תלגרמות של הצפירה.

1 (14) אוגוסט.

[…]

פטרבורג. תלגרמת הקונטר-אדמיראל מאטוסעוויטש לכבוד הקיר"ה מיום 30/7:

בהכנעה גדולה הנני מודיע כי ביום 28/7 לפנות בקר החל הצי שלנו לצאת הימה. בשעה 9 בבקר עזב את פורט ארטור במספר 6 אניות-מגן וארבע אניות מרוץ. היאפאנים קבצו לנגדנו פלוגה ראשונה מחמש אניות-מגן ושתי אניות מרוץ; פלוגה שניה: ארבע אניות מרוץ ופלוגה שלישית מחמש אניות מרוץ ואחת של מגן ולערך שלשים נושאות מוקש. הצי שלנו חפץ להבקיע לו דרך בין שורות אניות האויב; אולם אניות המוקש של האויב פזרו מוקשים הרבה על דרכנו. בשעה 1 בצהרים אחרי מלחמה במשך 40 רגעים, עלה בידנו להבקיע לנו דרך וללכת לשאנטונג. האויב רדף אחרינו בכל כחו ולאט השיגנו, ובשעה 6 החל הקרב עוד הפעם. המלחמה ארכה שעות אחדות. במשך המלחמה נהרג מפקד הצי, נפצע באבוד חושיו מפקד אנית המגן „צעסארעוויטש“. „צעסארעוויטש“ עמדה במשך 40 מינוטין וע"י זה אלצו יתר האניות לשוט סביב לה. באותה עת נתקלקלו המכונה והמשוט.

הנסיך אוחטומסקי קבל עליו לפקד את הצי. „צעסארעוויטש“ שלא יכלה לשוט אחרי הצי חפצה לאחוז דרכה לבדה לוודלאדיבוסטוק, אולם בדיקת פרציה הוכיחה כי לא תוכל להגיע שמה ותשולח לקיאוטשאו לתקון.

מלבד האדמירל וויטהעפט נהרגו עוד שלשה אפיצירים ונפצעו שבעה, ביניהם מפקד אנית-המגן איוואנוב.

מספר ההרוגים והנפצעים מאה"צ הנמוכים לא הוברר עוד. בשעה 9 בערב באתי לקיאַאָטשאַאָ ואמצא שם את אנית-המרוץ „נוביק“ והטורפידיה „בעזשומני“. הנני מאושר להודיע להוד מלכותך ע"ד גבורת האפיצרים ואה"צ בעת המלחמות הקשות.

[…]

פטרבורג. תלגרמה לכבוד הדר מלכותו מאת הלייטננט ראשצאקובסקי, מיום 31 יולי:

בהכנעה גמורה הנני מודיע, כי ביום 29 יולי באתי עם הטורפידיה „רעשיטעלני“ המופקדת בידי – מפורט ארטור לטשיפו, עם תלגרמות רבות הערך אחרי הבקיעי לי דרך בין שתי שורות ההסגר של האויב. ע"פ פקודת האדמירל גרינורוביטש פרקתי נשק האניה והורדתי מעליה את דגל המלחמה. כל הסדרים הדרושים נעשו בליל 30, ובהמצאנו בפנים הנמל היינו מטרה להתנפלות היאפאנים כשודדים, שנגשו בשתי אניות-פחים איסקדרונית ואנית מרוץ אחת, אשר שלחה אלינו אנשי צבא ואפיציר, כאלו הם באים לקחת אתנו דברים. בבלי היות לי כלי נשק לעמוד כנגד, צויתי להכין את „ריעשיטעלני“ להתפוצץ.

כאשר החלו היאפאנים להרים את דגלם, עלבתי באפיציר היאפאני ע"י מהלומה בפניו, ובהשליכי אותו המימה צויתי על אנשי להשליך את היאפאנים. התנגדותנו לא יכלה להיות ממשית. היאפאנים תפשו את הטורפידיה. התפוצצות היתה בחלק המכונות והחרטום, אבל „ריעשיטעלניׅ“ לא טבעה, אך חרטומה נשקע עמוק במים, והיאפאנים הובילוה מן הנמל החוצה. הנני מקוה, כי הם לא יצליחו להביאה אל חפם הם.

אנשי הצבא והאפיצירים נצולו, מלבד מכין המוקשים וואלאוויטש ובר התנורא זווירבינילים. ארבעה נפצעו פצעים שאין בהם סכנה. המיטשמאן פיטרוב בהתקוממו בפני הרמת הדגל היאפאני הוכה מכה עצומה בחזהו ע"י קצה קנה-הרובה, וזה גרם להשתפכות הדם בגופו פנימה. אנכי נפצעתי בשוקי הימנית והכדור עוד לא הוצא. התנהגות האדונים האפיצירים ואנשי הצבא היא לעילא מכל תושבחתא. סגן הקונסול הקסרי הראה לנו מחסה והשתתפות במדה הכי מרובה.

פטרבורג. תלגרמא אל כבוד הדר מלכותו מאת הגינירל-אדיוטנט אלקסייעוו מיום 31 יולי:

כמלואים לתלגרמא מיום 30 לח"ז הנני מודיע ברגשי הכנעה לכבוד הדר מלכותך את הפרטים כפי שהודיע הקונסול מטשיפו: בעוד אשר הקונסול נשא ונתן עם הדאאטאי (שר העיר) ע"ד השאר „ריעשיטעלני“ זמן מה בטשיפו לתקן את המכונה, ומפקד הטורפידיה עשה לפי הפקודה שהיתה אליו מאת הקונטר-אדמירל גריגורוביטש ובגלל קלקול המכונה בא בהסכמה עם האדמירל החינאי בדבר סריקת נשק האניה, וימסור לו את מנעולי כלי התותח, קני הרובה ומכי הטורפידין. אחר הורד הנס והדגל ואחרי התנפלות היאפאנים נצולו הלייטננט ראשאקובסקי, המיטשמן פיטרוב, המיכאניק קיסליאקוב וכ"א אנ"צ בסירות קטנות של אנית-מרוץ חינאית. הלייטננט קא עווסקי עם 22 מלחים ואנשי פנס-הים השט – נצולו בסירות אניות סוחר. מן 47 אנ"צ חסרו 4. מפקד הטורפידיה נפצע בכדור בשוקו. הפצע קשה אבל לא מסוכן. יחד עם המיטשמאן החולה פיטרוב הובא לביה"ח הצרפתי של המיסיונרים.

פטרבורג. ע"פ פקודה רוממה מאת כבוד הדר מלכותו צוה שר עניני החוץ לציר רוסיא בפאריז, לפנות אל ממשלת צרפת בבקשה להגיש ע"י בא כח הרפובליקה בטאקיא מחאה נמרצה בשם ממשלת הקיסר, על הפריע היאפאנים באופן מרגיז לב גם את ניטרליות חינא גם את עקרי משפטי-העמים המקובלים לכל, ויתנפל העל האניה „ריעשיטעלני“ שעמדה מפורקת כלי זיינה בחוף ניטראלי.

הודעה זו של רוסיא נשלחה לכל ממלכות חו"ל. יחד עם זה נצטוה ציר רוסיא בפעקין להגיש מחאה מוחלטת לממשלת חינא ולהעירה על התוצאות הקשות אשר תוכלנה לבוא ע"י תתה להפריע את שמירת מצב הבינים.

---

"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 77, 15 באוגוסט 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

דברי הימים

ממערכות המלחמה בים.

ברור ולבון הידיעה הרשמית הרוסית. משטר יציאת אניות הרוסים. – חשבונו של האדמיראל וויטהעפט. – טוגו חלק את אניותיו לשלש מחנות. – מספר האניות. שמותיהן ומשטרן. – מדרגת המהירות. – עד כמה מכרעת מהות האניות בקרב בין רודף ונרדף. – המאורעות שקלקלו את החשבון. – היריה מכלי תותח על שטח קרוב. – הנזקים הרוסים עפ"י ההרצאה הרשמית. – גוזמאות היאפאנים. – הדרך לוולאדיבוסטוק.

הַיְצִיאָה מִפּוֹרְט-אַרְטוּר

הודעת הקונטר אדמיראל מאטוסעוויטש מקיאאטשוי (זה שם לשון-הים, ושם עיר-החוף: צזין-טאו), שיצאה לאור בפטרבורג ביום ב' העבר, הפיצה אור חדש על תוצאות קרב-הים אצל טשיפו, והיא מאשרת את הידיעות שבאו ממקורות שונים וגם את הדין והחשבון של האדמירל טוגו. האסקדרא הרוסית יצאה מפורט-ארטור ביום 28 יולי בבקר תחת דגל הקונטר-אדמיראל וויטהעפט שנסע באניה „צעסרעוויטש“, וסגנו הקונטר-אדמירל הנסיך אוחטאמסקי ועל דגלו האניה 0132רעטוויזן“. באסקדרא ההיא, בשעת יציאתה מפורט-ארטור נמנו: שש אניות שריון, 4 אניות מרוץ, 8 אניות מוקשים. האניה „באיאן“ לא שבה עוד לאיתנה מן המכות אשר הוכתה בקרב שהיה ביום 13 יולי, ותשאר בפורט-ארטור. בשעה התשיעית בבקר הפליגה האסקדרא מן החוף אל הים, והאסקדרא היאפאנית עמדה אז על יד פורט-ארטור כלהט החרב המתהפכת. באסקדרא היאפאנית נמנו 3 אניות מרוץ ושריון גם יחד (טפוס תערובת אנית צנה ואנית מרוץ) („נישין“, „קאסוגא“, „יאקומו“), 8 אניות מרוץ עם צנה על המכסה („איטסוקושימא“, „מאטסושימא“, „האשידאטי“, „קאסאגי“, „חיטוסי“, „טאקאסאגו“, „אקיטסושימא“, „אידזומי“) עם 17 אניות מוקש. עם האסקדרא הרוסית, בלי ערוך עליה מלחמה, אפס כי אניות מוקשים קפצו בראש לקראת האסקדרא הרוסית ותפזרנה על דרכה מוקשים שטים על פניהם, ותתנהל האסקדרא הרוסית לאט, הלך ונסוע בזהירות גדולה בין הפחים והמצודות והמלכודות על נתיבה, ומי הים החלו אז לרדת, כי באו שעות רדת מי הים, וישא הזרם את המוקשים השטים הרחק מהאניות הרוסיות, והאדמיראל וויטהעפט שהתכוון לנסוע לאט לאט (על פי צרוף מספר השעות ומקום פגישת האניות אך 1/2 7 חבילות [זו מדת מרחק בים] לשעה), וימלט מן האסון.

אֵיךְ הִגִּיחַ טוֹגוֹ

וטוגו הגיח בצהרים עם חילו הראשי: 5 אניות שריון מהמדרגה הראשונה („מיקאסא“ תחת דגל האדמיראל, „אסאהי“, „שיקישימא“, „פואי“, „יאחימא“) עם 13 אניות מוקשים ועוד אנית צנה אחת ממדרגה שניה („טשען-יען“), ויחלק טוגו את האסקדרא לשלש מחנות: א) 5 אניות מגן של האסקדרא מהמדרגה הראשונה ושתי אניות מרוץ וצנה („נישין“ ו„קאסוגא“, הממהרות לשוט 1/4 18 חבילות לשעה; ב) אסקדרת חפזון של 4 אניות מרוץ („יאקומא“, „קאסאגי“, „חיטוזי“, „טוקוסאגי“), ומרוצתן 1/2 20 חבילות; ג) מחנה הולכת לאט [1/2 14 חבילות], בה נמנו שאר האניות (אנית מרוץ וצנה אחת וחמש אניות מרוץ עם צנה על המכסה), וליד המחנה השלישית הזאת אשר היתה כמאסף לכל המחנות שטו שלשים אניות מוקשים. מטרת המחנה השלישי היתה לקחת חבל בקרב לקצו, אחרי אשר חיל הרכב (הארטיליריא) שבאניות הצנה הרוסיות יסבול הרבה. וישתרע הצי היאפאני על פני הים כתבנית שרשרת ארוכה, לארך 6–5 מיל אנגלית, ומדי התקרב אל הצי הרוסי שנה את תבניתו זאת לתבנית חצי גרן עגולה, בהתאמצו להקיף את הצי הרוסי משלשת רוחותיו.

הַפְּגִישָׁה

ויפגוש טוגו את הצי הרוסי בצהרים, בשעה השתים עשר ועשרה רגעים, במקום רחוק 25 מיל אנגלית, לפאת דרומית-מזרחית מפורט-ארטור, 10 מיל מערבה מן אי חואן-טשין-טאאו, ושם החל הקרב בים. שם נתק הקונטר-אדמיראל וויטהפט במשך ארבעים רגע את רתוק-האניות-היאפאניות, ויאחז דרכו מערבה, אל מול צוק שאנטונג, אך לנסוע וולאדיבוסטוקה כאשר חשב בתחלה לא הצליח, כי טוגו התנפל לרדוף אחרי האסקדרא הרוסית הבורחת, וכעבור ארבע שעות של רדיפה השיג את אניות הצנה הרוסיות, ואז התפרץ קרב נורא אשר כמוהו לא היה עוד במימי האוקינוס השקט. לפי הודעת האדמיראל מאטוסעוויטש רדף טוגו את הרוסים בכל חילו; המהירות היותר גדולה של האסקדרא היאפאנית המקובצת לא עלתה יתר מן 1/2 14 חבילות (מהירות אנית הצנה „טשיען-יען“ הנזכרת למעלה, ושאר האניות המהירות ממנה אנוסות להתכוון אל מהלכה), בעוד אשר המהירות הבינונית של פלוגת הקונטר-אדמירל וויטהעפט היתה 1/2 16 חבילה (זוהי מהירות „סיבסטופול“), זאת אומרת 3/4 1 חבילה יותר ממהירותה של האסקדרא היאפאנית הרודפת אחריה, זה אות, כי חשבונו הראשון של הקונטר-אדמירל וויטהעפט היה חשבון-צדק. הוא ידע היטב את יחוסי מדרגות המהירות, ויסמוך על יתרון מהירותו.

מְקוֹם הַפְּגִיעָה

איך אפוא השיג טוגו את האסקדרא הרוסית? עפ"י מצב הדברים כתקונם לא יכול להשיגה, אפס כי במלחמה יש מקרי שונים אשר מהם תוצאות שינוי החשבון הראשון ולהכרעת הכף. בעת הקרב ניזקו אניות הצנה הרוסיות הרבה, ומהירותן נגרעה עי"ז יותר ממהירות האניות היאפאניות הגדולות. המומחה במה"ע „רוס' ווידומאסטי“ מביא מהמע"ע האנגלי המדעי Engineer את המספרים המובעים להלאה על דבר מדרגות מהירות-השיט שנראו בחודש מאי העבר בצד הצי הרוסי ובצד הצי היאפאני במזרח הרחוק.

הנה כן יכול היה האדמיראל טוגו לשוט במשך הקרב ביום 28 יולי במהירות לא יתרה מן 14 חבילות, והאסקדרה הרוסית יכלה לרוץ אך 12, כלומר שתי חבילות פחות. רדיפת האסקדרא הרוסית ארכה ארבע שעות, ובמשך זמן זה אנוס היה טוגו לעבור שטח 56 מיל. לפי זה יכלה התגרה המכרעת להתפרץ אך ממזרח לוויי-הא-וויי, 20 מיל מצפון למגדל-המאור השאנטוני. בקרב הזה היה יתרון המספר להאדמיראל טוגו. לאסקדרא שלו היו 214 כלי תותח כבדים (משקל יריה אחת מכולם יחד 1,135 פוד), בעוד אשר האדמיראל וויהעפט יכול היה להוציא חוצץ לכל היותר 120 כלי תותח (משקל יריה אחת 530 פוד). עוד לא נודעו כל פרטי הקרב, אך לפי ההודעה הרשמית של האדמיראל מאטוסעוויטש התחולל הקרב במשך שתי שעות בלי תוצאות מכריעות, בודאי יען כי בתחלה התפרץ (כמו שהדבר מוכרח בעת רדיפה בין רודף ונרדף) על מרחק גדול. ואולם (ג"כ עפ"י ההודעה הרשמית) קרב טוגו עד למרחק 1/2 1 – 1/4 1 מיל, ואז התלקח קרב-התותחים נורא מאד על מרחק קטן. אניות הצנה היאפאניות צמצמו את היריה על פני אנית הדגל הראשונה, „צעסארעוויטש“ וה„צעסארעוויטש“ ניזק מאד; מכונה אחת ממכונותיו נופצה (כדור של עובי 12 אצבע בקע את השריון ואת המכסה, לערך 13 אצבע גוש-ברזל-עשת) והחִבֵּל התקלקל. והאניה עמדה מלכת. ברגע ההוא הומת האדמיראל וויטהעפט, ופקודתו לקח הסגן הצעיר, הקונטר-אדמיראל הנסיך אוחטאָמסקי, וינסו היאפאנים לחתוף את ה„צעסארעוויטש“, אך יתר האניות הרוסיות הקיפו את האניה המחובלת, ויקרעו מיד טוגו את המלקוח, ובגלל ההקפה הזאת מן הנמנע היה לשוט מהר הלאה.

הָאֲסוֹנוֹת

מלבד ה„צעסארעוויטש“ סבל ע"פ ידיעות שונות גם ה„רעטוויזאן“ אשר עליו נסע הקונטר-אדמיראל אוחטאסקי. בה„רעטוויזאן“ פגעו כדורי מפץ אחדים על מרחק 3/4 1 מיל. גם נזוקה מאד אנית הצנה „פאביעדא“, עליה נשברו שני התרנים, וכדור אחד שנפל לתוך מגדל כלי התותח שלה נפץ כלי תותח גדול אחד. אלה הן הידיעות הרשמיות ממקור רוסי. שאר האניות ניזקו פחות, אף כי האדמיראל טוגו מחליט כי חמש אניות צנה רוסיות ניזקו קשה. בנידון זה מגזימים היאפאנים. אם יכלו האניות „פולטאבה“, „פערעסוויעט“ ו„סיבסטופול“ לעשות דרכן הלאה בים, זה אות, שפגיעת היאפאנים בהן לא היתה קשה מאד. מאניות המרוץ הרוסיות סבל ביותר ה„אסקולד“. הוא הוכה בבקיעים אחדים בקירותיו, ואחת מארובותיו נופצה. חבל, שהנזקים באבדן-נפשות היו בל"ס כבדים, אחרי שעפ"י הודעת האדמיראל החדש הומתו ונפצעו על ה„צעסארעוויטש“ 13 פקידים (ביניהם שני אדמיראלים), ועל ה„אסקולד“ הומתו ונפצעו 62 איש.

הַמַּעֲמַד הַנֹּכְחִי

אך כאשר נטו צללי ערב יכלו הספנים הרוסים לנוח מעט מעמל היו ומבלהותיו. אז נחלק הצי הרוסי. האניות שניזקו יתר מכולן, מקצתן שבו לפורט-ארטור („רעטוויזאן“ ו„פאביעדא“), ומקצתן מצאו מפלט בקיאא-טשאו. – ביום 29 באו שמה תחלה, ה„נאוויק“ וה„בעזשומני“ (ה„בעזשומני“ היא אנית מוקש) ואחריהן ה„צעסארעוויטש“, ועוד אחרי כן – „אסקולד“ ושתי אניות מוקש, והנגבה נסעה ה„פאלאדא“ ואנית המוקש „גרוזובוי“. מאלה בא ה„גרוזובוי“ ביום 31 יולי לשאנכיי ועקבות ה„פאלאדא“ לא נודעו. מקצת האסקדרא, שלוש אניות צנה („פערעסוויעט“, „פאלטבא“, „סיבסטופול“), אנית מרוץ אחת („דיאנא“) וארבע אניות מוקש נסעו למקום לא נודע. שמועות עברו שהאניות האלה באו גם הן לשאנכיי, אך השמועות לא נתקיימו. היאפאנים מחליטים, שהאסקדרא הרוסית, מלבד החלק אשר שט דרומה, שבה לפורט-ארטור. לוא הצליחו האניות הרוסיות להבקיע להן דרך אל מצר הים הקוריאני, אזי ראה ראו אותן אצל אי טסושימא ביום 31 יולי ולוולאדיבוסטוק היו באות ביום 3–2 אוגוסט (למספר הרוסים). אבל בכל משך השבוע שעבר לא באו ידיעות ע"ד התראות האניות הרוסיות במצר הים הקוריאני. במצר הים הקוריאני שטה האסקדרא היאפאנית של קאמימורא, ובה ארבע אניות מרוץ מכוסות צנה. איה מקום שאר חיל-הים היאפאני (אנית צנה אחת מדרגה ב', אנית מרוץ-צנה אחת ותשע אניות מרוץ מכוסות שריון) – לא נודע. אם נוספו האניות האלה על האסקדרא של קאמימורא, אז יש לשער, כי קאמימורא יתאמץ להפסיק את הדרך לפני מקצת האניות הרוסיות הנוסעות לוולאדיבוסטוק.

אולי זאת היא כונת התלגרמא הסתומה שבאה בעת כתבנו את הדברים האלה, כי קאמימורא סגר את מבוא הים לוולאדיבוסטוק. אבל כל זמן שאין ידיעה רשמית, הרי זו רק ידיעה פרטית אשר אמנם המציאה אותה הסוכנות הרוסית, אבל אין עוד לסמוך עליה.

נ. ס.

---

"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 182, 21 באוגוסט 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

נ. ס. = נחום סוקולוב

טשיפו = Che-foo, כיום Yantai.