
הנציב העליון ביפו
בתור תשובה לבקור מפקד האניה „מלך הודו“, העוגנת כעת ביפו, אצל הנציב העליון בירושלים, בא הנציב אתמול ליפו, כדי לעלות על האניה ולהשיב באופן זה לאדמירל את בקורו. תושבי יפו, אשר הראו כבר בהזדמנויות שונות את האהבה והכבוד שהם רוחשים לנציב, השתדלו גם הפעם לסדר לו קבלת פנים נהדרה, אשר כמוה לא נראתה ביפו אפילו ביום בוא הנציב בפעם הראשונה לארצנו. מאז הבוקר קושטה העיר בדגלים אנגלים, ובפעם הראשונה – גם בדגלים עברים במספר גדול. בכל פנות הרחוב הראשי הוכנו סוכות ירק מענפי תמרים וברושים, מצופות שטיחים ויריעות משי בשלל צבעים, גם החלונות והקירות של רוב בתי המסחר הגדולים היו מקושטים באופן יוצא מן הכלל. לרוחב הרחוב נתלו חוטים ועליהם מנפנפים כל מיני דגלים, גדולים וקטנים, אנגלים ועברים וכו'. בשעה 11 וחצי עברו שני גדודי צופים תחת פקודת מנהלים הראשי, מר אורלוב, ומפקדיהם השונים והתזמורת בהנהלת מר קרצבסקי בראשם. התהלוכה של הצופים היתה בסדר מצוין ועשתה רושם טוב על הקהל, אשר קבל אותה במחיאות כפים. הצופים ירדו אל הנמל והסתדרו שם בשתי שורות בתור משמר-כבוד. כעבור רבע שעה עברו פלוגות אחדות של פרשים אנגלים עם התזמורת שלהם והסתדרו לפני ארמון הממשלה; אחריהם בא גדוד רוכבים הודים עם חניתותיהם וסגרו את רבוע המשמר על המגרש אשר לפני ארמון הממשלה. באמצע המגרש חכו המושל המחוזי מר סטירלינג, הגנרל וטסון, המיור קמפבל וראשי-העיריות של יפו וירושלים. בשעה 12 ורבע מודיעים ע"י תקיעת חצוצרה את דבר בוא הנציב. הצבא מסתדר ונותן כבוד צבאי לנציב העליון, שהגיע באוטומוביל שלו יחד עם האדמירל סיר וב ועם שלישיו. התזמורת מנגנת את ההמנון המלכותי.
הנציב וכל מלויו עוברים ברגל אל החוף. לאורך כל הדרך עומדים רואים לאלפים ומקבלים את האורח בקריאות הידד ומחיאות-כפים. בתי-הספר הערבים לילדים עמדו בשתי שורות וקראו: „יחי הנציב“; יותר קרוב אל החוף עומדים הצופים. התזמורת שלהם מנגנת את השיר „ברוכים הבאים“. האחרונים בשורה הם אנשי האניה „קיסר הודו“ בתלבשתם הלבנה. בבית-המכס עצמו, אשר היה גם הוא מקושט יפה, קבלו את הנציב כל הפקידים העליונים עם המיור זון, מפקד הנמל, בראשם. ואחר כך הוא ירד עם מלויו אל סירת הקיטור של האדמירל ויחד נסעו אל האניה. שם אכל הנציב את ארוחת הצהרים ושהה שתי שעות. משם ירד העירה ובקר את מוסדותיה השונים.
ראוי להעיר, כי יפו לבשה היום, לרגלי החג, צורה אחרת לגמרי מאשר יש לה בימים רגילים, והבא אליה בפעם הראשונה לא היה יכול להכיר בעיר מקושטה זו, את יפו שלנו.
א. מ.
"הארץ", שנה שלישית, מס' 383, 13 באוקטובר 1920, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.