מטרות מלחמת הים של היאפאנים – 29 בפברואר 1904

דברי הימים

מצב הרגע.

כבר עברו שבועות מעת אשר החלה המלחמה, ומלבד הקרב הראשון ורב-התוצאות אצל פורט-ארטור היו עד עתה אך הכנות ותנועות. למין זה אנו חושבים גם את הנסיונות האחרונים אשר נסו היאפאנים לסגור את נמל-ארטור. כידוע מהדין והחשבון הרשמי לא עלו כל הנסיונות האלה יפה ליאפאנים. מבוא-הים לא נסגר, האניות הרוסיות יכלו לצאת, וגם יש מהן שהפליגו מעט בים. אח"כ התאמצו היאפאנים עוד הפעם להלחם אל פורט-ארטור, ואולם גם הפעם נהדפו לאחור. מן המאמרים הרעים שכתבו המומחים ע"ד התכסיס הזה – הצד השוה שכולם מודים עליו, הוא, כי מאחוריו מסתתרת איזו מטרה אחרת לגמרי. קשה לאיש שאיננו מומחה להורות הלכה בדברים כאלה הננו מביאים אך את תמצית המשפטים שהמומחים דנים. לפי דברי רובם, התקופה שהמלחמה עומדת בה כעת איננה תקופת פגישות גדולות בין הרוסים והיאפאנים, כי אם תקופת תנועות. כשהצי היאפאני הצָר על פורט-ארטור מבצבץ פעם בפעם ושולח את סירות הטורפידין, או עושה כונים כאלו התאמץ להוציא את צבאותיו בקרבת חוף פורט-ארטור על היבשה – אין אלה תכסיסים שלמים, כי אם מסוה ומסך למעשים שנעשים במקום אחר. היאפאנים <???>עיד את האניות הרוסיות העומדות על העגן בפורט-ארטור, פן תרגיזינה בדרך את צבאותיהם הנוסעים לקוריאה. על כן הם מתנפלים פעם בפעם על פורט-ארטור למען עצור שם את הצי הרוסי, שיהיה אנוס לעמוד בקרבת החוף ולהגן על פורט-ארטור ממלחמת תנופה, וכן גם להגן על המקומות הסמוכים שמה, לבל יוכלו היאפאנים לצאת שם על היבשה, ובעת ההיא מוסיפים היאפאנים להוציא לפעלה את הובלת הצבא והנשק והצידה והפחמים וכל צרכי המלחמה לקוריאה.

זירת המלחמה בין רוסיה ליפן. Tacoma Times מ-20 בפברואר 1904. מקור: ויקישיתוף

אין להחליט בדברים כאלה וַדָאוֹת, אבל קרוב הוא אל האמת, שהיאפאנים לא ימהרו לצאת למלחמה על היבשה עד אשר יביאו צבא רב מאד לקוריאה, ועד אשר יסתדרו שם ככל חוקי המחנות, ועד אשר יבצרו שם גם מקומות ידועים. זאת היא מלאכה גדולה וארוכה, והתנאי הראשון למעשיה היה זה, שהדרך העולה מיאפאן לקוריאה תהיה חפשית, לבל תעצרנה האניות הרוסיות אשר בפורט-ארטור ובולאדיבוסטוק את ה„טראנספורט" הזה. הסכנה היותר גדולה נשקפה ליאפאנים מפורט-ארטור הסמוכה, ולכן היתה ראשית מעשיהם לעשות שם מלחמה. בטשימולפו היתה להם מלאכה קלה ואי-כבוד להכריע את האניות הרוסיות המעטות. מן העבר השני נטויה חרב רוסיא ממול יאפאן בולאדיבוסטוק, אבל שם היו מכשולים טבעיים. יציאת אניותיו של רייצנשטיין מן החוף המכוסה קרח נעשתה בגבורה נפלאה, אך האניות אֻלצו לשוב אל החוף ולא יכלו להפליג בים ולהתרחק מן הבסיס שלהן, מולאדיבוסטוק. ואולם אע"פ שהספינות חזרו, לא חדלה אימת הרוסית להפחיד מן הצד ההוא את היאפאנים, ומקצת האניות היאפאניות סובבות ומשוטטות בקרבת ולאדיבוסטוק לעצור שם את הרוסים ממש כמו שהם עוצרים אותם בפורט-ארטור. שני התכסיסים היאפאניים האלה נבדלים אך באמצעיים שלהם, ולא במטרותיהם. המטרה אחת היא: לעגן את האניות הרוסיות לבל תצאנה על פני ים. אבל אצל פורט-ארטור לא די היה לעמוד על המצפה, אך נחוץ היה להתנפל, ואצל ולאדיבוסטוק אין צרך להתנפל, יען כי גם הקרח מעכב, וכמו שהוא מכשיל את האניות הרוסיות, כן הוא מכשיל גם את היאפאניות, אבל בכ"ז אי אפשר לבטוח בהחלט, ולכן משוטטות האניות היאפאניות גם שם.

[…]


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 40, 29 בפברואר 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s