בארץ ישראל.
[…]
– דייגי סלוניקי שהוזמנו ע"י ועדת המים יצאו לא"י בספינת טירול. מקום התישבותם טרם נקבע.
– קבוצת הדייגים של החיילים המשוחררים מהגדוד האמריקאי התישבו לעת עתה על שפת ים עטלית.
– אושרה ע"י הממשלה „חברת אסדות וספנות חפית א"י בע"מ יפו“.
בפרוספקט של החברה נאמר:
החברה נוסדה במטרה להבטיח את השרות החפית בארצנו בשיטה מודרנית ע"י אמצעים טכניים חדישים ובעזרת עובדי-ים אחראים.
החברה אומרת לסדר: א. תנועת ספינות מסחרית רגילה וקבועה בין אלכסנדריה וביירוט דרך חפי א"י, וביחוד דרך אלה החפים שאין תנועת הספינות הגדולות נוסעות בהן; ב. הורדת הנוסעים מהספינות ע"י סירות-מוטור; ג. טעינת הספינות ופריקתן ע"י אסדות (Liginers) ובעזרת ספינות מושכות (Tugs).
הון החברה יגיע עד 20,000 לי"מ ולעת עתה יוציאו מניות על הסכום של 10,000 לי"מ. מחיר המניה – לירה אחת.
לא ההתעשרות היא מטרת החברה, כי אם ספוק צרכי ההגירה העברית. אולם חפצנו הוא הספקת הבטחון בשלמות הקרן המשקעת כמו כן ברוחים בטוחים וקבועים.
בקרן היסודית של החברה משתתפים גם מוסדות צבוריים שזכו לאמון הקהל הרחב ולאהדתו.
ידוע המצב הפגום הנוכחי בחופי ארצנו: הירידה מהספינות כרוכה בקושי ובאי-בטחון; הרעש, והבלבול מפריעים בעד הורדה אל החוף או עליה על הספינה; הגרעון של שרות רגילה וקבועה בחופי א"י מפקיע את השער של צרכי המזון ומעכב במדה ידועה בעד התפתחות החקלאית והתוצרת הא"י.
לעבודה העברית בחוף אין שום דריסת רגל והמהגר העולה אל ארצנו, מיד מתגלה לפניו מצבנו בנידון זה – לבושתנו ולחרפתנו.
אי לזאת כדי לתקן את המצב העגום הזה למען דרוך גם ברגל עברית אל הים על מנת שנוכל במשך הזמן הקרוב להעסיק בעבודת החוף השונות מאות של עובדים – מזמינים אנו את כל יהודי ויהודי לרכש את מניות החברה בהקדם האפשרי.
"הצפירה", שנה חמישים ותשע, מס' 122, 8 ביוני 1920, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 