מכונה להציל חיי הטובעים במשברי ים – 1869

רוסלאנד.

[…]

המצאה חדשה הובאה עתה מאמעריקא לענגלאנד אשר אם תעמוד בנסיונה ונבוני דבר יכירוה לטוב, אז רב טוב צפון בה, ואין קצה להתועלת היוצאת ממנה, והיא – מכונה להציל חיי הטובעים במשברי ים, ולהעמידם על פני המצולה ממעל לגלי המים. הממציא הוא רב החובל שטאנאר מעולם החדש. ולמען תתרחב המצאתו גם באירופא שלח לזה איש עתי לאנגליא להודיע מכונתו ברבים ולהראות פעולותיה קבל עם. ובימים האחרונים היו חופי הנהר טעמזע מלאים אנשים מפה אל פה משני עבריו לחזות איך המשולח האמעריקאני ואשת חיקו יתהלכו בחרבה על פני המים כמו על יבשה. וזה דבר ההמצאה: החפץ למצוא נתיבותיו מעל משברי המים כתונת עצי-קארק ילבש, ומעיל גוטאפערהא יהיה על בשרו. ושפת המעיל תתלכד על צוארו, על ידי ועל רגלי האיש מבלי אשר תוכל רוח לבא בתוך המעיל. ועל קצה רגליו יחבר שני אבני משקלת עשוים מקאוטשוק. והאיש הלובש את הבגדים האלה (וההלבשה הלזו הלא תוכל להיות במשך רגעים אחדים) יוכל לקפץ במים אם אניתו קרובה להשבר, כי מלבושיו יעמדוהו על פני המים והאבנים יחזיקו את גופו בקו נצב וישר ולא יתנו לגלי המים להפילהו על פני מרחבם. גם יותן להקונה את המלבושים האלו תיבה קטנה עשויה מבדיל ומחוברת צמיד פתיל מבלי יוכלו המים לבא בתוכה והיא תפרד לשנים. בהמרחב האחד ימצא מגדנות ומטעמים, בשר מעושן, צנצנת קאניאק לרות נפש, מכונות להצית אש-בענגלית, נרות רומיות (רעמישע ליכטער) גם קנה רובה (שלש אלה למען יוכל הטובע לתת אות אם יראה מרחוק ספינה עוברת על פני המים) נוסף לזאת עשב מעלה עשן (!) וגלמי עלים (ציגאררען) גם מכתב עי לקראות בו למען לא תארך העת להטובע במשך אשר יחכה על ביאת ספינה לקבלהו אל תוכה. בהמרחב השני אשר בהתיבה נמצא מים לשתיה, די מחסורת איש לשמונת ימים ועל קצה פי נד עשוי גם  מגוטאפערשא לשתות ממנו. מחיר המכונה עם כל חפציה היא 7 לטרות שטערלינג. ויען כי הממציא יאבה אך לעשות טוב לא לאסוף הון, הנה כבר עשה חוזה עם אחד האמנים לעשות בעדו סך 50,000 מלבושים ותיבות כתבנית האמורים, והנהו עומד הכן למכרם אך במחיר המצער 1 ליטרא שטערלינג. מי יתן ויאמנו דברי הממציא כי אז יציל בכל יום ובכל עת ובכל שעה אנשים רבים מרדת שאולה במים הזדונים או אז יקוים בנו מקרא שכתוב: מבשן אשיב, אשיב ממצולות ים!

יהושע לעווינזאהן.


הוספה ל"המגיד", שנה שלש עשרה, מספר 27, 14 ביולי 1869, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s