אלכסנדריא.

לכל זמן ועת לכל חפץ. גם לחפץ הזה של אנשי אירופא הבאים אלכסנדריא באה העת – הן מודעת היא לכל באי שערי אלכסנדריא כי לא יכלה אניה לבוא אל החוף מרוב האבנים המוצקים לפני החוף. והמה היו לאבני נגף לאניות רבות. כי לא ידעו להשמר מהם כי מי הים תכסם. ורק אנשים מעט (פילאט) נמצאו באלכסנדריא אשר ידעו דרך עקלתון בים להביא האניות אל החוף. ואנשי תמיד היו על הים להראות הדרך להאניות. וחלף זה יקחו משכורת שלימה בלתי קצב מכל אניה וגם מהדאמפפשיף ומה מאד הובישו יורדי הים באניות אשר ימים רבים דרכה נפשם עוז במים עזים. מבלי מורה דרך ורק בבוא אלכסנדריא שם עמדה חכמתם. ופעמים רבות התקנאו רבי החובלים לבוא אל החוף בלתי המורים הנז'. אבל לא צלחה בידם להציל גם נפשם מני שחת. כי האניות נשבו והמה טבעו במצולות ים – רבות פעמים דרשו הממשלות הנארות מאת הפהה אשר באלכסנדריא כי יניח להם לסקל הים והוא לא מלא בקשתם. והנה בחדש העבר באה אניה גדולה מארץ ענגלאנד לחוף אלכסנדריא. ורב החובל חפץ לעשות לו שם תפארה באלכסנדריא ולא קרא להמורים הנז' להראות לו הדרך. ומדי החל ללכת ותשבר האניה וירדה במעמקי הים. מהמקרה הזאת חזקו דברי הצירים ממלכי אירופא היושבים שמה על הפחה ומפני הכבוד ומפני היראה הבטיח להם למלאות בקשתם וגם להיות בעזרתם לסקל הים מאבני נגף. ואם כי רב החובל הנז' לא קנה לו שם כבוד בחכמתו בכל זאת זכר עולם תהיה לו. כי על ידו תצלח ישועה לכל עוברי ארחות ימים הבאים אלכסנדריא.

"הלבנון", שנה ראשונה, מס' 3, 16 באפריל 1863, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.