ערבות לים המלח – 1893

דברי ימי השבוע.

[…]

– מזה זמן מה אשר הרשות הממונה על קרקעות הדר מלכותו בערבת הירדן תשים לבה לתקן בהם תקונים גדולים, לחפר תעלות, להעלות המים מהירדן וכדומה. בשבוע הזה נשלחו שתי ערבות (אניות) גדולות לשוט בים המלח לאסף החמר (אספלט) אשר על הים הזה. הערבות הובאו הנה מיפו ונשלחו מפה בעגלות לים המלח.


"הצבי", שנה עשירית, מס' 4, 13 באוקטובר 1893, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

חג ברית מילה על אנית מלחמה הולאנדית – 1891

חדשות לבית ישראל.

[…]

בשמיני לירח החולף הוחג חג ברית מילה בחוף העדלער בהאללאנד על אנית המלחמה ההאלאנדית הנודעה בשם סאלאמאנדער. מפקד האניה הזאת האדיוטאנט וועללמאנן הוא יהודי, ואשתו עמו באניה הזאת, ותלד בן, וביום השמיני ללידתו הומל בשר ערלתו על האניה, לפני קהל קרוביו ואוהביו אשר באו לקחת חלק בשמחתו.


"חבצלת", שנה עשרים ושתיים, מס' 4, 13 בנובמבר 1891, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

חדשות.

[…]

(„עברי אנכי“) כאשר אמר אז יונה הנביא בעתו בעת הים סער לבלע את אנית תרשיש, כן בצדק יתהלל היום רב החובל ושר חיל הים ההולאנדי אחינו ה' וועלמאנן הדר דירת קבע על האניה הוא וביתו, ואשתו כרעה ללדת על האניה בחדש תשרי העבר ותלד בן ולא בוש לפני חיל צבאו להמול את בשר ערלתו, והמל את בשר הערלה ה' כלטוב (כאָלטאָף) דרש בתורת ה' בסעות ברית המילה, ויקשור את דרושו בהפטורת יונה הנביא כנ"ל. – באניה הזאת „סאלאמאנדער“ מסדר ה' וועלעמאן גם סדר ההגדה של פסח שנה שנה ככל חקות החג וכהלכתו. – יבושו ויחפרו מאד ראשינו המסובלים באלופים, ונאורינו אשר חרפה להם להביא את בניהם בבריתו של אאע"ה. והמה נושאים עליהם נזר ומשרת ראשי אלפי ישראל!


"קול מחזיקי הדת", שנה שמינית, מס' 5, 17 בדצמבר 1891, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

פרטי המלחמה עם „געבען“ ו„ברסלוי“ – 9 בדצמבר 1914

המלחמה העולמית.

(טלגרמות מאת הסוכנות הפטרוגראדית).

[…]

פרטי המלחמה עם „געבען“ ו„ברסלוי“

לונדון. העתונים מפרסמים פרטי התגרה, שהיתה עוד בימים הראשונים של המלחמה, בין אנית המלחמה האנגלית „גלוסטער“ ובין האניות הגרמניות „געבען“ ו„ברסלוי“ במפרץ מסינה. „גלוסטער“ קבל פקודה להתחקות על האניות הגרמניות ולרדוף אחריהן. במהרה אח"ז בלילה נראו האניות הגרמניות במפרץ מסינה. האניה האנגלית שטה אחריהן בחכותה לאניות-עזר. פתאום עצרה האניה „ברסלוי“ בלכתה וירתה מוקשים אחדים. האניה האנגלית שנתה את מהלכה ונעלמה. בבוקר נמצאה פתאום האניה „גלוסטער“ בין אניות גרמניות, וכחות-עזרה לא הגיעו עוד. המפקד החליט להתחיל מלחמה עם „ברסלוי“, וירה שש פעמים. כדורים אחדים פגעו באניה זו. האניה „ברסלוי“ השיבה על היריות אבל הזיקה רק את אחת הסירות אשר ליד האניה הבריטית. האניה „געבען“, בהתקרבה אל מקום המלחמה, התחילה גם היא לירות, אבל כדוריה לא הגיעו אל המטרה. „גלוסטער“, בראותה את אי-האפשרות להמשיך את המלחמה עם שתי האניות, התחילה לסגת במהירות השלמה שלה, בעזבה את האויב.


"הצפירה", שנה ארבעים, מס' 268, 9 בדצמבר 1914, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון אנית הקיטור „סטעללא“ – 1899

חדשות לבית ישראל.

[…]

ביום ה' חוהמ"פ (י"ט ניסן) קרה אסון גדול על תעלת הים אשר בין קאלליי והאַור. אנית הקטור סטעללא אשר עברה ביום ההוא את התעלה, ותעביר אנשים רבים בני בריטניא, מצרפת לבריטניא, ירדה במצולות לפתע פתאום, כי התפוצץ היורה והאניה נשברה ומים רבים פרצו אל תוכה. כמאה איש ירדו במצולות וכמאה נצולו באניות קטנות. בין הנוסעים האומללים באניה הזאת נמצאו שלשה יהודים, תושבי לאנדאן, האדונים עדוארד אבינגער, יצחק היילבאָדן, וגיסו אברהם כהן. האחרון ירד במצלות עם האניה האובדת, ושנים הראשונים נצולו, באניה קטנה אשר היתה מלאה אנשים ונשים רב יתר מאשר תכיל, וחמש עשרה שעות התנועעה בין גלי הים, וסכנת מות רחפה על פני כולם, עד אשר שלח מפקד המבצר בשערבורג מלחים וחובלים מבני צבא הים, ויצילו את האומלים האלה כל עוד נפשם בם.


"חבצלת", שנה עשרים ותשע, מס' 27, 14 באפריל 1899, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

המשגיח הראשי על אניות אונגריה – 1899

נפוצות יְהוּדָה.

[…]

בודפסט. בשבוע העבר מת פה המשגיח הראשי על אניות אונגריה שמואל שליזינגר, בן צ"ד שנה. שליזינגר הושם בשנת המרד 1848 לרב החובל על אנית המלחמה האחת שהיתה אז לאונגריה ואחרי כן מנתה אותו הממשלה משגיח על כל האניות המוליכות מזון ונשק העוברות על נהר דונאי ויתר נהרות אונגריה. שליזינגר החל את פעולותיו בתור עוזר לנגר על אניה בסיגידין ויעסוק במלאכת החובלים ששים שנה. בתוך כתבי שליזינגר נמצא כתב חרות שנתן לאבותיו בימי הקיסרית מאריא-תירזיא וחתום בכתב ידה. בו נתנה הקיסרית רשיון לשני היהודים וולפגאנג וישראל שליזינגר לסחור בכל רחבי ארץ אונגריה ולהתהלך בה כאות נפשם. החרות הזאת נקראה להם בגלל השליכם נפשם מנגד באמונתם להמלכה, כאשר הספיקו מזון לחילה במלחמות רבות.


"המגיד", שנה שמינית, מס' 49-48, 22 בדצמבר 1899, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

המלחמה על הים / 2 באפריל 1915

המלחמה.

(טלגרמות מאת הסוכנות הפטרוגראדית).

[…]

על הים.

פאריז. הודעה רשמית של מיניסטריון הצי: „ביום 30 מאֶרץ ראתה אניה של האסקדרה הצרפתית הקלה השניה על מרומי דיעפפא סירה תת-מימית גרמנית ששטה על פני המים. האניה הצרפתית רדפה אחריה והכריחה אותה להשקע במים, ירתה על ה„פריסקופ“ והתחילה לסובב, בכדי לנקב את הסירה, ועברה על המקום, שבו שקעה הסירה, בעצם הרגע שבו נעלם ה„פריסקופ“ הוברר, שבאותו המקום נראה כתם גדול של שמן“.

לונדון. בגלאזגוי נתקבלו ידיעות, שאנית-הקיטור „קרואונאפקקאסטיל“ טבעה מחמת ממוקש במרום אי סיללי.

לונדון. אנית-הקיטור האנגלית „פלאמיניאן“, שהלכה מגלאזגוי לקאפשטאדט, הטבעה ביום ג' במרחק חמשים מיל מאיי סיללי ע"י הסירה התת-מימי הגרמנית Y 28. מלחי האניה במספר 41 איש נלקטו ע"י אנית-הקיטור הדנית „פינלנדיה“ והועלו על החוף בחוליכד.

לונדון. מזכירה של אגודת שיט-הים המסחרי מודיע, כי מפאת אבדן אנית-הקיטור הענקית „פאלאבה“, שהכילה 48,000 טונות, החליטו הקפיטנים של אניות המסחר לנקום את נקמת מותו של הקפיטן של „פאלאבה“ והם דורשים לזיין את אניותיהם בתותחים, למען יוכלו להגן על עצמם.

למלחי האניה „פלאמאניון“ ניתן זמן קצר מאד ורק בדוחק גדול הספיקו לשבת בסירות ההצלה קודם שנתפוצצה האניה במוקש.


"הצפירה", שנה ארבעים ואחת, מס' 65, 2 באפריל 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אניות הנפט של נתן רוטשילד – 1889

מה יפעל ישראל.

[…]

העשיר רב האוצרות נתן רוטשילד, התפוש ברוב עשרו במסחר הנפט הרוסי, יחל לשים משטרו למוצאיו ולמובאיו על הים השחור בלי עזר זולתו. נ. רוטשילד הציע לא אחת לפני אנשים שונים שיקבלו ע"ע את הובלת נפטו לחופי הים השחור וגם לחפי הודו וסנים, ומשום דיני המלכות, רצה שתהיינה האניות רוסיות ודגל רוסיא עליהן גם להתנוסס ובעליהן יהיה אנשים רוסים. לוא הצליח החפץ הזה ביד רוטשילד, שתהיה מלאכת ההובלה נעשית ע"י אחרים, אזי היה דינו כדין שולח-משאות מן השוק ולא יותר. אבל הסוחרים ובעלי הספינות מבין הרוסים לא נתנו ידם לו, וע"כ, לפי שמועות שראוי לסמוך עליהן, גמר בדעתו להכין לו בעצמו אניות לצרכי ההובלה; שלש אניות-קיטור תהיינה עשויות כעין גלות לשפוך לתוכן את הנפט ושתי אניות תשאינה עצים ושאר חמרים שיש בהם צרך מה. עד כמה קשה לבית מסחר רוטשילד, שמצודתו פרושה כעת על מקצוע שאין גדול ממנו על שדה חרשת הנפט הקוקזי, להביא לו עצים ולפלס נתיב לנפט, יש לראות מזה, כי בשנה העברה הובאו עצים מנארוועגען לבאטום! דמים מרובים מאד נשתלמו בעד מעמד העגלות-הגלות (אשר תכילינה את הנפט בתוכן) במסלת הברזל הקוקזית, מחסרון מקום להוביל את הנפט. לפי ההשערה ישלח רוטשילד את הנפט באניותיו לחפי הודו וסנים. לפי"ז יעלה מספר צי נושא הנפט על הים השחור עד כדי שלש אניות-קטור והגיע כעת לחמש עם הנמצאות מכבר, אבל עודנו קצר יד לעמוד בקשרי מלחמת ההתחרות נגד הצי האנגלי המחזיק 16 אניות שטות על פני ימנו זה. כנשמע יעמוד בראש הצי הרוטשילדי ספן רוסי גם ירחף עליו דגל רוסיא, הכל כדין וכהלכה. אבל בכל אלה לא יפיק רצון מסוחרי רוסיא.


"הצפירה", שנה שש עשרה, מס' 30, 15 בפברואר 1889, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אבדן אניות – 4 ביולי 1915

המלחמה.

(טלגרמות מאת הסוכנות הפטרוגראדית)

[…]

אבדן אניות.

לונדון. אנית-הדואר האנגלית „ארמיניאן“ נטבעה ע"י תת-מימית ביום השני לשבוע ליד חופי קורנועל. אבדו אחדים מן המלחים.

לונדון. האניה „ארמיניאן“ שטה מניופורט-ניוס. הניצולים מבין המלחים באו לקאַרדיף, הם מודיעים שראו את התת-מימית בגובה איי סילי ונסו להמלט, אבל היא הדביקה אותם וירתה באניה כדורים אחדים. המלחים הורידו סירות-הצלה. התת-מימית זרקה אז מוקשים והטביעה את האניה. מספר המלחים הגיע לחמשים איש, וביניהם י"א אמריקנים.

וואשינגטון. הודעת הקונסול האמריקני בבריסטול ע"ד אבדת אמריקנים בשעת טביעת ה„ארמיניאן“ עוררה סנסציה בחוגים הרשמיים, שהאמינו בשמועות ע"ד תשובתה הרצויה של גרמניה על הנוטה האמריקנית. החוגים הרשמיים אינם סוברים, שנעשתה בקורת באניה ושהנוסעים ניצולו לפני הטבעת האניה. פערזש-ג'יראד קבל פקודה לדרוש בלונדון ובברלין פרטים ע"ד ההטבעה הזאת.

לונדון. האניה „מעדי“ העלתה היום על החוף בדינמור למזרח החוף דבוטערפורדי עשרים איש ממלחי האניה השוטלנדית, בת 7500 טון, שנטבעה ע"י תת-מימית בבוקר במרחק ששים מיל מקווינסטאַון משערים שגם יתר המלחים ניצולו.

לונדון. התת-מימיות הגרמניות הטביעו במוקשים במשך הימים האחרונים את האניה הנורביגית להעברת עשת „קאנבויסקענעט“, ששטה מפורטלנד לליוורפול, את האניות הנורביגיות „געזע“, ששטה מחריסטיאניה לרעקא ו„טאין-מאדנה“, ששטה עם משאי לליט, במרחק של עשר מילין מאולעזונד, ולבסוף הטביעו בכדורים אניה נורביגית „חוטקא“ במרחק שלשים מיל מן החוף הדרומי של אנגליה. המלחים ניצולו.

קופנהאגן. מטרונטהיים מודיעים, כי באניה נחקרו הנצלים מאנית הנורווגית „סויניארל“ שנטבעה. לפי דבריהם נטבעה האניה על-ידי מוקש. לפני ההטבעה ראו אחדים סמוך  לאניה תת-מימית. המפץ היה תיכף אחרי שנעלמה תת-המימית. האופיצר השני של האניה ראה אחרי המפץ שתי לשונות אש אדומות.

לונדון. ע"י תת-מימית נטבעו ליד ליזארד אניות הקיטור האנגליות „קוקאזיען“ ו„אינגלמור“. המלחים עלו על החוף בפאלמוט.

אנית המפרש „וולביורי“, בת 4,000 טון, עם משאוי של צוקר מקובא, אשר שטה לקווינסטאון,  נטבעה על ידי תת-מימית ליד חופי אירלנדיה. המלחים ניצולו.

לונדון. ספינה אנגלית, ששטה מפארטבורו לניו-פורט, נטבעה ע"י תתמימית ליד ברויחר. תשעה מן המלחים ניצולו ע"י מחבלת-מוקשים.

לונדון. הללויד מודיע מבאלטימורה שבאירלנדיה, כי הספינה הנורווגית „טיסטליבאנק“, שהיתה טעונה חטים וששטה לבאחטיאבלאנקו, נטבעה בלילה שעבר ליד פאסטנעט. חלק מהמלחים ניצולו.

רומי. ראש השטאב של הים מודיע: „אתמול בחלק העליון של הים האדריאטי השליך מעופף צרפתי מגובה של ט"ו מטר שתי בומבות על התת-מימית האוסטרית U 11. הבומבות התפוצצו מתחת למים קרוב למגדל הפריסקופ, וכפי הנראה, התוצאות מוצלחות.


"הצפירה", שנה ארבעים ואחת, מס' 140, 4 ביולי 1915, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

[Armenian, Cambuskenneth]

מגפת הגרמנים על הים – 30 באוגוסט 1914

המלחמה הגדולה.

[…]

מגפת הגרמנים על הים.

לונדון. לשכת העתונות מודיעה, שהצי הבריטי התנפל על הצי הגרמני ליד האי הלגולנד. שתי אניות-מרוץ גרמניות נטבעו, האניה השלישית נעלמה בערפל ואח"כ טבעה, בהיותה כולה אחוזה להבות. מן האניות האנגליות לא אבדה אף אחת.

לונדון. לשכת העתונות פרסמה את ההודעה הזאת: בבוקר השכם אחז הצי האנגלי בפעולות מוצלחות נגד הצי הגרמני ליד אמת־הים בהלגולנד. גדוד חזק של אניות-מוקש, בהשענו על אניות-מרוץ קלות וגם על אניות גדולות, יחד עם סירות תת-מימיות, התנפל על גדוד אניות-מוקש גרמניות ואניות-מרוץ, שהגינו על המבואות אל החוף הגרמני. אניות-המוקש האנגליות נהלו מלחמה עצומה עם אניות האויב. אניות האנגלים שבו בסדר נכון מבלי נזקים. שתי אניות-מוקש גרמניות נטבעו, מן הנותרות ניזוקו הרבה. אניות-המרוץ האנגליות התנפלו על אניות-המרוץ הגרמניות. אנית-מרוץ קלה של [הכתוב משובש] הגרמנית „מאינץ“ בקבלה רק נזק קטן. האסקדרה של אניות-המרוץ הטביעה את אנית-המרוץ הגרמנית מטפוס „קעלן“. אנית-מרוץ שלישית גרמנית, אחוזת להבות, צללה תהומות. באופן כזה השמידה האסקדרה האנגלית את כל אניות-המרוץ הגרמניות שנלחמו כנגדה. האסקדרה של אניות המרוץ הגדולות, שעליה התנפלו הסירות התת מימיות, לא סבלה נזקים. אף אניה בריטית אחת לא קבלה נזקים קשים. אבדות האנגלים בהרוגים הן מועטות מאד.

לונדון. לפי ידיעותיה של לשכת העתונות מודיעה אנית-המרוץ „ליוורפול“, שהיא שבה עם תשעה אופיצרים גרמנים ופ"א מלחים שנשבו. ביניהם יש פצועים רבים. יש יסוד לשער, שניצולו עוד הרבה מלחים גרמנים.

לונדון. משערים, כי אחרי המפלה שנחל הצי הגרמני, לא תהיה לו עוד היכולת לטמון מוקשים בים הצפוני ולהשפיע באופן כזה על מסחר הים של הממלכות הנייטרליות. מאנטוורפן מודיעים ע"י הטלגרף, שהעיר מאלין, שעליה הרעישו הגרמנים, נעזבה ע"י התושבים. בעיר אין גם גרמנים.


"הצפירה", שנה ארבעים, מס' 189, 30 באוגוסט 1914, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

[קרב מפרץ הלגולנד]

אנית-קיטור אמריקנית פגשה את דרייפוס – 1899

תלגרמות של הצפירה.

(מאת האגינטורא הרוסית וממקורים שונים).

[…]

פאריז 1 (13) יוני. מקאיענא מודיעים מיום 10 לח"ז באמצעות הפקידות: אתמול הובא הקאפיטן דרייפוס לאניה המכונה Sfax. שלטון הצבא הסגיר את האסיר ביד הקאָמאנדאנט קופֿיניער די נורדיק, כפקודת הממונים על השגחת בתי המאסר. הקאפיטאן דרייפוס לבוש בגדי העם, וגם החל לגדל את זקנו. הנאשם הובא אל התא של פקידים, ששם נקבע לו מדור, ואצל הפתח עומד שוטר מזוין לשמרו. בעת אשר הובא דרייפוס אל האניה עמדו אך השוטרים והפקידים לבדם על המכסה. האניה הפליגה בים ביום 10 לחדש זה בשעה 6 עם 20 רגעים בבקר והיא שטה ישר לברעסט עיר החוף בצרפת.


"הצפירה", שנה עשרים ושש, מס' 122, 14 ביוני 1899, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הסיירת הצרפתית Sfax. מקור: ויקישיתוף

טלגרמות.

[…]

– ביום 17 יוני נפגשה אנית-קיטור אמריקנית, ושמה „גאָנפֿאלאניא“, עם האניה „ספֿאקס“, במרחק עשרים מיל מסעיף הסלע הירוק. רב החובל מספר, כי האניה „ספֿאקס“ הלכה לאט. הוא ראה את דרייפֿוס עומד על ספון האניה; פניו כפני זקן חולה, שער ראשו הפך לבן כלו. בירות האניה האמריקנית לאות ברכת שלום נתן דרייפֿוס כבוד שתי פעמים, לדגל צרפת ולדגל אמריקה. האניה „ספֿאקס“ נכונה לעמד ארבעה ימים בנמל אשר אצל סעיף הסלע הירוק. היא קבלה פקודה לעמד מלכת אצל מאדירה ואחרי כן על איי אזור. פקודות הממשלה החדשה, אשר קבלה במאדירה, מצוות אותה, כי לפני הגיעה אל איי אזור תלך לה לפואנט-דע-סען-מתיא. החוף, אשר שם יעלה דרייפֿוס על היבשה, לא ידוע עוד. פקיד הפוליציא אמר, כי רק ששה אנשים יודעים, איפה ומתי יעלה דרייפֿוס על היבשה. שוטרי הפוליציא מוסיפים להתאסף ולבוא ברעסטה.


"המליץ", שנה שלושים ותשע, מס' 135, 30 ביוני 1899, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית .