המלחמה על הים הצפוני.
נצחון הצי הגרמני.
ראש האדמירליציה הגרמנית מודיע מיום הא' יוני:
הצי שלנו פגע בדרך שוטו לצפון ביום הל"א מאי בחלק הראשי של הצי הלוחם האנגלי, אשר עלה במספר אניותיו על מספר האניות שלנו. באותו היום אחרי הצהרים התפתחה בין סקאגר-ראק והורנס-ריף שורה של קרבות קשים, מוצלחים בשבילנו. הקרבות האלה נמשכו ג"כ בכל הלילה שאחרי היום הזה.
בקרבות הללו נשמדו על ידנו, עד כמה שידוע עד עתה: אנית המלחמה הגדולה „ווארספייט“; אניות-המרוץ „קווין-מרי“ ו„אינדעפאטיגייבל“; שתי אניות-מרוץ מצופות שריון, כפי הנראה, מסוג אכילעס; אנית-מרוץ קטנה; המחבלות החדשות „טורבולענט“, „נעסטור“ ו„אלקאסטער“ ומלבד אלו עוד מספר גדול של מחבלות-מוקשניות ותת-מימית אחת.
לפי הסתכלות בלתי-משוחדת ניזוקה קשה מלבד זה שורה שלמה של אניות-מלחמה אנגליות על ידי הארטילריה של אניותינו וע"י התנפלותן של צי-המוקשניות שלנו במשך הקרבות ביום ובלילה.
בין השאר פגעה טורפידה גם באנית המלחמה הגדולה „מערלבראו“, כפי שמספרים השבויים. אניות אחדות שלנו הצילו חלקים של אנשי האניות האנגליות האובדות, וביניהם השנים היחידים ששרדו מהאניה „אינדעפאטיגייבל“.
מצדנו אנו נטבעו אנית-המרוץ הקטנה „וויעסבאדען“ במשך הקרב ביום ע"י אש הארטילריה של האויב ואנית-המלחמה „פאממערן“ ע"י טורפידה, בלילה. ע"ד גורלן של האניה „פרויענלאָבּ“, שאבדו עקבותיה, ושל מוקשניות אחדות, שעוד לא שבו, אין ידוע מאום לפי שעה.
הצי שלנו שב היום אל חופינו.
האניות האובדות.
אנית המרוץ „המלכה מערי“ הכילה שלשים אלף טון. היא היתה מזוינה בשמונה תותחים בעלי ל"ד סנטימ. ובט"ז תותחים בעלי עשרה סנטימטר. היא הורדה המימה בשנת 1910; בימי שלום הגיע מספר אנשיה ל-1,020.
אנית-המרוץ המצופה שריון „ווארספייט“ הורדה המימה בסופה של שנת 1913. היא הכילה כ"ט טון ומהירות-שוטה הגיעה לכ"ה מילי-ים בשעה. בין יתר הנשק היו לה שמונה תותחים בעלי ל"ח סנטימטר. מספר אנשיה הגיע ליותר מאלף איש.
אנית המרוץ המצופה שריון „אינדעפאטיגייבל“ נבנתה בשנת 1909, הכילה 19,050 טון. היו לה שמונה תותחים בעלי שלשים וחצי סנטימטר וט"ז בעלי עשרה סנטימטר. בשעת שלום היה מספר אנשיה – 760.
סוג-אכילעס מכיל ארבע אניות („אכילעס“, „נאטאל“, „קושריין“ ו-„ווארריאר“) מצופות שריון שהורדו כולן המימה בשנת 1905 ומכילות כ"א 13,750 טון. יש להן ששה תותחים בעלי כ"ג וארבעה בעלי י"ט סנטימטר. בימי שלום מספר אנשיהן הוא 704.
אנית המערכה הגדולה „מערלבראו“, שניזוקה קשה, מכילה כ"ח אלפים טון. היא הורדה המימה בשנת 1912. הנשק שלה – עשרה תותחים בעלי ל"ד וי"ב בעלי ט"ו סנטימטר. מספר אנשיה אלף ומאתיים:
אנית המערכה הגרמנית „פאָממערן“ הכילה 13,200 טון. בשנת 1905 הורדה המימה ולה היו ארבעה תותחים בעלי כ"ח, ארבעה בעלי י"ז סנטימטר ועשרים תותחים קטנים. מספר אנשיה – 743.
אנית-המרוץ הקטנה „וויעסבאדען“ היא אניה חדשה, שעל אדות נשקה לא ידוע עוד. מספר הטונים שלה לא עלה יותר מחמשת אלפים.
אנית המרוץ הקטנה „פרויענלאָב“ הכילה רק 2,700 טון. היא הורדה המימה בשנת 1902 ונשה הכיל עשרה תותחים בעלי עשרה סנטימטר. מספר אנשיה עלה ל-281.
לעומת שלשת הדרדנויטים האנגלים שאבדו לא אבדה בכלל מן הצי הגרמני אניה המקבילה אליהם בגדלה. לעומת שתי אניות השריון האנגליות אבדה אניה גרמנית אחת הקטנה במעט מהן, הלא היא ה„פאָממערן“, המכילה 13,200 טון; לעומת אנית המרוץ האנגלית הקטנה אבדה ג"כ אניה גרמנית באותו הערך.
הודאת האדמירליציה האנגלית.
האדמירליציה הבריטית מודיעה באורח רשמי:
במלחמת-הים נטבעו האניות האלו של הצי שלנו: „קווין מערי“ (שלשים אלף טון); „אינדעפאטיגייבל“ (19,050 טון); „אינווינסיבל“ (20,300 טון); „דעפענס“ (14,800 טון); „בלעק פרינס“ (13,750 טון); „טורבולענט“, „טיפערארי“, „פאָרטשון“ (920 טון); „ספארו-האק“ (970 טון); „ארדענט“ (980 טון).
ידיעות מילואים.
בתור מלואים להודעת האדמירליציה הגרמנית נתקבלו עוד ממקור נאמן הפרטים האלה:
במלחמה ליד ססקאגר-ראק השתתפו מצדנו אנו תחת פקודתו של ראש הצי, סגן-האדמירל שעער: הצי שלנו ע כל אניות-המערכה ואניות-המלחמה, אניות המרוץ, כמו כן כל כחות-המלחמה הקלים שלנו שנמצאו בים הצפוני, ציי המוקשניות והתתמימיות.
מצד האויב נצב נגדנו החלק הכי גדול של הצי האנגלי המודרני.
מפקד אניות-התיור שלנו היה סגן-האדמירל היפר. האניות האלו התחילו את הקרב עם אניות-המרוץ הקלות של האויב סמוך לשעה החמישית אחרי הצהרים. תיכף לזה נגררו אל הקרב גם הציים בעצמם.
קרב-היום, אשר במשך מרוצתו היתה ההזדמנות למוקשניות שלנו להתנפל על האויב ולאחת הפלוגות שלנו להשתער שלש פעמים בהצלחה, נמשך עד השעה התשיעית בערב. בקרב זה אבד האויב את הדרדנויט „ווארספייט“, את אנית-המרוץ „קווין מערי“ ואנית-שריון אחת, כפי הנראה מסוג אכילעס. כמו כן אבדו אז לאויב מחבלות אחדות.
במשך הלילה התנהלו משני הצדדים התנפלויות נמרצות של מוקשניות ואניות-מרוץ, ובהן אבדו יתר אניות-האויב הנזכרות בהודעת האדמירליציה. האניה הגרמנית „וועסטפאלן“ לבדה השמידה שש מחבלות מודרניות אנגליות.
כל הידיעות שנתקבלו עד עתה מן הכחות הגרמנים שהשתתפו בקרב מעידות פה אחד על אומץ-הרוח שהראה האויב במלחמה שנמשכה י"ב שעות רצופות כמעט בלי הפוגה.
צריך לחשוב, כי האניה „פרויענלאב“ אבדה. היא נטבעה, כפי הנראה, באור ליום יוני באחד מן הקרבות החלקיים.
מן המוקשניות לא שבו חמש. ואולם חלק גדול של אנשיהן ניצול.
למרות התנאים הבלתי נוחים של מזג-האויר במשך שני ימי הקרב הועילו הרבה אניות-האויר של הצי שלנו והמעופפים לרכישת הנצחון.
לפי המספרים שנקבעו כבר עד עתה, אבד הצי הגרמני בס"ה בקרב הזה 23,056 טון. הצי האנגלי אבד לעומת זה – 33,210 טון.
בשורת הנצחון ברייכסטאג.
הנשיא, הד"ר געמפף, פתח את ישיבת הרייכסטאג ביום הששי שעבר בשעה השניה ורבע אחרי הצהרים בנאום זה:
„בים הצפוני היתה פגישה גדולה (חברי הרייכסטאג ו[?] הממשלה קמים ממקומותיהם. רק חברי המיעוט הסוציאלי נשארים יושבים). זוהי ההתנגשות הראשונה של הצי שלנו עם החלק הראשי של הכחות האנגלים. ידיעות מפורטות אין עוד, אבל כבר עתה אפשר לראות, שהצי הצעיר שלנו נחל נצחון גדול (מ"כ סואנות). אכן, גם לנו יש אבדות. אחדות מאניותינו היפות נטבעו בקרב זה. ראשית, כל, עלינו לבכות את מותם של מלחים אמיצים, שאת זכרם אנו מכבדים ואנו הוגים להם תודה על אשר הקריבו את חייהם בעד ארץ המולדת (מ"כ). אבל אבדות אויבינו גדולות הרבה יותר מאבדותינו אנו (מ"כ סואנות). ביחוד הוברר, שהצי שלנו יכול להלחם גם עם כחות אנגלים מרובים ממנו ולנחול נצחון, שבעבורו אנו חייבים תודה לכל הצי ולכל אנשיו, להצי, שאנו שולחים אליו את ברכותינו ותודתנו הנלבבה“. (מ"כ סואנות. קריאות „פפוי“ מצד הימניים על חשבונם של חברי המיעוט הסוציאלי).
הדירקטור במשרד האדמירליציה, הקונטר-אדמירל הנינגהויז: „מיניסטר-הים יצא, כמובן, תיכף אחרי קבלת הידיעות הראשונות לווילהלמסהאפן. עלי הוטל אפוא התפקיד למלא את מקומו. ראש האדמירליציה נתן לי את הביאורים האלה, אשר בודאי יענינו אתכם:
„לפי הידיעות שנתקבלו עד עתה, התנגש בל"א מאי אחרי הצהרים כל הצי שלנו תחת פקודתו של סגן-האדמירל שעער עם כל הצי הלוחם האנגלי, אשר הכיל לכל הפחות שלשים וארבע אניות מלחמה גדולות ומודרניות (שמעו! שמעו!). הקרב נמשך עד השעה התשיעית בערב. אז היה אופל, ובמשך הלילה התנהלה עוד שורה של השתעריות בודדות משני הצדדים בין אניות-מרוץ ומוקשניות. תוצאת הקרב הזה הוא – נצחון מסוים של כחותינו (מ"כ סואנות) לנוכח האויב החזק הרבה יותר במספרו.
„האבדות של האויב, שאנו יודעים אותן לנכון וגם נתאשרו בחלקן ע"י השבויים האנגלים, מונות: אנית-מערכה אנגלית גדולה „ווארספייט“, שנגמר בנינה רק בשנה שעברה, בעלת 28,000 טון; שתי אניות-מרוץ גדולות, ה„קווין מערי“ וה„אינדעפאטיגייבל“ (הראשונה בעלת שלשים אלף והשניה בעלת י"ח אלפים טון) שתי אניות-שריון מסוג אכילעס, כ"א בעלת 13,750 טון; אנית-מרוץ קטנה של 5000 טון בקירוב; שלש מוקשניות מ-1500 עד 2000 טון כל אחת; מתשע עד עשר מחבלות, אשר שש מהן השחיתה „וועסטפאלן“ לבדה, תתמימית אחת.
„מצדנו אנו נטבעו: אנית-המערכה „פאממערן“, ע"י טורפידה; אנית-המרוץ הקטנה „וויעסבאדן“ ע"י אש ארטילריה. כמו כן אבדה כפי הנראה אנית-המרוץ הקטנה „פרויענלאב“ שנראתה בלילה בהיותה ניזוקה מאד בצלעה. מן המוקשניות לא שבו עוד אחדות. ע"ד הנזקים שלנו והאבדות באנשים לא נתקבלו עוד ידיעות מסוימות.
„זה מובן מאליו, כי גם חלק מאניתינו אנו ניזוק קשה. החלקים הראשיים של הצי שבו אל החופים. לפי הודעתו של המצביא הצטיינו המלחים באופן מזהיר. מצב-הרוחות היה על הצד היותר טוב“ (מ"כ סואנות).
"הצפירה", שנה ארבעים ושתיים, מס' 125, 4 ביוני 1916, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 