הים ומלואו.
נעתק לעברית ע"י חנן שאכעט מסינסננאטי.
למראה הריסות שברי אניה אשר נסערה אל חוף הים, יתפלץ כל איש ולבו תמלא רגשות נוגות ולא תתארנה באמר ודברים, כפיס מעץ יענה יביע הוות. על כל רסיס ונפץ חרות עצבון, מפח נפש ובלהות צלמות. מי יודע אם לא פליטת המשוט ההוא שמה, אשר מראיהו נהפך לירקון מזקן, היה שארית תקות בן אדם אומלל הדורך על במתי ים? מי יודע אם לא אל העץ הלח הלזה הוא נשא את נפשו להחזיק במעוזו? וכי רק רפיון רוחו וגלי ים זועף גרשוהו מהסתפח אליו ולדבקה בו למען יחיה עוד?
אניות נשברות מים האנטלאנטי כמו אלה, תטלנה אל חוף ארץ אמעריקא יום יום; מדי נביט בם, רוח כהה על פנינו יחלוף ונחליט אולי הן הנה, אשר בחיקן נשאו בימי קדם מחמדינו ואוהבינו מבלי לשוב אלינו עוד, ועתה הוי שמים! דמיונם לצללי תפתה ורוחות פורחות בתהום הנשיה.
יורדי הים באניה המה יראו לפעמים ראש תורן מועף ביעף על פני גלי הים וכמו מלאך אכזר ישלח במו להעיד בחברת עליזי הלב להיות עתידים ליום כזה. ומי גבר יראה כזאת ולבו לא יתר ממקומו? אהה תקוות נעימות מנפצות אל הסלע! תענוגות חלד ומנעמי החיים! איך ירדתם כעופרת במים אדירים. ככה יהגה הלב אך נכאים למראה קורע לב ובשר כזה וכרגע יאלמו השאננים באניה עד כה דומיה, גלי הים יתנשאו מעלה מעלה, בגאוה ועוז ירימו ראש על חרבות צי האדיר מעוז הים מלפנים.
ומי יספור נפשות בני האדם היורדים חיים שאולה במצולות הים? מי יערך סגולות הון עושר והמון אוצרות הספונים וטמונים בקרקע תהום רבה? עינינו תחזינה כי אניות תעזבנה את החוף מלאות צאן אדם רב וכל טוב, אך זכרן ימח מלב כל חי, רק לעתים לא רחוקות יובאו אל היבשה שנים או שלשה פליטי ים למען ספר באזנינו את אשר ראו בעיניהם:
לפני שבועות אחדים אנית הקטור "Drumont Castle" „היכל דרומאנט“ אשר טבעה בים האנטלאנטי בואכה סויט האמפטאן מקיפטאן, החרידה כל יושבי תבל, ואיי הים נבהלו נחפזו. כשלש מאות איש נוסעים ומלחים עלו על ערשם למצא מנוחה בחיק השינה, ולפתע פתאום התנגפה האניה אל שן סלע מוצק בלב ים מנגד לחוף צרפת, וברגעים אחדים צללה במים אדירים כי השעה לא הספיקה להוריד את אניות השיט, רק שלשה נצלו וכל העם אשר רק כפשע היה בינם ובין מחוז חפצם – מצאו למו קבר במים הזידונים.
אבדן „היכל דרומאנט“ העיר מקברן זכר אניות מהללות אשר התחולל עליהן רוח סועה וסער או נפצו אל סלעי מגור, ובדברי המשורר אשר שר לילדים:
איך נפלו גבורים
ויצללו כעופרת
במים אדירים
לפני עיר וקרת.
נזכיר מפלת ציי האדיר הבריטאני "Royal George" עם אנשי חילו ואנשים אשר עלו למספר שמונה מאות נפש. האניה השליכה עוגן מנגד לספיטהעד, שר החובל פקד על המלחים לחזק בקיעי האניה מחוץ ולמען הפיק זממו נתן צו להעתיק את מטילי הברזל וכלי הקרב הכבדים לעבר האניה למען הכביד עליה ולהטותה על צדה, ולפתע פתאם התחולל סער קטב על ראשה, ויפתח הים את לועו ויבלע את האניה וכל הנפש אשר בקרבה.
בשנים ועשרים לחדש פעברוארי 1852 אנית אבה הבריטאנית „בירקנהעד“ התנפלה על צור מכשול לעמת "Good Hope" "תקוה טובה" האניה היתה מלאה מפה אל פה אנשי חיל עם נשיהם וטפיהם, ארבע מאות ארבעים וחמשה במספר. הפקיד נתן אות לאנשי המלחמה לעמד הכן כביום קרב, הספינות הקטנות הורדו והנשים רפויות המזג הנה וילדיהן הוצלו אחד אחד, אז הורם דגל נס הבריטאני. המלחים ואנשי חיל התיצבו מיוזנים במערכה וישירו שיר העם: אלקים הושיעה את המלכה! האניה צללה לאט לאט ותחשוב להשבר, משברי הים הלמו ומחצו ראשו ויסערו להפיצה. הד רעם קנה רובה בשר קרבת המות, והגבורים לא זעו ממקום עמדתם במערכה וירדו למצולות ים הלוך וצלול הלוך ורנן: Rule Britannia.
גבורת האנשים ועזוז לבם הרעישה כל הארץ ויהיו לנס, ולא לחנם חגרה אז בריטאניא שק ותעש מספד מר על בני אמון ההם אשר אין ערוך אליהם באהבתם לארצם ולמולדתם בים וביבשה.
בליל ששה ועשרים לחדש אקטאבער 1859 התנגפה האניה Royal Charter על שן סלע מנגד לאי מאלפרא בואכה ליווערפול ואתה יחד ספו תמו ארבעה מאות ארבעים וששה נפש וארבעה מיליונים שקלי זהב. רוב הנוסעים שבו אז אל ביתם עמוסים בזהב אוסטרליה ותקוות נעימות שעשעו רוחם ויתענגו על הנסיעה אשר ראשיתה היתה מבלי כל פחד ומגור מסביב, בקרוב האניה אל התעלה האירלאנדית Irish Channel הסתער רוח זלעפות על האניה וימהר שר החובל להסתר מזעם אף הים באחד מאפיקי הים למול מאלפרא, ולא יכול להחזיק כן תרנה, לריק תם כחו לקרא לו לעזרה בצר את מכונות הקטור הנאזרות בגבורה, האניה נוד התנודדה ותהי לנגף לצור מכשול אדיר וחזק. ראתה מאלפרא ותתפלץ אף השמיעה הוד קולה במר נפש אך הצל לא הצילה את האניה, כי רוח סער ושטף בלע כתנין את כל ספינה קטנה וסירת דוגה אשר העיזה לגשת אל האניה.
האניה האמעריקאנית Ocean Monarch „שר הים“ היתה למאכולת אש בשעות אחדות אחרי עזבה חוף ליווערפאל. האניה הבראזילית „מלפאנזא“ אשר בין נוסעיה היה אז גם הנסיך „דע ואינוויל“ מצרפת, בלוית האניה הבריטאנית, „מלכת הים“ Ocean Queen מהרו לקראתה למראה עמודי העשן ולבת אש אשר לחמה מסביב, אניות השיט אשר הורדו ממרומי „שר הים“ והאנשים אשר ירדו לתוכן טבעו בים. המות לטש עיניו מכל אפסים, מעבר מזה אניה בוערת באש ומעבר מזה ים זועף. החום הלוהט ורשפי האש אשר התעפפו בתגרת הסער הנורא שמו מעצור בעד שתי האניות מהחיש עזרה להאומללה. אבל מלח אחד יורם שמו Jerom (ומשכנו כעת בסאנ פראנציסקא) קם כמלאך מושיע ויציל מאה ושבעים נפש ממות. כעמוד ברזל התיצב על הספון בתוך להבת שלהבת, נפשו גחלים להטה אך הוא הוריד את המוצלים בחבלים ארוכים אל אניות השיט למטה ויעש לו שם בגבורי הארץ, כשני מאות נפש עלו אז על המוקד ביום שריפת האניה „שר הים“.
אניות אובדות אין מספר עזבו אחריהן תאניה ואניה. בשנת 1878 צי אדיר הבריטאני „ארעטוסא“ הלך למסעו להודו המזרחית ועליו שלש מאות חניכים ובשובו נאבד ואיננו, לא נשאר איש.
ובשנת 1893 אנית הקטור „גאליק“ ממסלת „ככב לבן“ W. Star עזבה את חוף ליוערפאל ללכת נויארקה טעונה משא, גם היא כאחותה „ארעטוסא“ תהומות כסוה ותאבד עד היום הזה.
אנית הקטור „סיטי אָף גלאזגאָוו“, אשר פרשה נס מליווערפאל לפילאדעלפיא בחדש מארץ 1854 וארבע מאות איש אתה צללה כעופרת ותלך לאבדון מבלי השאיר אחריה שם ושארית. הנה כי כן אבדו מתוך הקהל אניות למאות, ואנשים אין מספר טבעו בים האנטלאנטי המה וכל הרכוש אשר ברגליהם.
נורא היה מפלת האניה „טעלקא“ בירח דעצעמבער שנת 1892 בים האנטלאנטי. האניה טבעה במים רק ראשי משוטיה ותרניה נחשפו לעין רואים, וארבעה אנשים מלחים חשו מפלט למו מהאניה הנדחת, אך גם המה היו לברות לגלי הים, וישארו ארבעה אנשים עוד, שלשה סקאנדאניווים והאלאנדי אחד אשר החזיקו מוסרותימו בראש התורן, ויהי כי ארכו להם שם הימים תלוים בין השמים ובין הארץ, לחם לא אכלו ומים לא שתו, ויאמר ההולאנדי להסגיר בשר זרועו לשלשת מרעיו ולחרף למות נפשו למען הצילם, ויחמלו עליו רעיו ויגזרו אומר להפיל גורלות ויפול הגורל על ההולאנדי ויהי לברות למו שתו דמו ומבשרו שברו רעבון נפשם עד אשר עמדה להם רוח והצלה. ספורים מרגיזי לב ונפש כאה וכאלה נשמע באזנינו מפי מלחים בני אדם כמונו אשר אכלו איש את בשר זרועו כי אכף עליהם הרעב. אמנם כן! כל כפים מעץ אשר יקרב אל החוף בנשא הים לגליו, יביע הרת צרות ומצוקות ממעמקי תהום רבה, ועד אשר יחיו מתוך הים – אחריתם מי יודע?
"העברי", כרך 6, מס' 43, 24 ביולי 1896, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 