אנית שריון נתפוצצה ע"י קוי־אור – 1915

המצאה חדשה

החדשה שהגיעה היום משדה המלחמה היא מתמיהה באמת ומראה עד כמה יכולים אנו לקוות לאי אלה הפתעות חדשות במלחמה העולמית הנכחית, הפתעות העתידות להביא מהפכה גדולה בעולם המדע.

די להזכיר את ההמצאה הנפלאה של התלגרף האלחוטי בכדי להיות משוכנעים כי סוד הכחות הטמירים והמפליאים הצפונים בחיק הטבע עוד טרם נגלה כלו וכי מלחמה זו תתן, כנראה, הזדמנות חשובה לאנשי המדע לעסק בחקירותיהם ביתר שאת ולהביא תועלת רבה לאנושיות כלה ע"י גלוי הסודות והרזים שכ"כ עשירה הטבע בהם.

התכסיסנים הימיים הגרמנים עוסקים עוד מלפני רבות בשנים בהמצאת איזה אמצעי שיכול לגרום לידי התפוצצות מרחוק, והם לא יכלו לבוא לידי פתרון.

עכשו מודיעים כי האדם שחננו הטבע בכשרונות יכול סוף סוף למצא פתרון גם לזה. עתון ברליני חשוב מפתיע את העולם בחדשה מענינת מאד האומרת כי התכסיסנים הגרמנים החכמים הצליחו בנסיונם לגרום התפוצצות מרחוק ע"י קוי-האור הידועים בשם „הרץ“. אם למשל עומדת אניה בלב ים, רחוקה מהחופים ובודדה, יכולים ע"י קוי־האור האלה לגרום בה התפוצצות נוראה כאילו הורעשה בתותחים כבדים ולהבעירה כליל. הנסיונות שנעשו עד כה כבר באו לידי תוצאות פחות או יותר שלמות וגמורות. ואין כל ספק שאם יביאו את השטה החדשה הזאת לידי שלמות, עתידה להביא מהפכה בשמוש הנשק במלחמה.

לפני שבועות אחדים נתפרסם תלגרם ב„החרות“ כי אנית-השריון האנגלית „בולברוק“ התפוצצה פתאום והובערה באש ולבסוף נטבעה עם מלחיה ורק מעטים נצולו. סבת ההתפוצצות הזאת לא נודעה עד עתה והימיה האנגלית לא יכלה, למרות כל החקירות שעשתה בנידון זה, לגלות את פתרון החדה של התפוצצות האניה הזאת, שנמצאה רחוקה מאד מהחופים הקרובים לשדה-המלחמה ולא היה לה כמעט כל קשר עם האסכדרות האנגליות הלוחמות.

עכשו, לרגלי תגלית השטה המדעית החשובה הזאת, כמעט הוברר הדבר שאנית-השריון הזאת נתפוצצה ע"י קוי-האור „הרץ“ בעזרת המכשירים החדשים לתכלית זו.

אכן, רוח גדול יש באדם!


"החרות", שנה שביעית, מס' 80, 4 בינואר 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

לשאלת הנדידה דרך החוף הליבויאי – 1906

מערי המדינה.

(מכתבי סופרנו).

לבוי, 29 יוני.

(לשאלת הנדידה דרך החוף הליבויאי).

האמיגרציה דרך עירנו עומדת עתה לפני תקופה חדשה ונכבדה מאד; שנוים גדולים ורבי־הערך כבר נעשים עתה ועוד יותר גדולים מהם עומדים להעשות פה בנוגע להסעת הנודדים לארצות-הברית. בתוצאות השנוים האלה ואופן התפתחותם בעתיד תלויה השתנות מצב הנודדים ותנאי חייתם מן הקצה אל הקצה, ועשרות אלפי אמגרנטים, אלא מאות אלפים, ינצלו עתה מאותו העמל והיגון, המכאובים והיסורים, אשר היו סובלים עד עתה. גורל נודדינו האמללים יוטל ויחתך עתה ע"י הנסיון החדש של חברת־הנודדים „קניא עט קומפ.“ מהתחרות, אשר היו סובלים עד עתה.

חברת-הנודדים הזאת העירה את בעלי „הצי-הרוסי-המתנדב“ ומנהליו לערך מסלת-אניות ישרה מפה לאמיריקה ומשם הנה ולשלח אניות-נוסעים גדולות, אשר תהיינה בהן מחלקות מיוחדות וערוכות מראש לנוסעים, ולא כמו שהיה באניות-המשא הקטנות, ששלחו מפה עד הנה רק עד המבורג או לונדון, אשר הפכו בדחק מקומות-משא או סוגים למאורות צרים ואפלים בעד הנודדים.

נסיעה ישרה כזו מפה לאמיריקה היא פשוט אשר והצלה לנודדים. מלבד מה שסבלו באניות-משא הצרות, אשר ממש סכנת נפשות היה לננסע תחת מכסן השפל והנמוך, המקו שיחדו לנודדים – הנה עלינו לזכר את כל הענוים אשר ענו אותם בהמבורג, ששם החזיקו אותם שבועות שלמים סגורים ומסוגרים בבית מיוחד לנודדים ולא נתנו להם לצאת החוצה לשאף מעט רוח צח ולראות אור, ואת האמבטאות הידועות עם ההקטרה והדיזינפקציה של הבגדים, אשר לשמעם בלבד תסמרנה שערות כל המתכונן לנסע, ולא לחנם, כאשר כבר ציירתי במכתבים אחדים. ואיה הם כל הנודדים האמללים המושבים, אשר אחרי עברם כל שבעה מדורי גיהינום ומצרי-שאול השיבום אחור כלעומת שבאו, מפני שמצאום פתאום בהמבורג לא-מוכשרים להכנס אל הארץ החדשה!

עתה יבדק הנודד פה ע"י שלשה רופאים מומחים, אשר אחד מהם הוא רופא־האניה, הנוסע יחד עם הנודדים ונמצא שם בשעת ירידתם ממנה והבדקם, ולזאת כמעט שמן הנמנע הוא שיפסלו איזה נודד, אשר הכשירו אותו פה.

בשבת הנודד פה באניה יסע ישר לאמיריקה מבלי החלף את מקומו אף פעם אחת ומבלי התעכב אף במקום אחד.

ביום א' העבר, 25 יוני, כבר הפליגה מפה האניה הראשונה של „הצי־הרוסי המתנדב“ בשם „סמולנסק“. באניה הזאת עזבו את הארץ קרוב לשבע מאות נודדים. מקום יש באניה הזאת לאלף ושתי מאות איש, אבל מפני שהאניה יוצאת בפעם הראשונה ומפני שהמתחרים עם חברת-הנודדים של „קניא פלק עט קומפ.“ הפיצו במתכון שמועות מחרידות על אודות אי־הכשרת האניה לפלג בים וכונתם הרעה של המלחים הרוסים להטביע את האניה על הנודדים העברים – יראו רבים מן הנודדים לנסע באניה הזאת, ויבכרו לנסע באנית־משא להמבורג או לונדון מנסע באניה „סמולנסק“ ישר.

האניה הזאת היא באמת טובה ומרוחה אמנם להוביל נודדים לא כסוסים וכלבים כי אם, כאנשים. באניה נוסע מלבד רופא תמידי גם יהודי ירא וחרד, אשר ישגיח על כשרות המאכלים, באופן שהנודדים יוכלו מעתה לאכל במשך נסיעתם גם בשר תבשיל, בהיותם בטוחים כי הכל יעשה בכשרות כדת וכדין ראיתי את המאכלים ואטעם מהם והנם טובים עד מאד, בכל אופן כן היה בפעם הראשונה הזאת.

כמובן, אינה יכולה חברת־האניות־ההמבורגית לסבל את המתחרה המסוכן הזה, אשר יטה ממנה את זרם הנדידה מרוסיה וישלל ממנה את היכלת למוץ את לשד עצמות הנודדים העברים והעקר למלא את אמתחות בעליה כסף וזהב. הצלחת הצי־הרוסי־המתנדב“ איננה לרצון לחברה ההמבורגית ומסוכנה לה עד מצד אחר, כי לא רק את הנודדים  יכלה היא לאבד על ידי הצי הרוסי, כי אם גם את שכר הובלת סחורה מאמיריקה לרוסיה, העולה לרויח של סכום גדול המגיע לעשרות מיליונים רו"כ לשנה, אשר עד עתה נמצא אך בידי החברה הנזכרת, מאין מסלת־אניות ישרה רוסית, ועתה אם יתפתח הצי הרוסי על ידי שכר הובלת הנודדים ויכונן לו בסיס קים וחזק, אז אין ספק כי ישלל מהחברה ההמבורגית גם את הובלת המשאות והסחורות השונות מאמיריקה הנה, עוד יותר מפני שהממשלה הרוסית תעזר לצי שלה ותשתדל לתמך בו למען יוכל עמד מפני ההתחרות, בחפצה להרבות את צי המתנדבים ולהכשיר את התפתחותם.

ולזאת חפצה חברת־האניות־ההמבורגית להפיל את הצי המתנדב הרוסי בראשיתו ולהכזיב את נסיון בעליו הראשון ע"י התחרות חזקה ועצומה פה בעירנו.

גם היא מכוננת מסלת-אניות ישרה מפה לאמיריקה, ולמטרה הזאת שכרו אניות־נוסעים מחברת־האניות הרוסית „הצי־המזרחי־האסיתי“, כי האניות שברשותה נחוצות לה בעד מסלת־הים מהמבורג לאמיריקה, וכבר פתחה פה קונטורה גדולה למכירת כרטיסי־מסע.

ולא זאת בלבד, כי אם הורידו תכף את מחיר הכרטיס על חמשה עשר רבל, ותחת אשר קודם היה מחיר כרטיס שבעים וחמשה רבל מחירו עתה רק ששים, ואם נביא בחשבון גם חמשה הרבל אשר הוסיפו לפני כחדש ימים, כי אז הוזל הכרטיס על עשרים רובל.

חברת הנודדים של „קניא פלק עט קומפ.“ לא עמדו מנגד ויורידו גם הם את מחיר הכרטיס עד ששים רבל. ופה מתחלה ההתחרות. כפי מה ששמעתי מפי יודעי דבר תהיה ההתחרות גדולה ונחרצה ומחיר כרטיס־מסע לאמיריקה יכל לרדת עד שלשים רבל ופחות. שני הצדדים יחד, כנשמע, החליטו לבלי סגת אחור מפני הפסדי־כסף היותר גדולים.

אין כל ספק כי ע"י ההתחרות יוזל הרבה מחיר כרטיסי־המסע ותוטב הרבה התיחסות בעלי חברות האניות אל הנודדים.

יהודה סולודובה.


"הזמן", שנה רביעית, מס' 148, 19 ביולי 1906, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות עברית היסטורית של הספרייה הלאומית.

ליבוי – Libau, עיר נמל בחוף הים הבלטי.

קישור לתמונת אוניית הנוסעים "סמולנסק" (1901)

עשרים נפוליון זהב בעקב הנעל – 1896

מן הדרך.

בשבתינו על מכסה האני' בלב ים, והנה שם ערבים בני תימן עובדים בפחם בין מלחי הספינה, ואחד מהם בעבור הספינה על פני קושטא ויקן נעלים ישנים לרגלו בחמישים צענטים, וילבשם ימים אחדים, ויהי כי הצרו לו ויעיקו על פרסת רגלו, ויאמר לחתוך את העקב, וככרתו בסכין והנה זהב הבריק לעיניו ויקרע את  העקב בעביו וימצא בו עשרה נפוליון נחבאים במעבה העקב, ובמצאו את מציאתו וינס לעשות ככה בשני, ולתמהונו והנה גם בו עשרה נפוליון זהב, דבר שלא ראה בעיניו מעולם עשרים נפוליון זהב בחפניו כאחד. בטח המה אוסף אחד הקבצנים שטרח ימים רבים עד צברו הסכום הזה ויחביאם בסתר עקב סליתו, ולא ידע מי אספם.

הנוסע.


"חבצלת", שנה עשרים ושש, מס' 47, 6 בספטמבר 1896, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון האניה "אימפריס אוף אירליאנד" – 1914

נוסעים על סיפונה של "Empress of Ireland". המקור: ויקישיתוף

פרטי אסון אבדן האניה „אימפריס אוף אירליאנד“

כבר הודיע הטלגרף ע"ד האסון הנורא להאניה „אימפריס אוף אירילנאד“ שנטרפה בים ע"י התנגשות באניה מוליכה פחמים „סטארסטאד“. עתה אנו מוצאים בעתוני חו"ל את פרטי האסון הזה:

באניה הנטרפת נמצאו 1467 נוסעים ונוסעות. מהם ניצלו רק 396, מהם 29 מנוסעי המחלקה הראשונה, 29 מנוסעי המחלקה השניה ו-101 מנוסעי המחלקה השלישית. בס"ה ניצלו 159 מן הנוסעים ו־237 משרתי האניה. אחר-כך נתקבלה ידיעה שניה, כי ניצלו עוד חמשים נפש. לפי זה עולה בס"ה מספר הניצולים ל-446 נפש ו-1021 נפש טבעו בים. רב-החובל חי והוא שוכב בבית-החולים שברימוסקי. ראשי העיר שבלונדון ובליוורפול התחילו מאספים נדבות-כסף לטובת האלמנות והיתומים. ראש העיר הלונדוני נדב מכסו חמשים לטראות שטרלינג. אלפי נשים וילדים עמדו כל הלילה בוכים ומיללים על שפת הים. אחד הנוסעים באניה דיוויס מספר בתוך יתר הפרטים, כי ראה בעיניו את אשתו נסחפת בכח הזרם מעל מכסה האניה ונעלמת מתחת למים. המשחק בתיאטרון אירווינג ואשתו היו האנשים האחרונים, אשר דבר אתם. איש אחד מטורנטה שניצל מספר: „אני ראיתי את אירווינג עומד לפני התא שלו ובידיו שני אזורי-שחיה, והוא מרגיע את אשתו בדברים. הוא העלה אותה על המעלות. כשכבר תליתי במים על אחד השלבים ראיתי את אירווינג עומד על מכסה האניה ומחבק את אשתו, וכאשר נטרפה האניה לגמרי נעלמו שניהם חבוקי-יד“. כך נגמר מסע-הכבוד של המשחק המהולל הזה דרך אמיריקה.

האדון דונקאן, פרקליט לונדוני, מספר, כי הקיץ משנתו לקול האותות והספיק ללבוש את בגדיו למחצה. אחר-כך שמע קול נפץ וימהר וירץ ויעל על מכסה האניה, ושם לא יכול לעמוד על רגליו מפני שנתעקמה האניה. לו וגם לרבים אחרים אתו לא הספיקה השעה לשים עליהם את האזורים. הוא מהלל את הנהגתם של משרתי-האניה. הוא ראה רבים מהם כשהם עוזרים להנוסעים ומוסרים להם את אזוריהם. כשנטתה האניה על צדה בפעם האחרונה נשטפו כולם מעל המכסה המימה. בקול צעקות נוראות וקריאות ותחנונים נפלו הכל הימה. שם פרצה מלחמה מבהילה של הכל נגד הכל. אני הרגשתי גויות ערומות מתחתי. חצי תריסר של אנשים תלו את עצמם בגוי. אני הניעותים מעלי עד כמה שעצרתי כח. כעבור שעה הוצאתי על-ידי סירה אחת מתוך המי כמעט נפשי בי“. אחד ממאה היה  לבוש את בגדיו. גם דונקאן מהלל את שר-החובלים, אשר עד לאבדן האניה עמד על הגשר עם יתר המלחים.

לפי דברי הניצולים יוצא, כי האסון התחולל כ"כ פתאום ובמהירות הברק עד שלא הספיקה השעה לאיש ללבוש את אזורי-השחיה והאופיצירים לא מצאו להם עת לעורר את הנוסעים משנתם. תיכף לאחר ההתנגשות כשהגיעו המים אל מקום הדוד פקע הדוד, פעולת מכונת-המאור הופסקה והאנשים הנלחמים על חייהם נמצאו בחושך. האניה ירדה מצולות במהירות מבהילה. אחד הניצולים מספר: „אני השקפתי בעד אשנב האניה והנה פתאום נראה לי איזה עצם אפל. כרגע נשמע נפץ נורא. התא נתמלא מים ואני מהרתי ויצאתי ממנו. עלמה אחת עם ילד קטן על זרועותיה בקשה ממני, כי אשים עליה אזור של הצלה, ואני מלאתי את חפצה. כשעליתי על המכסה נתעקמה האניה כ"כ, עד שהוכרחו הנוסעים להחזיק במעקה. אני קפצתי המימה, אחדים שכבר הקדימו לקפוץ המימה ואלה שקפצו אחרי דחפו אותי לכאן ולכאן. פעם אחת הוכרחתי לשחרר את עצמי מידי איש שאחז בי בחזקה“. נוסע אחר מספר: „כשנעשתה ההתנגשות נמצא רב-החובל על הגשר שלו. תיכף צוה ע"י קנה הדבור לאנשיו, כי ירגעו. כשנטתה על צדה קרא: „מהרו! חושו! אל תאבדו רגע; אם הדלתות סגורות מהרו ושברו אותן! אל תשכחו: נשים וילדים ראשונה!“ אבל מפני הצעקות והיללות לא נשמע קולו של רב-החובלים. כאשר שבתי ראיתי את רב-החובלים שוכב שטוח על מכסה האניה „לידי איוויילין“ ובכה בכי-תמרורים.

בלונדון רב האבל מאד וכך הוא גם באמריקה. מיום האסון על ה„טיטאניק“ לא קרה עדיין אסון גדול ונורא כזה.


"הזמן", שנה רביעית, מס' 114, 2 ביוני 1914, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

RMS Empress of Ireland, SS Storstad

מעיל לשחות בו – 1897

ידיעות שונות.

(מעיל לשחות בו) אחד הטכניקים האשכנזים, קוּל שמו, המציא זה לא כבר מעיל לשחות בו במים. ולמען הראות את סופרי מה"ע את התועלת הרבה אשר במעילו, שחה בו על פני מימי הנהר רהיין, בקרבת העיר קאֶלן בהתאסף עם רב, והנסיון עלה על צד הטוב ביותר. אמנם אין כל חלוק בין מעילו אשר המציא לבין המעילים הרגילים; אך מעילו הוא כפול ובצדו אצל צלחת הבגד עשוי קנה של רשונא (Резина), אשר בנפח בו איש רק שני רגעים ימלא המעיל רוח. גם איש גדול בלבשו את המעיל הזה ויתנפל אל המים, יוכל להיות על פני המים ימים אחדים. לפי חשבונו של ה' קול יוכל איש להיות על פני המים גם ט"ז–י"ח יום, אם ילבש מכנסים ונעלים ועוד דברים העשוים כמעשה המעיל. מלבד זאת יצטיין המעיל הזה בקלותו הרבה.


"המליץ", שנה שלושים ושבע, מס' 151, 19 ביולי 1897, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מלחמת הצוללות – 23 בינואר 1917

הצוללות הגרמניות U-35 ו- U-52, בסביבות 1916. תצלום בספר מ-1925. מקור: ויקישיתוף

קפיטן ל. פרסיוס.

במצולות ים.

העתונות האנגלית מתחילה להתרגז על הטבעת מספר רב של אניות המסחר ע"י הצוללות. היא מראה על הסכנה הצפויה להספקת מזונותיה של אנגליה ע"י הפחתת אניות המסחר. „דיילי כרוניכּל“ כותב: „זה 23 חדשים שמתנהלת מלחמה בין האמיריה האנגלית ובין „שודדי הים“ הגרמנים ואולם עכשיו מתחילה ידם של שודדי הים להיות על העליונה“.

ולא רק באנגליה כך.

בצרפת, למשל, גדול המחסור בפחמים. בית-חרושת בפריז מן הכי מפורסמים מוכרח היה להסגר לזמן ידוע מחוסר פחמים. בתי חרושת אחרים נסגרו לגמרי. „ז'ורנל“ מעיר, כי בוזרה של העבודה אומרים, כי מחסור הפחמים מקורו בהטבעת אניות המסחר. ואותו עתון מוסיף, כי אם הדברים יוסיפו להתפתח בדרך זו יתחדד מצבה של צרפת, כאשר נשקפת סכנה לכל התעשיה שלה.

וכן הדין באיטליה. „אגנציה נסיונל“ מודיעה, כי מחוסר פחמים תגדיל הממשלה את הזמן של מהלך הטרם ושל ההצגות.

באנגליה דואגים ביחוד להספקת התבואה.

עתון חקלאי כותב: „בלי ספק עתיד הצי שלנו להתגבר על הצוללות. ועד אז מוכרחים אנו להשלים עם הרעיון, כי כמות גדולה של תבואה תרד לטמיון, מה שמעורר דאבון לב ביחוד בשביל השנה הנוכחית“.

אמנם בעולם הגדול אין מחסור בתבואה. באוסתרליה, למשל, היתה שנה מבורכת והתבואה שנאצרה שם במחסנים מספיקה להאכיל את בני אוסטרליה במשך שלש שנים. ואך חסרות אנית להביא ברכה זו לאנגליה. משום כך עולה מחיר הלחם באנגליה לגובה שלא היה כמוהו באנגליה. הוא כמעט פי שנים מאשר בגרמניה.

המחירים שמשלמים עכשיו בעד ההובלה – לא יאומנו כי יסופרו. לפרקים הם גבוהים משל הסחורה בעצמה. כך משלמים, למשל, בעד טון תורמוס בארגנטינה 110 מרק. בשעת השלום שלמו בעד הובלת הטון מארגנטינה לאנגליה לכל היותר 14 מרק. כעת משלמים בעת הובלת הטון 150 מרק!

מחסור האניות מקורו בדברים אלו:

1) טביעת אניות מסחר ע"י צוללות ומוקשים.

2) השתמשות באניות מסחר לצרכי מלחמה.

3) התמעטות בבנית אניות חדשות, כאשר בתי מבנה אניות עסוקים באניות המלחמה.

4) בשעת שלום היו אניות המסחר של המרכז ג"כ מובילות סחורה לאנגליה ועכשיו חדלו.

5) התמעטות אניות הנאוטרלים ע"י אבדות של מוקשים וכיו"ב.

החרמת ספינות המרכז באיטליה, פורטוגל ויון לא הועיל הרבה לגבי המחסור הגדול.

וזיר אנגלי אשר בבית המורשים: אנו מתאמצים בכל כחותינו לבנות ספינות חדשות אבל י מעצורים קשים. בימי המלחמה הפסידה אנגליה קרוב לשני מיליון טון של אניות סוחר. זהו יותר מכל צי המסחר של צרפת לפני המלחמה. ע"פ משקל של ברוטו עולה ההיזק קרוב לשלשה מליון טון. אנגליה צריכה להתאמץ כדי שלא לבוא במצב של הסגר. אף ציד דגים אינו מביא ברכה. הדיגים מוציאים ברשתותיהם יותר מוקשים מאשר דגים. הביצים של רוסיה חדלו ואף הובלת חלב סובלת הרבה.

מורשה אחד אמר, כי יבול החטה של אנגליה גופא הביא השנה רק 83% מאשר קודם. שליש של הפועלים החקלאים הוכנס לצבא והנשים אינן עלולות למלא את מקומם כהוגן.

„דיילי ניוס“ כותב: „הגרמנים מקוים כי ארצות ההסכמה תגענה עד מחסור גמור. צריך להודות בגלוי, כי תקוה זו יש לה יסוד. מצב ההסכמה קשה בנוגע למזונות יותר מאשר לצבאות. גרמניה יכולה בדוחק לפרנס את עצמה, לא כן ההסכמה. הם זקוקים למדינות מעבר לים. והאויב זומם וחורש להפחית כ"כ את אניות המסחר עד שלא יספיקו להוביל את הכמות הדרושה.“

צדק בזה העתון האנגלי. ביוני שנה זו 101,000 טון, ביולי 103,000, באגוסטו 202,347, ובחודש ספטמבר 254,600 טון.

הצוללת 35 הטביעה במשך 9 חדשים 270,000 טון והצוללת של הקפיטן פורסטסן הטביעה עד חצי אגוסטו 260,000 טון.

ואנו משכללים את הצוללות! 1)

1) מתוך „ברלינר טגבלט“ גליון 593.


"החרות", שנה תשיעית, מס' 88, 23 בינואר 1917, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מספר האניות שנאבדו בירח דעצעמבער – 1874

חדשות שונות

[…]

הדירעקציאן „וועריטאס“ הביאה הסטאטיסטיק הנאמן בדבר מספר האניות שנטבעו ונאבדו בעני רע בירח דעקאבר שנת 1873 כדברים האלה: אניות תורן נטבעו 267, כמספר הזה היו אניות מבריטניא, מאשכנז 31, מגריכענלאנד 20, מצרפת 16, מנארוועגען 16, מאטליא 11, מרואסלאנד 10, מאמעריקא 9, מדאנוי 6, מספרד 6, מהאלאנד 4, משוועדען 4, מאסטרייך 3, מפורטיגאל 2, מבראזיליען 1. מהן 9 אניות אשר עקבותיהן במים לא נודעו, ולבד כל אלה נשברו בלב ים 31 אניות-מסע, מענגלאנד 17, מצרפת 4, מספרד 4, משוועדען 2, מאשכנז 2, מאמעריקא 1, מיאפאן 1, וממספר הזה נאבדו 9 אניות סוערות אשר נסתם כל חזון מהן.

המעתיק: יחזקאל רוטענבערג מקאפצאווא


"הלבנון", שנה עשירית, מס' 33, 1 באפריל 1874, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אנית תורן רוסית במצב נורא נמצאה בלב ים – 1887

חדשות שונות.

[…]

מורסו. אנית קטור דעננעמארקית בשובה בימים האלה לקאפענהאגען הביאה משוכה אחריה אנית תורן קטנה רוססית אשר מצאה בלב ים במצב נורא. רב החובל אשר לאניות הקטור שלח אנשים לראות את אשר קרה להאניה, וישובו ויאמרו כי לא מצאו בה איש. וישב רב החובל וישלח אנשים אחרים ויחפשו בחדרים התחתונים וימצא שני אנשים, אחד מפקידי האניה פצוע ושוכב על ערש, והשני אחד המלחים אסור בכבלי ברזל. הפקיד ספר כי המלח הזה הרג את רב החובלים וחמשת המלחים, וגם אותו פצע פצעים אנושים, אך כחו עמד לו להתנפל עליו ולאסרו בכבלים. אבל מאז עזבו כחו ולא יוכל לעזוב ערשו ויעזב את האניה ללכת באשר תתהלך כי אמר נואש לחייו. הפקיד והמלח הובאו אל אנית הקטור, ויובאו לקאפענהאגען, והמלח נמסר להממשלה.


"חבצלת", שנה שמונה עשרה, מס' 6, 18 בנובמבר 1887, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אניה עברית בשם כהנים – 1885

חדשות לבית ישראל.

[…]

בבית המשפט הנוגע לאניות הים בלאנדאן, נשאו אחינו בימים אלה ע"ד אניה אחת עברית אשר נשברה בלב ים והסבה נזק לסוחרים אחדים, וכל המשפט נוגע אך ליהודים, האניה נקראה בשם כהנים, על שם בעליה האדון מאיר כהן, והמליץ בעת בית מועצות המסחר היה גם הוא יהודי האדון ישראל דאויס.


"חבצלת", שנה שש עשרה, מס' 10, 27 בנובמבר 1885, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אנית נייר – 1886

תערובות.

אנית ניר. איש צרפתי ושמו וואגאן המציא צנת ניר אשר משקלה יעלה עד ½ 1 פוד. לפני ימים לא כבירים נסע וואגאן בפעם הראשונה בצנתו על פני הנהר רהיין. האשכנזים כמעט אבדו והשמידו את הצנה וממציאה גם יחד, כי מאד חרה להם הדבר אשר אדון הצנה פאר את אניתו בנסים בעלי שלשת הצבעים, סמל הדרור והחפש לעם צרפת. עתה יסע וואגאן במי הרהיין בפעם השניה; אולם בפעם הזאת לא יעבור עוד בדרך אשר עבר בה לראשונה, אך שם פניו לקעלן ומשם יסע לווינסטארדא ואחרי כן לדודרעכט, פלעססינגען, וואלקענראק, מידעלבורג, ומשם דרך אסטענדא וחפי בעלגיה יעבור עד האווער ודרך הנהר סענא יבא פאריזה. בפעם הזאת לא התיצבו האשכנזים לוואגאן לשטן בדרכו והוא יעבור בטח בצנתו הקטנה המושכת עליה את עיני כל העוברים על פניה.


"היום" (סנקט פטרבורג), שנה ראשונה, מס' 141, 6 באוגוסט 1886, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.