חדשות
בישראל – בחו"ל. (היהודים העובדים בחיל האניות). אוריה פיליפוס לוי, בן אחד פקידי הצבא, בא בשנת 1812 בחיל האניות, וירימוהו למעלת מנצח על Brigg Argus, אבל נשבה שבי הוא וכל חילו במלחמה, ואחרי עבור שנתים לשביו ויראו לדעת את טובתו ואת ישרו, הוציאוהו לחפשי וישב לארץ מכורותיו, ויעלו אותו בש' 1817 למעלה לייטינאנט, בש' 1832 – למעלת Commandore, ובשנת 1858 – לשר צי אדיר, ויעמוד על משמרתו זאת עד אשר מת ביום 22 מאֶרץ שנת 1862. האיש הזה ראוי לתהלה בגלל מעשהו הטוב אשר היטיב לנהוג באניות המפקדות בידו, לבלי יענשו את העובדים עליהן קשה כמשפט אשר היה לפניו.
יוסף ב' ראם עבד בתחלה בתור משנה הספן, ובשנת 1812 היה לפקיד על אניות המלחמה עד הפצעו פצעים אנושים במלחמה הגדולה אשר ערך על שודדי הים היושבים בארץ אלגיר, ויאולץ להתפטר ממשרתו זאת בשנת 1822. מלבד אלה הנחשבים פה שעבדו בארצות הברית באמריקא הצפונית, ארבעים ושבעה יהודים ילידי פֿילאדעלפֿיא על אניות הצבא החלו ממעלת מלח ויכלו במעלת commandore. אלה הם האותות והמופתים המוכיחים לדעת כי שקר יחפיאו עלינו שונאינו לאמר, כי אין ליהודי חלק בחיל הים.
בישראל – בחו"ל. (היהודים בצי האדיר האמיריקאני). כבר הודענו בדברים קצרים על אדות חבל היהודים בהצי האדיר האמיריקאני, ועתה נשלים את הידיעות האלה: אוריה פהיליפס לעווי, בנו של אחד שרי המאות בגדודי אמיריקא, אשר נלחם את מלחמת החירות נגד אנגליא, בא בשנת 1812 ויסתפח אל חיל הים. בימים לא כבירים הונף למעלת רב החובל לאנית המלחמה „ארגוס“ ובהלחמו בחרף נפש עם האנגלים, נפל שבי ביד צר, הוא ואניתו עם כל הכבודה אשר בה. מקץ שנתים ימים שב מארץ גלותו, וממשלת אמיריקא אשר הכירה פעלו שמה בשנת 1817 עליו משרת לייטענאנט וכן עלה במעלות עד כדי בש' 1858 נתמנה לפקיד נגיד על צבא הים. המדרגה הזאת היתה היותר כבודה בין כהונות צי אמיריקא, ועד יום מותו, 22 מאַרץ 1862, שמש בכהונתו הגדולה הזאת. לבד תקפו וגבורתו והצטיינו במלחמה, נודע שם היהודי הזה ועל טוב יזכר שמו, כי הוא הסיר מצבאות הצי האמיריקאני את עונש מכת-לחי אשר היתה נהוגה בימיו.
יוסף ב' נאָם, כהן בתור פקיד רב חובל, ואח"כ בתור שר צבא, באנית המלחמה לארצות הברית עד שנת 1812 אשר אז נאלץ לבקש חפשה ממשמרתו, באשר ירד במלחמת ארצו ונפצע מיד שודדי הים האלגירים. בס"ה נמצא בספרי הזכרונות, כי מפֿילאדעלפֿיא לבדה נמצאו 47 יהודים אשר עבדו בחיל האניות, מעבודת המלחים עד רב החובל ופקידי הספנים. האותיות המחכימות האלה באות וטופחות על פניהם של שונאינו האומרים: אין גבורה למלחמה והמה משתמטים מעבודת הצבא, ויראים לכל לראש מעבודה במים רבים.
"הצפירה", שנה עשרים ושלוש, מס' 13, 27 בינואר 1896, עמ' 2; מס' 17, 31 בינואר 1896, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 