המלחמה.
האסקדרא הוולאדיבוסטוקית
אחרי בַּטָלָה שארכה כמעט שני ירחים החלה האסקדרא הוולאדיבוסטוקית להראות אותותיה אותות מעשים ותופיע ליד גענזאַן. תלגרמא של הסוכנות הרוסית ספרה לנו אתמול בארוכה את כל תוצאות מסע האסקדרא: שלש אניות יאפאניות הטביעה, ותקח שבי יתר ממאתים אנשי צבא עם פקידים, ואת הממרים וממאנים להכנע ולהסר נשקם – דנתה בטביעה.
אחרי שתי נסיעות (מיום 27 יאנואר עד 2 פעב' ומיום 6 עד 17 פעב') שבו האניות הוולאדיבוסטוקיות, שנמצאו אז תחת פקודת הקאפיטן רייצענשטיין, לחוף וולאדיבוסטוק ותשארנה, כנראה, על מקום אחד, תחת מחסה הבטריות של „קרן הזהב“. לא נוכל לבאר סבת עמידה ארוכה כזאת ע"י תנאי מזג האויר. אמת כי יש מעט סכנה בנסיעה בים-היאפאני בימות החורף, אבל אין זו סכנה שאי-אפשר להתגבר עליה, כאשר הראתה הנסיעה השניה של הקאפיטאן רייצנשטיין, וביתר שאת – מסע האדמירל קאמימורא (28-19 פבר'). למרות אשר בצי קאמימורא נמצאו אניות זעירות בערך, כגון הרצה “Chitose„ (ס4,480 טון) אשר בהיות הים סוער יכסו הגלים את חרטומה, בכ"ז לא לבד שהצליחו האניות היאפונית לעבור בלי פגע דרך ארוכה מפארט-ארטור עד וולאדיבוסטוק הלוך ושוב לערך (2000 מיל) כי גם סבבו במימי רוסיא יומים, וגם השליכו כדורים אל העיר וולאדיבוסטוק בהיות קור עד 14 מעלות.
והרצות הרוסיות גדולות רב יתר (מן 6675 עד 12,364 טון) ומכשרות יותר לעבור ארחות ימים, בהיות דופניהן גבוהות מעל הים כדי שש שבע רגל יתר מגובה דפני האניות של האדמירל קאמימורא, ויכלו אפוא לעמוד בפני הסערות והגלים לא פחות מן היאפאניות. מלבד באחרית פברואר היה כר נרחב לפני האסקדרא הוולאדיבוסטוקית, לבחר לה שדה עבודה, יען כי מצפון לשון-הים הקוריאית לא נראה הצי היאפאני. בראשית ירח פברואר יכלה להתנפל ולהפריע בפני עלות בריגדא אחת מן הדיויזיא השניה לחוף גענזאן, תחת מחסה רצות עתיקות; יכלה להשמיד את האסמים ובתי האוצר בגענזאן, ובזה היתה שוללת מאת הבריגדא הזאת את הבסיס הנחוץ לה למהלכה הלאה לפיניאן, ותכביד עד גמירא את מהלך היאפאנים בדרכם הקשה בין תועפות הרים.
ערך יתר קטן בנידון התכסיס ואולם רשם מוסרי חזק היתה עושה יריה על איזה חפי המערב של איי ניפאַן ויעססאַ (כגון אָטאַרו, ניחיגאטי, קאָמאטסו). אפשר היה לאסקדרא גם לחדש את מעשה השמדת אניות-סוחר, השטות בין קוריאה המזרחית ויאפאן המערבית ומחברות אותן. אכן הנכבדה בפעולות הקאפ' רייצענשטיין הָיה היתה לשוט דרך מיצר-הים הסאַנגאַרי סביב ליאפאן; למען התאחד עם האסקדרא אשר בפארט-ארטור. אמת כי התאחד שתי האסקדות האלה לא היתה נותנת לרוסים גם לפני יום 31 מאַרט את ההכרעה והיתרון על הצי היאפאני, ואולם מאַקאַראָוו היה מוצא רב תועלת בהוספת ארבע אניות-מרוץ ממדרגה ראשונה, ובפרט בהגיע התור ללכת ולהתאחד עם האסקדרא הבאלטית הנשלחת לעזרת אניותינו באוקינוס השקט.
ועל כן יש לבאר את עמידתן הארוכה של אניות-המרוץ בוולאדיוואסטוק רק בטעמים ונמוקים תכסיסיים שאינה ידועים לנו, למשל: החפץ לשמור את האניות המצוינות ולחשוך אותן לרגע מעשים כבירים ומכריעים על הים (שזה לא יתכן להיות קודם ירח ספטמבר). איך שיהיה ותכנית-המפעל של הרוסים בים שונתה עתה, והקונטר-אדמירל יעססען, שנתמנה בפקודת מאקאראוו (וזו היתה אחת הפקודות האחרונות של המנוח) במקום הקאפיטן רייצענשטיין לפקד את האסקדרא הוולאדיבוסטוקית – יצא אל הים.
ואולם בין כה וגי-החזיון למלחמת הים שונה עד תכלית. אחרי 31 מאַרט אין להעלות עוד על לב התאחדות האסקדרא הוולאדיבוסטוקית עם זו שבפארט-ארטור, והמעשה שעשו לחסום את הנמל החיצוני בפחים צפים – מוכיח כי רעיון ההתאחדות סר לזמן כביר. היאפאנים כבר חדלו להעלות צבא לגענזאן, ובריגאדות הדיויזיא השניה כבר עומדות על נהר יאלו. התנפלות האסקדרא הרוסית על גענזאן לא תוכל להרע למחנה הגינירל קוראָקי. ועוד גם זאת, כי למען הגן על חפיהם ועל סחרם בים יכולים היאפאנים עתה להפריד לזמן מה פלוגה אחת מאניות האדמירל טאָגא, פלוגה יתר חזקה מזו שהיתה לאדמירל קאַמימוּראַ בירח פברואר.
ואכן מכל זה אין עוד להחליט ולגזור אמר, כי הקונטר-אדמירל יעססען לא יוכל לעשות דבר באניות-המרוץ שתחת פקודתו. פלוגה כה חזקה ומהירת התנועה כארבע אניות-המרוץ הוולאדיוואסטוקיות תוכל, בהיותה נהוגה בשים שכל, להשביע רב רגז את חפי יאפאן וקוריאה ואת סחר-הים ובהתחמק האניות מבוא במלחמה גלויה עם האויב העצום מהן, תשוטנה ותופענה פה ושם. בכלל יש לדעת, כי אם אמנם פעולות אניות-מרוץ לא תוכלנה להראות רשם אדיר על תוצאות המלחמה, אבל מביאות הן נזק גשמי גדול ומפילות יגון על האויב. לעצור בפני מעשי האסקדרא של יעססען היו היאפאנים אלוצים לשלוח אל הים היאפאני אסקדרא עצומה (כשמונה אניות-שריון ורצות גדולות) גם להתאמץ לסגור את הרצות הרוסיות בחוף וולאדיבוסטוק, לבל תצאנה למרחב. ולחסום את וולאידבוסטוק הוא דבר קשה רב יתר מלחסום את פארט-ארטור, ואפילו אם הצליח מעשה כזה, הן יחלש כח צי האדמירל טאגא אלו תפרד מעליו לזמן כביר אסקדרא גדולה, ועי"ז היתה מתמעטת תקותו להצליח בהתנפלו להרעיש את פארט-ארטור.
"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 89, 2 במאי 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 