אל חוף הנעווא בעיר הבירה פטרבורג על יד הגשר הניקאלאיעווי באה ותשלך עוגן אנית קיטור אחת לא גדולה במדתה, אניה צרפתית Heros שמה, והיא אנית הבארון מ. רוטשילד מפאריז. למכה"ע הפטרבורגים נתנה האניה הזאת ענין רב לענות בו ורבות יכתבו על אדות תבנית האניה, תבנית חדריה פנימה, תבנית כל כליה, תארה מחוץ וגם על אדות האורחים הנוסעים בה יכתבו, ואולם העיקר חסר מן הספר: את בעל האניה – את הבארון רוטשילד לא ראו עיניהם.
– „איש לא כביר לימים, כבן ארבעים ושתים או ארבעים ושלש, גלוח הזקן, ורק שפם קטן יתנוסס על פניו. איש יפה תואר ויפה מראה“ – זאת היא תמונת הבארון רוטשילד לפי דברת סופר אחד.
– „הבארון רוטשילד – כותב סופר אחר – הוא איש גבה הקומה, בריא בשר, פניו הרחבים מוקפים שערות זקנו הארוך והעגול, אשר יתן לו תואר פני איש רוסיא מלידה“.
מי משני הסופרים האלה המכחישים זה את זה ידבר גבוהה ומי יכזב? – לחקרי לב פתרונים…
האניה Heros היא אנית קיטור בנויה תחתים ושנים, שקועה במים בעומק 36 אצבעות. מלאכת האניה היא בטוב טעם וחין ערך אף כי לא ביקר. על התרן יתנוסס דגל צרפת.
על מכסה האניה מלמעלה שורר נקיון מאד נעלה. על זנב האניה מלמעלה עומד כלוב קטן ובו סגור דוב בן ששה ירחים אהוב הבארון. על התרנים יקפץ קוף אחד עלז תמיד. על אחד התרנים יתנוסס דגל צהוב ועליו סמל נפלא.
אחד הסופרים אשר בא לבקר את האניה פנימה יספר לאמר:
„עליתי בשלבים העולים מן החוף אל האניה ובבואי אל המדרגה אשר משם יכולתי לראות את מכסה האניה הגדתי לאחד המלחים, כי הנני מבקש רשיון לראות את האניה פנימה ואתן על ידו את כרטיסי.
– הנני ממהר להודיע את רב החובל והוא יציע את בקשתך אדוני לפני הבארון. ואתה אדוני חכה נא פה.
– אתה אומר לחכות פה, ואיה אחכה?
– פה על השלבים… בלי רשיון מיוחד מאת הבארון לא יבוא איש זר על מכסה האניה…
באין עצה אחרת הייתי מוכרח לחכות על הרשיון ואעמוד על השלבים.
המלח הלך לו להציע את בקשתי לפני רב החובל ואנכי נשארתי על מקומי ואחל להתבונן אל מראה האניה מחוץ. ויהי בעמדי בה והנה מחזה מרהיב עין לנגדי: שלשה סריסים ממשרתי הבארון הולכים על מכסה האניה ויורדים בשלבים אל חדריה פנימה. הסריסים לבושים מדים קצרים בעלי צבע אמוץ, ורגליהם מכוסו באנפלאות וסנדלים יפים. אחד מהם נושא בידיו טס כסף ועליו כלי מקטרת של זהב וארגז מלא סיגארים; השני נושא גם הוא טס כסף ועליו מיחם של קאפע ושני כוסות יאפאנים למשתה קאפע; השלישי – בקבוקי זכוכית יפים מהודרים בצבעי פרחים מרהיבי עין.
מראה פני הסריסים המגולחים גלוח נקי ויפה נהדר מאד, ולכתם ברגש הוסיפה לוית חן למראיהם. הליכתם ברגש דמתה לי להליכת אנשים לדבר מצוה גדולה או לראות פני קדוש.
הבארון לא קבל את הבאים לראיון, ואולם נתן רשיון לראות את האניה ולבוא אל חדריה פנימה.
ובכן באתי אל תוך האניה ואבוא אל החדר הראשון. החדר בנוי מעץ אדום וזכוכית מלוטשת, והוא נחצה לשתי מחלקות, האחת היא לשכת הארוחה, והיא גם לשכת הקטרת, והשנית היא לשכת העבודה. שתי הלשכות האלה וכליהן ערוכים בטוב טעם ויופי, אף כי לא יצטיינו בשכיות החמדה וכל יקר. בלשכת המשתה עומדת ספה אחת, כסאות אחדים מכוסים אטון משי אדום, כסא מרובע מכוסה מטפחת סאמוט, ומצע יקר יכסה את הרצפה. מצע כזה יכסה גם רצפת לשכת העבודה; בלשכה הזאת עומד שלחן הכתיבה, ארונות אחדים של ספרים, וגם מערכת כתבים שונים. בכלל תהיה הלשכה הזאת לשכת עבודה ומעשה לכל פרטיה.
באחת פנות לשכת האוכל עומדת קבוצת מקלות דקים. לרוב המקלות ידות של זהב ותבנית כל אחת הידות שונה מרעותה, מקצתן הן בעלות צבעים יפים וקצתן משובצות אבני יקר, נופך ספיר ויהלום…
מן הלשכות האלה ירדתי אל המכפלה התחתונה אשר שם חדר משכב הבארון, המלחתחה וחדרי מושב רעיו הנוסעים אתו.
אל המכפלה הזאת ירדתי בשלבים רחבים ואבוא באכסדרה רחבה, אשר מעברה השמאלי חדר משכב הבארון ומימין לשכת הכבוד.
חדר המשכב הוא כשכית חמדה תאוה לעינים. הקירות והספון רפודים במטוה דק אש עינו כעין צבע השושנה, והוא דומה יותר לחדר מלתחה ותכשיטי אשר מאשר לחדר משכב גבר. על יד הקיר מתחת לחפת כבוד של אטון יקר עומדת ספה, אשר תהיה בלילה למטה. אצל הספה הזאת על הקיר מעבר מזה תלוים: שעון של מכות יקרה, חצוצרה ומנורות אחדות למאור איליקטרון, ומעבר מזה מעל לשלחן קטן יתנוססו בקיר תשעה כפתורים אשר יכו בפעמונים של איליקטרון והם יתנו אות לכל חלקי האניה ופקידיה לעת הצרך. רצפת חדר המשכב רפודה במרבד רך, גם כל כלי הבית אשר בחדר מצופים אטון רך. באמצע החדר שלחן עגול, ועל יד הקיר ממול לפתח החדר ארון המלבושים. (סוף יבוא)
* * *
(סוף מגליון 152).
מחדר המשכב באתי במבוא פתוח אל חדר המלתחה. בחדר הזה מלבד כיור לרחצה וכל כליו לצרכי הרחיצה בכל דקדוקיה, תלויות על הקיר מראות אחדות, וגם אמבטי עומד שם. האמבטי והכיור הם של חרס ויפה וצעצועים יפים עליהם.
יצאתי מחדר המלתחה וחדר המשכב ואבוא אל לשכת הכבוד. הלשכה הזאת היא נהדרה מאד. קירותיה מכוסים מרבדים יקרים אשר עינם כעין עצי זית, הרצפה מכוסה במצע יקר בעל צבע כהה מעט מצבע המרבדים המכסים את הקירות. כלי הבית הם של צבע מתכות. כבואי הלשכתה הרהיב עיני מראה הפרחים והשושנים אר מלאו את הלשכה הזאת, ויתנו ריח טוב באפי. הפרחים והשושנים ערוכים בצרורות יפים ונתונים בקערות יפות, ובפנות הלשכה נפוצים פרחים ושושנים בעליהם הירוקים. סוף דבר אל כל אשר כוננתי מבטי עיני ראיתי אך פרחים ושושנים.
האיש אשר הוליכני בחדרי האניה הגיד לי, כי הפרחים והשושנים המה חמדת הבארון ושעשועיו תמיד, וכל אחוזות הבארון היו לגני פרחי חמד אלה. על קירות הלשכה תלויות מפות במסגרות נהדרות, מעשי צעצועים. מראה כלי הבית אשר בלשכה ויפעת חמדת השושנים והפרחים מרנין את הלב.
מן הלשכה הזאת הוליכני האיש המלוה אותי אל האכסדרה ומשם הביאני אל חדרי מושב רעי הבארון הנוסעים עמו בדרך. החדרים הם קטנים ויפים. קירותיהם מכוסים בעץ חלק למשעי ורצפתם רפודה במרבדים, על הספון מלמעלה תלויות מנורות מאור האיליקטרון. בכל אחד החדרים ספה אחת אשר בלילה תהיה למטה, כיור לרחצה ושלחן הכתיבה.
זאת היא תבנית האניה פנימה, תבנית חדריה, לשכותיה וכל כליהם. ומראה האניה מלמעלה מצטיין ברוב הנקיון והטהרה השוררים עליה. לכל כלי האניה מחוץ, כלי העץ, כלי הנחשת וכלי הברזל ברק הנקיון…
על מכסה האניה מאחור עומדים שני כלי תותח גדולים. האיש המלוה אותי בדרכי הגיד לי, כי כלי התותח האלה ישמיעו קול רעמם בעת ארוחת הצהרים ברגעי משתה היין לעת אשר ישאו רעי הבארון כוסות של ברכה לחיי הבארון.
– מה מחיר האניה הזאת? – שאלתי את האיש הצרפתי בטרם אפרד ממנו.
– מיליון וחמש מאות אלף פראנק.
– הבצרפת נבנתה האניה הזאת?
– לא, באנגליא, באחד בתי החרשת בלונדון.
– מה מטרת בוא הבארון לרוסיא? הוספתי לשאול.
– הבארון בא הלום עם רעיו לראות את שלום הארץ אשר יחבבנה תמיד. בעוד ימי מספר יסע הבארון ואחזת מרעיו מזה למאסקוי ומשם לניזני-נאווגאראד לראות את המערכה, ומניזני יסע לבאקו לראות את מקורות הנפט הקרובים אל לבו בגלל עסקיו שם. לע"ע הוא מבקר את העיר פטרבורג וגלילותיה.
– האם יושב הבארון פה באניתו?
– כן. הוא חפץ לבוא אל בית מלון בפטרבורג, ואך למען המעיט בהוצאות בחר לשבת באניתו.
– היכול אתה לספר לי דבר מה על אדות הליכות הבארון ותכונות רוחו?
– יכול אני להגיד לך רק דברים אחדים, כי הבארון יקום ממשכבו בבוקר בבוקר בשעה 7, וטייל על מכסה האניה שתי שעות, אחרי כן יבוא אל לשכת עבודתו לעבוד עבודה. ארוחת הבקר, ארוחת הצהרים וארוחת הערב לא תקחנה רגעים הרבה מעתותיו המקודשות לעבודה ומעשה.
– הישרה ארץ רוסיא בעיני הבארון?
– כפי אשר אדע הרנינה הארץ הזאת את לבו. אך…
– ומה אך?
– אך כתבי הבקשות הרבות אשר יריצו אליו מכל עברים לדרוש מאתו עזרה ותמיכה הלאו את רוח הבארון, כי היו עליו למעמסה. הן אמנם הוא מלא ימלא את רוב הבקשות ההן כפי יכלתו, ואולם יש גם בקשות אשר למרות חפצו איננו יכול לעשותן והן הנה הלאוהו.
– האוהב אדונך לעשות טוב וחסד?
– אמנם כן, וגם לא אחת ושתים קרה לו, כי אנשי בצע רמו אותו ויקחו מאתו כסף לשם צדקה וחסד שלא היו ולא נבראו. ואולם אין לכחד, כי עפ"י רוב יודע הבארון איך להחלץ מלפני בעלי בקשות כאלה בדרך כבוד…
"הצפירה", שנה עשרים ושלוש, מס' 152, 21 ביולי 1896, עמ' 3; מס' 153, 22 ביולי 1896, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 