
נוה היפו. (ב)
מאז יום ד' לשבוע העבר עד היום הזה – היה הים כמרקחה. כי יכה הים גלים, כי מימיו ירעשו ויגמאו ארץ אין כל חדש, אבל כי יהיה כמרקחה, וכי לא ינוח מזעפו כששת ימים זה יקרה רק לעתים רחוקות מאד, וכמדומה לי כי זה כשש שנים לא נראה הים בזעפו כאשר נראה בימים הללו.
סערת המים החלה בעת שקט, בעת שלא היה כמעט כל רוח, אך אח"כ כמו להתאחד עם המים הסוערים בא גם רוח סערה נורא מאד, גדול וחזק הרבה יותר מהרוח שהיה לפני שבועים שגם הוא היה מהרוחות הבלתי מצויות, ותמה אני אם לא נעקרו עצים משרשיהם למכביר, ואולי קרו מקרים כאלה ואנחנו לא נדע, אך זאת נדע כי הגשר החדש שנבנה לכבודו של קיסר אשכנז על שפת הים נהרס כלו, וקרשיו וכל העץ והברזל אשר בו נפזרו על פני המים וישוטו הרחק ממקומם עד שנלאו הגלים לשאתם ויגרפום באחד המקומות על היבשה.
ואחב"י הפועלים והחרשים העובדים בהמושבות אותם לא עצר הרוח בליל מוצאי שבת החולף מהתאסף ללכת להמושבות. בוא באו לשבות בבתיהם בעיר, ובמו"ש אחרי חצות הליל ובפרורי „נוה שלום“ „נוה צדק“ מקום מושב מרבית הפועלים והחרשים, נשמע קולם מתוך הסערה האיומה בקראם איש לרעהו לגבר חילים – ללכת. באמת לא האמינו כל יושבי עירנו כי בתוך סערה כזאת, בתוך הגשם והברד, בתוך החשך הגדול הלזה ילכו האנשים לעבודתם, אבל הם הלכו כאיש אחד וב"ה כי לא אונה להם כל רע ויהי לנס.
מובן הוא כי בעדן רתחא כזאת לא התיצבו האניות מול חוף עירנו וגם אלה שמביאות הן בי הדואר, ואשר פעמים רבות תתאמצנה להחזיק מעמד להוריד הפוסטא, גם הן שטו עברו ולא עמדו, וגם אחת אניות סוחרים בריטאנית, אשר כל עוד ידעה להחזיק מעמד עמדה על מקומה מול העיר, גם היא נסה על נפשה בעת גאו המים, ותלך לה לביירוט ותמול שבה הנה.
האניה הזאת באה לקחת ארבעת אלפים גרבי יין מייני היקב בראשון לציון להוליכם האמבורגה. נסיונות רבים הראו לדעת כי החום הגדול פה בקיץ לא יתן להיין להתישן, ולכן קבע לו הנדיב מרתף בהאמבורג העיר טבור המסחר, והיה היין שעבר עליו פה יותר משנה ונשלח להמרתף בהאמבורג ועמד שם עד כי יתרחש לו מקום, וימים רבים עבדו על כל העגלות של המושבות עבודה גדולה להביא החביות לבית האוצר של הנדיב אשר לחוף הים, ובבוא האניה לקחתן ולא יכלה בשביל זעפו של הים, עד היום הזה, יום נח הים מזעפו והשמש מאירה לארץ ולדרים עליה.
והים שקט והאניות עומדות במנוחה. כמלך בגדוד עומדת האניה הצרפתית העולה בגדלותה ובהדרותה על רעותיה. היא הביאה עתה את הפוסטא ממצרים שהגיעה עתה ביום ו' העבר להורידה ובאי יכלת הובילה עמה כל אשר אתה לביירוט, והיום תוריד גם את הפוסטא המצרית גם הביירוטית. אחריה עומדת אניה מצרית „כידיו“ שגם היא היה תמול זמנה לבוא, ומסביב להן אניות סוחרים הבאות לקחת את תפוחי הזהב להפיצם בתבל, ורק האניה הרוסית שזמנה היום, היא טרם באה, ואומרים כי נעצרה בדרך ומחר תבוא.
והצבים והכרכרות, ועושי מלאכה במים רבים, יצאו לפעלם ולעבודתם וגם עובדי האדמה לא יטמנו עוד ידם בצלחתם, והבריאה כלה חיה ופועלת אחרי ימי המרגוע. אך הנה עב גדולה הולכת ובאה ומשתרעת ע"פ הרקיע, וגם גלי הים התרוממו מעט ורוצים הם כנראה להשמיע שירה חדשה. האח! מי יתן וטהרו השמים והיתה הרוחה ימים אחדים.
ומותר מחיר הענבים טרם שלמה הפקידות לאכרי המושבות, וגם הנדיב טרם הופיע פה. היוקר יאמיר, ומחיר הפחם עולה וגם אחרי ראות בית פקודות העיר כי לא יוכל להסרסורים ומוכרי הפחם, ויתר איסורו אשר אסר עליהם ממכור פחמים בלתי בבית הפקודות, גם עתה היוקר לפחם גדול מאד, כי כבר לומדו הפלחים למכור פחמיהם ביוקר, וקשה עליהם להוזילם.
יפו כ"ח טבת. הציוני.
"הצפירה", מס' 16, 31 בינואר 1899, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.