מאה דייגים יהודים בצפון הארץ
דיוג באמצעות אורות. – התפתחות רבה בסביבות תל־עמל
בשנת ת"ש תגיע תוצרת הדייג בארץ לכדי 200 טון יותר לעומת 60 טון במשך שנת תרצ"ט – הודיע מנהל מחלקת הים של הסוכנות היהודית בחיפה, הד"ר נ. וידרא, בהרצותו בפני עתונאים. ההתפתחות המפתיעה בענף הדייג אופשרה הודות לחוזה החדש שנחתם בשעת בקורו של הד"ר וידרא ביוגוסלביה עם דייגים יוגוסלביים מומחים בראשותו של הפרופ' איבנציץ הידוע, לאחר שהקשרים עם הדייגים האיטלקיים נותקו בזמן האחרון. היוגוסלבים הכניסו כאן את שיטת
הדייג באמצעות אורות
הנהוגה בחופי יוגוסלביה. זו הצליחה גם בחופי ארצנו. „חבל רק שהממשלה מניחה מכשולים רבים בדרך פיתוחו של הדייג במנעה דיוג בקרבת החוף ובאסרה על הכניסה לנמל בשערים הראשיים“. מורגש גם העדר הון, הדרוש לפיתוח הענף בקנה מדה מתאים לאפשרויות הבלתי־מוגבלות בחופי הארץ, – אמר המרצה.
אף העדר מספנה בחופי הארץ מכביד על הדייג, באשר הדייגים צריכים להטלטל לסוריה בכל מקרה של בדק ספינה.
הסוכנות השקיעה עד כה בפיתוח הדייג כעשרת אלפים לא"י (מחוץ להוצאות של התישבות הדייגים). „נחשון“ השקיעה אף היא כ־2000 לא"י ברכישת ספינות־דיג.
כמאה דייגים יהודים
לעומת 50 שהיו מלפני 6 חדשים עסוקים כיום בכל הארץ. הדייגים נמצאים ביסוד־המעלה (14 במספר), בגנוסר (12), בקבוץ התלם (8), בפלוגת הים ע"י עכו (12), בקבוץ מעפילים ע"י עתלית (14), בעין־הים (5), בכפר ויתקין (8), בקב' רדינג בת"א (12, בתל־עמל, במעוז ובשתי ספינות הדייג „פלד“ ו„סנפיר“ (20 ויותר). גידול רב ניכר בסביבת תל־עמל במקום שקיימות כבר 5 בריכות ובחדשים הקרובים יוכנו 28 בריכות נוספות.
הדיג מתחלק לארבעה סוגים: באגמים, בחופים, במים עמוקים (הספינות) ובגדול דגים (בריכות). ערך גדול יש לייחס לכבוש הדיג ב„פתחה“ על חופי הכנרת בגבולות סוריה (ברשתות־עמידה). גם ים החולה (מי מרום) מבטיח סכויים טובים. הוחל בגידול דגים במעיינות סחנא ונחל אל עסי. בזמן האחרון הוחל גם בדיג „ספוגים“ בחוף ראש הנקרה ע"י אמודאים שבאו מיוגוסלביה.
א. ס.
"הבֹקר", שנה ה', מס' 1211, 30 באוקטובר 1939, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 