המרידה ברוסיא – 7 ביולי 1905

ענינים מדינים.

[…]

המרידה ברוסיא. המארה הרובצת על הממשלה העריצה פועלת  פעולתה בזריזות מתמיהה. משתאים ומשתוממים עומדים כל העמים על דבר המכות הנפלאות והנאמנות, שתלקה ממשלת הצאר. הכל רואים, כי זה פרי חטאתו וחטאת אבותיו, רק הצאר לבדו אינו רואה וזהו האות הנאמן, כי יורדת ממלכתו לאבדון ולא תקום. המרידה באדעסא עולה על כל המרידות, שהיו עד כה ברוסיא ובתכונתה המשונה על כל המרידות, שהיו בעמים מימות עולם. צי-מלחמה כלו מורד במלכות, כזאת לא נכתבה עוד בספרי דברי הימים. מכל ספינות המלחמה, שהיו לרוסיא בימים שונים, נשארו עוד הספינות בים השחור, שלא יכלו להעבירן למלחמה, כי ברית כרותה בין הממלכות, שאין רשות לשום ממלכה להעביר אניות מלחמה דרך מסלות הים אשר לטורקיא, ודרך אחרת אין לאניות לצאת מן הים השחור. האניות האלה נשארו איפא לרוסיא, כי לא יכלה יד האויב להגיע עדיהן, אך יד השונאים הפנימים הגיעה אליהן. דבר מרידת הספינות האלה נפלא כל כך עד שאלו קרה דבר כזה בימי קדם היו הדורות הבאים מדמים, כי הגדה בדויה היא. ביום ד' שעבר התאונן מלח אחד בספינת המלחמה „הנסיך פאָטיעמקין“ לפני פקיד הספינה, כי אין נותנים לאנשי הספינה מזון למדי, כמו שמגיע להם ע"פ דין (ידוע זה כבר, כי פקידי הספינות גונבים את רוב הכסף המוכן ללחם המלחים). תחת מענה הוציא הפקיד את חרבו מתערה וירוצץ גלגלתו. המלחים – כשמונה מאות איש –  התנפלו על פקידי הספינות ויהרגום וישליכום הימה. ממחרת הביאו המלחים את גוית המלח הנהרג אל חוף אדעסא, להעיר חמה בקרב הפועלים. והקצף גדול מאד. בליל ו' הציתו הפועלים אש על החוף וישרפו את כל בתי המסכנות, את כל הסחורות הצבורות, את כל ספינות המסחר ואת כל הבתים הסמוכים. ויהי ארך המדורה כפרסה אחת ובכל העיר הגדולה היה אור כל הלילה כמו ביום. הנזק עולה ליותר ממאה מיליון כתר. וגדודי צבא באו ויערכו טבח גדול ברבבות הפועלים (חצים יהודים), שהיו נאספים כל הלילה על חוף הים. אלפי חללים נפלו משני הצדדים. גדוד קוזקים אחד התחבר אל המורדים ויבא גדוד שוטרים ויכריעהו כלה לטבח. מספינת המורדים ירו זיקים על העיר. אז קרא מצביא הצבא את ספינות המלחמה אשר בסעבאַסטאָפאָל, לבא ללכוד את הספינה פאָטיעמקין ואת אנית הטרפדאות אשר עמו. האדמיראל קריעגער בא עם כל אניות המלחמה. הכל דמו, כי פה תתחולל מלחמת ים חדשה, אשר המנצחים יהיו בפעם הראשונה רוסים. והנה בא מה שלא פלל איש. חיל הצבא אשר באניות לא אבו לירות על אחיהם אשר בספינות המורדים ויאמרו להרוג את כל פקידי הצבא ולהתחבר אל המורדים, כמו שעשו אחיהם. האדמיראל ראה את עצמו במצוקה גדולה ויעש בערמה ויטלגרף אל הצאר, כי הספינה פאָטיעמקין נכנעה, למען לא יצווהו להעמיד עצמו בסכנה והוא כרת ברית עם אנשי ספינותיו בתנאים האלה: את הספינה פאָטיעמקין יעזב לנפשה, הוא ישוב עם כל ספינותיו לסעבאסטאָפאָל, את הנשק יסיר מהן ואת חיל המלואים יפטור מעבודה וישלחם לבתיהם ולחם ומזון יתן להם כפי צרכם. וכן היה, ובכל זאת התחברה ספינת המלחמה „פאָביעדאגאָסעץ“ אל הספינה פאָטיעמקין. בסוף נכנעה הספינה הזאת. צי המלחמה אשר בים השחור נכנע איפא לפני המורדים, כמו שנכנע  הצי הבלטי השלישי לפני היפנים. הצי קים, אבל אינו לצאר, כי-אם למורדים. והמהומה באדעסא נוראה. היהודים נמלטים בהמון מן העיר ובאדעסא יושבים כמאתים אלף יהודים. הגראף איגנאַטיעוו, הזד הנודע, רבו של פלעהווע, אבי כל הפרעות ביהודים זה כ"ה שנה, נשלח לאדעסא להנקם ביהודים, כנהוג והוא משתדל לעשות זבח גדול בהם. – מרידות בתוך הצבא קמו עוד במקומות אחרים. גם בקראָנשטאַדט ובליבאו, ערי החוף אצל פטרבורג, מרדו המלחים. בקראָנשטאדט סקלו המלחים באבנים את אדונם, פקיד גבוה בספינות, וימת. – בקאָוונאָ נתפשו חמשה עשר פקידי צבא וביניהם גנרל אחד ואבערסט אחד, שקשרו קשר על הממשלה ויחנכו את אנשי הצבא ברוח מרידה. גם באדעסא נתפשו י"ג אפיצירים מורדים, שלא אבו לרצוח נקיים. – בקישינוב נמצא מצביא הזשנדארמריא מת בביתו. – בלאדז התנפלו פועלים פולנים על גנראל הקוזקים מאַרמוזוב, שעל ידו נעשה הזבח הנורא בעיר, ויוציאוהו ממרכבתו וידקרוהו וימת בחוץ. – הספינות המורדות מתרבות. – בפטרבורג היו מהומות גדולות. הפועלים מציתים אש בכל פרורי העיר.

אחדים מאנשי צוותה של אוניית הקרב "פוטיומקין", לפני 1905. הלייטננט במרכז התמונה נהרג על ידי המורדים. צילום בספר. המקור: ויקישיתוף

בניקאלאיעוו – עיר גדולה על חוף הים השחור ­– התקוממו הפועלים וישללו שלל העיר ויעשו חרבן גדול. בקיעלצע בפולן היתה מלחמה בין הפועלים ובין הצבא. – משפט הצבא באדעסא חרץ משפט מות על מאה וששים מן הפועלים המורדים וכבר הומתו. – ספינת המורדים „פאטיעמקין“ בא אל חוף פעאדאזיא בחצי האי קרים ואנשיה דרשו מאת ראשי העיר מזון, פחמים ורופא. – אחרי שנתפשו בקאוונא ט"ו פקידי הצבא הנ"ל פרצה מרידה בכל חיל הצבא החונה בעיר. קאוונא היא עיר פלך גדולה ובצורה סמוכה לגבול פרוסיא וכמה אלפי איש חיל חונה שם. גם בערים אחרות מרדו אנשי הצבא ועוד אין מושלי רוסיא רואים את הנעשה סביבותיהם.


"המצפה" (קרקוב), שנה שנייה, מס' 27, 7 ביולי 1905, עמ' 2.  העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s