תופשי המשוט הערביים בחוף יפו – 1873

אזיא

ירושלם. בש"א לחדש אייר תרל"ג. – עזובת הטירקיא בכלל ושממות אה"ק בפרט, חטפה מבני ציון היקרים אחד מבחירי ויקירי בניה המסולאים בפז. כנודע, כל חופי הים אשר בטירקיא הנם עזובים, והממשלה איננה חולה עליהם להטיבם באשר לאל ידה. אבל לעזובת ושממות חוף יפו, אין ערוך בכל חופי הטירקיא. בכל חופי הטירקיא מוכרחים היורדים אל האניות והעולים אל היבשה, למסור נפשם ומאדם באניות משוט אשר בהן ירדו מהחוף אל האניה ומהאניה יעלו בה אל החוף. ואין בכל חופי טירקיא נמל כמו בחופי אורופא אשר האניות הגדולות תקרבנה אל הנמל וממנו יעלו  וירדו עוברי ארחות ימים. וחוף יפו הוא עוד יותר רע, כי בו אין מסתור ומחסה להאניות, כי החוף פרוץ לכל עבריו, והאניות תעמודנה הרחק מאד מאד מהיבשה, למען תוכלנה לברוח על נפשן אם יתנשא רוח מצויה על הים לבלי תדחקם הרוח בהחול אשר מצד אחד של החוף או לנפצם ככלי חרש על הסלעים הנמצאים שם מצד השני. החפץ לרדת באניות הקטור מוכרח ללכת באנית משוט ערך חצי שעה על פני הים עד בואו אל האניה הגדולה. תופשי המשוט הנם ערביים פראי אדם, וכאשר יפחידו את האיש הבא בידם באימת מות, יאמרו אחרי כן: מה עשיתי? הלא רק משחק הייתי!“ והיה כאשר ימלאו את אנית המשוט יותר מאשר תוכל שאת עם האורחים אשר קצבו להם בטרם רדתם בהאניה את המחיר אשר יתנו להם עבור ההעברה, יעמידו את האניה באמצע הדרך ויאספו את שכר ההעברה מהנוסעים, ויבקשו מהם כפלים מכפי שקצבו בראשונה, ואם הנוסעים לא יאבו למלאות חפצם אזי יחלו להטות את האניה על צדיה ויפחידו את הנוסעים להשליכם הימה עד כי מוכרחים לתת להם ככל אשר ישאלו מהם. ובהיותם בהולים על השכר, לא ישגיחו היטב בלכתם על הים לבלי יפגעו בסלעי נגף אשר בים, כי עיניהם לא יתנו על דרכם כי אם על אנית הקטור או על היבשה ילטשו לראות אם יש שם עוד אורחים להעבירם.

נמל יפו, תצלום בספר מ-1898. המקור: ויקישיתוף

ויהי ביום ו' שבוע העבר העבירו תופשי אניות המשוט מהחוף אשר ביפו אל אנית הקטור ההולכת לביירות, שלשה יהודים ואיזה נוצרים. ובאשר רבים היו על החוף אשר רצו גם המה לרדת באנית הקטור לא שמו המעבירים את עיניהם על דרכם וימהרו ללכת למען ישובו במהרה לקחת הנשארים ויפגעו בסלע נגף ונשברה האניה והאנשים אשר בה נפלו למצולת ים, אך שנים מהיהודים ואחד מהנוצרים נצולו בדרך נס. האיש היהודי אשר נטבע בים, הוא האברך היהודי היקר תום דרך הצנע לכת כמר אליהו בהחה"ש והכולל הצדיק המפורסם מוה' אברהם באצראווי זצ"ל. האברך הנז' הוא מבני העשירים ונשא ותן בכספו באמונה, וקבע עתים לתורה ועבודה, לא פנה לבו אל כל התהפוכות אשר תתילדנה יום יום בעה"ק, כי אם נוכח ה' היה דרכו כל הימים. ועל תום דרכו ויושר לכתו אהוב ורצוי היה בעיני כל בני ציון. גם הישמעאלים והנוצרים אשר נשאו ונתנו עמו כבדוהו מאד על אמון רוחו.

גוית הנטבע נמצאה אחרי כן והובלה לקברות בכבוד גדול בעה"ק יפו וירב המספד עד למאד. גם פה כל עין הורידה עליו דמעות כראוי להוריד על אדם כשר וישר.

ינחם ה' את אבילי ציון ואת המתאבלים על הנאסף בלא יומו ובתוכם גם אנכי שאר בשרו.

בנימין זאב הלוי ספיר


"הלבנון", שנה תשיעית , מס' 41, 11 ביוני 1873, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s