עניני המדינות.
נאומו של שירשיל.
כשהוכנסה בי"ח לח"ז הרשימה החדשה של הצי להבית-התחתון בלונדון נשא מיניסטר-הים, שירשיל, נאום חשוב על עניני הצי האנגלי. הצי הזה נועד לדברי המיניסטר, רק למלחמת-הגנה ולא למלחמת תגרה, כי מחנה הצבא האנגלי איננו גדול ואינו מוכשר להשתער על ממלכות אחרות. בתור ממלכה הנמצאת על איי הים יחשב לה הצי לא כעודף של תקיפות מדינית, אלא כתנאי הכרחי לקיום חופשה הפוליטי. האניות מטפוס „הדרידנויט“ שיש לאנגליה יכולות לעמוד בפני אניות-המלחמה של כל שתי ממשלות ביחד, אם תתאגדנה להלחם בה; ואנגליה מוכרחת להשאר על הגובה הזה של הגנת-הים. ואחרי שממשלות ידועות פתחו ביותר בהזמן האחרון את הצי שלהן, נאלצה גם אנגליה מצדה לעשות תקונים גדולים בהצי שלה. הוא יחלק לשלש פלוגות, אותה המגינה על הגיבראלטאר תפליג לחופי אנגליה, בזו השוחה בהים האטלאנטי, והפלוגה השלישית, השוחה בהים-התיכון, תסתדר מחדש ותקבל כחות חדשים.
וככה תוכל אנגליה לזיין בסך-הכל 65 אניות מול 38 האניות של גרמניה במקרה מלחמה עם ממלכה זו. אולם היחס שביניהן הולך ומשתנה. עוד לפני זמן מה נחשבו ציי רוסיה ופראנציה להיותר כבירים באירופה, ועכשו היה הצי הגרמני להיותר תקיף, ואנגליה צריכה להתחשב עם התפתחותו המתקדמת יותר ויותר. האניות החדשות מהטפוס היותר משוכלל, שגרמניה מוסיפה לבנות בכל שנה, מפחיתות את ערכן של כמה אניות אנגליות מהטפוס הישן; ועל כן מוכרחת אנגליה לבנות במשך חמש-שש השנים הבאות שתי אניות חדשות לשנה כנגד כל אניה חדשה שגרמניה בונה לה בכל שנה. ואם גרמניה תוסיף על המספר, תוכרח אנגליה לכפלו שוב, וכן הלאה בלי שעור. גרמניה מתכוננת, למשל, לבנות בשנת 1913 שלש אניות חדשות, ואנגליה תבנה כנגדן חמש. וכמובן, יגדל סוף סוף משא ההוצאות של הצי אצל שתי הממשלות הללו במדה שלא תוכלנה לכלכל אותו. לעת-עתה לא כבדה עוד המעמסה מנשוא להתקציב הגרמני, אבל אין ספק, כי הממשלה הברלינית מקמצת מצרכים אחרים, חמריים ורוחניים, של העם והיא משליכה את ההכנסות להים הגדול. כן מיגעים מנהיגיה של ממשלה זו את מוחם, כיצד למצוא מקורות חדשים להכנסה, בעוד שדי היה להם להפסיק בשנה אחת את מבנה האניות החדשות כדי לקמץ בבת-אחת ששה-שבעה מיליון ל"ש.
את כל החשבונות הללו באר שירשיל בנאומו מפורש ובהתגלות-לב, גם הבטיח להפסיק את מבנה האניות החדשות באותו הרגע, שבו תחדל גם גרמניה מלבנות אניות-מלחמה חדשות. כנגד ממשלות אחרות באירופה אין גרמניה צריכה להוסיף כלל על הזדיינותה בים, כי הצי שלה כבר גדול הוא משלהן; ובפני אנגליה, צרתה הראשית, לא יועיל לה כל חיזוק, כי תרוץ אחריה ולא תגיע אותה לעולם. אנגליה אינה מרבה להוציא כסף על הצבא כממשלות אחרות, ועל כן היא יכולה לבזבז הרבה על הצי ושום ממשלה אירופאית אינה יכולה להתחרות עמה בזה.
בירור-דברים פשוט ומפורש כזה לא נשמע זה כמה מפי דיפלומאטים, אולם אם יצלח לתעודתו ויפעול באמת על גרמניה – זוהי שאלה אחרת שהעתיד יפתור אותה.
"הזמן", שנה שניה, מס' 58, 22 במרץ 1912, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 