המשק העברי בארץ־ישראל בשנת תרצ"ז
[…]
בים ובנמלים
בים התיכון ובמים הפנימיים
תרצ"ז נתנה לנו התקדמות רבה בנמלים וגם מקצת התקדמות בים. מזח תל אביב נבנה בחלקו העקרי בתרצ"ו, אולם השנה נבנה נמל הסירות של תל אביב; השנה קיבלנו את דריסת הרגל לעבודת סבלות ממשלתית בנמל חיפה; נתחדש הדיוג העברי על החוף הצפוני של הארץ. נתחזקה הספנות העברית על פני ים המלח ונתחדשה שוב התחלת ספנות על פני ים כנרת, עם עלות קיבוץ „בתלם“ על אדמת עין־גב שבמזרח הים.
נמל תל אביב
אוירת החיבה והדאגה לנמל תל־אביב לא רפתה השנה. כבמזח כן גם בנמל הסירות רואה הקהל רק כהקדמה ראשית לנמל ממשי, נמל־אניות, הנחוץ לתל אביב כמאור לעינים. חוגי ההסתדרות ואנשי השדרות העממיות נענו שוב לקריאת אוצר מפעלי ים שהכריזה השנה על המגבית השניה (מכירת מניות) והכניסו כחמשים אלף לא"י בתקופה רחוקה מרווחה כספית. מחוגי העשירים לא השתתפו אלא מעטים. חברות אכספורט הפרי הבטיחו לקנות מניות ב־30 אלף לא"י ואם יקיימו אלה את ההבטחה, תקנה ההסתדרות, באמצעות מוסדותיה, עוד כ־15 אלף לא"י מניות. הנה"ס מוסיפה לדאוג לנמל, אף הבטיחה להשתתף בסכומים נוספים בהשקעות.
התענינותו של הקהל התבטאה גם בביקורים של רבבות אנשים מתל־אביב ומחוצה לה לראות בבנין הנמל ובהתקדמותו. קוראי העתונים חיפשו יום־יום בדאגה את הידיעות על מהלך הפריקה והטעינה והבניה, וביחוד למחרת כל סערת־ים: האם לא ניזוק בן־הטיפוחים? ותמיד נתברר כי הכל איתן, כי לא נעשתה כאן מלאכת רמיה.
הסתגלות העובדים
אופי המסירות והסדר בעבודתם של הפועלים לא רפתה גם השנה. משלחי תפוחי הזהב והסוחרים מקבלי האימפורט הוסיפו להעיד על ההבדל לטובה בטיפול בסחורות בנמל תל אביב לעומת נמלים אחרים בארץ. מרימים על נס את העובדה שלוחות זכוכית (ארוזים בארגזים) עוברים בנמל תל־אביב כמעט בלי שבר, ואין מוציאים על זכוכית העוברת דרך נמל זה דמי ביטוח כה גדולים כמו בנמל אחר. הופעה מפליאה היא הסתגלותם של פועלים עברים לעשרות רבות בעבודות הספנות והסוארות ההולכות ומתרחבות ואם היו עיכובים להתפתחותו המהירה – לפי צרכינו – של הנמל, הנה לא מצד זה באו. ההסתגלות למלאכות הים הוקלו ע"י השימוש בסירות־מוטור (למשיכת סירות המשא) ובמכשירים מיכניים לסבלות. עיקר סיבת האטיות – היסוסי ההנהלה, שחבריה מתלבטים בגישושים לקראת הדרכים הנכונות לבניה, לשכלול ולארגון העבודה והפיקוח. אשר לתנאי העבודה, שהפועלים כמעט לא השגיחו בהם בהתחלת העבודה בתרצ"ו, הרי הוטבו בתרצ"ז במידה ניכרת, בתוקף פעולה נמרצת ומאוחדת של כל פועלי הנמל, בהנהלת הסתדרות העובדים, אבל עדיין לא הגיעו אל המדרגה הדרושה. מספר עובדי הנמל התקרב ל־400 (עם הפקידים והשוטרים), מלבד 150 העובדים בבנייה, ומלבד העובדים בשביל הנמל ומכשיריו בבתי מלאכה וחרושת שונים. הנמל הפך למקור פרנסה חשוב בתל אביב.
חלק מהמשאות שצריך היה לעבור דרך ת"א הולך עוד דרך יפו, משום שהנמל אינו מצויד בכל הדרוש לכך, לפי דבריהם של מנהלי העבודה בחברת פריקה. משא אלפי טונים של גרוטאות ברזל נשלחו השנה מתל אביב דרך יפו. יש משאות שהסוחרים נאלצו להביאם דרך חיפה, משום ששלטונות מחלקת המכס לא הרחיבו אלא בהדרגה, ולפי דרישות תכופות, את רשימת הסחורות המותרות להתפרק כאן. חברות האניות האנגליות לא הכניסו את נמל תל־אביב ברשימת נמלי העגינה שלהם אלא באמצע השנה. יש גם מאשימים את חברת הפריקה על שלא הכינה די כלי שייט, שיקלטו ביום אחד כמויות גדולות. אנשי חברת הפריקה טוענים מצדם, כי עדיין לא הותאם הנמל לעבודה כראוי, והראה חדשי יוני־יולי־אבגוסט, שבהם היתה שוב תנועת שרטון, והנמל שוב נעשה רדוד יותר מדי, וסירות רבות מתקלקלות מחבטות בקרקע ובאבנים. בסוף השנה גדל שטח העגינה הרבה ומספר כלי השייט גדל.
מספרי הטעינה והפריקה
היקף מספרי הטעינה והפריקה עבר, כמובן, את זה של עכו או עזה, אבל לא הגיע עדיין לזה של יפו. ולא רק בעונת ההדרים, שבה שלחה יפו למעלה משלושה מיליון תיבות, אלא גם בשאר החדשים.
תעשית הסירות
בלחץ דעת הקהל – שבוטא מדי פעם ב„דבר“ – הסכימות האחראים לנמל תל אביב כי סירות המשא תיבנינה כולן כאן, ותעשית הסירות התקדמה בכמות ובאיכות במידה רבה. בשטח הנמל עובדת המספנה של חברת הפריקה שהוגדלה עד כדי עבודה בבניית חמשה כלי שייט בבת אחת. שתי מספנות פרטיות עובדות על שפת הירקון. מספנה רביעית החלה עובדת בסוף השנה ליד ביח"ר שיתופי לעבודות עץ. סירות מנוע הוזמנו גם השנה מחוץ לארץ, לקראת עונת ההדרים תרצ"ח, אך בחודש זה הוחל בבנין סירות־מנוע כאן, ויש לקוות, כי גם תעשית ענף זה תתפתח כאן כענף סירות המשא, העומד במדרגת איכות מצוינת, אולי למעלה מאשר בכל מקום אחר בחוף המזרחי של הים התיכון.
תעשית סירות ישנה גם על חוף ים המלח, מטעם חברת האשלג. שם נבנות גם סירות־פלדה וסירות־מנוע. בנמל חיפה עובד בית מלאכה הגון של חברת הפריקה לתקון סירות עץ ופלדה. אכן עדיין לא נעשה כלום, מלבד הכנה רעיונית ופסיכולוגית, להקמת תעשית אניות ממש בארץ.
בנמל חיפה
עמדת העבודה העברית בנמל חיפה נתבצרה השנה. בעונת ההדרים עבדו בו כ־1200 פועל עברי. אבל גם בכל חדשי השנה תופסת כיום העבודה העברית מקום ניכר.
סבלות המכס שנתקבלה בראשית השנה בהשתדלות הנה"ס מתקיימת ונתנה דוגמה טובה של עבודה במכשירים טובים ובסידור הגון.
חוף עמק חפר
בקיץ תרצ"ז נתקבל מאת הממשלה רשיון לפרוק זבל על חוף כפר ויתקין בעמק חפר. האניה מביאת הזבל צריכה להירשם קודם באחד הנמלים הקיימים בארץ ורק אח"כ לבוא אל חוף הפריקה בעמק חפר. ובכל זאת יש לקוות כי גם התחלה זו לא תישאר עקרה וחוף עמק חפר יתפתח, כאשר כבר היה פעם במקום יישפך נחל־אלכסנדר אל הים התיכון.
"דבר", שנה שלוש עשרה, מס' 3756, 17 בספטמבר 1937, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 