל לחזור מנדבתו בכל שעה שירצה – מוסדות הצדקה והחסד איך יתקיימו? ובכלל מוזר הוא הדבר, שהשאלה נתעוררה עכשו ולא לפני שלשה ירחים, בשעה שדנה הדומה בשאלת צי המתנדבים. ובמה יאשם הצי, אם המחוקקים מצאו לנכון להוציא את היהודים מן הכלל בנוגע לכהונות בצי?“
"הצפירה", שנה שלושים ושמונה, מס' 209, 1 באוקטובר 1912, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
אדעסא 11 מאי. אם כי לא זכינו אנחנו יושבי אדעסא לראות בעינינו את הוד מלכותו עם משפחתו הרמה, אשר נאספו כולם יחד לחוג את חג החנוכה לצי המלחמה במי ים השחור, בכל זאת הביטו רבים ויחזו ביום 9 במאי בשעה 4 בבקר מנמל אדעסא את האניות, אשר נשאו את האורחים הנכבדים ואת אנשי לויתם, מדי עברן בקרבת חוף עירנו. ובשעה 8 בבקר באותו היום שמענו כולנו באזנינו קול רעם כלי תותח אשר נתנו כבוד לבאים בחוף עיר המבצר אטשקוב. העיר הזאת רחוק אמנם מאדעסא מהלך 42 פרסאות, אבל רוח חרישית נושבת מקרן צפונית מזרחית (N o) הביאה את הקולות עד הלום. פרטי הדברים והכבוד אשר נעשה להוד מלכותו בכל מקום בואו כבר הודיע לכם התלגרף אשר לא יחמיץ בימינו כל ענין נכבד אשר ראוי לשום עליו עין, ובפרט ענין רם ונשגב כמו זה אשר כבוד ממלכת רוסיה צרור בכנפיו. עוד באו לאדעסא ידיעות מפי נבחרי העיר אשר קדמו את כבוד מלכותו בלחם ומלח בבואו ניקולייעווה. הקיסר קבל את הנבחרים בסבר פנים יפות וידבר להם כדברים האלה: „למרות רוחי לא צלחה לי בפעם הזאת לבקר את עירכם בדרכי; אך היו נא בטוחים כי בקרוב נתראה גם באדעסא“. – מכה"ע ירבו לספר גדולות ונפלאות על אודות אניות המגן „טשעסמא“, „סינאפ“, ו„יעקטרינא“ אשר בגדלן ובתקפן תעלינה על האניות אשר הורדו לתהום רבה במלחמת קרים. אחד מלוחמי מלחמת קרים הקאנטר-אדמיראל איגנאטיעוו יעתיק היום במכה"ע „אד. וויעס.“ את תוכן הפקודה אשר נתן אז הגענעראל קארנילאוו בשם שר המצביא את האניות. בהפקודה הזאת יקרא השר: היו ימים ברוסיה ומאסקוי היתה למאכולת אש ובכל זאת ארצנו קמה ותוסיף אונים; גם היום נטביע את כבוד סבסטופול בתהום רבה, אך ימים יבואו והחסרון הזה ימלא, צי רוסיה ישוב לתחיה ויחדש כנשר נעוריו. – נבואת הגענעראל קארנילאוו נתקיימה אמנם אחרי עבור שלשים שנה לעיני הוד מלכותו אלכסנדר III אשר הואיל לגמור את הענין הגדול הזה ברוב פאר והדר ולחדש צי המלחמה לרוסיה במי ים השחור. אבל מדי דברנו בזה נזכיר את כל התלאה אשר מצאה את הענין טרם יצא לפעלו, ותולדות „צי המתנדבים“, אשר יעבוד את עבודתו זה שנים אחדות באמונה והשכל.
אחשבה למשפט שרבים מקוראינו בערי היבשה לא ילינו עלי אם ארשה לי לדבר פה דברים אחדים על אדות שרש דבר הכנוי הבא כפעם בפעם במכה"ע בשם „צי המתנדבים“, הוראתו ותולדתו. – אחרי מפלת סבסטופול בשנת 1856 ואבדן חמש אניות המלחמה, אשר הרוסים הטביעו אותן בידיהם בקרבת הנמל ההוא למען תת מכשול על דרך אניות האויב ולסגור בפניהן הדרך לבל תוכלנה לגשת אל המבצר, כרתו הלוחמים ברית שלום בפאריז. לפי תנאי ברית השלום הפאריזית אשר כרתו אז בהשתדלות נאפאלעאן השלישי נאסר אסר על ממלכת רוסיה לבנות אניות מלחמה במי ים השחור, והנה אחרי מפלת זעדאן בשנת 1870 שבה הוסר הכתר מעל ראש נאפאלעאן מלך צרפת, הודיע מלכנו המנוח אלכסנדר השני ז"ל כי לרגלי השנוי העיקרי שנעשה ברשימת החתומים על הברית הפאריזית, ממשלת רוסיה לא תחשוב לה עוד לחובה לשמור את כל תנאי הברית לכל פרטיה. מלכי אירופא נענו לממשלתנו. באופן כזה נשבר עולה מעל צואריה, והזכות נתנה לה לחדש את ציה כקדם. אפס כי הממשלה היתה אז טרודה בענינים אחרים על היבשה ולא הספיקה לעשות גדולות גם בים. צי קטן (פלאטטיליע) אמנם הוקם על מי ים השחור אך כל תעודתו היתה רק לשמור את החופים משודדי ים ומהמועלים במכס הרבים בחופי קוי-קז, ולא לצאת לקרב לקראת אויב. בין כה וכה פרצה המלחמה על אי הבלקנים ורוסיה יצאה מנצחת מהמלחמה עם תוגרמה אויבתה מאז ומקדם ואז הושבה לה עוד אבדה אחת אשר אבדה לה בשנת 1856: אשד הדנוי, עם הערים איזמאיל, רעני וכו'. ומצד השני עיר הנמל באטום, קארס וכו'. אז באה לארצנו שעת הכושר להשיב את כל כבודה ותקפה על ים השחור ולבצע את מחשבתה בדבר צי המלחמה כפי זכותה המוסכמה מפי כל מלכי אירופא, אבל הארץ היתה אז קצרת ידים וחובותיה רבו למעלה ראש לרגלי הוצאות המלחמות הרבות, ותפן אז הממשלה אל העם ותקרא לכל אזרחי רוסיה אשר כבוד ארץ מולדתם ואשרם יקרו בעיניהם, ותעירם ותעוררם לבוא לעזרתה בנדבת לבם ולתמכה בחפצה לחדש את צי המלחמה בים השחור. ועוד יתרה עשתה הממשלה, כי השתתפה בענין הזה עם כנעני הארץ באופן שהממשלה תקח על שכמה את פקודת האניות ותתן להם חובלים ומלחים העושים מלאכה במים רבים בכל אניות המלחמה, והם יפיקו תועלת מהאניות בעניני מסחר וקנין, יען כי האניות תעבודנה את הסוחרים בכל צרכיהם השונים. העם לא אחר לענות על הקריאה אשר קראה הממשלה, לא רק בדברים ובהבטחות כי אם גם בנדבת לבו ורוחו. אצילי רוסיה וכנעניה מכל פנות העם החישו להריק מלא חפנים כסף למטרה הנכבדה הזאת; בזמן מצער נאספו מילליאנים רבים; אניות רבות נקנו ונבנו מחדש במהרה, ובמשך איזה שנים יצא הרעיון אל הפועל והצי קם ויהי. כל האניות האלה גדולות בערכן ובמדתן ומיועדות לפלס להן דרך בלב מים רבים, והנה בנויות כתבנית כל אניות המלחמה, מלבד השריון אשר לכל אניה לא מבחוץ כי אם מבפנים, ולעת הצורך תוכל כל אניה להכין את כלי נשקה עליה במשך ארבע ועשרים שעות. ובכל זאת עיקר תעודתן של האניות האלה הוא לשלום ולא למלחמה. – הוא הוא אשר נקרא בלשון מכה"ע בשם „צי-המתנדבים“.
תועלת צי המתנדבים לכלכלת המדינה בארצנו רבה וגדולה מאד. ארץ רוסיה היתה מאז מעולם מסוגלת לעבודת האדמה ולמרעה בהמות, לא רק בשביל עצמה כי אם גם בשביל ארצות אחרות אשר העניקה להן מטובה. חרשת המעשה לא עשתה לה קן בארצנו כיאות לה עד אשר ישב על כסאו הקיסר אלכסנדר II ז"ל. שחרור העבדים, התרבות מסלות הברזל, פתיחת בתי מלוה וחברות סוחרים רבים ובתי ספר לעם, כל אלה הביאו שנוים גדולים בחיי העם: צרכיו העקונומים והרוחנים נשתנו וירבו, האכרים החפשים בקשו להם עבודה כאות רוחם, ובעלי הכסף מצאו חפץ בידים חרוצות, וכה נוסדו בתי חרושת רבים בכל קצות ארצנו, ורבים מהם גדלו והצליחו עד אשר יכלו להתחרות עם גם רבים מבתי החרשת באירופא. בעצם העת הזאת גדלה והצליחה עוד ארץ אחרת, היא אמעריקא, אשר החלה גם כן להתחרות עם כל שוקי אירופא על שדה החרשת, ומארצנו גזלה אמעריקא את משפט הבכורה גם בכתר תבואות הארץ. מצד השני הרחיבה ארצנו את גבוליה במשך עשרים שנים האחרונות בארצות המזרח, ומקומות ציה רבים באזיה המזרחית והתיכונית היו לארצות נושבות, ונוסף על זה נפתחו בגליל אמור גם ערי נמל מוכשרים למעמד אניות גדולות כוולאדיוואסטוק וכו'. אפס כי הככר הוא רחוק מאוד מרוסיה האירופית ומסלות עוד אין לאחדם, עד כי אניות אירופא ואמעריקא הסובבת את כל הארץ מלאו עד כה מחסורי הככר הנזכר בכל מקצועי החיים וצרכיהם הרבים. והנה בהפתח דרך הדרדנלים והזועץ לפני אניות רוסיה החל צי המתנדבים לשוט על כל מים ויחבר את חופי ים השחור עם ערי הנמל במזרח אזיה. לסוחרים היתה רוחה. עד הנה נחוץ היה לכל סוחר אשר בקש להביא מרכלתו מזרחה לשכור לו אניה בפני עצמו או להטעין סחורתו באניות חו"ל ולשלם שכר ההובלה פי שנים מכפי אשר יושת על הסחורות עתה וגם לחכות חדשים שלמים עד אשר יקרה המקרה לאיזה אניה לסוב בדרכה אל מזרח אזיה. אבל כעת האניות של צי-המתנדבים הולכות ושבות לעתים מזומנות בין חופי נגב ומזרח ארצנו מבלי כל מפריע, שכר ההובלה ירד עד החצי, את המשאות יקבלו בכל עת, והסוחר בטוח כי סחורתו תגיע למחוז חפצה. – תוצאות בתי החרושת ברוסיה, אשר עוד לא השתלמו למדי עד כי תוכלנה להפיק רצון מבני אירופא המפונקים באירופא, תשפיקנה אמנם צרכי בני אזיה הרחוקים עוד ממדרגת השכלתה של אירופא. ואלמלא זאת רבים מבתי החרשת בארצנו כבר באו עדי משבר. גם לאכרים הגולים מפלכי רוסיה התיכונים, מאפס אחוזה, היתה רוחה, וכל אניה ואניה ההולכת לוולאדיוואסטאק תוביל אותם במחיר מצער לחופי המזרח, למאות ואלפים מדי שנה בשנה.
אלה וכאלה סגולות „צי המתנדבים“ אשר ברכה צרורה בכנפיו לארצנו כולה. ומה ישגו ברואה רבים מסוחרי רוסיה, אשר מבלי הבין את הענין על בוריו ובראותם את המלחים ולהקות החובלים על האניות לבושי שרד וערוכים בכל כדת וכדין אניות מלחמה, ימוגו מפחד שוא כבשמעם תרועת מלחמה. ומהסבה הזאת יבכרו עד היום אניות חו"ל על אניות צי המתנדבים. – יש אמנם איזה מחסורים ואי-סדרים בהובלת המשאות על אניות צי-המתנדבים, אך כל החסרונות האלה עתידים להמנות בקרב הימים. האניה „מאסקווא“ אשר הביאה את הוד מלכותו מסבסטפול לאטשקוב כבר שבה לאודיסא ובעוד ימים אחדים תסע מפה לוולאדיוואסטאק. על האניה הזאת יסע גם ראש המיניסטריום הממונה על עניני הימים בארצנו, האדמיראל שעסטאקאוו, לארצות המזרח, תיכף אחרי שובו הנה מניקולייעוו, אשר נסע שמה לחג את חג חנוכת צי המלחמה. עיני כל הסוחרים עתה אל השר ישברו כי הוא יעשה תקנות נכבדות בכל עניני צי המתנדבים ויסתום פי כל המתלוננים עליו, המבכרים בעד קשיטת כסף אניות חו"ל על אניות רוסיה, ומוכרים כבוד ארץ מולדתם בעד נזיד עדשים.
גם ידי חברת האניות הרוסית מלאות עבודה. כעת תשתדל החברה לסדר מסע אניות תמידי בין הערים חאטין ופאראקי. למטרה זאת כבר הכינה החברה אניות קיטור חדשה ושמה „קוריער“, ובקרב הימים יחלו מסעות למבחן בין שתי הערים הנזכרות. – חברת מסלות הברזל בקרן דרומית מערבית השיגה זה לא כביר את הרשיון מהממשלה להוציא כסף המלואים אשר לקרן הקיימת שלה, בסכום 00[?],[?]1,7 רו"כ, לצרכי תקוני המסילות להיותן מוכשרות ונכונות לעת מלחמה.
מצב האויר כעת באודיסא חם ו[?]. ביום 10 מאי בצהרים הגיע החום עד 37° מעלות ומי הים – 15°-16°. – בתי הרפואה על הלימאנים כבר החלו את עבודתם, וחולים מארבע כנפות ארצנו יבואו הנה מדי יום ביומו למצוא מרפא לעצביהם ושקוי לעצמותיהם. – בימים האחרונים באו הנה ידיעות על דבר רבוי הגשמים בפלכי פודולויה קיוב ובסרביה. במקומות רבים הוטב מצב התבואות עד למאוד. – סוחרי הדגן ינבאו להם שנה טובה לפי האמונה השולטת באודיסא, כי כל השנים אשר מספרן יסגר בהאות 6 שנות שובע הן לנגב רוסיה וברוכות לסוחרי הדגן. ולראיה יביאו רשומות הסטטיסטיק למכביר. – אחריות הנבואה על המאמינים בה. אבל כעת עניני המסחר יגעים וגם הגשם יחסר בסביבות אודיסא.
קול עברי.
"היום" (סנקט פטרבורג) , שנה ראשונה, מס' 85, 30 במאי 1886, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 