מלחמת צרפת ואשכנז בים הצפוני – 1870

דייטשלאנד

האמבורג, ר"ח חשון לא תאונה אליך רעה לפ"ק. בגליון ג' ממ"ע „עברי אנכי“ זכר הרב המעריך בין הענינים המדיניים גם את העיר האמבורג והודיע „שפחד וזועה לה מסביב, כי הצרפתים שמו פניהם לה באניות מלחמה“ והוסיף: ומי יודע מה יהיה גורל העיר הזאת אחרי שבועות אחדים“. (לא רק העברי הודיע כזאת אבל גם מ"ע שונים ללשונותם. המעריך) בקראי הדברים האלה השתוממתי למראה עיני, יען יושב האמבורג אנכי ועיני רואות  ואזני שומעות את כל הנעשה והנשמע בהאמבורג, ואוכל אנכי להודיע למען האמת (אשר אליה גם עיני הרב המעריך תלויות) שאין אף שמץ פחד וזועה, לא מסביב ולא בקרב האמבורג. ואם ייטיב הרב המעריך לתת מקום לדברי אלה הנאמרים באמת, יראה הקורא הנבון בדברינו הבאים ויוכח שבטחון האמבורג בנוי על יסודות חזקים לא ימוטו בימי המלחמה הנוכחית ואין פחד צרפת לנגד עיני האמבורג, ואך מנוחה ושלות השקט לה מסביב. ועתה נחקורה נרדפה לדעת מה הוא הצור מעוז אשר שמה בו האמבורג מבטחה בימי רעה אלה.

בראשית ימי המלחמה עת קרבו שני הלאומים העצומים צרפת ואשכנז להתראות פנים בשדה המערכה, וכל אחד מהם היו עיניו תלויות לילדי יום יום אשר יוכיחו בין שניהם, אז השתאו כל יושבי תבל החרישו לדעת מה תענה אשכנז לקול רעם כלי התותח הנטועים על הצי-אדיר של צרפת עת יפתחו לועם לבלע ולהשחית את חופי אשכנז בים הקדם והצפון. אם גם בשדה המלחמה ביבשה אנשי חיל אשכנז לא נופלים המה בגבורה מאנשי חיל צרפת, וסופם הוכיח על תחלתם, חרדה אשכנז בלבבה בראשונה, ותאמר ללחום רק מלחמת-מגן (פערטהיידיגונגס-קריעג) ומה גם במלחמה על הים, אשר לפי מספר וחוזק אניות המלחמה של מדינה אחת, תחשב גבורתה, ומודעת זאת שביחוס אניות מלחמה בוש תבוש אשכנז להרים ראשה נגד צר חזק מצור באניות מלחמותיו, כי אין לאשכנז אניות מלחמה אף החלק השביעי מאניות צרפת, ואיך איפה תרהיב בנפשה עוז לדבר את האויב בשער במלחמה בים? וע"כ אף אחרי החלו צבאות צרפת לנפול לפני האשכנזים, והתחילו לסגת אחור על עקב בשתם, עוד לא אבדה נצחה בעיני יושבי תבל, באמרם, עוד מעט ותשמענה אזנינו חדשות מחופי אשכנז אשר אניות המלחמה של צרפת צרות עליהן. אולם חכו והוחילו עד בוש, כי אין פוצה ומצפצף מאניות צרפת, ויהי הדבר לפלא ולחדה סתומה בעיניהם מבלי יוכלו לדעת פשר דבר.–

והנה אם גם בעינינו יפלא, בכל זאת נוכל לחשוב איזה טעמים אשר באין ספק המה היו בעוכרי מחשבת צרפת באניות המלחמה אשר לה. הן תכלית מלחמה בים בכלל הוא: שהאויב חפץ להעלות באמצעות אניותיו מספר אנשי חיל על אדמת המדינה אשר הוא נלחם אתה, למען יפרצו משם הלאה, וכן לסגור את מבואות החופים בעד אניות סוחר לדלדל בזה את המדינה, והמדינה ההיא ברצותה להגן על ארצה ועל חופי עריה תעמוד בזרוע כח אניותיה לדבר את האויב בשער ולגרשו מעל גבולותיה למען לא ינוח עליהם שבט עברתו. ועל תוצאות מלחמה כזו תלויה הצלחה או האסון מן שני הצדדים, כמובן. והנה אם באמת קצרה יד אשכנז לעשות מלחמה בים ומה גם עם אניות צרפת, בכל זאת לא אמרה נואש, ולא טמנה ידה בצלחת, מהכין את כל אשר בכחה לקבל את פני התנין הגדול הרובץ בתוך הים הקדם והצפון ולתת חחים בלחייו לבל יבלע וישחית את חופי אשכנז. לא חגרה בעוז מתניה לעמוד נגדו באניותיה המעטות, אמנם הניחה מכשולים על דרכו על כל מדרך כף רגל. בכל מבואות הנהרות השופכים מימיהם לתוך הימים הנזכרים הניחה המון מכונות הנקראות „טארפעדאת“ *) למען תהיינה כחרב מתהפכת לשמור את דרך הנהרות ולמנוע בזה את האניות לבל תרהיבנה להתקרב אל החופים האשכנזים, ועל היבשה בנתה דייק ושפכה סוללות לרוב להיות למגן בעדה, באם תקרב איזה אניה צרפתית, על כל פנים תערוך מלחמה אתה, ואנשי חיל וגם אנשי תושבים מהמתנדבים בעם (פריוויליגע) הרבה מאד הציבה על המשמר לשמור את צעדי האויב כל אשר יפנה, ואחרי כל ההכנות האלה, הביטה אשכנז במנוחת לבב על אניות האויב שתקעו יתדן בשני הימים הנזכרים ושמה נצבו עמדו, ואין אחת מהן שהעיזה להכנס לתוך נהר אחד מכל נהרות אשכנז, וע"כ אבדה תקות צרפת להעלות אנשי חילה על אדמת אשכנז, כי עד החוף אניותיה לא באו, ורק אחת צלחה בידן כי סגרו את כל מבואות נהרות אשכנז לבל תצאנה ותבאנה אניות סוחר להביא מרכולת הגוים לאשכנז וממנה, כי צדו על כל אניה אשכנזית הנמצאת בדרך, וכאשר מצאו ידיהן לקחוה בשבי.

אניות הצי הצרפתי, 1870. איור בספר The Franco-German War, 1870-71. המקור: ויקישיתוף

בין כה וכה ואנשי חיל אשכנז עברו את גבול צרפת ונצחו את אויביהם במלחמותיהם כנודע, (אם גם מהאשכנזים נפל רב) את חיל האויב הכו מכה לא תוכל להרפא, חלק ממנו הוליכו בשבי וגם הקיסר עמם, וחלק ממנו סגרו במעטץ ובשאר ערים הבצורות, ויתר הפלטה הנשארת מן ההרוגים והנפצעים, השבויים והנסגרים, נמלטו לפאריז הבירה להגן עליה מפני הצר והאויב הרובץ על שעריה. וכאשר נוסדה הממשלה הרעפובליקאנית בפאריז והעומדים בראשה חשבו מחשבות לבל תדחה מהם תושיה והחלו לעשות חיל חדש בצרפת, קראו גם לאניות מלחמתם הרובצות בים הקדם והצפון לשוב לארצם, וככה יצאו אניות צרפת מגבולות אשכנז וידיהן על ראשן מבלי פעלו מאומה. את תוכן דעתה בקראה את האניות לשוב ארצה אין איש יוכל לדעת, אך קרוב הדבר להאמין שנועצו שרי הממשלה להוריד את אנשי החיל מן האניות, למען יהיו לעזר להם במלחמה ביבשה, וכמו שמודעת עתה לכל, שעל המבצרים הסובבים את פאריז הציגו אנשי חיל האניות (מארינע טרופפען) למשמר. כאשר שבו אניות צרפת לארצן, וממשלת ענגלאנד שאלה את פי הממשלה בצרפת אם הדרך בטוחה כעת בעד אניות סוחר, השיבה ממשלת צרפת „הן“ ואשכנז שמחה בלבה כי פטורה מצרה ומפחד אויב בים, והמסחר יחדש כנשר נעוריו.

אולם מספר ימי שמחת אשכנז חוצצו, כי ממשלת צרפת התעשתה עוד הפעם ותשלח מחדש אניות מלחמה עשתי עשר במספר אל תוך הים הצפוני, והנה לקחו עמדתן לעומת המקומות הנשקפים על מבואות הנהרות „וועזער“ „ועלבע“ אשר הערים „ברעמען“ „והאמבורג“ נשענות עליהם. והוא הוא הדבר אשר משך עליו עיני אייראפא מחדש לדרוש ולחקור מה בדעת צרפת כעת לנסות עם אניות המלחמה, ויש מפחדים כי שמה עינה על הערים הנזכרות. והנה אם באמת אין לאל יד אנוש לגלות את פני הלוט, ולהפיץ אור על הדבר הזה אשר ערפל חתולתו, בכל זאת מתעודדת אשכנז שכורת הנצחון גם היא לעמוד הכן כמקדם להיות נצבת ביד רמה מול כל אניה הקרבה אל גבולה וקמה עליה לרעה, ומה נקל לה כעת להגן בעד חופיה בים הצפוני לבדו, תחת אשר בראשונה הוכרחה לדאוג גם בעד חופי הים הקדמוני אשר בכל זאת מצאה כביר ידה למנוע את האויב לבל יקרב אל גבולותיה, ומה גם עתה שיש לאל ידה למשוך את כל אנשי החיל וכלי התותח וכל צרכי המלחמה מחופי ים הקדם אל חופי ים הצפון לדבר את האויב בשער באומץ לב וקר רוח, וע"כ תוכלנה הערים אשר רעה נשקפת להן מאניות צרפת לשקוט בטח במכונן, נשענות על זרוע אשכנז הכללית, כי לא תאונה להן כל רעה. ובין הערים האלה הלא היא גם העיר האמבורג, הציר אשר עליו יסוב מכתבנו הנוכחי, אשר לבד מבטחה כהערים האחרות, רחוקה היא חמש עשרה פרסאות ממקום שפך העלבע אל תוך הים, ואניות צרפת לא באו עוד אף אל נהר עלבע, ובפרט שלא תבאנה עד האמבורג.

באחרית דברי אפרוש כפי אל ה' אלקי השמים שיפרוס סכת שלומו עלינו ועל יתר העמים ובימינו יקויים מקרא שכתוב: ולא ישא עוד גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה, והיה ה' למלך על כל הארץ.

יוסף ליב פעטוחאווסקי.

אחרי חתימת מכתבי, מודיעים כה"ע דפה שהגיעו לידינו, שבאו אניות סוחר מדרכן להאמבורג והנה הודיעו שלא ראו אף אניה אחת מאניות צרפת בקרבת הנהר „עלבע“ כי נעלמו מעיני רואים.   הנ"ל.

– – –

*) הטעארפעדאת ההנה עשויות כעין כדורים גדולים מלאות אבק שריפה, שטות מתחת למים, וכאשר יגע בהן דבר מה, תבקענה בקול רעש גדול ותהרסנה ותחריבנה את כל הנמצא בגבולן. וע"כ אם תגע בהן אניה יש בכחן להחריב את כל האניה ברגע אחד ולא ישאר זכר ממנה.


"עברי אנכי", שנה שביעית, מס' 5, 4 בנובמבר 1870, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s