מחבר: שמחה בינות

שמחה בינות .
תמונת הפרופיל של שמחה בינות

שלום החתולים עם העכברים – 1879

חדשות וענינים שונים.

[..]

– (שלום החתולים עם העכברים על האי טרוסטאן ד'אנקונהא) האניה הבריטאנית „עמעראלד“ נסעה בקיץ העבר לאויסטראליען המערבית ותקבל פקודה לבקר שמה את האי טרוסטאן ד'אנקונהא למען חקור ודרוש את מצב המושבה הקטנה הזאת ואם על האי הזה הגיעו איזה אניות אשר פנו מן הדרך והגלים שברום לרסיסים ואם הנוסעים מצאו מפלט למו.

הקאפיטאן של האניה הנזכרת לקח עמו עשרים חתולים כי האדמיראליטעט שמעה כי על האי השאנן הזה ימצאו עכברים רבים עד אין מספר המשחיתים את יבול האי. הקאפיטאן מודיע כי המכונה בשם הגובערנער על האי פעטער גראנט עם תשעים תושביו חוסי ממשלתו, קבלום באהבה רבה ומאד שמחו לקראתם. והספרים עם מכתבי העתים אשר הובילו עמהם מאד הוטבו בעיניהם. אך החתולים אשר אמרו כי יעלו מושיעים על האי להצילם מרעת העכברים לא קבלו באהבה ושר העיר אמר להם לתת עורות חתולים למאות, יען כי אמת ונכון הוא אשר על האי הזה ימצאו עכברים משחיתים הרבה מאד. אך גם חתולים לא נעדרים וגם הם יפרו וירבו שמה במאד מאד, ושניהם, החתולים והעכברים יחד כנגע נראה למו על האי ולא ידעו איזה מהם ירעו להם יותר. העכברים יעשו פרעות ויאכלו כל חציר ועשב ירוק מהאי והחתולים יחיו עמהם בשלוה ובאחוה ויטרפו למחיתם רק את עופי הים והתרנגולות, לכן יותפשו למאות וימיתום למען הסיר מהם את הנגע ומשכלת, מהברואים המשחיתים הגדולים והקטנים שחברו למו יחד לפרוע פרעות על האי השקט הזה…

המעתיק: ר"ן.

"הלבנון", שנה חמש עשרה, מס' 31, 7 במרץ 1878, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון האניה „ציטי“ – 1901

אסון האונייה City of Rio de Janeiro. ציור מאת Frank H. Schell ב- Leslie's Weekly Illustrated. מקור: wikimedia commons

תלגרמות של הצפירה.

(מאת האגנטורא הרוסית וממקורים שונים).

[…]

אסון אניה.

סאן-פראנציסקו 10 (23) פעב'. האניה „ציטי“ שיצאה ביום 17 (30) יאנואר מהונקונג ותבוא הלום אתמול בערב ותשלך עוגן הרחק מן החוף לרגלי הערפל והיום בבוקר נגשה אל הנמל ותתנגש בשן סלע ברכסי התהום ובמשך רבע שעה טבעה במצולות. רבים מן הנוסעים באניה  השליכו עצמם המימה בטרם יספיקו לרדת אל סירות ההצלה ונפשות רבות אבדו. כמה טבעו לא נודע, יען כי גם הפקיד אשר בידו היתה רשימת הנוסעים אבד. מספר הנוסעים במחלקה הראשונה היה 29 ובהם איש אירופאי אחד, ועל המכסה היו 150 יאפונים וחינאים וגם 140 משרתי האניה.

"הצפירה", שנה עשרים ושמונה, מס' 36, 24 בפברואר 1901, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

קבלת פני נשיא צרפת בקרוינשטאדט -1902

הסיירת הצרפתית Montcalm. מקור: ויקישיתוף

טלגרמות.

טלגרמות:

יום 8 (21) מאי (י"ד אייר).

קבלת פני נשיא צרפת בקרוינשטאדט.

קרוינשטאדט. – האניה המנפצת את הקרח „יערמאק“ יצאה לקראת האסכדרה הצרפתית במרחק 120 פרסא מקרוינשטאדט ותלוה עד מאחרי האי „גאגלאנד“. בעבדה שני ימים רצופים הרחיקה האניה „יערמאק“ את כל הקרח ממסיבי גאגלאנד. בשעה 9 בבוקר שבה האניה לקרוינשטאדט.

תמול בשעה 1/2 7 בבוקר נראתה האסכדרה הצרפתית בקצה האופק.

בשעה 1/2 9 עברו אניות האסכדרה הצרפתית על פני מגדל המאיר טאלבוכין ותכנסנה לתוך הנמל אחת אחר אחת. לקראתן יצאה מפעטערהאף אנית הקיסר „אלכסנדריה“ ומפטרבורג אניות-קטור רבות מלאות נוסעים. אניות המלחמה התיצבו במערכה בשתי שדרות לארך הנמל.

בשעה 3/4 10 בא הנשיא צרפת לובה באניות המגן „מאָנטקאלם“ שנכנסה להנמל הקטן. בבואה אל הנמל הרעימה מתותחיה 21 פעם לאות ברכת שלום כנהוג. מהמבצר ענו לה ביריה של ברכה ראשונה ואחר כן הרעימו כל אניות המלחמה מתותחיה לכבוד הנשיא והתתקשטנה בדגלים. בבוא האניה מאנטקאלם אל הנמל הקטן הרעימה מתותחיה לכבוד דגל הקיסר המתנופף על האניה „אלכסנדריה“ ואנית משפחת המלוכה „שטאנדארט“ ענתה לה בקול רעם של ברכה גם היא.

בשעה 1/4 11 הרימה אנית הקיסר „אלכסנדריה“ שעל תרנה הגדול התנוססו דגלי קיסר רוסיא ונשיא צרפת, את עוגנה ותפליג לפעטערהאף בלוית אניות משפחת המלוכה ואניות הקטור. אניות צרפת נשארו בתוך הנמל.

בשעה 12 בצהרים באה האניה אלכסנדרה לפעטערהאף, אנית המצפה הצרפתית „קאססיני“ ואנית-מפץ אחת הפליגו לפ"ב.

בשעה 4 אחרי הצהרים עשה בית מועצות העיר משתה גדול בעד פקידי הצי הצרפתי באולם בית ועד הסוחרים. המאכלים הוכנו בטעם צרפת ויין שאמפניה שטף כנחל. על כוסות של ברכה נשאו נאומים מלאים רגש וחבה. המשתה ארך שלש שעות. אחר המשתה הובילו פקידי הצבא הרוסים את חבריהם הצרפתים להנמל הפעטרובי ויחליפו אלה עם אלה את כובעיהם. על יד החוף נגנה מקהלת מנגנים בכלי שיט ולקולם יצאו במחול משחקים. בבית פקידות צבא הים ערכו הספנים והמלחים הרוסים סעודה בעד 500 צרפתים חבריהם בעבודת הים. בעת הסעודה נגנה מקהלת מחוללים בחלילים מהאניה „שטאנדארד“.

"המליץ", שנה ארבעים ושתיים, מס' 103, 22 במאי 1902, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

החקירה בדבר אבדן האניה "מיין" – 1898

טלגרמות

יום 17 (29) מאֶרץ (ו' ניסן).

[…]

וואשינגטון. – נתפרסמה תוצאת החשבון הרשמי על אדות החקירה בדבר אבדן האניה “Maine„, מתחלקת לשמונה חלקים, ואלה מסקנות הועד: 1) ברגע היות הנפץ עמדה האניה במי שחו בעמק ששה קני מדה. 2) המשמעת באניה היתה טובה מאד; הנהגת האניה היתה כמשפט; מדת החם במרתפי אבק השרפה בשעה השמינית בערב היתה רגילה, מלבד המרתפים האחרונים, המועדים לקני הרובה בעלי עשר אצבעות, אשר בכל זאת לא הביא חמם לידי נפץ; 3) הנפץ היה עשרים רגע לפני השעה העשירית בערב, ואחריו בזמן קצר מאד היו שני נפצים אחרים; בעת הנפץ הראשון התרוממה האניה למעלה; 4) הועד לא יוכל להחליט לו על ידי עדות הצוללים החלטה גמורה על דבר שברי האניה; 5) מן התאורים הטכנים, אשר תארו את שברי האניה נראה, כי אצל ירכת האניה השמאלית התנפץ מפץ מתחת למים; 7) לפי דעת הועד גרם המפץ גם את הנפצים בשני מרתפי אבק השרפה; 8) הועד מודיע, כי לא מצא כל ראיה מוכיחה להחליט מי אשם בדבר. חברי הועד באו פה אחד לידי ההחלטות האמורות למעלה. בהרצאת הדברים לא יזכר אף דבר אחד לא על אודות ספרד ולא על אודות הספרדים.

"המליץ", שנה שלושים ושמונה, מס' 64, 30 במרץ 1898, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

תשעים אלף ליטרא שטערלינג בקרבת איי קאנארי – 1886

חדשות שונות

השוחה במצולות ים ה' לאמבערט הוציא מעמקי התהום בקרבת איי קאנארי ארגז ובו תשעים אלף ליטרא שטערלינג. הארגז ההוא טבע בים בעת שנשברה אנית „אלפאנס XII“ זה שתי שנים. השוחה הזה שלם מחיר המציאה הזאת במיטב, כי רגליו יבשו (פאראליזם) בעת עבודתו.

"הצפירה", שנה שלוש עשרה, מס' 16, 6 במאי 1886, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון נורא ואיום על נהר דאָנוי -1887

חוץ לארצנו.

[…]

(ומי במים). אסון נורא ואיום קרה ביום שלשום על נהר דאָנוי בקרבת העיר פאַקש באונגארן. כארבע מאות אנשי נשים וטף ורועה עדתם הכהן בראשם, נועדו יחדו לעבור בסך את הנהר ולעלות ברגל עד העיר קאלאָצשא הקרובה לחוג שם חג אחד קדושיהם. כל ההמון הרב בדגלים מתנוססים בידיהם ומשוררים ומזמרים במקהלה, הלך הלוך ונסוע עד הגיעם אל החוף, ושם ירדו כלם על המעברה אשר בה יעברו את הנהר תמיד. המעברה הזאת אף אם גדולה היא ועומדת בשטף מרוצת הדאָנוי, אך הפעם היה המון העוברים בה מרבה להכיל; כי מלבד שפעת החוגגים עוד באו באני שיט זה אורחים רבים היורדים אל השוק, ומהם גם עם עגלותיהם ובהמתם, עד כי לא יכלה המעברה שאת אותם; וגם סער גדול התחולל ברגע עברם, ובכל זאת לא נזהרו המלחים והעתיקו את המעברה מן החוף.

הרוח הלך וחזק ויטלטל את המעברה טלטלה כמשחק בכדור, כי מי הנהר גברו בעת ההיא מפני הגשמים אשר ירדו במשך ימים רבים. המשברים נערמו וירומו והאניה נאנקה ונאנחה כמתבקעת בין הדבקים. מחיל ורעדה ובלהות צלמות הרימו הנשים והטף קול צעקה ויללה קורעת לב וקרב. כנטות האניה על צדה האחת מהרו הנוסעים בה לרוץ אל עבר השני ועל ידי זה גברה טלטלת המעברה. וכמעט הרחיקה המעברה כעשר אמות מן החוף, בא הקרץ! כי נשא הנהר דכיו ויהפוך את המעברה על פיה. צעקה אחת איומה קורעת לב השמים הרעישה את הרוח וכל הנוסעים צללו במים אדירים. מכל ההמון הרב מלטו חיתם כמאה איש אשר ידעו לשחות במים רבים, ויותר משלש מאות נפש אדם מצאו את קברם במשברי ים.

בעל המעברה והמלח שניהם הובאו לדין. חקרו ומצאו כי משקל המשא אשר עמסו ביום המר ההוא על המעברה עלה עד כדי שמונה עשר אלף ככר (צענטנער), בעוד אשר המעברה לא יכלה למלט משא רק חמשה עשר אלף ככר; ועוד גבו עדות מפי הנפשות אשר נמלטו בדרך נס, כי הנוסעים הזהירו את בעל המעברה כי עומס הוא על המעברה יותר מאשר תוכל שאת, ודרשו מאתו להביא ספינה אחרת ולהוריד אליה את מקצת המשא, והוא לא שמע בקולם ולא נזהר.

מ. מ. מ.

"המליץ", שנה , מס', 28 ביוני 1887, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

פגישת האיסקאדרה האמיריקאית -1911

טלגרמות.

[…]

Uss_louisiana_bb_19

אוניית המערכה האמריקאית "לואיזיאנה", הושקה ב־1906. מקור: ויקישיתוף

קרונשטאדט. בשתי שעות נראו תימרות עשן האיסקאדרה האמיריקאית, בראש האיסקאדרה האניה „לואיזיאנה“, ועליה דגל הקונטר-אדמיראל באדז'יר. חמש-עשרה סירות מוקשים הולכות עם האיסקאדרה. בשעה הרביעית עברה לפני מגדל המאור טולבוחין וקרבה אל האניות המקושטות שיצאו לקראתן בדמות צי שלום. בין האניות האלה היתה גם סירת הקיטור „רוקסאנה“, שבה נסע המיניסטר לכספים. בארבע שעות ורביעית הורם דגל על האניה לואיזיאנה וירית-ברכה יצאה מתוכה. הבאטאריה „קונסטאנטין“ ענתה אותה ביריה. באניותנו נגנו את ההימנון האמיריקאי בשעה שעברה האיסקאדרה על פניהן. בחמש שעות עמדה האיסקאדרה מלכת. האדיוטאנטים ברכו את האורחים. בחצי השעה הששית בא הקונטר-אדמיראל באדז'יר אל האניה „ניבה“ אל המיניסטר שעל הים. בעוד עשרה רגעים בא המיניסטר שעל הים אל האניה „לואיזיאנה“. בשש שעות נגמרו הבקורים האופיציאליים, וחובלי-האניות הראשיים בקרו זה את זה. היום היה יום גשמים, עם זה היתה הפגישה נהדרה.

"הד הזמן", שנה חמישית, מס' 123, 13 ביוני 1911, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

המכלית „אוקלהומה“ נחצאה לשנים – 1914

תלגרמי רויטר.

גשמים ואסונות אדם.

ניורק. – בחופי אמריקה המזרחים היו גשמים נוראים, כמה אנשים נטבעו.

– ידיעות אלחוטיות אומרות כי האניה „אקלהומה“ צוללת. הספינה הגרמנית „באואריה“ הצילה את רב החובל וחמשה מלחים. הם הודיעו כי עוד 24 איש נאבדו.

– לונדון. מודיעים כי שנים ושלשים איש מהאניה „אוקלוהמה“ נאבדו.

– לונדון. – האוקלוהמה היא שוה 110000 לי"ש היא היתה ידועה להיותר בטוחה שאי אפשר לה להטבע. רב החובל אומר כי פתאם נחצאה לשנים. עוד מקוים למצוא אחדים מהאנשים שנאבדו.

תלגרמי רויטר.

אסון האוקלומה.

נוירק. – בסירה אחת של ה„אוקלהמה“ נצולו חמשה מהנטבעים. הם מספרים כי האניה נדחפה בין שני גלים סוערים, וגל אחד עבר על ספון האניה. הקור היה נורא קבוצת אניות עמלו לשוא להציל את הנוסעים נשנו פה אותם המחזות שהיו בעת צלילת הולטורנה.

– נויורק. חמשת האנשים נצילו ע"י האניה „גריגורי“. רב החובל הטה את אניתו אל סירת ההצלה שהכילה את נוסעי האוקלומה, בתקוה כי הגלים ידחפו בעצמם את הסירה אל האניה אבל הסירה נהפכה. ומלחי האניה שמו נפשם בכפם וירדו להציל את הטובעים. שני מלחים כמעט שנטבעו גם הם. חבלים הושלכו אליהם ושתי שעות עברו עד שיכלו להעלותם על האניה. זמן רב נדחפו מגל אל גל, אצל כתלי האניה, עד אשר נשללה היכולת מהאמללים להתאמץ וללחום עם הגלים. נוסע אחד מלבד החמשה שהעלוהו מת תכף כשהוא קפוי מקור, שני המלחים שצללו גם הם עתה במצב מסוכן מאד.

"מוריה", שנה חמישית, מס' 416, 12 בינואר 1914, עמ' 4; מס' 417, 13 בינואר 1914, עמ' 3. העתקים דיגיטליים באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

החג בקושטא – 1910

אניות השריון של הצי העות'מני עוגנות ב"קרן הזהב". מקור: ויקישיתוף

החג בקושטא.

החג השנתי להכרזת המשטר החשמאי בעותמניה, הוחג בקושטא וביחוד, מצד אחינו היהודים, ברב פאר והדר.

ביום השבת בבקר בא החידיב עבאס חילמי פשה לארמון דולמה בגטשי ויתקבל אצל השלטן ואחריו באו כל הוזירים, באי־כח הממשלות וראשי הדתות להגיש את ברכותיהם.

בשעה השביעית אחרי הצהרים, יצא השלטן מהארמון בלוית הנסיך יוסוף עיזידין יורש-העצר וחידיב מצרים, עלו על סירה בת ארבעה עשר משוטים עד האניה „אורטוגרול“. אחרי סירת המושלים הלכו סירות הנסיכים האפנדים: זיעידין, ניג'ימידין, אומיר חלמי, ווחדדין, מג'יד, סלחדין, עבדול חלם, ואברהים. אחרי אנית אורטוגרול הלכו האניות מחסוסי ושרקייט שעליהן היו הסינטורים, הוזירים, המורשים, באי־כח הממשלות, באי־כח העתונות ופקידי הממשלה. בבואם אצל סקוטרי נתקבלו בברכות מצד האניה „סטמבול“ שירתה יריות רבות ושהשמיעה את שיריה הלאמיים במנגינה יפה. האורטוגרול עמדה אצל איי הנסיכים לחכות להאני העתמני. אחרי רגעים אחדים נראו צללי אניות השריון שבאו מרחוק לקבל את האורחים ולאט לאט התקרבו אל האיים המדבריים פלטי ואוקסיה, עברו על הסלעים הערומים והחשופים פרוטי ויבאו עד האניה המלכותית לתרועות ההמון החוגג שהריע לקראתם ברעש גדול.

החצוצרות נשמעו בארמון־הצבא סולימיאי, והאני העותמני החל לבא אחד אחד במבצרים ענקיים שראייתם מעוררת רגש של כבוד… ה„מסעודיאי“ בראש ואחריו כל אניות-השריון שבהן הצטינו החמידיאי, אסרי טופיק, ומג'ידיאי התקדמו לארמון דולמה בגטשי.

המחזה היה נהדר. הצי הראה בפעם הזאת כי מלבד הצבא, התעוררה גם תורקיה לתחיה.

בערב נעשתה תאורה נפלאה ומרהיבת-עין. אניות המלחמה התנוצצו על הבוספורוס וישלחו את אלפי קויהם-אש על כל העיר. כל הארמונות היפים והענקים העומדים לצדי הבוספורוס הבריקו באור-החשמל ובקשוטים יפים. בכלל, כל העיר היתה צהלה ושמחה.

ובו בערב, ערך השלטן משתה לכבוד חידיב מצרים שבו לקחו חלק אחד ועשרים איש וביניהם: הנסיך יוסוף עיזידין, יורש הכתר; הוזיר הגדול, הוזירים, החצרנים, וחברי החידיב.

"החרות", שנה שניה, מס' 128, 3 באוגוסט 1910, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון האניה האיטלקית „סיריא“ – 1906

מקרוב ומרחוק

[…]

(מאדריד). אניה איטלקית „סיריא“ נושאת נודדים אשר קוו למצוא מנוחה בארצות הים נגפה בשן סלע כבד ביום 5 הזה, ותטבע כעופרת במים אדירים, מחצית הנוסעים מתו בתהום הים ומחציתם שלש מאות נמלטו לחיים. כנראה בא האסון באשמת רב החובל, גם ארחת דייגים אשר באו לעזרת הצוללים נטבעו עמהם עשרים איש. אשה אחת נסעה עם שלשת בניה, היא נמלטה והם ירדו תהומה. האניה „סיריא“ יצאה ביום 2 הזה מגעינויא ומגמת פניה ברצעלונה ומשם לבונעס איירעס. מרבית המתים היה נשים וילדים אשר לא עצרו כח להציל את נפשם בסירות דוגה או במושכות החבלים. הנוצלים נצלו ע"י חריצות ידי בעל האניה אשר הציל 300 נוסעים.

"קול מחזיקי הדת", שנה עשרים ושלוש, מס' 34, 10 באוגוסט 1906, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.