ארגון יורדי הים העברים
מלחים וקציני-ים עבריים משרתים באניות בעלי הברית בכל הימים: בניו-גינייה – במלחמה נגד יאפאן; לצפון אפריקה הובילו את צבא הפלישה; בין לונדון וניו-יורק חוצים תכופות את הים; ליד טוברוק הראו מעשי גבורה. הם בודדים באניות אלו. אולם ארגון יש להם – בחיפה, וכדאי להתענין בלבטיו והישגיו.
שנת התחלה של העליה הגדולה, 1933, היתה שנת המיפנה גם בתחבורה של ארץ-ישראל עם ארצות שמעבר לים. לאחר התפתחות אטית נרשמו בתחילת המלחמה 10 אניות, להובלת נוסעים ומשאות ובהן חבר עובדים כ-250 איש. בשנות המלחמה נעשו נסיונות שונים לארגון יורדי הים, שלא הצליחו או הצליחו רק במדה מועטת. בדצמבר נפתח בית יורדי הים ברחוב המלכים בחיפה. ב-1 לפברואר, אחרי משא ומתן נערכה אספת היסוד של אגודת רבי-החובל, הקצינים והמלחים העברים, שעתה מספרם כ-200 חברים – הרוב המכריע מכל יורדי ים העברים. אגודה זו נוסדה כחלק של ה„הסתדרות“. תפקידיה מקצועיים ולאומיים, „פוליטיקה“ מכל סוג שהוא אינה נמנית ביניהם. הקשר עם ה„הסתדרות“ יש בו מעלות רבות, גם לגבי עזרה חמרית מקרנותיה, בהן קופת חולים, וגם מן הצד המוסרי, כי יורד הים העברי רוצה בצדק שקולו יישמע בענינים שלו ובדבר בנין ספנות לאומית.
הם שואפים לשיתוף פעולה עם חבריהם מבני האומות האחרות, קודם כל של אותה הארץ, שהתקדמה ביותר בספנות ותוכל לשמש לנו יפה כדוגמה: בריטניה. אם, למשל, פנקס חבר של מלח עברי כתוב לא רק בעברית, אלא גם באנגלית, ובהתאם לטופס הבינלאומי, מובן מאליו דבר זה. בנמלים הגדולים של העולים יש נציגים של האגודה הבינלאומית, הנותנת עזרה למלח בשעת הצורך, והבחורים שלנו, שגם אגודתם מסונפת לאגודה בינלאומית, נהנים בשעת הדחק מעזרה זו. ויתר על כן: בחורינו רוצים לקחת חלק במאבק הבינלאומי לתנאי עבודה הוגנים. בדצמבר 1943 נפגשו 45 צירים מ-11 ארצות לועידה בינלאומית של יורדי ים, כלומר: של שיפורים במצב הסוציאלי של המלחים. אין צורך להתעכב כאן על פרטים, הכונה היא, שיורדי הים, שעשו את חובתם בימים קשים אלה, לא יורע מצבם בימי שלום אלא יוטב, ולא יסבלו, כמו אחרי המלחמה הקודמת, מהתחרויות של החברות השונות. הוא הדין בנוגע למלחים וקצינים העבריים בארצנו, שמצבם לפני המלחמה היה – לכל הפחות של חלק מהם – ירוד מאד. הם אומרים להתארגן דוגמות הארגון באנגליה, שהיא ידעה להקים מוסדות לא פוליטיים ובעלי השפעה מכרעת על תנאי העבודה של יורדי הים. כבר כיום יש לתנאים אלה חשיבות מעשית. כן אומרת תקנה אחת, שמלח או קצין המגויס לשירות באניות על פי צו הנציב העליון, זכאי בתנאי העבודה הנקבעים על ידי הבריטיש נאשיונאל מאריטים בורד. ובנוגע למלחים שנתגייסו מרצונם הטוב, בלי לחכות לצו, משתדלים עתה, באמצעות מחלקת העבודה הממשלתית בחיפה, להרחיב את תקנת העבודה בנידון זה. זוהי תקנה זמנית. אבל על ידי הקשר שקשרו עם לשכת העבודה הבינלאומית ואגודת המלחים הבינלאומית, ידאגו לכך, שלא יפגרו מרמת התנאים, הנהוגים בארצות נאורות. והדבר הוא גם לטובת הארץ, כי אין לך אדם קל תנועה כמו המלח, והישוב מעונין להחזיק בשירותו מלחים וקצינים מומחים, שיתפרנסו בכבוד. עוד דרישות מיוחדות ליורדי הים שלנו, ומקצתן נתמלאו כבר. הסוכנות היהודית תתן להם זכות-בכורה כזכות החיילים המשוחררים. כן חייבים המוסדות, לדאוג לשיכון יורדי הים, בתכניות הנערכות כיום בחיפה, על הקרקע של הקרן הקיימת.
לא פחות חשובה מכל זה הדאגה לספנות הלאומית, לכך עדיין חסרים תנאים מוקדמים רבים – אם כל כולם. אין בארץ כל חוקה ימית, ובכלל זה אין גם חוקת עבודה למלחים. עוסקים בעניני הימאות כעת מוסדות וארגונים שונים. והם: א) מחלקת הים של הסוכנות היהודית; ב) חבל ימי לישראל (בלי עזרתם לא היה אפשר לכונן את הבית בחיפה); ג) ועדת הראֵקונסטוקציה של הסוכנות היהודית בנוגע לימאות; ד) מוסדות ה„הסתדרות“, כגון נחשון, עוגן, סולל-בונה – העומדים לייסד את החברה הלאומית לספנות. את כל הפעולות הללו יש להתאים אחת לשניה; הקצין והמלח העברי המומחה דורש, שיתיעצו גם אתו בשעת עריכת תכניות, כדי שתכניות אלו לא יהיו פרי „השולחן הירוק“, הרחוקות מן המציאות.
לא קטנות היו האבדות של יורדי הים העברים במלחמה עד עתה: כמעט שליש מהם נספו בים. נאמנות יתרה הוכיחו כולם, ולעתים שמע גם האולם הגדול על גבורתם, כמו ששמע את השבח לשני רבי החובל מ. אברמסקי וצ. באסא, שצויינו בשבח בפקודות יום. אין ספק, שהישוב עוקב בחיבה רבה אחרי הצעדים הראשונים של בניו אלו בים, וידע להעריכם הוקרה הולכת וגדלה – הוקרה העולה על הוקרת מלים ומחייבת מעשים.
ד"ר ח. פלקנשטין.
"הארץ", שנה כ"ו, מס' 7516, 25 במאי 1944, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 