חדשות שונות.

מודעת היא, כי בארץ כינא רבו כמו רבו שודדי הים האורבים אל אניות הנוסעים לבלע ולהשחית, לשלל שלל ולבז בז; אף כבר פקחה ממשלת כינא את עיניה, להעניש קשה את החומסים האלה ולהכחיד זכרם מן הארץ. את כל השודדים הנופלים בידה תתלה על עץ או תכה בקנה הבמבוק על כפות רגליהם ביד נדיבה; אפס בכל אלה לא עלתה בידה לבער את הרע הזה מארצה, ועוד לא תוכל כל אניה קטנה לעבור על פני ים כינא בלי פחד השודדים לנגד עיניה. ביום 3 לחדש נאוועמבר יצאה מחוף קאנטאן אניה קטנה Spark עם מאה נוסעים, אשר ביניהם היה גם איראפי אחד ה' מאנדא. האניה אך העתיקה מן החוף פרסאות אחדות, וריב גדול פרץ בין עשרים נוסעים, ויקראו גם למהלומות, וקם שאון והמולה ביניהם. לקול השאון בא החדרה השליש אשר פקיד האניה נשען על ידו; אמנם לא חש האדון ההוא לקחתת את קנה הרובה אתו; על כן המיתו אותו השודדים המריבים (אשר רק לפנים רבו איש את אחיו) על נקלה. ויהי כשמוע הקאפיטאן בראדי את קול הריב – והוא יושב ושותה חמים בחדר האיראפי – ויקח את קנה הרובה בידו וימהר אל המריבים; אולם גם הוא כרע נפל שדוד לפני בני עולה, גם  חמשה מלחים אחרים אשר אמרו להגן בעד אדונם נפלו שדודים לרגליהם. האיראפי ה' מאנדא, אשר באו השודדים גם אל חדרו, עמד על נפשו באמץ לב וגבורה נמרצה; אך היוכל אחד עמוד בפני העשרים? גם אותו הכו השודדים וירבו פצעיו, עד כי לא האמינו עוד בחייו ויעזבוהו. נקל להבין, כי חרדה נוראה ובלהות צלמות אחזו את כל  יתר הנוסעים למראה עיניהם, ולא מצאו את ידיהם לעמוד על נפשם ועל הונם, וכל איש מסר בידיו את כל כספו ורכושו ביד השודדים למלט את נפשם משחיתותם. השודדים לקחו את כל אשר היה על האניה וירדו אל צנה אחת אשר כבר הכינו להם מאתמול וישובו אל חוף קאנטאן. להצלחת הנוסעים הנמוגים מפחד נשארו בחיים האיש המוליך את האניה ומשרתו, והם הוליכו את האניה אל חוף מאקאא. רעדה אחזה את יושבי המקום לשמע דבר החמס הנורא הזה, והפאליצייא של חוף קאנטאן מהרה לחקור אחרי השודדים, וכבר עלתה בידה לתפוש את אחד מהם ולהביאו במאסר.

"הצפירה", שנה ראשונה, מס' 20, 25 בנובמבר 1874, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.