דוד בנבנשתי
אל „מראת דיאנה“
(רשמי מסע לאגם נימי)
רומא. הטראם הסיענו אל מזרח העיר. הוא הישיר דרכו בין שדות קמה כסוחים. במהירות רבה נסוגו אחורנית שרידי בנינים, מבצרים ומגדלים עגולים שהוצבו על קברות קיסרים ופטריצים.
רובם נתחשפו מאבני הגזית שפארו את הקירות העבים הבנויים לבנים אדומות. שרידי כתלים באבניהם החטובות מלאכת מחשבת העידו על ימי תפארתם בעוד רומא עומדת על תלה. והנה גם גשר-הקשתות הנמשך באורך של מאות מטר שעליו זרמו לפנים מי הרי הסבינים הזכים והשקו את רומא המעטירה.
השדות השלופים פסקו. הטראם התפתל בין בתי אכרים. בית בית וכרמו וחלקת ירקותיו. עצי שטים ואורנים מגבילים את חבל אדמת האכר מחבל רעהו. גפנים מודלות סמוכות על גבי כלונסאות. הן מהוות פרגילות רחבות ידים. אשכלות ענבים תלויים על הבדים, הענפים שחו מרוב משא.
החשמליה חלפה על פני העירה אלבאני, משם עברה על הגשר הגדול הנמשך על פני הבקעה המוריקה משפעת חורשותיה וכרמיה, בקעת אריציה, ועמדה בעירה ג'ינזאנו. מרחק ארבעה ק"מ ממנה שוכן בלב הרים אגם קטן. ההרים העוטרים אותו גבוהים כמאתים מטר. החורשות המכסות את צלעותיהם משתקפות בתוך האגם השאנן ונוסכות עליו הוד וחן מיוחד. האגם נוצר בתוך לוע הר געש כבוי. מקרקעו מפכים מעינות רבים. כל נחל לא יזרום לתוכן וגם לא יצא ממנו. בהגיע המים עד גובה ידוע יתפרצו דרך שתי ניקבות גדולות שקדדו הרומאים העתיקים בתוך ההר שני קילומטרים לאורך. המים זורמים אל בקעת אריציה וממנה אל ים התיכון. לפנים קראו הרומאים לאגם הזה בשם לקוס נימירינסיס או בשם „מראת דיאנה“. בשפתו התנוסס היכל תפארה לאלילה. שרידיו נשארו לפליטה עד היום הזה.
למראה השקט הגמור על הכל, קשה להאמין, כי בימי קדם היה האגם הומה מרוב אדם. הוא שמש מקום שעשועים לקיסרי רומא אדירים. הנה באו לשבוע תענוגות בהיכל דיאנה ובלב האגם המקסים. באניות מפוארות אשר שטו על פני האגם ערכו מסיבות-רעים. ביציעים היפים הבנויים שניים ושלישיים על פני סיפון האניה, סרחו אצילי רומא על ערשותם, פרטו על פי נבל ושתו יינות איטליא המפורסמים. הקיסרים לא חשכו מכסף העם למען קשט את האניות בפסלי מסכה. גשרים גדולים חברו את האניות אל שפת האגם. משני עבריהם רבצו פסלי אריות יצוקים ברונזה. בנפול ממשלת הקיסרים שודדו האניות ותצלולנה במי האגם.
יובלות שנים חלפו עברו והאגם שקט על מימיו. פורשי מכמרות פקדוהו בגלל הדגה הרבה השורצת בקרבה. אנשי ג'ינזאנו ונימי השוכנים משני עבריו התענגו על יפיו ועל הצמחיה העשירה המשתקפת בתוכה. ואב לבן ואם לבת ספרו על המטמונים הצפונים בקרב האגם. לפעמים צלל אמודאי עז נפש לקרקע האגם, ושלה ממנו פסל יפה ומסרו לאחד מבתי הנכאת אשר ברומא, ואולם משנת 1446, ובהפסקות של עשרות שנים, התחילו דורשי עתיקות לחבל תחבולות למשות את האניות. עמלו ויגעו, לפעמים העלו פסל נאה או כלי שבור. בשנת 1895 נסה אחד החוקרים להעלות את האניות בעזרת חומרים מפוצצים. הדבר לא עלה בידו ואחת האניות ניזוקה מאד.
סוף סוף מצאו האניות את משחררן במשטר הפשיסטי. באפריל 1927 החליט מוסוליני להתחיל בעבודה שטתית. בשנת 1828 התחילו העבודות.
*
הננו בשפת האגם, העבודה רבה. עשרות פועלים חופרים תעלות, מנפצים סלעים וסוללים דרכים. מכל עבר נשמעות הלמות פטישים ושריקת מכונות. והכל מלווה בקריאות בלתי קצובות ורשלניות. מכל צד נתנו עיניהם בנו: תיירים! שוטר קראביניירי חבוש כובע נפוליאוני קיבלנו בחביבות. אחד המפקחים על העבודה ליוה אותנו אל מקום העבודה. בדרך היורדת אל האגם ניצב עמוד. עליו מסומן קו.
– „הקו המסומן על העמוד הזה – פתח המפקח – מראה לכם שטח פני האגם לפני התחילנו בעבודה“.
– התאמרו ליבש את האגם?
– כן, במאות האחרונות ניסו החוקרים להעלות את האניות ולא הצליחו. כיום החליטו חוקרינו לגלולתן בהעבר המים מהאגם. הנה שם נמצאות שתי הנקבות הרומאיות. ניקינו אותן מאדמת הסחף, קרוב אליהן העמדנו ארבע משאבות גדולות השואבות את המים. דרך צינורות עוברים המים אל הנקבות ומהן אל בקעת אריציה. מאז התחילו המשאבות לפעול חסרו המים עד 12–10 מטר מגובה האגם. המים הלכו הלוך וחסור עד שנראתה האניה אשר תראינה עיניכם“.
התבוננו. האניה נשמרה בשלימותה. צידה האחד ניזוק מפאת אי-הזהירות של החוקרים הקדמונים.
וזה מעשה האניה: שבעים מטר ארכה ועשרים מטר רחבה וחמשה עשר סנטימטר עביה. ודמות לה כאנית משא רחבה. קירותיה עשויים צלעות אורנים. כולה מצופה עופרת. העופרת רתוקה אל הקרשים במסמרים גדולים רחבי הראש. בין העופרת והקרשים מסכת אריג עבה אשר נשמרה עד היום הזה. בירכתי האניה מן הספון ולמעלה בגבוה של מטר וחצי נשמר קצה הגשר אשר דרכו עברו מהיבשה אל האניה.
– „באגם נמצאו פסילי אריות ובני אדם יצוקים ברונזה אשר הוצבו משני עברי הגשר. בתחתית האניה ומסביב לה מצאנו פלחי רצפת פסיפסים, רצפות ועליהן חקוק שם בעל בית החרושת, שברי תריסי יציעות, בריחים, ברזים גדולים, טבעות גדולות נתונות בפי אריות, זאבים וברדלסים. והכל יצוק ברונזה. בתוך הקרקע היה נעוץ עוגן האניה. גולת הכותרת של תגליתנו היא צינור עופרת שהוביל מים זכים מהיבשה אל האניה. על פיו יכלנו לקבוע בבירור את בונה האניה. בצנור זה טבועה כתובת ברורה: „קאיוס סיזרי ג'ירמניקו קאַליגולה“. הכלים והפסילים גנוזים ברומא בבית הנכאת הנמצא בחרבות בית המרחץ המפורסם של דיאוקלטיאנוס“.
התקרבנו אל עושי המלאכה. עשרות פועלים מסדרים חישוקי עץ משני צידי האניה על גבי גשר ברזל מטולטל. קבוצה שניה סוללת דרך מהאניה אל הגבעה הסמוכה.
סרנו ממרבץ האניה אל מקום המשאבות. קרקע האגם החרבה מרופדת בקרשים גדולים ורחבים. במקומות אחדים הם צפים על פני הבוץ.
– „המעינות לא חדלו מלהקיר מימיהם. כדי לא לשקוע בטיט כיסינו את השטח החרב בקרשים גדולים.
– „ומה תכנית עבודתם לעתיד?
– „אחרי שנראתה האניה הראשונה פסקו שתי משאבות מעבודתן. כעת עובדות רק שתים. במרחק של 150 מטר מהאניה הזאת שקועה עתה בעומק של 8 מטר (לפני מלאכת יבוש האגם היתה בעומק של 26–20 מטר) אניה שניה. אם לא תחולנה הפרעות והעבודה תתנהל כסדרה ילכו המים הלוך וחסור. מקץ שלשה חדשים תראה האניה. אחרי אשר נסיע את שתי האניות, תחדלנה המשאבות מעבודתן, המעינות ימשיכו להקיר את מימיהם. המים לא ימצאו מוצא וישארו באגם. מקץ עשר שנים ישוב האגם לשטחו הקודם.
אחרי שסיים המפקח את דבריו לא הרפינו ממנו עד שמסר לנו פרטים קצרים על הצד המשקי של המפעל הזה.
– „מספר הפועלים העוסקים בעבודה הוא כיום מאתים איש. הם עובדים בשתי משמרות. כל פועל עובד שש שעות ביוםׅ“.
– „מצב אידיאלי – פלט חברי – ובמשטר הפשיסטי!“
– „מצב אידיאלי – חייך המפקח – אל תקרא לזה יום עבודה כי אם שעות עבודה…
הפועלים הם שכירי שעות, ומשכרתם 2.40 לירות איטלקיות (250 מא"י) לשעה“.
הבינונו. מוסוליני מחלק את הלחם הזעום בין המון מחוסרי העבודה המתהלכים בארץ איטליה.
השוטר הקראביניירי ברכנו בברכה פשיסטית ואנו לחצנו בתודה את ידי מפקח על העבודה. אנחנו בדרך העולה לג'ינזאנו. אכרות בריאות סמכונו בתפוחים מפרי גינות שפת האגם.
על יד אחד הגשרים הסיבונו את עינינו לעבר האגם. השקפנו, בפעם האחרונה, על „מראת דיאנה“ וחזינו בבבואת העבר הסואן והעליז ובבבואת ההוה השליו והרענן.
תשרי תרצא.
"הארץ", שנה י"ב, מס' 3402, 12 באוקטובר 1930, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 